ליקוטי הלכות/אורח חיים/הקדמה
הקדמה עריכה
הפעם אודה את ה' אשר עד כה עזרני. מה אדבר והוא אמר ועשה. מי כה' אלהינו וכו'. מקים מעפר דל מאשפות ירים אביון כמוני. לקרבני לאור צח ומצוחצח כזה. אור האורות צח הצחצחות. מי יספר שבחו. מי יספר תהלתו.
וגם כי ידוע שכל הלשונות של שבח ותהלה. כבר הורגלו העולם לכותבם על מאן דהוא. אך המעיין בספריו הקדושים בעין האמת, ונבון יוסיף לקח לשום עין עיונו בדברי אלה אשר חנני ה' בכחו המבוארים בספרים האלה. יבין וישכיל וידע כי כל השבחים והתהלות והגדולות שכתבתי עליו ז"ל עדיין לא הגעתי לקרסולי שבחי תהלתו. כי שגבה מעלתו וגדולתו ותוקפו עד אין סוף ואין תכלית, מה שאין הפה יכול לדבר והלב לחשוב.
ובוחן לבות הוא יודע, שאני יודע בעצמי מיעוט ערכי עלי. כי מי אנכי כי באתי עד הלום. לחבר ספרים ובפרט דברים כאלו העומדים ברום רומו של עולם. הפותחים שער לכל דופקי בתשובה החפצים לצאת מחשך לאור, להתקרב להשם יתברך לאור באור החיים. ואם אמנם עתה בדורות הללו, חיבור ספרים אינו בכלל גדולה וחשיבות. והלואי שלא יהא לבזיון ללעג ולקלס, כאשר רבו עתה המתלוצצים מספרים חדשים, ובטרם יתקרבו אליהם להביט בהם אם טוב ואם רע, ויתנכלו אליהם מקודם בנכלי ערמימיות וחבילות חבילות של ליצנות. ומכנים להם שם לגנאי (ומה המכנה שם לחבירו אין לו חלק לעולם הבא, המכנה שם לספר שמדבר דברי תורה דברי אלהים חיים וכו' על אחת כמה וכמה. ואין להאריך בזה כאן), על כל פנים אין חיבור ספרים בכלל גדולה וחשיבות בעתים הללו. אך אף על פי כן נמצאים כשרים ותמימים בכל דור ודור. עתה גם עתה. אשר הולכים בתום בטח, ובמושב לצים לא יבוא. אשר עליהם תטוף אמרי אמת, כמים קרים על נפש עיפה. יבקשו ככסף וכמטמונים יחפשו דברי אמת וצדק המיוסדים על אדני פז, על דברי רבותינו הקדושים ז"ל.
ואני בעניי ידעתי כי לא הגעתי למדה זו לא מינה ולא מקצתה, לחוות דעי אפילו לפני קל שבקלים והפחות שבפחותים. אך זאת אודה ולא אבוש, והאמת אגיד ולא אכחד, ובראש הומיות אקרא בפתחי שערים בעיר אמרי אומר, ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש, שכשם שאני קטן בעיני מצד עצמי כאשר בוחן לבות הוא יודע. כן יקרה נפשי מצד מעלת הדרת קדושת שמשפיע עליה חכמה ובינה ודעת, הוא כבוד אדוני מו"ר הרב הקדוש והנורא הרב האמת זצוק"ל. ואם אמרתי אספרה כמו אפס קצה מאת כל אשר עשה לנפש, לא תספיק הארץ להכיל את כל דברי. במה אקדם ה' אכף לאלהי מרום. רבות עשית אתה ה' אלהי נפלאותיך ומחשבותיך עלינו. אין ערוך אליך אגידה ואדברה עצמו מספר:
והנה מהות הספר ומעשהו יראה הרואה בעיניו שכולו מיוסד ומסודר על כל ההלכות שבד' חלקי שולחן ערוך. כי כן צויתי מפיו הקדוש. לחשוב ולעיין בכל הלכתא והלכתא עד שיאיר ה' עיני לחדש בהם איזה חידוש. וכל מה שזיכני השם יתברך לחדש בהם הכל מיוסד על פי ההקדמות והיסודות שקבלתי מרבינו הקדוש והנורא זצוק"ל המבוארים בספריו הקדושים שהם ליקוטי מוהר"ן א' וב'. ולפעמים הוצאתי איזה הקדמות נוראות מהמעשיות הנוראות שסיפר המבוארים בספר סיפורי מעשיות. כי אם אמנם רמזי המעשיות שגבו מדעתינו, כי גאו המים נחל אשר לא נוכל לעבור, אף על פי כן השם יתברך חונן לאדם דעת. והאיר עיני למצוא בהם לפעמים איזה דברים נפלאים כאשר יראה המעיין בעיניו בהלכות תפילין (הלכה ה') ובהלכות ברכות השחר (הלכה ג') ובהלכות תפילה (הלכה ד') ובשארי מקומות. ולפעמים לקטתי איזה הקדמות מספר הא"ב.
