<< · מ"ג איוב · ז · ה · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לבש בשרי רמה וגיש [וגוש] עפר עורי רגע וימאס

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָבַשׁ בְּשָׂרִי רִמָּה וגיש [וְגוּשׁ] עָפָר עוֹרִי רָגַע וַיִּמָּאֵס.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָ֘בַ֤שׁ בְּשָׂרִ֣י רִ֭מָּה וגיש וְג֣וּשׁ עָפָ֑ר
  עוֹרִ֥י רָ֝גַ֗ע וַיִּמָּאֵֽס׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וגוש עפר" - גושת עפר והיא העלתה חלודה שדרך גוש עפר ללחלח ולהעלות חלודה "רגע" - נקמט כמו רוגע הים (ישעיהו י) פ"א עורי רגע ל' נוח גל אחר (ס"א אצל) גל כקמטים הללו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"וגוש עפר" - חתיכת עפר ובדרז"ל גזרו על גושה (שבת טו)

"רגע" - נתבקע כמו ועל רגעי ארץ (תהלים לה)

"וימאס" - מלשון המסה 

מצודת דוד

"לבש" - הנה מרוב פצעי הנגעים עלתה הרמה על בשרי והיא כאלו לבושה מהם ומגוש עפר הארץ כמ"ש למעלה והוא יושב בתוך האפר ועפר ואפר אחד הוא

"עורי" - עור בשרי נתבקע ונמס

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לבש בשרי רמה וגוש עפר", ר"ל הרימה והגוש עפר שאני לבוש בהן אינם לבוש אל עורי רק אל בשרי כי "עורי" כבר " רגע" ונבקע "ונמסס" מפני השחין, והרמה והעפר הוא המלביש את בשרי תחת העור שהיה לבוש בו תחלה, וא"כ איך אוכל לעשות דבר לשלימותי אחר שהייתי כמת אשר נאכל חצי בשרו:

ביאור המילות

"רגע". פי' המפ' מענין בקיעה, וכן רוגע הים (ישעיה ל' נ"א) על רגעי ארץ (תהלות ל"ה), ולפי פירושי בכ"מ, לא בא פעל רגע מענין בקיעה רק פה, ולכן טוב יותר לפרש גם פה מענין מנוחה ומרגוע, עורי י"ל מנוחה מן הרימה, אחר שכבר נמס ואיננו, ולכן רק הבשר התלבש מהם, "וימאס" כמו וימסם, שלפעמים יבא הא' תמורת אות הכפל, כמו אשר בזאו נהרים ארצו (ישעיה י"ח):
 

<< · מ"ג איוב · ז · ה · >>