מ"ג איוב יט יז

מקראות גדולות איוב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רוּחִי זָרָה לְאִשְׁתִּי וְחַנֹּתִי לִבְנֵי בִטְנִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ר֭וּחִי זָ֣רָה לְאִשְׁתִּ֑י
  וְ֝חַנֹּתִ֗י לִבְנֵ֥י בִטְנִֽי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לבני בטני" - לאותם שגדלתי בביתי כאלו הם בני

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"רוחי זרה" גם לאשתי, "וחנותי" ותחנוני זרה גם "לבני בטני". שהם בני הבנים. או שהיה לו עוד בנים מפלגשים:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"רוחי" - רצוני בדבר התשמיש זרה לאשתי ולא תאבה לעשותה ואף כי אחנן לה להעמיד פרי בטן מ"מ אינה נשמעת לי

מצודת ציון

"רוחי" - רצוני כמו הנני נותן בו רוח (ישעיהו לו)

"וחנותי" - מלשון תחנה

<< · מ"ג איוב · יט · יז · >>