מ"ג איוב טו ו


<< · מ"ג איוב · טו · ו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ירשיעך פיך ולא אני ושפתיך יענו בך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יַרְשִׁיעֲךָ פִיךָ וְלֹא אָנִי וּשְׂפָתֶיךָ יַעֲנוּ בָךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יַרְשִׁיעֲךָ֣ פִ֣יךָ וְלֹא־אָ֑נִי
  וּ֝שְׂפָתֶ֗יךָ יַעֲנוּ־בָֽךְ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ירשיעך פיך ולא אני" - כלומר השיבני על שאלתי ונמצא פיך הרשיעך כי טוב לי שירשיעך פיך ולא אני וזו היא שאלתי

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"יענו" - יעידו כמו לא תענה (שמות כ

מצודת דוד

"ירשיעך פיך" - אמרי פיך יגידו רשעתך ולא אצטרך אני לאומרה ודברי שפתיך יעידו בך על העון אשר בידך

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ירשיעך פיך ולא אני", א"כ א"צ שאני ארשיע אותך להוכיח שאתה רשע, כי פיך המדבר מינות הוא ירשיע אותך ויברר שאתה רשע, "ושפתיך יענו בך", והעדים על זה יהיו שפתיך, ר"ל השפתים שהם המדברים במליצה ובלשון ערומים, ר"ל שהדבור עצמו שאמרת דברי מינות וכפירה מרשיע אותך, ויופי הדבור והמליצה הם עדים אל פיך וראיה לזה, וא"צ כלל שארשיע אותך אני:

ביאור המילות

"פיך, ושפתיך". השפה חיצונית נגד הפה, ומציין הדבור החיצוני המלבש את ההגיון הפנימי, וענה שאחריו ב' הוא מלשון עדות, לא תענה ברעך עד שוא:
 

<< · מ"ג איוב · טו · ו · >>