וכל ההקדמות שהוצאתי מספרי רבינו ז"ל וכל מה שעזרני השם יתברך לחדש בהם, בכולם האיר ה' עיני למצוא אותם באר היטב בפסוקי תנ"ך ובמאמרי רז"ל בגמרא ומדרשים וספרי הזוהר הקדוש וכתבי האריז"ל, עד שהאיר ה' עיני להכניס אותם בדרך פרד"ס לתוך דיני המצות על פי סדר הלכותיהם המבוארים בד' חלקי שולחן ערוך. וקויתי לה' אשר עיניך תראינה נפלאות ברוב המקומות.
מה גדלו מעשי ה' מאד עמקו מחשבותיו. כי על פי דברים האלה המבוארים בספרים האלה יוכל כל אדם להבין ולהשכיל מרחוק גדולות נוראות ונפלאות כל מצוה ומצוה וכל דין ודין מפרטי המצוה. ואפילו הדינים שבין אדם לחבירו המבוארים בח"מ אשר אין איש שם על לב להבין מהם רמזים ודרכים לעבודת השם יתברך. ובחסדי ה' באלו הספרים ירווה את נפשו הצמא לשמוע דברי ה'.
כי זה ידוע שכל התורה וכל הדינים וההלכות שבכל חלקי התורה, מכולם צריכין להוציא עצות ודרכים ורמזים להתקרב אליו יתברך באמת. וכמבואר בדברי רבינו ז"ל בהתורה חדי ר"ש בסימן ס"א (ליקוטי א') שמכל הלימודים שהאדם לומד צריכין להוציא משפטי הנהגות ישרות וכו' עיין שם. אבל לאו כל אדם זוכה לזה. ובעזרת ה' וישועתו הנפלאה, באלו הספרים פתחתי שער קצת למצוא דרכים אמתיים בכל לימודי התורה הקדושה. וברוב המקומות אינם בדרך רמז ודרוש לבד, כי אם כך הוא אמתת הענין על פי סוד כוונת המצוה. וביאור דברי אלה, לא יספיקו המון יריעות לבארם. אך המשכיל באמת, יבין מעט דברי אלה כשישים לבו היטב להדברים הנאמרים בספרים אלה ובספרי רבנו ז"ל.
והנה אם אמנם ידמה להקורא לפום ריהטא בכמה מקומות, אשר הארכתי למעניתי וכפלתי ושלשתי הדברים בכמה וכמה מקומות. דע ידידי המעיין כי גם זאת מעם ה' צב-אות יצאה אשר הפליא עצה הגדיל תושיה כי המשים לב לעיין באמת בדברי רבינו ז"ל העמוקים מכל מיני עמקות שבעולם ורחבה מני ים, אשר אין ערוך אליהם. ואחר כך ישים לב היטב לדברי אלה אשר חנני ה' לחדש ולבאר בהם, יבין היטב כי לפי עוצם העמקות אשר בדברים האלה, עדיין לא יצאתי ידי חובת הביאור אפילו במקומות שהארכתי מאד, מכל שכן בשאר מקומות שהייתי מקצר ועולה.
כי דע שכל הדברים שגילה רבינו ז"ל הם הקדמות חדשות לגמרי, (אם אמנם כולם בנויים ומיוסדים על כל מצוות התורה המקובלות בידינו מכבר, עם כל זה הם הקדמות חדשות לגמרי), וכולם הם עצות ודרכים נפלאים להתקרב על ידם להשם יתברך כל אחד ואחד ממקום שהוא. ועיקר הכוונה לקיימם בפשיטות כפי מה שיצאו מפיו בתמימות ופשיטות. אבל מעוצם גשמיות גופינו ועכירת שכלינו, קשה וכבד מאד להכניס בלב האדם תמימות ופשיטות הדברים האלה. כי דעת כל אדם נוטה אחרי חכמות של העולם שרובן מעקמין את הלב מנקודת האמת לאמתו בפשיטות ובתמימות, בפרט כי באמת לאמתו התמימות ובפשיטות של דברי רבינו ז"ל עמוק עמוק מאד מאד, עמוק עמוק מי ימצאנו. ויש בכל דבר ודבר שגילה הוא ז"ל תילי תילין של הלכות, מעיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר. כי כל דבריו הם כמעין הנובע. כאשר יראה הרואה מעט דמעט במקומות אשר חנני ה' למצוא דברים נפלאים ונוראים וכוונות כמה מצוות בדיבור אחד שגילה רבינו ז"ל. כגון בהתורה ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה (בסימן כ"ג בלקוטי תנינא) שהוא דיבור אחד. לחטוף היגון ואנחה לתוך השמחה כמבואר שם. והשם יתברך עזרני והאיר עיני למצוא על פי הקדמה זאת דברים נפלאים הרבה הרבה, כאשר יראה הרואה באה"ע בתחלתו וכן בכמה מקומות. ואף על פי כן עיקר הכונה כפשוטו להתגבר לחטוף היגון ואנחה לתוך השמחה. דהיינו להפוך כל מיני עצבות לשמחה, כמבואר שם במקומו. אבל זה הענין בפשיטות להשתדל להתגבר על כל מיני עצבות ולהפוך הכל לשמחה, קשה וכבד מאד להכניס בלב האדם. והשם יתברך עזרני להרחיב הדיבור בזה, ולהראות ולגלות שבזה תלוי קיום כל התורה. כי שמחה היא הנקודה של כל התורה והמצוות וכו'. ועל ידי הרחבת הדרוש בזה, יכולין לראות מרחוק עוצם מעלת השמחה וכמה וכמה צריכין להתחזק להפוך העצבות לשמחה. ותוכן הכוונה הוא לזכות לקיים עצה זו בפשיטות, ולבקש מה' יתברך לזכות לזה.
וכן בשארי עצות ודרכים נפלאים שגילה הוא ז"ל, כמו התורה ואיה השה לעולה בלקוטי תנינא סימן י"ב, שהעצה המבוארת שם עמוקה מאד. היינו שהפשיטות והתמימות של העצה והדרך הזה עמוק מאד. וצריכין להרחיב הדיבור בזה הרבה, ולדבר מזה בכמה לשונות. ובחסדי ה' האיר עיני, ומצאתי שדרך עצה זאת מרומז במקומות הרבה בתורה כמבואר בהלכות גביית חוב מהיתומים, אשר המשכיל יכול להבין מדעתו דבר מתוך דבר, שכל התורה מליאה מדרך ועצה זאת. וכן בהתורה אזמרה לאלהי בעודי בסימן רפ"ב המובא בספר זה בהלכות השכמת הבקר הלכה א'. וכן בענין הרצון וההשתוקקות להשם יתברך, שבכל הדברים האלה צריכין לדבר הרבה, עד שנזכה להכניס אותם בלב האדם לקיימם בפשיטות ובתמימות כי זה העיקר. כי לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה.
הן על כל אלה ההכרח להאריך ברוב המקומות, כדי להסביר העצה בפשיטות כדי שיביא תלמוד זה לידי מעשה. וגם מצד החידושים בעצמם. כי דברי רבינו ז"ל הם עמוקים ורחבים מאד. ובכל תורה ותורה יש כמה וכמה הקדמות ועניינים וחידושים נפלאים, ובכל החידושים שהשם יתברך פקח עיני לחדש בהם, כולם קשורים ומהודקים בקשרים הרבה בדבריו הנוראים והקדושים. ובכל מקום שמתרחב הדרוש והחידוש שחדשתי בעזרת השם יתברך, בכולם צריכין לחזור בכל פעם לכל חלקי התורה שגילה רבינו ז"ל שכלולה מחלקים ופרטים הרבה מאד. וכאשר שמעתי מפיו הקדוש ז"ל שאמר על החידושים שלו שאין מי שיבינם היטב[1], מחמת שצריכין לזכור היטב מאד את דברי תורתו הקדושה ולהיות בקי היטב בכל חדריו ופרטיו ודקדוקיו. ועל כן הוכרחתי בכמה מקומות להאריך ולהרחיב הדיבור ולחזור ענין אחד כמה פעמים, אולי יכנוס בלב המעיין תוכן הכוונה האמתית. לידע החידוש על בוריו. והעיקר שיבוא על ידי זה לידי מעשה, להתעורר על ידי זה לקיים דברי רבינו ז"ל בפשיטות, לקיים ההקדמה שהוצאתי מדברי רבינו ז"ל אשר עליה בניתי הבנין ההוא. כי מאד עמקו מחשבותיו:
