פתיחת התפריט הראשי

הלכה א משנהעריכה

אף על פי שאמרו בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה אם רצה להוסיף אפילו מאה מנה יוסיף נתארמלה או נתגרשה בין מן האירוסין בין מן הנשואין גובה את הכל רבי אלעזר בן עזריה אומר מן הנישואין גובה את הכל מן האירוסין בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה

הלכה א גמראעריכה

במה הוא מתחייב לה לא כן רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש תריהון אמרין הכותב שטר חוב על חבירו בחזקת שהוא חייב לו ונמצא שאינו חייב [אינו חייב] ליתן לו רוצה הוא ליתן כמה וליקרות חתנו של פלוני עד כדון בשפסק מן האירוסין פסק מן הנשואין רוצה הוא ליתן כמה שתשמישה שהוא ערב עד כדון כשבעל לא בעל רוצה הוא ליתן כמה על קניינו שהוסיף פסק מן האירוסין פסק מן הנישואין ולקרות חתנו של פלוני כבר הוא בראוי תשמיש אין בו קניין לא הוסיף מיכן רוצה הוא ליתן כמה ולא תחזור בה ויכולה היא לא כן תני האיש אינו מוציא אלא לרצונו אמר רבי אבין מעיקר היא ליה הוא משבק לה תני כשם שהבעל פוסק כך האב פוסק אלא שהבעל מזכה בכתב והאב אינו מזכה אלא בדברים ובלבד דברים שהן נקנין באמירה היך עבידא גידול בשם רב כמה אתה נותן לבנך כך וכך כמה אתה נותן לבתך כך וכך כיון שקידשה זכת בין הבנות אמר ר' חייה בר יוסף אשכח גידול רביתא ומר זעירתא אלא כיני כמה אתה נותן לבנך כך וכך וכמה אתה נותן לבתך כך וכך כיון שקידשה זכתה הבת בין הבנות והבין בין הבנים אמר ר' זעירא והדא היא זעירתא לא נמצא קונה אשה במטלטלין בשוה פרוטה ואין אדם קונה שתי נשים בשוה פרוטה ומה בין אין אדם קונה קרקע וכמה מטלטלין בשוה פרוטה שכן אדם קונה שתי קרקעות בשוה פרוטה ואין אדם קונה שתי נשים בשוה פרוטה ר' בא בר חייה בשם ר' יוחנן כמה אתה נותן לבנך כך וכך כמה אתה נותן לבתך כך וכך כיון שקידשה זכת הבת בין הבנות והבן בין הבנים ובלבד מן הנישואין הראשונים ותייא כיי דמר רבי חנניא המשיא את בנו בבית זכה בבית ובלבד מן הנישואין הראשונים תני רבי הושעיה זכה במטלטלין ולא זכה בבית ופליג ר' ירמיה בשם ר' אבהו תיפתר שהיה אוצרו של אביו נתון שם ר' חזקיה בשם רבי יהושע בן לוי לכן צריכה אפילו שאולין מן השוק אמר ר' אבהו אם אמר לו לשאילה לא זכה בהן אתא עובדא קומי ר' יעקב בי ר' בון והורי כרבי אבהו אמר ר' זעירא עיקרא לית לה תימליוסים ורבנין בנין וסלקון עלה את אמר האב פוסק על ידי בתו אפילו בוגרת נישמעינה מן הדא האב פוסק על ידי בתו ולא אשה על ידי בתה ולא אח על ידי אחותו שנייא היא אחותו בין שהיא נערה בין שהיא בוגרת וכא לא שנייא בין שהיא נערה בין שהיא בוגרת רבי בא קרטיגנא בעא אפילו אחר אמרין אפילו בוגרת אחר נישמעינה מן הדא האב פוסק על ידי בתו לא אשה על ידי בתה לא אח ע"י אחותו כל שכן בוגרת אחר אף למדת הדין כן תן בתך לפלוני ואני אתן לך כך וכך קח שדה פלוני ואני נותן לך כך וכך כיני מתניתא שלא הוסיף לה אלא בשביל חיבת לילה הראשון שבעל בעל גירשה והחזירה ועדיין חיבת לילה הראשון קיימת בעל מת ונפלה לפני יבם עדיין חיבת לילה הראשון קיימת רבי יעקב בר אחא ר' אלכסא בשם חזקיה הלכה כר' אלעזר בן עזריה שאמר נתאלמנו או נתגרשו מן האירוסין גובה מאתים מן הנישואין גובה את הכל ר' חנניה אמר הלכה כרבי אלעזר בן עזריה אמר אביי אמרו לר' חנניה צא וקרא רבי יונה ר' זעירא בשם רבי יונתן אמר הלכה כר' אלעזר בן עזריה ר' יוסא בר זעירא בשם ר' יונתן אמר אין הלכה כרבי אלעזר בן עזריה אמר רבי יוסי סימן היה לן דחזקיה ורבי יונתן שניהן אמרו דבר אחד דתני מי שהלך בנו למדינת הים ושמע עליו שמת ועמד וכתב כל נכסיו לאחר ואחר כך בא בנו מתנתו קיימת ר' שמעון בן מנסיא אומר אין מתנתו קיימת שאילו היה יודע שבנו קיים לא היה כותבן ומר רבי יעקב בר אחא הלכה כרבי אלעזר בן עזריה והיא דראב"ע והיא דר"ש בן מנסיא ומר רבי ינאי אמר לרבי חנינה צאי קרא וא"ר יוסי בר זעירא בשם ר' יונתן אין הלכה כר"א בן עזריה וכן נפק עובדא כרבי לעזר בן עזריה


