מ"ג איוב יא כ


<< · מ"ג איוב · יא · כ

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה וּמָנוֹס אָבַד מִנְהֶם וְתִקְוָתָם מַפַּח נָפֶשׁ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעֵינֵ֥י רְשָׁעִ֗ים תִּ֫כְלֶ֥ינָה
  וּ֭מָנוֹס אָבַ֣ד מִנְהֶ֑ם
    וְ֝תִקְוָתָ֗ם מַֽפַּֽח־נָֽפֶשׁ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ועיני רשעים" - שונאיך

"תכלנה" - בפנותם ברעתך לראות ולא ישיגו (תאוותם) וכל כליון עינים שבלשון קודש זהו המצפה לראות ואינו משיג וכמו ועיניך רואות וכלות אליהם וגו' (דברים כח)

"ומנוס" - הוא מבטח

"ותקותם" - מה שהם מקוים לראות בך למפח נפש יהיה להם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ועיני רשעים" - אבל הרשעים עם גודל הצלחתם סוף תכלינה עיניהם כי לא ישיגו תוחלתם וכאשר יבואו ימי הפקודה יאבד מהם המנוס כי לא ימצאו מי לנוס אליו לעזרה

"ותקותם" - ר"ל מוכנים הם לדאבון נפש וכאלו יקוו לה כי בוודאי כן יהיה (העולה מהמענה ההיא שדעת צופר כדעת אליפז ובלדד שהכל בא בהשגחה אולם גמול המעשה תחלק לפי שעור מדרגת הכנת האנשים ומי שהכנתו מרובה וקצר בחכמה יחשב לרשע ומי שהכנתו מועטת אף המעט לרב יחשב עד כי ימצא מרבית אנשים ישוו בדבר המעל בעיני העם ויתחלפו בגמול עונשם וישפוט על ייסורי איוב על כי קצר בחכמה לפי שיעור הכנתו) 

מצודת ציון

"תכלינה" - המתאוה לדבר ואינה באה קרוי בלשון מקרא כליון עינים

"ומנוס" - מלשון ניסה ובריחה

"מנהם" - מהם

"מפח נפש" - דאבון נפש על שם שקרובה הנפש לפרוח ולצאת מן הגוף וכן ונפש בעליה הפחתי (לקמן לא)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ועיני", אבל "עיני רשעים תכלינה", כי לא ינוחו מתאותם יש לו מנה מבקש מאתים, "ומנוס אבד מנהם" שאין להם מנוס מן האבדון והמות, "ותקותם מפח נפש", הפך מתקות הצדיקים שהיא נצחיות הנפש וחיי הנשמה, והם תנפח נפשם מגופם לאבדון, כמ"ש ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע:

ביאור המילות

"מפח נפש". צער הנפש, כמו ונפש בעליו הפחתי. ויל"פ שנופח את הנפש לחוץ, להוציא הנפש לאבדון, ורוח הולך ולא ישוב:
 

<< · מ"ג איוב · יא · כ