וזה ברור וידוע לכל משכיל, שבכל המקומות שנמצא בספרים קדושים חידושים וביאורים באריכות גדול, הן בגמרא ותוספות הן בספרי קבלה ופרד"ס, כמו בספרי הש"ך על הח"מ, או בספרי שאלות ותשובות הבאים בדרך ארוכה מאד, או בספרי האר"י ז"ל, שכל דרוש ודרוש מתרחב והולך מאד. ועל פי רוב הדרוש שבסוף מקושר מאד להדרוש שלפני כמה וכמה דפין. ומי שבקי היטב בכתבי האריז"ל, מבין שכמעט כל הספר עץ חיים ופרי עץ חיים הם דרוש אחד גדול כל כך. בכל מקומות הבאים בארוכה כאלה, חלילה להמעיין להתבהל ולפחוד איך אפשר לתפוס במוח ושכל דרוש ארוך מאד כזה. כי על זה נאמר ועיני כסיל בקצה הארץ[2] כמו שפירש רש"י שם עיין שם. אבל החכם אומר היום אלמוד מעט ומחר מעט וכו' כמבואר שם בפירוש רש"י עיין שם.
וזה הענין צריכין בני הנעורים לידע מאד. וחובה על מוריהם ורביהם להודיעם זאת, לבל יתבהלו ויפחדו כלל מדרוש או חידוש ארוך. רק ישימו עיניהם ולבם עליו כסדר מעט מעט. ויקשרו בתחילה ענין אחד עד שיבינו אותו קצת, ואחר כך ילכו להלן כסדר בהדרגה מחידוש לחידוש ומענין לענין עד שיגמרו עמוד או דף אחד. וכן ילכו כסדר בכל פעם מענין לענין בלי בהלה ובלבול. ואז יבואו על מקומם בשלום, ויוכלו להבין אפילו דרוש ארוך מאד, אפילו מי שאינו מופלג ביותר.
והוכרחתי להזכיר זאת כאן, מחמת שבספרינו תודה לאל האריכות מצוי בהם מאד בכמה מקומות. על כן באתי להזכיר את המעיין לבל יבהלוהו רעיוניו, רק ילך כסדר בהדרגה מענין לענין. ואז ילך לבטח דרכו, ואז אם ישים לבו היטב, יבין שכל מה שנראה לאריכות דברים, הכל נצרך אל ביאור הענין מאד. כי באמת בכמה מקומות מה שנדמה לאריכות הוא רק בהשקפה ראשונה קודם שמשימין לב להבין הענין היטב לאשורו. אבל אחר כך כשמסתכלין להלן יותר ויותר ומשימין עיניו ולבו אל הדברים הנאמרים שם עד שמבינים אותם היטב. אזי רואין כל הדברים שחזרתי כמה פעמים חסר עדיין הרבה מה שהיו צריכין עוד לבאר יותר. כי בעזרת השם יתברך יש בספרים אלו ברוב המקומות דברים עמוקים הרבה. כי יסודותם בהררי קדש על פי ההקדמות הנוראות שגילה רבינו הגדול והקדוש, אשר כל דיבור ודיבור שיצא מפיו הקדוש והנורא זצ"ל אין שיעור ואין קץ להעמקות שיש בו עד אין סוף ותכלית, כאשר יבין כל חד כפום מה דמשער בלביה מי שחפץ בהאמת לאמתו, (ואין כאן מקומו להאריך בזה, ומעט מבואר במקומות אחרים עיין שם). ועל כן גם אלו החידושים שחננו מחמת שכולם הם כמו פירוש וביאור על דבריו הקדושים ז"ל. אבל באמת ידעתי בנפשי שעדיין לא נגעתי בדבריו אפילו פחות מטפה מן הים:
וה' אלהים אמת ינחני בדרך האמת, כאשר בוחן לבות יודע צפון לבי ומחשבתי שכל תשוקתי הוא רק לנקודת האמת. ברוך אלהינו אשר טוב גמלנו ונתן לנו תורת אמת. אלה ואלה יוסף עמנו ויזכור חסדי אבות ויתן ליעקב אמת. ויקוים מהרה אמת מארץ תצמח עד יוכן בחסד כסא דוד, וישב עליו באמת במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.