הלכה ב משנהעריכה

רבי יהודה אומר רצה כותב לבתולה שטר של מאתים והיא כותבת לו התקבלתי ממך מנה ולאלמנה מנה והיא כותבת לו התקבלתי ממך חמשים זוז ר' מאיר אומר כל הפוחת לבתולה ממאתים ולאלמנה ממנה הרי זו בעילת זנות

הלכה ב גמראעריכה

מיסבר סבר רבי יהודה אין פוחתין לבתולה ממנה ולאלמנה מחמשים זוז ויכתוב כן משעה ראשונה אלא בפוחת והולך ויכתוב שנתקבלתי ממך כך וכך אשכח תני בר קפרא שנתקבלתי ממך כך וכך אמר רבי יוחנן לא אמר ר' יודה אלא בסוף אבל בתחילה אף רבי יודה מודה אין הוא בתחילה ואין הוא בסוף חברייא בשם רבי יוחנן עד שלא בעל ומשבעל ר' זעירא בשם רבי יוחנן עד שלא כנס ומשכנס לא בעל וגירשה והחזירה היא בתחלה היא בסוף ואי זו היא אשה ואי זו היא פילגש ר' מאיר אומר אשה יש לה כתובה פילגש אין לה כתובה רבי יודה אומר אחת זו ואחת זו יש לה כתובה אשה יש לה כתובה ותנאי כתובה פילגש יש לה כתובה ואין לה תנאי כתובה רבי יודה בשם רב זו דברי רבי מאיר ורבי יהודה אבל דברי חכמים נושא אדם אשה ומתנה עמה על מנת שלא לזונה ולפרנסה ולא עוד אלא שתהא זונתו ומפרנסתו ומלמדתו תורה מעשה ברבי יהושע בנו של ר"ע שנשא אשה והתנה על מנת שלא לזון ושלא לפרנס ולא עוד אלא שתהא זונתו ומפרנסתו ומלמדתו תורה וכיון שבא שני רעבון וחלקו הנכסים ביניהן התחילה קובלת עליו לחכמי ישראל אמר להן היא נאמנת עלי יותן מן הכל אמרה להן בודאי כך התניתי עמו אין אחר קניין כלום


הלכה ג משנהעריכה

נותנין לבתולה שנים עשר חדש משתבעה הבעל לפרנס את עצמה וכשם שנותנין לאשה כך נותנין לאיש לפרנס את עצמו ולאלמנה שלשים יום הגיע זמן ולא נישאו אוכלות משלו ואוכלות בתרומה רבי טרפון אומר נותנין לה הכל תרומה רבי עקיבה אומר מחצה חולין ומחצה תרומה

הלכה ג גמראעריכה

תני הבגר בשעה שנים עשר חדש אמר רבי הילא תני תמן נותנין לגבגר שנים עשר חדש ונותנין לה קידושין ולאלמנה שלשים יום תנינן נותנין לבתולה שנים עשר חדש ואת אמר הכין רבי אבין בשם רבי הילא לאחר בוגרה שנים עשר חדש נותנין לה קידושין שלשים יום עשת שנים עשר חדש לפני הראשון ואח"כ בא השני אמר לה לא כבר הימתנת יכולה היא לומר חביתו עלי מן הבחור מן הראשון הוא אלמון והיא בתולה והוא בעא מיסב יכולה היא לומר חיבתו עלי מן הבחור הוא בחור והיא אלמנה והיא בעיא מיסב יכול הוא מימר חיבתה עלי יותר מבתולה היא קטנה ורוצה להגדיל שומעין לה הגיע זמן ולא נישאו אוכלות משלו ואינם אוכלות בתרומה מתו בעליהן אוכלות משלו ואוכלות בתרומה אמר שמואל אחוי דרבי ברכיה והוא ששלם הזמן בד' ששלם הזמן בג' בה' ר' חמא בר עוקבא בשם רבי יסוי בי רבי חנינה ולוי תריהון אמרין נעשה כמי שחבשוהו סופרים אמר רבי יהושע בן לוי אם היתה עיכובה מחמתו ניזונת משלו תני רבי טרפון אומר נותנין לה הכל תרומה שהתרומה מצויה בכל מקום רבי עקיבה אומר מחצה חולין ומחצה תרומה שהנשים מצויות לטמא טהרות תני רבן שמעון בן גמליאל אומר כל מקום שהזכיר תרומה נותנין לה כפליים בחולין


הלכה ד משנהעריכה

היבם אינו מאכיל בתרומה עשתה ששה חדשים בפני הבעל וששה חדשים בפני היבם ואפילו כולם בפני הבעל חסר יום אחד בפני היבם אינה אוכלת בתרומה זו משנה ראשונה ב"ד של אחריהן אמרו אין האשה אוכלת בתרומה עד שתיכנס לחופה

הלכה ד גמראעריכה

אמר רבי ירמיה תני תמן היבמה כל שלשה חדשים ניזונת משל בעלה עמד יבמה בדין וברח ניזונת משלו חלה כמי שברח דמי והלך לו למדינת הים כמי שברח אלמנה שאמרה הרי אני מיגדת אלמנותי בבית בעלי שומעין לה רבי יוסי בשם ר' הילא האומר איני חולץ כאילו אומר איני מגרש אמר ר' זבדא הורי ר' יצחק האומר איני חולץ כאומר איני מגרש עשת ששה חדשים לפני הבעל וששה חדשים בפני היבם אינה אוכלת בתרומה ולא סוף דבר ששה חדשים לפני היבם אלאא פילו כולם בפני היבם חסר יום אחד אינה אוכלת בתרומה מתניתי' לא כמשנה הראשונה ולא כמשנה האחרונה אלא כמשנה האמצעית דתני בראשונה היו אומרים ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה דהוון דרשין (ויקרא כב) וכהן כי יקנה נפש קניין כספו דלא כן מה בין קונה אשה ובין קונה שפחה חזרו לומר לאחר שנים עשר חדש לכשיתחייב במזונותיה בית דין של אחרון אמרו לעולם אין האשה אוכלת בתרומה עד שתיכנס לחופה וכבר שלח ר' יוחנן בן בג בג אצל רבי יהודה בן בתירה לנציבין אמרו משמך שארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה שלח אצלו ואמר לו מוחזק הייתי בך שאתה בקי בסיתרי תורה אפילו לדרוש בקל וחומר אין אתה יודע מה אם שפחה כנענית שאין הביאה קונה אותה להאכילה בתרומה הכסף קונה אותה להאכילה בתרומה אשה שהביאה קונה אותה להאכילה בתרומה אינו דין שיהא הכסף קונה אותה להאכילה בתרומה ומה אעשה והן אמרו לעולם אין האשה אוכלת בתרומה עד שתיכנס לחופה וסמכו להן מקרא כמה שנאמר (במדבר יח) כל טהור בביתך יאכלנו אמר רבי יודן הרי זה קל וחומר שיש עליו תשובה דו יכיל מימר ליה לא אם אמרת בשפחה כנענית שהיא נקנית בחזקה תאמר בזו שאינה נקנית בחזקה וכל ק"ו שיש עליו תשובה בטל ק"ו


הלכה ה משנהעריכה

המקדיש מעשה ידי אשתו הרי זו עושה ואוכלת המותר רבי מאיר אומר הקדש ר"י הסנדלר אומר חולין

הלכה ה גמראעריכה

ר' מאיר אומר הקדש בשלו ורבי יוחנן הסנדלר אומר חולין בשלו ר' שמעון בן לקיש אומר במותר מה' סלעים פליגין תיפתר לה במעלה לה מזונות ואינו נותן לה מעה כסף לצרכיה ותנינן אם אין נותנין לה מעה כסף לצרכיה מעשה ידיה שלה רבי יוחנן אמר במותר אחר מיתה פליגין דו אמר ליה בשאינו מעלה לה מזונות אבל אם מעלה לה מזונות דברי הכל קדשו אמר רבי זעירא תני תמן מסייע ליה לרבי יוחנן במה דברים אמורים בשאינו מעלה לה מזונות אבל אם היה מעלה לה מזונות דברי הכל קדשו ואין כל מה שיש לאשה משועבד לאיש לאכילת פירות רבי שמואל בר רב יצחק אמר מעשה ידים ביניהון ר' מאיר אומר מעשה ידים ראויין לקדש משעה ראשונה ר' יוחנן הסנדלר אומר אין מעשה ידים ראוים לקדש משעה ראשונה מה שאירש מאבא היום מכור לך מה שאעלה במצודתי היום מכור לך דבריו קיימין ר' אבהו בשם רבי יוחנן בלוה לתכריכי אביו והוא שיהא חולה אביו או מסוכן רבי אבהו בשם רבי יוחנן והוא שתהא מצודה פרושה בפניו ומר רבי אבהו בשם רבי יוחנן אף לקודש לא קדשו למה מפני המחלוקת ר' מאיר ור' יוחנן הסנדלר אומר שנייא היא הקדש מצודה שאינה מצויה א"ר יוסי לרבי יעקב בר אחא נהיר דהויתון אמרין את ורבי ירמיה בשם רבי שמעון בן לקיש מאן תני הקדש מצודה שאינה מצויה מחלוקת רבי מאיר ור' יוחנן הסנדלר הוי דעיון דעיון אית ליה לר"ש בן לקיש רבי ירמיה בעא המקדיש מעשה ידי עבדו והיה צייד מהו נישמעינה מן הדא המקדיש את עבדו הוא קודש ומעשה ידיו חולין מעשה ידי עבדו הוא חולין ומעשה ידיו הקדש א"ר יוחנן הקוטע ידי עבדו של חבירו רבו נוטל נזקו צערו בושתו ופגמו והלה יצא ויתפרנס בצדקה והא תני המקדיש את עבדו יוצא הוא לפרנסה מהן מתוכן והשאר קודש אמר רבי בא בר ממל לא על דעתו שימות יותר מן העבדים לא כן אמר רבי יוחנן הקוטע ידי עבדו של חבירו רבו נוטל נזקו צערו בושתו ופגמו והלה יצא ויתפרנס בצדקה רבנין דקסרין בשם רבי אחא מצווין ישראל לפרנס קיטעין אפילו עבדים ר' יוחנן מן כל מה דהוה אכיל יהיב לעבדיה והוה קרי עלוהי (איוב לא) הלא בבטן עושני עשהו ויכוננו ברחם אחד


הלכה ו משנהעריכה

אילו מלאכות שהאשה עושה לבעלה טוחנת ואופה ומכבסת ומבשלת ומיניקה את בנה ומצעת המיטה ועושה בצמר הכניסה לו שפחה אחת לא טוחנת ולא אופה ולא מכבסת שתים אינה מבשלת ולא מיניקה את בנה שלש אינה מצעת את המטה ארבע יושבת בקתידרא רבי אליעזר אומר אפילו הכניסה לו מאה שפחות כופה לעשות בצמר שהבטלה מביאה לידי זימה רבן שמעון בן גמליאל אומר אף המדיר את אשתו מלעשות מלאכה יוציא ויתן כתובה שהבטלה מביאה לידי שיעמום

הלכה ו גמראעריכה

תני שבעה גופי מלאכות מנו והשאר לא צרכו חכמים למנותן מניקה את בנה אמר רבי חגיי לא אמר אלא בנה הא תאומים לא ולמה אמר בנה שלא תיניק בן חבירתה כהדין דתני אין האיש כופף את אשתו שתניק בנו של חבירו ולא האשה כופה את בעלה שתניק בן חבירתה נדרה שלא להניק את בנה ב"ש אומרים שומטין את הדד מתוך פיו וב"ה אומרים כופין אותה נתגרשה אין כופין אותה במה דברים אמורים בזמן שאינו מכירה אבל אם היה מכירה כופין אותה ונותנין לה שכרה שתניק את בנה כמה יהא לו ויהא מכירה ר' ירמיהב שם רב שלשה חדשים והוה רבי זעירא מסתכל ביה אמר ליה מה את מסתכל בי נימר לך מן ההיא דשמואל דאמר שמואל שלשה ימים שמואל כדעתיה שמואל אמר חכים אנא לחייתא דילדין לי ר' יהושע בן לוי אמר חכים אנא לגזורה דגזרין לי ר' יוחנן אמר חכים אנא לנשייא דצבתין עם אימא תני יונך התינוק והולך עד עשרים וארבעה חדשים מיכן והילך כיונק שקץ דברי ר' אליעזר ורבי יהושע אומר יונק והולך אפילו ארבע וחמש שנים פירש אין מחזירין אותו עד איכן ר' יעקב בר אחא רבי ירמיה בשם רב מעת לעת רבי חזקיה ר' אבהו בשם רב מעת לעת רבי חזקיה ר' אבהו בשם רבי יהושע בן לוי שלשה ימים מעת לעת תני מעת לעת ר' חזקיה רבה במה דברים אמורים בזמן שפירש מתוך בוריו אבל אם פירש מתוך חולייו מחזירין אותו מדי בשאינו של סכנה אבל אם היה של סכנה אפי' לאחר כמה ימים מחזירין אותו הכניסה אמר רבי שמואל בר רב יצחק לא סוף דבר הכניסה אלא אפילו היא ראויה להכניס כהדא דתני אשתו עולה עמו אבל לא יורדת עמו אלמנה ובניה יורדין אבל לא עולין הפועלין עולין אבל לא יורדין הבת לא עולה ולא יורדת ותכניס שפחה לכל הדברים אמר רבי חייה בר יודה מפני חיים של שפחה אמר רבי בון על ידי שהדברים הללו של ביזיון לפיכך תלו אותן בשפחה אמר רבי יודה בי ר' בון שאין דרך האשה להיות יושבת בטילה בתוך ביתו רב הונא אמר אפילו הכניסה לו מאה שפחות כופה לעשות לו דברים של יחיד מהו דברים של יחיד סכת לו את גופו ומרחצת לו את רגליו ומוזגת לו את הכוס למה משום שהיא חייבת לעשות לו או משום שאינן ראויין להשתמש בשפחה מה נפק מן ביניהון הכניסה לו עבדים אין תימר משום שאין ראויין להשתמש בשפחה הרי הכניסה לו עבדים הוי לית טעמא משום שהיא חייבת לו ר' אבודימא בצפרין בעי קומי ר' מנא לא מסתברא משום שהיא חייבת לו אמר לו אוף אנא סבר כן ותני כן כופה לעשות בצמר אבל לא בפשתן מפני שהיא מסרחת את הפה ומשלבקת את השפיות


