פתיחת התפריט הראשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה


באשקלון ועוד גזרו תענית למחר על שאכלו זאבים שני תינוקות בעבר הירדן ר' יוסי אומר לא על שאכלו אלא על שנראו:

הלכה ז גמראעריכה

גמרא הדא דאת אמר במכונס אבל במפוזר אפי' פרא מיכן. אמר ר' מנא נראו רצין אחריהן אמר ר' יוסה בי ר' בון נראו במקום שאין ראוי להם:

מתניתין ועל אלו מתריעין בשבת על עיר שהקיפוה עכו"ם או נהר ועל הספינה המיטרפת בים ר' יוסי אומר לעזרה אבל לא לצעקה שמעון התימני אומר אף על הדבר ולא הודו לו חכמים:

הלכה ח גמראעריכה

גמרא רב אמר ענני ה' ענני. מתני' פליגא על רב ר' יוסי אומר לעזרה אבל לא לצעקה והא תנייא קדמייה. סבר מימר אפילו לצעקה. לוי בן סיסי באו הגייסות לעירו נטל ס"ת ועלה לראש הגג אמר רבון העולמים אין בטלית חדא מילה מן הדין ספר אורייתא ייעלין לון ואין לא ייזלון לון מיד איתבעון ולא אישתכחון. תלמידיה עבד כן ייבשת ידיה ואזלון לון. תלמיד תלמידיה עבד לא יבשת ידיה ולא אזלון לון לומר שאין שוטה נפגע ולא בשר המת מרגיש באיזמל:

מתניתין על כל צרה שלא תבוא על הציבור מתריעין עליה חוץ מרוב גשמים מעשה שאמרו לחוני המעגל התפלל שירדו גשמים אמר להן צאו והכניסו תנורי פסחים בשביל שלא ימקו והתפלל ולא ירדו גשמים עג עוגה ועמד בתוכה ואמר רבש"ע בניך שמו פניהם עלי שאני כבן בית לפניך נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מיכן עד שתרחם על בניך התחיל הגשמים מנטפין אמר לא כך שאלתי אלא גשמי בורות שיחין ומערות ירדו בזעף אמר לא כך שאלתי אלא גשמי רצון ברכה ונדבה ירדו כתיקנן עד שעלו ישראל מירושלם להר הבית מפני הגשמים אמרו לו כשם שנתפללת עליהן שירדו כך התפלל שילכו להם אמר להן צאו וראו אם נמחית אבן הטועים:

גמרא ר' יונה שמעון בר בא בשם ר"י דבר שאפשר לך לומר עליו דיי היא ברכה. רבי ברכיה ר' חלבו רב אבא בר עילאי בשם רב עד שיבללו שפתותיכם מלומר דיינו ברכה דיינו ברכה.

קרבן העדהעריכה

הלכה ח המיטרפת - מתחבטת ומשתכרת:

לעזרה - שיהיו מתפללין עליהן שיעזרו להן מן השמים:

שמעון התימני - מתמנה היה:

אף על הדבר - מתריעין בשבת:

גמ' ענני ה' ענני - שאומרים בסליחות ובי"ה היינו מתריעין דמתני' אבל לא בשופר דשופר בשבת ליכא:

והא תנייא קדמייא - מכלל דת״ק אמר אפי׳ לצעקה והיינו שמתריע׳ בשופרות צעקה קרי לה ש״מ דלא כרב ובבבלי ספ״ק משני לה:

אין בטלית - אם בטלתי דבר אחד ממה שכתוב בס״ת זה יכנסו האויבים לעיר ואס לאו ילכו להם:

מיד בקשו אחריהן ולא נמלאו - שהלכו להם:

תלמידי׳ - דלוי עשה כן ויבשה ידו שלא היה חסיד כל כך כרבו ולפי שבטח בצדקתו והטריח בוראו לעשות נס נענש:

לומר שאין שוטה נפגע - שאינו מרגיש בפגעיו וכן זה לא הרגיש בחטאו לפיכך לא נענש:

ולא בשר המת - הגדל באדם חי מחמת מכה אינו מרגיש באיזמל כשחוחכין אותו ומשל הוא כזה כן זה :