לבוש אורח חיים תרה

לבוש התכלת על אורח חיים (הלכות סדר היום) • לבוש החור על אורח חיים (הלכות שבת ומועדים)
לבוש עטרת זהב גדולה על יורה דעה • לבוש תכריך הבוץ והארגמן על אבן העזר • לבוש עיר שושן על חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה


<< | עשרה לבושי מלכותלבוש החור על אורח חייםסימן תרה | >>

סימן תרה בטור אורח חיים ובשולחן ערוך (ערוך השולחן)

סדר מנהג כפרות של ערב יום כיפור
ובו סעיף אחד:

סעיף א

עריכה

נוהגין באלו ארצות ליקח בערב יום כיפורים תרנגול לכפרה לזכר ותרנגולת לנקבה, ואומרים עליו: "זה חליפתי, זה תמורתי, זה תחתי, זה כפרתי. זה ילך למיתה, ואני אלך לחיים טובים ולשלום". ומחזירו סביב ראשו, ואומר פסוקים אלו (תהלים קז): "בני אדם יושבי חושך וצלמות אסירי עני וברזל. יוציאם מחושך וצלמות ומוסרותיהם ינתק. אוילים מדרך פשעם ומעונותיהם יתענו. ויצעקו אל ה' בצר להם ממצוקותיהם יושיעם. ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם. יודו ליי' חסדו ונפלאותיו לבני אדם". "נפשך תחת נפשי". ועושין כן ג' פעמים. וסומכין עליו ידיהם דוגמת סמיכה בקרבן, ושוחט אותו מיד, דתיכף לסמיכה שחיטה. ונוהגין לזרוק הבני מעים, משום שדרך התרנגולין לילך אנה ואנה ומתפרנסין מן הגזל, לכך אין להנות מהם. וגם הוא אוכל שקצים ורמשים, ולכך אין לאוכלו ביום הזה.

ומה שמדקדקים ליקח תרנגול, ולא עוף אחר או בהמה, הוא משום דתרנגול נקרא בלשון הקודש "גבר", והאדם נקרא גם כן "גבר", ואם כן גבר בגבר טפי מהני ומעלי. מיהו אם אין לו תרנגול, לוקחין מין בעל חיים אחר, כגון אווזים ותורים ובני יונים, ויש אומרים אפילו דגים.

ורגילים ליתנם לעניים, כדי שיהיה כפרה לנפשו, או פודין אותן ונותנים פדיונם לעניים.

ויש אומרים שיש למנוע המנהג הזה, ואומרים שאדרבה איסור יש בדבר ויש בו משום דרכי האמורי, דאי משום קרבן, הרי תרנגול אסור לקרבן. ועוד, שהרי שוחטו בחוץ ונראה כשוחט קדשים בחוץ. ואני אומר, אדרבה והיא הנותנת, דמשום זה נהגו ליקח מינים שאינם ראויים לקרבן, כדי שלא יטעו לומר: קרבן ממש הוא, ויבואו להקדישו קדושת הגוף ממש ויאכלו משחיטתו בחוץ; לכך לוקחים מינים הללו, שידעו הכל שלא לשם קרבן הנהיגוהו אלא כדי להשביע עינו של רשע, הוא יצר הרע הוא שטן הוא מלאך המות החפץ בהשחתת העולם, ומקטרג על הבריות כדי שימסרו בידו. וכשישחט כל אחד מין בעל חי במקומו ויחשוב כאילו שחט את עצמו, אין לו מקום לקטרג כל כך, ועל דרך שעיר המשתלח לעזאזל. כן נראה לי לקיים המנהג, כי ראיתי מדקדקים בו הרבה, שאפילו מעוברת לוקחת ב' תרנגולים, אחת נקבה ואחד זכר, שאם תלד זכר יהיה זכר זה כפרתו, והנקבה היא כפרת עצמה, ואם תלד נקבה הרי כפרתה תהיה גם כן לוולד, ששנים יכולין ליקח כפרה אחת. ובוחרים תרנגולין לבנים אם אפשר, על דרך שנאמר (ישעיהו א, יח): "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו".

ונוהגין לסמוך ידיו עליהם, דוגמת סמיכת הקרבן, לומר שיהא הוא תמורתו ובמקומו לילך למיתה ולהשאיר לו חיים, וגם שוחטין אותו מיד אחר ההחזרה סביב ראשו והסמיכה, שלא לשהות בדבר. וכל גדולי מדינות האלו נוהגין כן, ואין לשנותו, כי מנהג ותיקין הוא. ומיד אחר כך נוהגין לילך על בית הקברות ולהרבות שם צדקה, לכפר על נפשות, ובו פודין את הכפרות. והכל מנהג יפה הוא.

מי שהיה בבית הקברות בערב ראש השנה ובירך ברכת "אשר יצר אתכם" וכו', אין צריך לחזור ולברכה בערב יום כיפור, כיון שהוא תוך שלשים יום לברכתו אותה, דהיינו בערב ראש השנה.