ירושלמי סוכה א א
<< | ירושלמי · מסכת סוכה · פרק א · הלכה א | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
מתניתין סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה ור' יהודה מכשיר ושאינה גבוהה עשר טפחים ושאין לה שלש דפנות ושחמתה מרובה מצילתה פסולה:
גמרא רבי יוסי אמר לה סתם. ר' אחא בשם רב רבנן ילפין לה מפתחו של היכל. ור' יודה יליף לה מפתחו של אולם. אם מפתחו של אולם דיו ארבעים אמה דתנן תמן פתחו של אולם גובהו ארבעים אמה ורחבו עשרים אמה. תני ר' חייה אפי' ארבעים נ' אמה תני בר קפרא אפי' מאה אמה. א"ר אבין ר' יודה כדעתיה ורבנן כדעתהון. דתנינן תמן וכן נשרי' המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת דברי ר' יהודה וחכמים אוסרין. היך מה דאת אמר תמן את רואה את התקרה כאילו היא יורדת וסותמת. כך את אמר הכא את רואה את המלתירה כאילו היא יורדת וסותמת. היא דעתיה דר' יהודה בסוכה. היא דעתיה במבוי. היא דעתהון דרבנן בסוכה. היא דעתהון במבוי. ולא דמיי יש דברים כשרים בסוכה ופסולים במבוי כשרים במבוי ופסולים בסוכה. דוקרנין כשרים בסוכה ופסולין במבוי ותני כן הביא ארבעה דוקרנין וסיכך על גביהן בסוכה כשר ובמבוי פסול. הדא דאת אמר בגבוהין ג' למעלה מכותל המבוי. אבל אם אינן גבוהין שלשה למעלה מכותלי המבוי כשר. בשאין בהן רוחב ארבעה. אבל אם יש בהן רוחב ד' אפי' גבוהין כמה כשר. דנפות כשרות בסוכה ופסולות במבוי. תני כן שתים כהלכתן והשלישית אפי' טפח. ר' חייה בשם ר' יוחנן שתים של ארבעה ד' טפחים. והשלישית אפילו טפח כשר. ובמבוי עד שיהא מגופף מד' רוחותיו. רחב מעשר אמות בסוכה כשר ובמבוי פסול. הדלה עליה את הגפן את הדלעת ואת הקיסום וסיכך על גביו פסולה. הדא דאת אמר על בית סאתים אבל יותר מבית סאתים נעשית כמחיצה שהוקפה זרעים שאין מותר לטלטל בה אלא בארבע אמות. חמתה מרובה מצילתה בסוכה פסולה במבוי כשר. סוכה מקורה פסולה מבוי מקורה כשר. רבי אחא בשם רבי הושעיה לא סוף דבר מקורה. אלא אפילו
גמרא נתן מלתירה ויש בה רוחב ארבעה טפחים מתרת את המבוי. אילו בית שהוא גבוה מכמה שמא אינו חייב במעקה. אינו חייב במזוזה. אלא בית מקורה ואין סוכה מקורה. מצינו סיכוך שהוא כקירוי דתנינן תמן הרחיק את הסיכוך מן הדפנות ג' טפחים פסולה. אלא בית מגופך ואין סוכה מגופפת והרי אכסדרה שנפרצה במלואה לר"ה. רבי אילא בשם רב ורבי יוחנן תריהון אמרין מטלטלין בכולה. מאי כדון רבי אבהו בשם רבי יוחנן התורה אמרה (ויקרא, כג) בסכת תשבו עד עשרים אמה את יושב בצילה של סוכה. מעשרים אמה ולמעלן את יושב בצילן של דפנות. א"ר יונה הדא דאת אמר בנתונה למעלה מכ' אמה לדפנות אבל אם היתה נתונה למטה מכ' אמה לדפנות כשירה. א"ל ר' יוסה על דעתך דאת אמר בדפנות הדבר תלוי ניתני סוכה שהיא נתונה למעלה מכ' אמה לדפנות פסולה. ר' בא בשם רב בשאינה מחזקת אלא כדי ראש ורובו ושולחנו. אבל אם היתה מחזקת יותר כשרה. ר' יעקב בר אחא בשם רבי יאשיה בשאין דפנותיה עולות עמה אבל אם היו דפנותיה עולות עמה כשרה. והא מתני' פליגא א"ר יהודה מעשה בסוכתה של הילני המלכה בלוד שהיתה גבוהה יותר מכ' אמה והיו חכמים נכנסין ויוצאין בה ולא אמר אדם דבר אמרו לו מפני שהיא אשה ואין אשה מצוה על המצות. אמר להן אם משם ראייה והלא שבעה בנים תלמידי חכמים היו לה אית לך מימר בסוכתה של הילני בשאינה מחזקת אלא ראשו ורובו ושולחנו אלא בשאין דפנותיה עולות עמה. מסתברא מה דאמר רבי יאשיה לית היא פליגא דכן ארחיהון דעתירייא מיעבד דפנתא קלילן די ייא קרירה עליל. רב הושיע בעי הביא נסר ונתנו
גמרא על גבי חולייה של עמוד פשיטא אם ימוד מן הנסר יש כאן עשרים אמה. אם ימוד מן הקרקע אין כאן עשרים אמה. מה את עביד ליה כאויר פסול כסכך פסול. אין תעבדיני' כאויר פסול פוסל בג' טפחים. אין תעבדיניה כסכך פסול אינו פוסל אלא בד' אמות. ר' יוסה בי ר' בון בשם חזקיה מפני מה אמרו סכך פסול אינו פוסל אלא בד"א שלא בא אלא להיתירה של סוכה. א"ר מיישא ותמיה אנא היך רב הושעיה צריכא ליה ולמה לא יליף לה מן הדא דרבי בא בר ממל דתנינן תמן המשלשל דפנות מלמעלן למטן אם גבוה מן הארץ ג' טפחים פסולה. וא"ר בא בר ממל כשאינו יושב ואוכל בצילן של דפנות אבל אם היה יושב ואוכל בצילן של דפנות כשירה. א"ר יוסה לית הדא דר' בא בר ממל אולפן מן מתניתן יליף לה ר' בא בר ממל דתנינן תמן כצוצטרא שהיא למעלה מן הים אין ממלין הימינה בשבת אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוה י' טפחים בין מלמעלן בין מלמטן. וא"ר זעירא רב יהודה בשם רב והוא שתהא מחיצה משוקעת במים כמלואו של דלי. ולא דמייא ים כרמלית היא אינה לא רשות היחיד ולא רשות הרבים. ברם הכא התורה אמרה בסכת תשבו מקרקע סוכה את מודד עשרים אמה.
היתה למטה מעשרה ותולה בה עיטורין שהן ראויין לסכך בהן ממעטין בה לפסול. ואם לאו ממעטין בה לכושר. היתה למעלה מעשרים אמה ותולה בה עיטורין שהן ראויין לסכך בה ממעטין בה לכושר ואם לאו ממעטין בה לפסול. אמר רבי שמי כשם שאמרו למעלן כך אמרו למטן. קש ותבן אין ממעטין בה עפר וצרורות ממעטין. אמר רבי יוסה בי רבי בון עלו בו עשבים אין ממעטין בה. מנין למעלה מעשרה שהיא רשות אחרת. רבי אבהו בשם רשב"ל (שמות, כה) ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת. וכתיב (שמות, כא) אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם. מה דיבור שנאמר להלן רשות אחרת אף דיבור שנאמר כאן רשות אחרת. וארון לא תשעה ר' זעירה בעי מנין לכפורת שהיא טפח. תנא רבי חנינה בן שמואל כל הכלים שהיו במקדש נתנה התורה מידת אורכן ורחבן ושיעור קומתן חוץ מן הכפורת שנתנה התורה מידת ארכה ורחבה ולא נתנה שיעור קומתה. ונלמדינה מכלי קטן שבמקדש. (שמות, כה) ועשית לו מסגרת טפח סביב. מה כאן טפח אף כאן טפח. או אינו אלא (שמות, כה) ועשית זר זהב למסגרתו סביב. מה כאן כל שהוא אף כאן כל שהוא. מאי כדון רב אחא בר יעקב אמר (ויקרא, י) פני. אין פני פחותים מטפח. רבי יוסה בעי אילו מגדל שהוא עומד בתוך הבית גבוה כמה שמא אינו מותר להשתמש מתוכו לבית ומן בית לתוכו. אלא בשעת שהיה מרבע להן את הרוחות אנן קיימין. ניחא כמאן דאמר באמת ששה. ברם כמ"ד באמת חמשה. וארון לא שבעה טפחים ומחצה הוא. רב יעקב בר אחא אמר דבית רבי ינאי ור"ש בן יוצדק. חד יליף לה מן הארון. וחורנה יליף לה מן העגלות. ולא ידעינן מאן דיליף לה מן הארון מאן דיליף לה מן העגלות. מסתברא דבית רבי ינאי ילפי לה מן הארון דבית ר' ינאי אמרי ארון תשעה וכפורת טפח. ור"ש בן יוצדק יליף לה מן העגלות. ר' זעירה בעי מנין לעגלות שהן גבוהות י'. א"ר יוסה ואפי' תימר גבוהות י'. לא כן תני בשם ר' נחמיה צב
כמין קמרסטה היו. אילו חור ברשות הרבים גבוה עשרה ורחב ארבע שמא אינו אסור להשתמש מתוכו לרשות הרבים ומרשות הרבים לתוכו. אלא בשעה שהיו מושיטין את הקרשים מזו לזו תרוטות היו. תני ר' אומר ארבע אמות אף על פי שאין שם ארבע דפנות. ר' שמעון אומר ארבע דפנות אף על פי שאין שם ארבע אמות. רבי יהודה אומר ארבע אמות וארבע דפנות. וכן היה רבי יהודה מחייב במזוזה. אף על פי שאין שם ארבע אמות וארבע דפנות. מסתברא דרבי יהודה יודה לאילין רבנן. ואילין רבנן לא יודון לרבי יהודה שאף על פי שיש שם ארבע אמות וארבע דפנות שהיא פטורה מן המזוזה ואינה טובלת במעשרות. רבי שמעון אמר ארבע ורבנן אמרי שלש. מה טעמון דרבנן סכות סכות סכות הרי שלש אחד למעלן ושתים למטן והשלישית מדבריהן. מה טעמא דרבי שמעון (ויקרא כג, מב) סכת סכת סכות מלא. הרי ארבע. אחת למעלן ושלש למטן והרביעית מדבריהן. רבי חייה בר אדא אמר תרין אמורין חד אמר טעמון דרבנן וחורנה אמר טעמא דרבי שמעון. מה טעמון דרבנן (ישעיה, ד) וסכה תהיה לצל יומם מחרב הרי אחת למעלן סוכות סוכות סוכות הרי שלש. מ"ט דר"ש וסכה תהיה לצל יומם מחרב הרי אחת למעלן. סכת סכת סכות מלא הרי ד'. רבנן דקיסרין שמעון טעמא דר"ש וטעמון דרבנן מן הדין קרייא וסכה תהיה לצל יומם מחרב הרי אחת. שם ולמחסה ולמסתור. הרי שתים. שם מזרם וממטר. רבנן עבדין מזרם וממטר אחת. ר"ש עבד מזרם וממטר שתים. ותני כן שתים כהילכתן והשלישית אפילו טפח. ר' חייה בשם ר' יוחנן שתים של ארבעה ארבעה טפחים והשלישית אפילו טפח כשר. רב הושעיה בעי אותן של טפח שנתנן באמצע מהו. חזר ואמר אותן של ד' טפחים שנתנן באמצע מה הן. ר' יעקב בר אחא כהדין עובדא אתא קומי רבי יסא ואכשר. ותני כן חצר שהעמודין מקיפין אותה הרי העמודין כדפנות. והא מתניתא פליגא עשויות כהילכתן כשירות שלא כהילכתן פסולות. סברין מימר באמצע. אמר רבי שמואל בר רב יצחק אלו שלא כנגד אלו. רב אמר
אותה של טפח צריכה שתהא משוכה מן הכותל טפח. שמואל אמר אפילו כנוסה כמה רואין אותה כאילו היא יוצא. ר' בא חיננא בר שלמיה רב ירמיה בשם רב אפילו כנוסה כמה רואין אותה כאילו היא יוצא. רבי יעקב בר אחא א"ר יוחנן ורשב"ל חד כהדין וחד כהדין. כהנא ואסא עלון והוון קומי רב בהדא דשמואל. רבי יודה בר פזי בשם רבי יהושע בן לוי והוא שתהא נתונה בתוך ג' טפחים כלחיים. רשב"ל בשם רבי יוסי בן חנינא נעץ ד' קנים בארבע זויות של כרם וקשר גמי מלמעלן מציל משם פיאה. א"ר יוחנן כמחיצת שבת כן מחיצת כלאים. א"ר יוחנן מעשה שהלך ר' יהושע בן קרחה אצל ר' יוחנן בן נורי לנגינד והראהו שדה אחת וביתרתה היתה נקראת והיו שם פרצות יותר מעשרה והיה נוטל אעים וסותם ודוקרנים וסותם עד שמיעטן פחות מעשרה. אמר כזה כן מחיצת שבת. אמר רבי חיי מתניתא אמרה כן מקיפין שלשה חבלים זה למעלה מזה. אם אומר את שהפיאה מצלת יותר מעשר דייו חבל א'. ר' יונה א"ר הושעיה בעי הדא פיאה מה את אמרת מלמעלן מן הצד. אין תימר מלמעלן כ"ש מן הצד אין תימר מן הצד הא מלמעלן לא אין תימר מלמעלן יאות אמר רבי חגיי. אין תימר מן הצד לא אמר ר' חגיי כלום. רבנן דחיפא בשם רשב"ל לגובה אפי' עד מאה אמה. א"ר יודן הדא דאת אמר לענין כלאים אבל לענין פיאה לא תהא פיאה גבוהה מן הקורה. אמר רבי יוסי היא כלאים היא שבת. על דעתיה דר' יוסה מה בין פיאה מה בין קורה. קורה מצלת מרוח אחת פיאה אינה מצלת עד שתהא מגופפת מארבע רוחותיה. ואתייא כהיא דאמר רבי זעירא בשם רב המנונא פיאה אינה מצלת עד שתהא מגופפת מארבע רוחותיה. אמר רבי בא בר ממל טוטרפליות שבכרכים אסור לטלטל תחתיהן מפני שהן סוף תקרה ואין סוף תקרה מציל משם פיאה. א"ר פינחס אתא עובדא קומי ר' ירמיה בארבע עמודים ועליהם ארבעה פיסטליות והתיר לטלטל תחתיהן משום פיאה. רבי בון ורבי בון בעון קומי רבי זעירא פאה מהו שתציל בסוכה. אמר לון פיאה מצלת בסוכה. סוף סכך מהו שיציל בסוכה אמר לון אין סוף סכך מציל בסוכה. מה בין זה לזה זה נעשה לכך וזה אינו נעשה לכך. א"ר אבהו כל אילין מילייא לענין משא ומתן הא להורות אסור להורות.
מא אם סוכה קלה את אמר אסור שבת החמורה לא כל שכן. ר' בון בר חייה בעא קומי ר' זעירה מאן תנא פיאה מצלת לא רבי יוחנן בן נורי א"ל אדהי תנא. נמצאת אומר לענין כלאים כל הפחות משלשה כסתום משלשה ועד ארבעה אם העומד רבה על הפרוץ מותר ואם הפרוץ רבה על העומד אסור. מארבעה ועד עשר אם העומד רבה על הפרוץ מותר ואם הפרוץ רבה על העומד כנגד העומד מותר כנגד הפרוץ אסור. יותר מעשר אע"פ שהעומד רבה על הפרוץ כנגד העומד מותר כנגד הפרוץ אסור. לענין שבת כל הפחות משלשה כסתום. משלשה ועד ארבע' מארבעה ועד עשר אם העומד רבה על הפרוץ מותר ואם הפרוץ רבה על העומד אסור. יותר מעשר אף ע"פ שהעומד רבה על הפרוץ אסור. ר' חנניה ר' יודה בר פזי בשם ר' יוחנן לית כאן משלשה ועד ארבעה יש כאן פירצה ג' אין כאן מקום ארבעה. מתיב רבי מנא והתנינן מקיפין בקנים. וקנה יש לו מקום. א"ל לא תתיביני פחות משלשה שכל הפחות משלשה כסתום הוא. ר' יוסי בי רבי בון בשם רב מ"מ מכיון שהעומד רבה על הפרוץ מותר. ראשי פסל היוצאין מן הסוכה נידונין כסוכה. ר' חונה בשם רבנן דתמן ובלבד על פני כולה ר' יעקב בר אחא רבי יסא רבי יוחנן בשם רבי הושעיה ואפילו כנגד הדופן. ר' יעקב בר אחא ר' חייא ר' יוחנן בשם ר' הושעיה ואפילו שלא כנגד הדופן. על דעתיה דרבי יסא ניחא על דעתיה דר' חייה בר בא מה היקלתה בה חמתה מרובה מצילתה. ושחמתה מרובה מצילתה פסולה. הא מחצה למחצה כשירה. סוכה מדובללת שצילתה מרובה מחמתה כשירה. הכא את אמר כשירה והכא את אמר פסולה. רבנן דקיסרין רב יצחק בר נחמן בשם רבי הושעיה שנייא היא באילן שדרכו לפסע: