מ"ג איוב טו טו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הן בקדשו [בקדשיו] לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֵן בקדשו [בִּקְדֹשָׁיו] לֹא יַאֲמִין וְשָׁמַיִם לֹא זַכּוּ בְעֵינָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֵ֣ן בִּ֭קְדֹשָׁו לֹ֣א יַאֲמִ֑ין
  וְ֝שָׁמַ֗יִם לֹא־זַכּ֥וּ בְעֵינָֽיו׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושמים" - צבא השמים

"זכו" - יצהרו כל ל' זך הוא צוהר

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"הן בקדושיו" - הנה במלאכיו הקדושים לא נתן בהם קיום בעצמם לבל יצטרכו בכל עת השפעת אלוה

"ושמים" - צבא השמים עם כי זכים ובהירים המה הנה בעיניו לא יזכו וא"כ לכולם ישיג החסרון למולו

מצודת ציון

"יאמין" - ענין קיום וכן הן בעבדיו לא יאמין (לעיל ד)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)



"הן בקדשיו" שהם המלאכים, "לא יאמין, ושמים" שהם הגלגלים, "לא זכו בעיניו", הגם שחומרם זך נגד חומר האדם:


 

<< · מ"ג איוב · טו · טו · >>