מ"ג איוב לב יב


<< · מ"ג איוב · לב · יב · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח עונה אמריו מכם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעָדֵיכֶם אֶתְבּוֹנָן וְהִנֵּה אֵין לְאִיּוֹב מוֹכִיחַ עוֹנֶה אֲמָרָיו מִכֶּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעָ֥דֵיכֶ֗ם אֶתְבּ֫וֹנָ֥ן
  וְהִנֵּ֤ה אֵ֣ין לְאִיּ֣וֹב מוֹכִ֑יחַ
    עוֹנֶ֖ה אֲמָרָ֣יו מִכֶּֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ועדיכם אתבונן" - התבוננתי בכם וראיתי כי אין מוכיח לאיוב

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ועדיכם" - ואליכם כמו תגע עדיך (לעיל ד) 

מצודת דוד

"ועדיכם" - ואל דבריכם הייתי מתבונן והנה אין מי בכם מברר אמרים לאיוב אין אחד מכם עונה אמרים ראוים לו כאומר הנה לא שמעתי זולתי קול אמרים אבל אין בהם ממש

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ועדיכם אתבונן". עוד זאת שלא לבד ששקל ואזן וחקר דבריהם בעצמם. גם ע"ז שם לב להתבונן על היחוס שבין הדברים ובין המדבר, כי לפעמים יפלסף החוקר עפ"י שטה אחת אשר הוא מחזיק בה, ועפ"י הקדמות והצעות ידועות לפי שטה זו, הגם שאינם מוחזקים לחוקרים אחרים המחזיקים בשטה אחרת, ועז"א ועדיכם אתבונן, ובכ"ז ראיתי "כי אין לאיוב מוכיח", שכל דבריכם לא יספקו להוכיח לאיוב ולברר הפך טענותיו, ולא זאת כי לא נמצא "מכם אף עונה אמריו", שיוכל לענות לו דבר כענין, הגם שלא יוכל להוכיח ולברר לאיוב עצמו במופתים ברורים, שיוכל לענות לו עכ"פ במופתי הנצוח:

ביאור המילות

"מכם". שיעורו והנה אין מכם לאיוב מוכיח:
 

<< · מ"ג איוב · לב · יב · >>