ירושלמי גיטין ה ג

<< | ירושלמי · מסכת גיטין · פרק ה · הלכה ג | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ג משנה

עריכה

אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות ולמזון האשה והבנות מנכסים משועבדים מפני תיקון העולם המוציא מציאה לא ישבע מפני תיקון העולם

הלכה ג גמרא

עריכה

אמר רבי חנינא מפני שאין להן קצבה גזל שדה משמעון ומכרה ללוי ובא שמעון וטרפה מלוי לוי גובה קרן ממשועבדין של ראובן ושמעון גובה אכילת פירות מבני חורין של לוי עמד לוי והשביח לוי גובה את הקרן ממשועבדין של ראובן וגובה את השבח מבני חורין של שמעון רבי חייה בשם ר יוחנן אמר והוא שקדם מקחו של זה לשבחו של זה אבל אם קדם שבחו של זה למקחו של זה לוי גובה את השבח אפילו ממשועבדין של שמעון ר בא רבי חייה בשם רבי יוחנן אמר אף באכילת פירות כך היא עבדא אפיק ד דינרין והוא שבח אשתא לוי גבי ארבעתי דינרייא ממשועבדין של ראובן וגבי תרין אחרונייא מבני חורין של שמעון ר אבין בשם רבנין דתמן אין לך יורד ברשות וידו לתחתונה אצל שמעון רבי יוסי בי ר בון בשם רבנין דתמן אין לך יורד ברשות וידו לעליונה אצל ראובן ראובן שגזל שדה משמעון ומכרה ללוי והלך לוי ונתנה מתנה ליהודה ובא שמעון וטרפה מיהודה יהודה לא אזיל גבי לוי דהיא מתנה לוי אזל גבי ראובן דהיא מכירה ולא מתנה יהבתינה יכל הוא מימר ליה בעי הוינא מיתן ליה וישלם לי טיבו ראובן גזל שדה משמעון ונתנה מתנה ללוי והלך לוי ומכרה ליהודה ובא שמעון וטרפה מיהודה יהודה אזל גבי לוי דהוא מכרה לוי לא אזיל גבי ראובן דהיא מתנה דמר רבי יוסי בשם רבנין אין שיעבוד למתנה ראובן גזל שדה משמעון ומכרה ללוי ולא הספיק לכתוב טרפו עד שמת דמאן היא רב הונא וחייה בריה דרב חד אמר אם כתב שטר טרפו של ראובן ואם לאו של לוי היא וחרנה אמר היא כתב היא לא כתב של לוי היא א"ר מנא מסתברא דלא דראובן דיכיל למימר ליה האי דלא קומיך אקום לזביניה טביאת מהו לגבות פרנסה מן המשועבדין אמר רבי זעירא רבי יוחנן לא גבי מאן גבי ר חנינה ור אילאי גבי רבי יסא איתפקד מדל דיתמין והוו תמן בעיין פרנסה אעיל עובדא קומי ר אלעזר וקומי ר שמעון בן יקים אמר רבי שמעון בן יקים לא מוטב שיתפרנסו מן של אביהן ולא מן הצדקה אמר ליה רבי לעזר רבי אילו יבואו לפני רבותינו נוגעין בו ואנו עושין בו מעשה אמר ר יסא אנא יהיב ואי קמון יתמין ועררין אנא יהיב לון אפילו כן חמון ולא עררון גזר דין נפק ציפור בת אבשלום רבי סימון ורבי יעקב בר אידי בשם ר שמעון בר בא אנא ורבותינו גבינו לה מן המטלטלין כמנהג מקומה רב הוה כתיב לרבי עברון על דעתיה דר חייה רבה והוה ר חייה כתיב ביני שיטייא עמדו היתומין ומכרו גובין מן הפרנסה ואין גובין מן המזונות עמדו ושיעבדו השיעבוד הזה איני יודע מהו תנא לוי אחד שיעבוד האב ואחד שיעבוד הבן גובין מן הפרנסה ואין גובין מן המזונות אמר רבי אבא לית כאן בשיעבוד האב אלא בשיעבוד הבן אם בשיעבוד האב אם בחיי האב אינו גובה לא כל שכן לאחר מיתת האב רבי חמא בר עוקבה בשם ר יוסי בר חנינה נישאו הבנות אלמנה ניזונת מהן רבי בא בדידיה ורבי יודה בדידיה דאחתיה דר יוסי בר חנינה בשם ר יוסי בי רבי חנינה אפילו מתו אלמנה ניזונות מהן בני בנים מה הן רבי מנא אמר בני בנים הרי הן כבנים רבי יוסי אמר אין בני בנים כבנים ר שמואל בריה דר יוסי בי רבי בון ורבי מתנייה הוון יתבין סברין מימר היא בני בנים שכאן היא בני בנים של הלן אמר לון רבי יוסי בי ר בון בני בנים קפצה עליהן ירושת תורה תמן תנינן מנה לאבא בידך אין לו בידי אלא חמשים דינרין פטור מפני שהוא כמשיב אבידה אמר ר לעזר תקנה תיקנו בו כדרך שתיקנו במציאה דתנינן המוצא מציאה לא ישבע מפני תיקון העולם אמר ר בא מתניתא בשאמרו לו שני שוורין מצאת לי אבל אם אמר לו שני שוורים מצאתי לך והחזרתי לך את שניהן והוא אומר לו לא החזרתה לי אלא אחד לא בזה תיקנו ר פדת בשם רבי יוחנן בזה תקנו אבל בראשונה דבר תורה היא כהדא דתני יכול אמר לו שני שוורים מצאת לי והוא אמר לא מצאתי אלא אחד יכול יהא חייב תלמוד לומר (ויקרא ה) או מצא אבידה וכחש בה פרט לזה שלא כיחש אבל אם אמר לו עומד הייתי בראש גגי וראיתיך מושך שני שוורים קשורים שני שוורים קשורים משכתי לי והוא אומר לא משכתי אלא אחד לא בזה תיקנו ודכוותה עומד הייתי על אבא בשעת מיתתו וטענך מנה והודיתה לו והוא אומר לא הודיתי אלא חמשים לא בזה תיקנו