רש"י על ישעיהו יז
<< · רש"י על ישעיהו · יז · >>
פסוק א
"מעיר" - מהיות עיר
"מעי" - לשון שפלות ועומק כמו מעוט ימיםפסוק ב
פסוק ג
פסוק ד
פסוק ה
פסוק ו
"כנוקף זית" - כקוצץ זיתים ללוקטן מן האילן וכן ונקף בסבכי היער (לעיל י) ורבותינו דרשו ונשאר בו בהמון סנחריב אנשים מעט כנוקף זית כדאיתא באגדת חלק
"בראש אמיר" - בראש הענף
"בסעיפיה" - בענפיה וכן וכלה סעיפיה (לקמן כז) וכן מסעף פארה (לעיל י)פסוק ז
פסוק ח
פסוק ט
"כעזובת החורש והאמיר" - עזובות כיער הזה חריבות מאין אדם
"חורש" - הוא יער כדמתרגם ביער בחורשא
"והאמיר" - אף הוא יער מקום אילנות כעזובת ערי האמורי שהניחום חריבות בימי יהושוע כחורש והאמיר וברחו להם מפני בני ישראל והיתה ארץ ישראל שממהפסוק י
פסוק יא
"ובבקר זרעך תפריחי" - וליום המחרת כשהוצאתיך משם הכנסתיך לארץ גם שם זרעך הרע הפרחת
"נד קציר ביום נחלה" - גדיש של קציר רע אשר הונח ביום ובלילה נחלה אותו קציר הגיע ליום צרה נד הוא לשון גובה וכן נצבו כמו נד נוזלים (שמות טו) וכן כונס כנד (תהלים לג) ואין נד ונוד שוים
"וכאב אנוש" - שנשלמת שכרך
"אנוש" - נעכר בחולי רע וכן ויאנש (שמואל ב' יא) וכן כי אנושה מכותיה (מיכה א) ד"א ובבקר זרעך תפריחי עד שלא בא השרב הפרחתם ודרך הכרם לפרוח בבא השרב והמפריח בבקר אינו הגון זה במדרש רבי תנחומאפסוק יב
"המון עמים" - אוכלוסי סנחריב
"ישאון" - לשון תשואה והומהפסוק יג
"כמוץ הרים" - משל את הרשעים במקולקל שבמינים ובמקולקל שבאותו המיץ מוץ הרים יבש משל עמקים
"וכגלגל" - הוא מפרח של קוצים שקורין (קרדונ"ש בלע"ז) הדומים לאותו שגוררין בהן בגדי צמר ואינן קשין ובהגיע סמוך לסוף הקיץ הם מתנפצין מאליהן והרוח מפזרן ואותו הנפוץ עשוי כמין גלגל עגולה כמין העין באמצע וחמש זרועותיו סביב להפסוק יד
"בטרם בקר איננו" - והאויב אין בעולם
"זה חלק שוסינו" - חלק סנחריב וחלק גוג ומגוג כשיבאו לבזזינו
<< · רש"י על ישעיהו · יז · >>