הלכה ז משנהעריכה

המדיר את אשתו מתשמיש המיטה בית שמאי אומרים שתי שבתות ובית הלל אומרים שבת אחת התלמידים יוצאין ללמוד תורה שלא ברשות שלשים יום הפועלים שבת אחת העונה האמורה בתורה הטיילין בכל יום הפועלים שתים בשבת החמרים אחד בשבת הגמלין אחד לשלשים יום הספנין אחד לששה חדשים דברי רבי אליעזר

הלכה ז גמראעריכה

בית שמאי אומרים שתי שבתות כימי לידת נקיבה ובית הלל אומרים שבת אחד כימי לידת זכר או כימי נדתה התלמידים יוצאין לתלמוד תורה שלא ברשות בתיהן שלשים יום הא ברשות בתיהן אפילו כמה רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן (מלכים א ה) וישלחם לבנונה עשרת אלפים בחדש אמר רבי אבין חיבב הקב"ה פרייה ורביה יותר מבית המקדש מאי טעמא חדש יהיו בלבנון ושנים חדשים בביתו רב אמר (דברי הימים א כז) הבאה והיוצאת חדש בחדש לכל חדשי השנה הכא את אמר שבת אחד וכא את אמר פעמיים בשבת תני בר קפרא הפועלין יוצאין למלאכתן שלא ברשות בתיהן שבת אחת העונה האמורה בתורה אית תניי תני שאר זה דרך ארץ עונה זה המזון אית תניי תני עונה זה דרך ארץ שאר זה המזון מאן דמר שאר זה דרך ארץ (ויקרא יח) איש איש אל כל שאר בשרו עונה זה המזון (דברים ח) ויענך וירעיבך מאן דמר שאר זה המזון (תהילים עח) וימטר עליהם כעפר שאר עונה זה דרך ארץ (בראשית לא) אם תענה את בנותי זה דרך ארץ ר' ליעזר בן יעקב פתר קרייה שארה כסותה שתהא הכסות לפי השאר שלא יתן לה את הילדה לזקינה ולא את הזקינה לילדה כסותה ועונתה שתהא הכסות לפי העונה שלא יתן של קייץ בימות הגשמים ולא של גשמים בקייץ מנא לה מזון מה אם דברים שאין בהן קיום נפש אינו רשאי לימנע ממנה דברים שהן קיום נפש לא כל שכן מנא לה עונה מה אם דברים עד שלא נישאת לכאן משעה ראשונה אינו רשאי לימנע ממנה דברים שנישאת לכאן משעה ראשונה לא כל שכן ממנחה ששלח יעקב אבינו לעשו אחיו למד רבי אליעזר ששילח לו כדרך הארץ (בראשית לב) עזים מאתים ותיישים עשרים חד לעשרה רחלים מאתים ואילים עשרים חד לעשרה גמלים מיניקות ובניהם שלשים אמר ר' ברכיה הן על ידי שהוא צנוע בתשמישו לפיכך לא פירסמו הכתוב פרות ארבעים ופרים עשרה חד לארבע דאינון לעיי אתונות עשרים ועיירים עשרה חד לתרי דאינון לעיי רבי ירמיה בעא אילין תלמידי חכמים לא מסתברא דלא כאספון שהן יגיעין יותר רב אמר אוכלת עמו מלילי שבת ללילי שבת בלשון נקייה


הלכה ח משנהעריכה

המורדת על בעלה פוחתין לה מכתובתה שבעה דינרין בשבת רבי יהודה אומר שבעה טרפעיקין עד מתי הוא פוחת עד כנגד כתובתה רבי יוסי אומר לעולם הוא פוחת והולך שאם תפול לה ירושה ממקום אחר יגבה אותה ממנה וכן המורד על אשתו מוסיף לה על כתובתה שלשה דינרין בשבת רבי יהודה אומר שלשה טרפעיקין

הלכה ח גמראעריכה

הכא את מר שבעה והכא את מר שלשה אמר רבי יוסי בר חנינה היא על ידי שהיא חייבת לו שבע הוא פוחת ממנה שבע והוא על ידי שהוא חייב לה שלשה הוא מוסיף לה שלשה הגע עצמך שהכניסה לו עבדים הרי אינה חייבת לו כלום הגע עצמך שהתנה עמה לא שאר ולא כסות ולא עונה הרי אינו חייב לה כלום מאי כדון כיי דמר רבי יוחנן צערו של איש מרובה יותר מן האשה הדא הוא דכתיב (שופטים טז) ויהי כי הציקה לו בדבריה כל הימים ותאלצהו מהו ותאלצהו אמר רבי יצחק בר לעזר שהיתה שומטת עצמה מתחתיו ותקצר נפשו למות הוא קצרה נפשו למות היא לא קצרה נפשה למות ויש אומרים שהיתה עושה צורכה באחרים כ"ש דתבעה דאמר רב נחמן בשם רב נחמן האבר הזה שבאדם הרעיבתו השביעתו השביעתו הרעיבתו וכרבי אליעזר עד כמה הוא פוחת נשמעינה מן הדא תני רבי חייה ארוסה וחולה נדה ושומרת יבם כותבין לה איגרת מרד על כתובתה מה אנן קיימין אם בשמרדה עליו והיא נדה התורה המרדתה עליו אלא כן אנן קיימין שמרדה עליו עד שלא באת נידה ובאת לנידה הרי אינה ראויה למרוד ואת אמר כותבין וכא פוחת מה מיפחות מפרא פרנון דידה נישמעינה מן הדא רבי יוסי אומר לעולם הוא פוחת והולך שמא תפול לה ירושה ממקום אחר ויחזור ויגבה ממנה לא אמר אלא ירושה דבר שאינו מצוי הדא אמרה אפילו לפחות מפרא פרנון דידה פוחת ר"ז בשם שמואל כותבין איגרת מרד על הארוסה ואין כותבין איגרת מרד על שומרת יבם והתני רבי חייה נידה וחולה ארוסה ושומרת יבם כותבין לה איגרת מרד על כתובתה כאן כמשנה הראשונה כאן כמשנה האחרונה אמר רבי יוסי בר בון אפילו תימר כן כמשנה אחרונה בית דין שאחריהן מתירין בה ארבע שבתות והיא שוברת כתובתה ויוצאה רבי חנינה בשם רבי ישמעאל בי רבי יסא היוצאה משם שם רע אין לה בליות מורדת יש לה רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי המורדת והיוצאת משם שם רע אין לה לא מזונות ולא בליות אמר רבי יוסה אילין דכתבין אין שנא אין שנאת תניי ממון ותניין קיים


הלכה ט משנהעריכה

המשרה את אשתו על ידי שליש לא יפחות לה מקביים חטים או מארבעת קבין שעורין אמר רבי יוסי לא פסק שעורים אלא רבי ישמעאל שהיה סמוך לאדום

הלכה ט גמראעריכה

מהו סמוך לאדום לדרומה


הלכה י משנהעריכה

ונותן לה חצי קב קיטנית וחצי לוג שמן וקב גרוגרות או מנה דבילה ואם אין לו פוסק לעומתן פירות ממקום אחר ונותנין לה מיטה ומפץ ואם אין לו מיטה מפץ מחצלת ונותנין לה כפה לראשה וחגור למתניה ומנעל ממועד למועד וכלים של חמשים זוז משנה לשנה ואין נותנין לה לא חדשים בימות החמה ולא שחקים בימות הגשמים אבל נותנין לה כלים של חמשים זוז בימות הגשמים והיא מתכסה בלאותיהן בימות החמה והשחקין שלה

הלכה י גמראעריכה

אמר רבי מנא מנה וארבע ריטלין נותן לה בר נר ופתילה כוס וחבית וקדירה רבי יוסי אמר כר אין לה שאין נשי העניים ישנות על הכר רבי חייה בשם רבי יוחנן הותירה מזונות שלו הותירה בליות שלה הדא דתימר באשת איש אבל באלמנה בין שהותירה מזונות בין שהותירה בליות שלה


הלכה יא משנהעריכה

נותנין לה מעה כסף לצרכיה ואוכלת עמו לילי שבת ואם אין נותן לה מעה כסף לצרכיה מעשה ידיה שלה ומה היא עושה לו משקל חמש סלעים שתי ביהודה שהן י סלעים בגליל או משקל עשר סלעים ערב היהודה שהן עשרים סלעים בגליל ואם היתה מניקה פוחתין לה ממעשה ידיה ומוסיפין לה על מזונותיה במה דברים אמורים בעני שבישראל אבל במכובד שבישראל הכל לפי כבודו

הלכה יא גמראעריכה

דברים אמורים לשון נקי שמעון בר בא בשם ר' יוחנן אכילה ממש על דעתיה דרב אוכלת משלו על דעתיה דרבי יוחנן אוכלת משלה יין אין לה שאין עניות ישראל שותות יין ועשירות שותות והתני מעשה במרתא בת בייתוס שפסקו לה חכמים סאתים יין בכל יום ובית דין פוסקין יין א"ר חייה בר אדא על שום (הושע ד) זנות יין ותירוש יקח לב והא תנינן אם היתה מניקה פוחתין לה ממעשה ידיה ומוסיפין לה על מזונותיה מהו מוסיף רבי יהושע בן לוי אמר יין שהוא מרבה את החלב רבי חזקיה רבי אבהו בשם רבי יוחנן אף לתבשילה פסקו אף על פי כן קיללה אותן ואמרה להן כך תתנו לבנותיכם אמר ר' אחא וענינו אחריה אמן א"ר אלעזר בר צדוק אראה בנחמה אם לא ראיתיה מלקטת שעורים מבין טלפי סוסים בעכו וקראתי עליה הפסוק הזה (דברים כח) הרכה בך והענוגה וגו' (שיר השירים א) אם לא תדעי לך היפה בנשים צאילך בעקבי הצאן וגו' והתני מעשה במרים בתו של שמעון בן גוריון שפסקו לה חכמים בחמש מאות דינר קופה בשמים בכל יום ולא היתה אלא שומרת יבם אע"פ כן קיללה אותן ואמרה להן ככה תתנו לבנותיכם א"ר אחא וענינו אחריה אמן א"ר אלעזר בר צדוק אראה בנחמה אם לא ראיתיה קשורה בשערה בזנב הסוס בעכו וקראתי עליה הפסוק הזה (דברים כח) הרכה בך והענוגה כו'