מ"ג איוב כט כה


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֶבֲחַר דַּרְכָּם וְאֵשֵׁב רֹאשׁ וְאֶשְׁכּוֹן כְּמֶלֶךְ בַּגְּדוּד כַּאֲשֶׁר אֲבֵלִים יְנַחֵם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֶ֥בְﬞחַ֣ר דַּרְכָּם֮ וְאֵשֵׁ֢ב רֹ֥֫אשׁ
  וְ֭אֶשְׁכּוֹן כְּמֶ֣לֶךְ בַּגְּד֑וּד
    כַּאֲשֶׁ֖ר אֲבֵלִ֣ים יְנַחֵֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אבחר דרכם" - כל דרכיהם ועצתם אני הייתי בוחר להם שהיו שואלים לי איזה דרך נלך ומה נעשה "ואשב ראש" - אם היו מסובים אני הייתי מסב בראש המסובים

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אבחר" - אני הייתי בוחר דרכם אשר ילכו בה וישבתי בראש כולם ושכנתי ביניהם במקום המעולה כאשר ישכון המלך בתוך הגדוד

"כאשר אבלים ינחם" - הייתי להם כאיש אשר ינחם את האבלים ר"ל כמו שכולם יתנו לב לשמוע דברי המנחם להסיר מעליהם את היגון כן כולם נתנו לב לשמוע אמרי וחוזר לראשית אמריו לומר בעבור גודל חזקת היד כזה הבאה מיושר לכת ומחיבה יתירה הנה חשבתי שהיא תחליף כבודי לתת לי כבוד חדש בכל פעם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אבחר", עד שלא הוצרכתי כלל להבדל מדרכי העם ומנהגיהם כאשר יעשו השרים כדי להפיל יראתם על העם, רק בחרתי דרכם להתנהג כאחד העם, ובכ"ז "אשב ראש" תמיד, עד שהייתי דומה מצד אחד כמלך בגדוד המושל ופוקד, ומצד אחר הייתי דומה "כאשר אבלים ינחם", שהוא יושב ג"כ בראש לא מצד השררה רק מצד שהוא מטיף דברי מוסר ותנחומין ודברי לקח טוב: