ירושלמי תענית דף טו ב


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


יותר מיכן צריכה שיעור אחר. נישמעינה מן הדא אפילו עיר גדולה כאנטוכיא ויצאו ממנה שלשה מתים בשלשה ימים זה אחר זה הדא אמרה יותר מיכן צריכה שיעור אחר. בתים שאמרו בריאים אבל לא מרועעים ודכוותה בחורים אבל לא זקינים. תני אסכרה כל שהוא שנים בדבר ואחד באסכרה. איתא חמי אסכרה כל שהיא ואת אמר הכין. לכן צריכה כשהתריעו על האסכרה והלכה לה ואחר כך מתו שנים בדבר ואח' באסכרה:

מתניתין על אלו מתריעין בכל מקום על השדפון ועל הירקון ועל הארבה ועל החסיל ועל חיה רעה ועל החרב מתריעין עליהן מפני שהיא מכה מהלכת:

הלכה ו גמרא

עריכה
גמרא ר' חמא בר עוקבא בשם ר' יוסי בן חנינה מתריעין על פרגיא של פשתן מ"ט (ירמיהו ה) שמה ושערורה בארץ. ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן מתריעין על השרב מ"ט (איוב ל) קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע. א"ר לעזר אוקיר לאסייך עד דלא דצטריך ליה מה טעמא (איוב לז) היערך שועך לא בצר וכל מאמצי כח. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש רבי יוחנן אמר אם סדרתה תפילה לא יהא לך צרי עין מלמעלה אלא הכל יהו מאמצין כחך שנאמר וכל מאמצי כח. ורבי שמעון בן לקיש אמר אם סדרתה תפילה לא תהא מיצר פיך אלא הרחב פיך ואמלאהו. לא סוף דבר ארבה אלא אפי' כנף. ולמה נקרא שמו חסיל שהוא חוסל את הכל. ולמה נקא שמו גוביי דו גבי דינא דמריה. לא סוף דבר חיה רעה אלא אפילו בהמה רעה. כבר היו שנים בא"י חמור נושך וממית שור נושך וממית. לא סוף דבר חרב של מלחמה אלא אפי' חרב של שלום שכבר עשת רושם בימי יאשיהו:

מתניתין מעשה שירדו זקנים מירושלם לעריהם וגזרו תענית על שנראה כמלוא פי תנור שדפון

 

עין משפט

9 ג_ט מיי' פ"ב מהל' תעניות הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ו סעיף ד':

10 ג_י מיי' פ"ב מהל' תעניות הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ו סעיף ב':

11 ג_יא מיי' פ"ב מהל' תעניות הלכה א', מיי' פ"ב מהל' תעניות הלכה י"א, מיי' פ"ב מהל' תעניות הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ו סעיף ח', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ו סעיף ט':

12 ג_יב מיי' פ"ב מהל' תעניות הלכה י"ד, טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ו סעיף י':

13 ג_יג מיי' פ"ב מהל' תעניות הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ו סעיף ט':

14 ג_יד מיי' פ"ב מהל' תעניות הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ו סעיף א':

15 ג_טו מיי' פ"ב מהל' תעניות הלכה י"א, טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ו סעיף ח':