קטגוריה:יחזקאל מ א
נוסח המקרא
בעשרים וחמש שנה לגלותנו בראש השנה בעשור לחדש בארבע עשרה שנה אחר אשר הכתה העיר בעצם היום הזה היתה עלי יד יהוה ויבא אתי שמה
בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה לְגָלוּתֵנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה אַחַר אֲשֶׁר הֻכְּתָה הָעִיר בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הָיְתָה עָלַי יַד יְהוָה וַיָּבֵא אֹתִי שָׁמָּה.
בְּעֶשְׂרִ֣ים וְחָמֵ֣שׁ שָׁנָ֣ה לְ֠גָלוּתֵ֠נוּ בְּרֹ֨אשׁ הַשָּׁנָ֜ה בֶּעָשׂ֣וֹר לַחֹ֗דֶשׁ בְּאַרְבַּ֤ע עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה אַחַ֕ר אֲשֶׁ֥ר הֻכְּתָ֖ה הָעִ֑יר בְּעֶ֣צֶם ׀ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה הָיְתָ֤ה עָלַי֙ יַד־יְהֹוָ֔ה וַיָּבֵ֥א אֹתִ֖י שָֽׁמָּה׃
בְּ/עֶשְׂרִ֣ים וְ/חָמֵ֣שׁ שָׁנָ֣ה לְ֠/גָלוּתֵ/נוּ בְּ/רֹ֨אשׁ הַ/שָּׁנָ֜ה בֶּ/עָשׂ֣וֹר לַ/חֹ֗דֶשׁ בְּ/אַרְבַּ֤ע עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה אַחַ֕ר אֲשֶׁ֥ר הֻכְּתָ֖ה הָ/עִ֑יר בְּ/עֶ֣צֶם׀ הַ/יּ֣וֹם הַ/זֶּ֗ה הָיְתָ֤ה עָלַ/י֙ יַד־יְהוָ֔ה וַ/יָּבֵ֥א אֹתִ֖/י שָֽׁמָּ/ה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
"יד ה'" - חוזק תוקפו להוליכני על כרחי
"ויבא אותי שמה" - אל העיר ההוכתה היא ירושלים אותה שנה הראהו בנין הבית לעתיד לבאמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"בעצם" - ענין עצמות הדבר וגופו וכן לא נכחד עצמי ממך (תהלים קלט)
מצודת דוד
- [לקונטרס בנין הבית, ראו קונטרס בנין הבית (מצודות).]
"שמה" - ר"ל אל העיר ההוכתה האמורה למעלה
"יד ה'" - כח חוזק הנבואה להוליכני בעל כרחי
"בראש השנה בעשור לחודש" - איזו היא שנה שראש השנה שלה היא בעשור לחדש זו היא שנת היובל שהתחלתה ביום הכפורים בעשור לחודש השביעי כי המרכבה ראה בשנת שלשים ליובל כמ"ש שם ואז היה בשנת החמישית לגלות יהויכין והמראה הזאת היתה בשנת כ"ה לגלות יהויכין וא"כ היתה בשנת היובל וכבר עברו י"ד שנה מעת שהוכתה העיר בימי צדקיה כי הוא מלך י"א שנה אחר גלות יהויכין
"לגלותינו" - הוא גלות יהויכין כי מאז גלה יחזקאלמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בראש השנה בעשור לחודש
(יחזקאל מ א): "בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה לְגָלוּתֵנוּ, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה אַחַר אֲשֶׁר הֻכְּתָה הָעִיר, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הָיְתָה עָלַי יַד יְהוָה וַיָּבֵא אֹתִי שָׁמָּה"
בלשון ימינו, ראש השנה הוא הכינוי של היום הראשון בחודש תשרי, שבו אנחנו מתחילים לספור שנה חדשה לבריאת העולם. אם כך, איך ייתכן שראש השנה חל בעשור לחודש?!
1. לפי חז"ל, הנבואה נאמרה בשנת היובל, שעליה נאמר, (ויקרא כה ט): "וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם"( פירוט ). מכאן למדו ששנת היובל מתחילה בעשרה בתשרי, ולכן בשנה זו "ראש השנה" הוא בעשרה בתשרי: "איזוהי שנה שראש השנה שלה בעשור לחדש? הוי אומר: זה יובל, שחרב הבית בשנת שלושים ושש ביובל שהתחיל בשמנה עשרה שנה לישעיהו, ולסוף ארבע עשרה היה ראוי היובל להיות והיא שנת עשרים וחמש לגלות יכניה שגלה בעשרים ושש ביובל י"ד של יאשיהו מי"ח עד ל"א ויהויקים י"א." ( רש"י ) . שנת היובל היא שנה של שיחרור וגאולה, אבל בני ישראל לא היו ראויים להיגאל באותו זמן, ולכן ה' רק נתן ליחזקאל - הנציג של ישראל - טעימה מהגאולה העתידה.
- אולם, בתורה לא נאמר ששנת היובל מתחילה בעשרה בתשרי. להיפך, נאמר שם בפירוש שזהו החודש השביעי. יש מצוה לתקוע בשופר באמצע שנת היובל; המצוה הזאת לא מוכיחה ששנת היובל מתחילה בתאריך זה!
2. לענ"ד, פירוש המילה ראש השנה בתנ"ך שונה מלשון ימינו. אצלנו זה יום, אבל בתנ"ך זה חודש שלם. הביטוי ראש השנה הוא רק צורה מקוצרת של הביטוי, (שמות יב ב): "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה"( פירוט ). כלומר, הכוונה לחודש ניסן! לפי זה, הפסוק פשוט וברור: בראש השנה - חודש ניסן, בעשור לחודש - י בניסן. בתאריך זה לקחו בני ישראל לראשונה שה לקרבן, (שמות יב ג): "דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לַבָּיִת אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת", באותו תאריך דיבר ה' עם יחזקאל על בית המקדש העתידי.
תגובות
אני מאד מסכים שהביטוי 'ראש השנה' יש לו משמעות אחרת מימינו, אך אני סובר שמדובר בחודש תשרי [הוא החדש השביעי], שמבחינת שנת החקלאות הוא ראש השנה [ולכן כל דיני שמיטה ויובל לפיו]. יש 'שנה חקלאית' ויש 'שנה לקודש' ולשתיהן יש 'ראש השנה'. אך לא הגיוני לקרוא לשתיהן 'ראש השנה', ויותר הגיוני בעיני שתשרי הוא שיקרא ראש השנה, כי השנה החקלאית היא העיקרית בחיי היום-יום בזמן ההוא, ואני מודה שגם כי יוצא שה' נגלה אליו ביום הכפורים.
וכן בפסוק אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה שמדבר על חקלאות.
אלקים ראיאל (שיחה) 23:37, 30 ביוני 2020 (IDT)
רמז
שמואל גרינברג מצא בפסוק זה רמז למלחמת יום הכיפורים:
- "בעשרים וחמש שנה לגלותנו" – בין הקמת המדינה (1948) למלחמת יוה"כ (1973) עברו 25 שנה.
- "בראש השנה" – בחודש תשרי, החודש הראשון בשנה לפי המניין המקובל היום.
- "בעשור לחודש" – י' בתשרי, יום הכיפורים.
- "בארבע עשרה" – בשעה 14:00!
מקורות ופירושים נוספים
""בעשרים וחמש שנה לגלותנו " הוא גלות יהויכין שגלה י"א שנה לפני החורבן, ולפ"ז עת נגלה אליו הנבואה הזאת היה "ארבע עשרה שנה אחרי אשר הכתה העיר ", ואז היה שנת היובל, (כי היובל הקודם היה בי"ז שנה ליאשיהו עת מצאו הספר בבית הה', שהיה ל"ו שנה קודם החורבן) לכן אמר "בר"ה בעשור לחדש ", שלא יצוייר שיהיה ר"ה בעשור לחדש רק בשנת היובל שאז ביוהכ"פ תוקעים בשופר והעבדים יוצאים לחירות, [הערה: דע שחשבון זה אינו עולה לר' יהודה שסובר בנדרים (דף ס"א) ששנת החמשים עולה למנין שבוע, ולדידיה חל היובל י"ז שנה קודם לכן, אך ר' יהודה לשטתו שלדידיה בל"ז אאל"פ שר"ה הוא בעשור לחדש, דהוא ס"ל בספרא (בהר פ"ב) ששנת היובל מתקדשת בתחלתה. וחשבון זה הוא לרבי יוסי בערכין (דף י"ח) ובסדר עולם, והוא לשטתו שס"ל שתקיעה מעכבת כמ"ש בספרא (שם משנה ד) ובר"ה (דף ט') ולדידיה לא היו עבדים נפטרים לבתיהם עד יום הכפורים כמ"ש בס' התו"ה (שם סי' י"ח), ולרבי יהודה צל"פ מ"ש בראש השנה היינו בתחלת השנה ולא בא הלשון בדוקא: ע"כ] "היתה עלי יד ה' ", מבואר אצלי שיד ה' מורה על שיניע את הנביא אל ענינים נשגבים ומחזות עצומות, "ויבא אותי שמה " ר"ל אל העיר שהוכתה: " ( מלבי"ם )
מצודת דוד
"שמה " - ר"ל אל העיר ההוכתה האמורה למעלה
"יד ה' " - כח חוזק הנבואה להוליכני בעל כרחי
"לגלותינו " - הוא גלות יהויכין כי מאז גלה יחזקאל
מצודת ציון
"בעצם " - ענין עצמות הדבר וגופו וכן לא נכחד עצמי ממך ( תהלים קלט )" ( מצודות )
מאמרים מאתר ויקיטקסט:
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2014-09-12.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "יחזקאל מ א"
קטגוריה זו מכילה את 15 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 15 דפים.