מפרשי רש"י על בראשית יט כ
<< | מפרשי רש"י על בראשית • פרק י"ט • פסוק כ' |
• א • ב • ד • ה • ט • יא • יב • יד • טז • יז • יח • יט • כ • כב • כד • כה • כו • כט • ל • לג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
הִנֵּה־נָ֠א הָעִ֨יר הַזֹּ֧את קְרֹבָ֛ה לָנ֥וּס שָׁ֖מָּה וְהִ֣וא מִצְעָ֑ר אִמָּלְטָ֨ה נָּ֜א שָׁ֗מָּה הֲלֹ֥א מִצְעָ֛ר הִ֖וא וּתְחִ֥י נַפְשִֽׁי׃
רש"י
"העיר הזאת קרובה" - (שבת פ"ק) קרובה ישיבתה נתיישבה מקרוב לפיכך לא נתמלאה סאתה עדיין ומה היא קריבתה מדור הפלגה שנתפלגו האנשים והתחילו להתישב איש איש במקומו והיא היתה בשנת מות פלג ומשם ועד כאן נ"ב שנה שפלג מת בשנת מ"ח לאברהם כיצד פלג חי אחרי הולידו את רעו ר"ט שנה צא מהם ל"ב כשנולד שרוג ומשרוג עד שנולד נחור ל' הרי ס"ב ומנחור עד שנולד תרח כ"ט הרי צ"א ומשם עד שנולד אברהם ע' הרי קס"א תן להם מ"ח הרי ר"ט ואותה שנה היתה שנת הפלגה וכשנחרבה סדום היה אברהם בן צ"ט שנה הרי מדור הפלגה עד כאן נ"ב שנה וצוער איחרה ישיבתה אחרי ישיבת סדום וחברותיה שנה אחת הוא שנאמר אמלטה נא נא בגימטריא נ"א
"הלא מצער היא" - והלא עונותיה מועטין ויכול אתה להניחה
"ותחי נפשי" - בה זהו מדרשו ופשוטו של מקרא הלא עיר קטנה היא ואנשים בה מעט אין לך להקפיד אם תניחנה ותחי נפשי בה
רש"י מנוקד ומעוצב
הָעִיר הַזֹּאת קְרוֹבָה – קְרוֹבָה יְשִׁיבָתָהּ, נִתְיַשְּׁבָה מִקָּרוֹב, לְפִיכָךְ לֹא נִתְמַלְּאָה סְאָתָהּ עֲדַיִין (שבת י' ע"ב). וּמַה הִיא קְרִיבָתָהּ? מִדּוֹר הַפַּלָּגָה, שֶׁנִּתְפַּלְּגוּ הָאֲנָשִׁים וְהִתְחִילוּ לְהִתְיַשֵּׁב אִישׁ אִישׁ בִּמְקוֹמוֹ. וְהִיא הָיְתָה בִּשְׁנַת מוֹת פֶּלֶג, וּמִשָּׁם עַד כַּאן חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, שֶׁפֶּלֶג מֵת בִּשְׁנָת אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה לְאַבְרָהָם. כֵּיצַד? פֶּלֶג חַי אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת רְעוּ מָאתַיִם וָתֵשַׁע שָׁנָה, צֵא מֵהֶם שְׁלוֹשִׁים וּשְׁתַּים כְּשֶׁנּוֹלַד שְׂרוּג, וּמִשְּׂרוּג עַד שֶׁנּוֹלַד נָחוֹר שְׁלוֹשִׁים, הֲרֵי שִׁשִּׁים וּשְׁתַּים. וּמִנָּחוֹר עַד שֶׁנּוֹלָד תֶּרַח עֶשְׂרִים וָתֵשַׁע, הֲרֵי תִשְׁעִים וְאַחַת. וּמִשָּׁם עַד שֶׁנּוֹלַד אַבְרָהָם שִׁבְעִים, הֲרֵי מֵאָה שִׁשִּׁים וְאַחַת. תֵּן לָהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה, הֲרֵי מָאתַיִם וָתֵשַׁע. וְאוֹתָהּ שָׁנָה הָיְתָה שְׁנַת הַפַּלָּגָה. וּכְשֶׁנֶּחְרְבָה סְדוֹם הָיָה אַבְרָהָם בֶּן תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע שָׁנָה, הֲרֵי מִדּוֹר הַפַּלָּגָה עַד כַּאן חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. וְצוֹעַר אֵחֲרָה יְשִׁיבָתָהּ אַחֲרֵי יְשִׁיבַת סְדוֹם וְחַבְרוֹתֶיהָ שָׁנָה אַחַת, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר: "אִמָּלְטָה נָּא" – "נָא" בְּגִימַטְרִיָּא חֲמִשִּׁים וְאַחַת.
הֲלֹא מִצְעָר הִוא – וַהֲלֹא עֲוֹנוֹתֶיהָ מוּעָטִין, וְיָכוֹל אַתָּה לְהַנִּיחָהּ וּתְחִי נַפְשִׁי בָּהּ, זֶהוּ מִדְרָשׁוֹ. וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא: הֲלֹא עִיר קְטַנָּה הִיא וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעַט, אֵין לְךָ לְהַקְפִּיד אִם תַּנִּיחֶנָּה "וּתְחִי נַפְשִׁי" בָּהּ.
מפרשי רש"י
בד"ה יפשוטו כו' מפני הקושיא נ"ב ול"נ דה"ק תעשה חסד זה עמדי להציל העיר הזאת בעבורי עד שאמלט ואחר כך תעשה עמה מה שתרצה מה אתה אומר אתה צריך למעשה אחר להפוך אות' ולעשות דין עליה ביחידי מאחר שקרובה היא אל העיר וקטנה היא א"כ היא בעיבורה של העיר וממילא כשאמלט מן העיר תכלה מעצמ' בכל גזירת העיר ודוק מהרש"ל: