ירושלמי סוכה דף ג א


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


כמין קמרסטה היו.  אילו חור ברשות הרבים גבוה עשרה ורחב ארבע שמא אינו אסור להשתמש מתוכו לרשות הרבים ומרשות הרבים לתוכו.  אלא בשעה שהיו מושיטין את הקרשים מזו לזו תרוטות היו.  תני ר' אומר ארבע אמות אף על פי שאין שם ארבע דפנות.  ר' שמעון אומר ארבע דפנות אף על פי שאין שם ארבע אמות.  רבי יהודה אומר ארבע אמות וארבע דפנות.  וכן היה רבי יהודה מחייב במזוזה.  אף על פי שאין שם ארבע אמות וארבע דפנות.  מסתברא דרבי יהודה יודה לאילין רבנן.  ואילין רבנן לא יודון לרבי יהודה שאף על פי שיש שם ארבע אמות וארבע דפנות שהיא פטורה מן המזוזה ואינה טובלת במעשרות.  רבי שמעון אמר ארבע ורבנן אמרי שלש.  מה טעמון דרבנן סכות סכות סכות הרי שלש אחד למעלן ושתים למטן והשלישית מדבריהן.  מה טעמא דרבי שמעון (ויקרא כג, מב) סכת סכת סכות מלא.  הרי ארבע.  אחת למעלן ושלש למטן והרביעית מדבריהן.  רבי חייה בר אדא אמר תרין אמורין חד אמר טעמון דרבנן וחורנה אמר טעמא דרבי שמעון.  מה טעמון דרבנן (ישעיה, ד) וסכה תהיה לצל יומם מחרב הרי אחת למעלן סוכות סוכות סוכות הרי שלש.  מ"ט דר"ש וסכה תהיה לצל יומם מחרב הרי אחת למעלן.  סכת סכת סכות מלא הרי ד'.  רבנן דקיסרין שמעון טעמא דר"ש וטעמון דרבנן מן הדין קרייא וסכה תהיה לצל יומם מחרב הרי אחת.  שם ולמחסה ולמסתור.  הרי שתים.  שם מזרם וממטר.  רבנן עבדין מזרם וממטר אחת.  ר"ש עבד מזרם וממטר שתים.  ותני כן שתים כהילכתן והשלישית אפילו טפח.  ר' חייה בשם ר' יוחנן שתים של ארבעה ארבעה טפחים והשלישית אפילו טפח כשר.  רב הושעיה בעי אותן של טפח שנתנן באמצע מהו.  חזר ואמר אותן של ד' טפחים שנתנן באמצע מה הן.  ר' יעקב בר אחא כהדין עובדא אתא קומי רבי יסא ואכשר.  ותני כן חצר שהעמודין מקיפין אותה הרי העמודין כדפנות.  והא מתניתא פליגא עשויות כהילכתן כשירות שלא כהילכתן פסולות.  סברין מימר באמצע.  אמר רבי שמואל בר רב יצחק אלו שלא כנגד אלו.  רב אמר

 

עין משפט