קטגוריה:ישעיהו יז ט

◥

►

◄

ביום ההוא יהיו ערי מעזו כעזובת החרש והאמיר אשר עזבו מפני בני ישראל והיתה שממה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ עָרֵי מָעֻזּוֹ כַּעֲזוּבַת הַחֹרֶשׁ וְהָאָמִיר אֲשֶׁר עָזְבוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיְתָה שְׁמָמָה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *

בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא יִֽהְי֣וּ ׀ עָרֵ֣י מָעוּזּ֗וֹ כַּעֲזוּבַ֤ת הַחֹ֙רֶשׁ֙ וְהָ֣אָמִ֔יר אֲשֶׁ֣ר עָֽזְב֔וּ מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהָיְתָ֖ה שְׁמָמָֽה׃

נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *

בַּ/יּ֨וֹם הַ/ה֜וּא יִהְי֣וּ׀ עָרֵ֣י מָעֻזּ֗/וֹ כַּ/עֲזוּבַ֤ת הַ/חֹ֙רֶשׁ֙ וְ/הָ֣/אָמִ֔יר אֲשֶׁ֣ר עָזְב֔וּ מִ/פְּנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְ/הָיְתָ֖ה שְׁמָמָֽה׃

נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

ביאורים:

• ביאור קצר על כל הפרק •

מקראות גדולות

עריכה

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"ערי מעוזו" - של ישראל

"כעזובת החורש והאמיר" - עזובות כיער הזה חריבות מאין אדם

"חורש" - הוא יער כדמתרגם ביער בחורשא

"והאמיר" - אף הוא יער מקום אילנות כעזובת ערי האמורי שהניחום חריבות בימי יהושוע כחורש והאמיר וברחו להם מפני בני ישראל והיתה ארץ ישראל שממה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"כעזובת החרש והאמיר", הוא היער אשר היה בהר אפרים הנזכר בספר יהושע (יז) כי הר יהיה לך כי יער הוא ובראתו וכו', כי תוריש את הכנעני כי רכב ברזל לו, ופרש"י שהיושבים ביער היה להם רכב ברזל ע"ש. והכנענים "עזבו וחזקו" בעת ההיא את היער והחורש הזה "מפני בני ישראל" שלא יוכלו לכבשו, ואעפ"כ נכבשה אז העזובה והחוזק הזה, "והיתה שממה", היינו העזובה והחוזק הזה שהוא המבצר שעשו אז בהיער היתה שממה מיושביה, וכן יהיה ערי מעוזו שבצרו עתה וחזקו אותם מפני האויב שהיה ג"כ רובם בהר אפרים, (ששם היה שכם ורבים ערי מבצר ממלכות אפרים כי שם ישב ירבעם ראש ממלכות אפרים מקדם) יחרבו ג"כ. ויהיו שממה, ר"ל מה שהיה להפריזי יושב ההר ההיא לפנים, יהיה עתה לבני אפרים:

ביאור המילות

"כעזובת". מענין חוזק ובנין, ויעזבו ירושלים עד החומה (נחמיה ג'), וכן אשר עזבו, אשר חזקו בנו ובצרו:

"החרש". יער, ובחרשים בנה באניות (דה"ב כז):

"והאמיר". יער שענפיו גבוהים ומובחרים, כי כמו ששם חורש בא על הענף, חורש מצל (יחזקאל לא), ועל היער, כן יבא שם אמיר על הכלל והפרט. ומלת והיתה מוסב על העזובה, שהיא נקבה יחידה, שלדעת המפרשים צ"ל והיה: