<< · מ"ג איוב · ג · כא · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַמְחַכִּים לַמָּוֶת וְאֵינֶנּוּ וַיַּחְפְּרֻהוּ מִמַּטְמוֹנִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַֽמְﬞחַכִּ֣ים לַמָּ֣וֶת וְאֵינֶ֑נּוּ
  וַֽ֝יַּחְפְּרֻ֗הוּ מִמַּטְמוֹנִֽים׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"המחכים למות" - למרי נפש התאבים ומתאוים למות וקובלים לאמר איננו

"ויחפרוהו" - מרגלים אחריו

"ממטמונים" - יותר משמרגלים אחר מטמוני אוצרות והיו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"המחכים" - המקוים כמו וחכיתי לה' (ישעיהו ח)

"ויחפרוהו" - מלשון חפירה ור"ל יחפשו כי המחפש חופר בקרקע

"ממטמונים" - מאוצרות כי הדרך להניחם במקום טמון ונסתר 

מצודת דוד

"המחכים" - הלא המה אשר יקוו למות ומדוע איננו ואף כי יחפשו אחריו יותר מאחר מטמונים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"המחכים למות", ולמה "ואיננו?" הלא ימצאו ביניהם שהם מואסים בחיים המרים ומצפים על המות ולמה איננו? והוסיף בתלונתו להראות בגידת הזמן ורעתו, שכבר יקרה שאיש אחד מרוב עניו וצערו חכה כל ימי חייו אל המות ומאס בחייו ובכ"ז לא סר המות אליו, ובאחרית ימיו חפר באדמה ומצא מטמונים של סגולת מלכים והון רב, ומדי חפר להוציא את המטמון נפל עליו גל אבנים וימות, ובזה נראה בעליל רעת הזמן ותהפוכותיו, שכ"ז שהיה דל ואביון וחכה למות לא מת, ובעת שהצליח ורצה בחיים אז סר אליו מר המות, וז"ש "בעת אשר המה מחכים למות, אז ואיננו", ואיך אח"כ "יחפרו את המות מן המטמונים", שבחפרם לקחת את המטמונים הוציאו המות תחתיהם, וזה רעה גדולה מופלגת, שכל זמן שהתאוה למות חיה ובעת התאוה לשמוח בחייו השיג את המות:

ביאור המילות

"ממטמונים". המ"ם היא מ"ם המקום, כמו משם חפר אוכל:
 

<< · מ"ג איוב · ג · כא · >>