מ"ג איוב ז ד
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אם שכבתי ואמרתי מתי אקום ומדד ערב ושבעתי נדדים עדי נשף
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִם שָׁכַבְתִּי וְאָמַרְתִּי מָתַי אָקוּם וּמִדַּד עָרֶב וְשָׂבַעְתִּי נְדֻדִים עֲדֵי נָשֶׁף.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִם־שָׁכַ֗בְתִּי וְאָמַ֗רְתִּי
מָתַ֣י אָ֭קוּם וּמִדַּד־עָ֑רֶב
וְשָׂבַ֖עְתִּי נְדֻדִ֣ים עֲדֵי־נָֽשֶׁף׃
רש"י
"ומדד ערב" - מתי יאיר ויבא עת קימה ועת מידוד הנשף לשון ותדד שנתי (בראשית לא) והמ"ם הוא עיקר נופל כמו מאמר משמר
"ושבעתי נדודים" - ואשבע נדודים על מטתי ביום עד נשף לפי שלא הייתי יכול לישן מפני יסורים עד נשף של יום לפי שלבש בשרי רימהמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"אם שכבתי" - כאשר אשכב בלילה אמרתי מתי אקום ותנוד הערב ותלך לה כי אולי יקל חליי ביום וכאשר לא הוקל אצפה בכל שעה מהיום מתי תנוד השעה ותלך לה כי אולי יקל בשעה האחרת אבל אני שבע כל היום ממחשבות נדידה עד הערב וכן חוזר חלילה וכאומר הלא כדרכי כן דרך כל סובלי יסורים וימי האדם הלא קצובים המה וא"כ החושב כן חפץ הוא לקרב עת המיתה כי ייטב לו מחיי צער ויסתור בזה דעת אליפז שאמר שהכל באה בהשגחה והרשעים יאבדו בעוונם וימותו אבל הצדיקים ימורק מעט עוונם ע"י היסורים כי בהיות כן שבאה הכל בהשגחה יחשב עוד יותר לעול כי המיתה טובה היא מחיי צער ורעה א"כ גמול הצדיקים מגמול הרשעים
מצודת ציון
"ומדד" - מלשון נדידה
"נשף" - ערב כמו נשף חשקי (ישעיהו כא)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •