מ"ג איוב כב טז


<< · מ"ג איוב · כב · טז · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אשר קמטו ולא עת נהר יוצק יסודם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֲשֶׁר קֻמְּטוּ וְלֹא עֵת נָהָר יוּצַק יְסוֹדָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֲשֶֽׁר־קֻמְּט֥וּ וְלֹא־עֵ֑ת
  נָ֝הָ֗ר יוּצַ֥ק יְסוֹדָֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"קומטו ולא עת" - נגזרו בלא עתם "נהר וגו'" - ונהר של מבול או גפרית ואש של סדום הוצק ביסודם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"קומטו" - נתכווצו כמו ותקמטני לעד היה (לעיל טז) ור"ל הזקינו כי דרך הזקנים להתקמט בפניהם 

מצודת דוד

"אשר קומטו" - אשר בעבור זה הזקינו ומלאו קמטים בלא עתם ר"ל נכרתו מן העולם קודם זמנם כי נהר מי המבול נשפך ביסודם ר"ל בארץ אשר עמדו עליה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אשר", עפ"ז יאמרו שאלה "אשר קמטו" ונכרתו, הרשעים שנכרתו במי המבול, וכי "לא" היה "העת" מחייב "שנהר יוצק יסודם?" שהעת היה מחייב זה, לפי טבע הארץ והמים אשר עליה בעת ההיא, ולפי מצב המערכת אבל לא היה זה ענין השגחיי ע"י רוע מעשה הרשעים שבעת ההיא:

ביאור המילות

"קמטו", מענין הכרתה, כמו ותקמטני (למעלה ט"ז). "נהר יוצק", מן ההפעל, וי"ל שר"ל יסודם הלא הוא נהר יוצק, כי המים הם היו יסוד הארץ בראשית הבריאה, ופעל יוצק כולל דבר מקשיי הניצק ונתך כמו ואבן יצוק נחושה, ועל המוצק והמוקפא ג"כ, כמו והיית מוצק ולא תירא, ור"ל שיסוד העולם נהר שנקפא ונתך שמן המים נקפא הארץ והם נתכים בכל פעם מן הארץ ע"י האדים כנודע:
 

<< · מ"ג איוב · כב · טז · >>