ירמיהו יז כתיב

<< | ספר ירמיהופרק י"ז • מהדורת הכתיב | >>


מפרשי ירמיהו יז

א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב

    א חטאת יהודה כתובה בעט ברזל בצפרן שמיר חרושה על לוח לבם ולקרנות מזבחותיכם ב כזכר בניהם מזבחותם ואשריהם על עץ רענן על גבעות הגבהות ג הררי בשדה חילך כל אוצרותיך לבז אתן במתיך בחטאת בכל גבוליך ד ושמטתה ובך מנחלתך אשר נתתי לך והעבדתיך את איביך בארץ אשר לא ידעת כי אש קדחתם באפי עד עולם תוקד     ה כה אמר יהוה ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרעו ומן יהוה יסור לבו ו והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב     ז ברוך הגבר אשר יבטח ביהוה והיה יהוה מבטחו ח והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא ירא [יראה] כי יבא חם והיה עלהו רענן ובשנת בצרת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי ט עקב הלב מכל ואנש הוא מי ידענו י אני יהוה חקר לב בחן כליות ולתת לאיש כדרכו [כדרכיו] כפרי מעלליו     יא קרא דגר ולא ילד עשה עשר ולא במשפט בחצי ימו [ימיו] יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל יב כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו יג מקוה ישראל יהוה כל עזביך יבשו יסורי [וסורי] בארץ יכתבו כי עזבו מקור מים חיים את יהוה     יד רפאני יהוה וארפא הושיעני ואושעה כי תהלתי אתה טו הנה המה אמרים אלי איה דבר יהוה יבוא נא טז ואני לא אצתי מרעה אחריך ויום אנוש לא התאויתי אתה ידעת מוצא שפתי נכח פניך היה יז אל תהיה לי למחתה מחסי אתה ביום רעה יח יבשו רדפי ואל אבשה אני יחתו המה ואל אחתה אני הביא עליהם יום רעה ומשנה שברון שברם     יט כה אמר יהוה אלי הלך ועמדת בשער בני עם [העם] אשר יבאו בו מלכי יהודה ואשר יצאו בו ובכל שערי ירושלם כ ואמרת אליהם שמעו דבר יהוה מלכי יהודה וכל יהודה וכל ישבי ירושלם הבאים בשערים האלה     כא כה אמר יהוה השמרו בנפשותיכם ואל תשאו משא ביום השבת והבאתם בשערי ירושלם כב ולא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת וכל מלאכה לא תעשו וקדשתם את יום השבת כאשר צויתי את אבותיכם כג ולא שמעו ולא הטו את אזנם ויקשו את ערפם לבלתי שומע [שמוע] ולבלתי קחת מוסר כד והיה אם שמע תשמעון אלי נאם יהוה לבלתי הביא משא בשערי העיר הזאת ביום השבת ולקדש את יום השבת לבלתי עשות בה [בו] כל מלאכה כה ובאו בשערי העיר הזאת מלכים ושרים ישבים על כסא דוד רכבים ברכב ובסוסים המה ושריהם איש יהודה וישבי ירושלם וישבה העיר הזאת לעולם כו ובאו מערי יהודה ומסביבות ירושלם ומארץ בנימן ומן השפלה ומן ההר ומן הנגב מבאים עולה וזבח ומנחה ולבונה ומבאי תודה בית יהוה כז ואם לא תשמעו אלי לקדש את יום השבת ולבלתי שאת משא ובא בשערי ירושלם ביום השבת והצתי אש בשעריה ואכלה ארמנות ירושלם ולא תכבה