פתיחת התפריט הראשי


<< | ירושלמי · מסכת כתובות · פרק ה · הלכה ב | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ב משנהעריכה

רבי יהודה אומר רצה כותב לבתולה שטר של מאתים והיא כותבת לו התקבלתי ממך מנה ולאלמנה מנה והיא כותבת לו התקבלתי ממך חמשים זוז ר' מאיר אומר כל הפוחת לבתולה ממאתים ולאלמנה ממנה הרי זו בעילת זנות

הלכה ב גמראעריכה

מיסבר סבר רבי יהודה אין פוחתין לבתולה ממנה ולאלמנה מחמשים זוז ויכתוב כן משעה ראשונה אלא בפוחת והולך ויכתוב שנתקבלתי ממך כך וכך אשכח תני בר קפרא שנתקבלתי ממך כך וכך אמר רבי יוחנן לא אמר ר' יודה אלא בסוף אבל בתחילה אף רבי יודה מודה אין הוא בתחילה ואין הוא בסוף חברייא בשם רבי יוחנן עד שלא בעל ומשבעל ר' זעירא בשם רבי יוחנן עד שלא כנס ומשכנס לא בעל וגירשה והחזירה היא בתחלה היא בסוף ואי זו היא אשה ואי זו היא פילגש ר' מאיר אומר אשה יש לה כתובה פילגש אין לה כתובה רבי יודה אומר אחת זו ואחת זו יש לה כתובה אשה יש לה כתובה ותנאי כתובה פילגש יש לה כתובה ואין לה תנאי כתובה רבי יודה בשם רב זו דברי רבי מאיר ורבי יהודה אבל דברי חכמים נושא אדם אשה ומתנה עמה על מנת שלא לזונה ולפרנסה ולא עוד אלא שתהא זונתו ומפרנסתו ומלמדתו תורה מעשה ברבי יהושע בנו של ר"ע שנשא אשה והתנה על מנת שלא לזון ושלא לפרנס ולא עוד אלא שתהא זונתו ומפרנסתו ומלמדתו תורה וכיון שבא שני רעבון וחלקו הנכסים ביניהן התחילה קובלת עליו לחכמי ישראל אמר להן היא נאמנת עלי יותן מן הכל אמרה להן בודאי כך התניתי עמו אין אחר קניין כלום