<< · מ"ג איוב · כ · ד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הזאת ידעת מני עד מני שים אדם עלי ארץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֲזֹאת יָדַעְתָּ מִנִּי עַד מִנִּי שִׂים אָדָם עֲלֵי אָרֶץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֲזֹ֣את יָ֭דַעְתָּ מִנִּי־עַ֑ד
  מִנִּ֤י שִׂ֖ים אָדָ֣ם עֲלֵי־אָֽרֶץ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הזאת" - תימה היודע אתה מדה המהלכת על פני כל הדורות מני עד

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"הזאת" - בה"א השאלה 

מצודת דוד

"הזאת" - אם האמת הוא אשר זאת ידעת וגו' וכאומר הלא לא תוכל לכחש בה ודוגמתו הנגלה נגלתי וגו' (שמואל א ב)

"מני עד" - דבר הנהוג מן העולם מן העת אשר שם אדם על הארץ

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הזאת", אחר שאתה רוצה לברר שהרשע מצליח ע"י הבחינה והנסיון. והנה מתנאי הבחינה שתהיה שלימה שתבחין כל הזמנים וכל הפרטים. שרק אז תוכל להוציא משפט כולל ומוכרח. לא כן אם לא בחן רק זמן פרטי מיוחד. ורק חלק ופרט מיוחד. שאז א"א שיוציא משפט כולל ומוכרח כנודע בהגיון. וא"כ אשאלך וכי ידעת שזאת נוהג מני עד שהרשע מצליח. הלא.

 

<< · מ"ג איוב · כ · ד · >>