טור מנוקד אבן העזר קכט

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אבן העזר · סימן קכט (מנוקד) | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים:    alhatorah.org Sefaria.org
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה

כותבין שם האיש והאשה בגט. ואם יש לאחד מהם שני שמות, כותבין שם העיקר שלו "וכל שום וחניכה דאית ליה". אבל אין כותבין שם הטפל וכל שום וחניכה דאית ליה.

במה דברים אמורים? - לכתחילה, אבל בדיעבד אפילו לא נכתב אלא אחד מהם כשר. והרמב"ם פסל, שכתב: כתב השם שאינם ידועים בו ביותר וכתב וכל שום וחניכה שיש לו הרי זה פסול. ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב כסברא ראשונה.

ואם חניכתו ידוע[1] וניכרת בכל מקום והכל קורין אותו בה אלא כשחותם בשטר או קורא בספר קורין אותו בשם המובהק, אז סגי בחניכה לחוד אפילו לכתחילה. וגם בחניכת שם המשפחה סגי. ודוקא עד שלשה דורות, אבל מכאן ואילך לא.

והא דכשר בדיעבד כשכתב שם הטפל וכל שום וחניכה דאית ליה, דוקא למגרש במקום הכתיבה, אבל אם עומד במקום אחד ומגרש במקום אחר והוחזק בשני המקומות באלו שני השמות, שידוע הוא שיש לו שני שמות אבל בני מקום זה אין מכירין בשם שיש לו במקום אחר, צריך לכתוב שניהם, וכותב שם מקום הנתינה וכל שום וחניכה דאית ליה, ואם לא כתב כן, פסול ואם ניסת בו הולד ממזר וכל י"ג דרכים האלו בה. אבל אם לא הוחזק בשני השמות, שאין יודעים במקום הכתיבה שיש לו שם אחר במקום הנתינה וגם במקום הנתינה אין יודעים שיש לו שם אחר במקום הכתיבה, אין צריך לכתוב אלא השם של מקום הכתיבה ולא כל שום וחניכה דאית ליה. ואפילו אם יודע לנו אחר כך שיש לו שם אחר במקום אחר הגט כשר, שאין לנו אלא בשם שהחזיק לעצמו.

וכתב הרמ"ה - שאין חילוק בין אם מגרש במקומו לשולח הגט במקום אחר, לעולם צריך לכתוב שני השמות, אלא כשמגרש במקומו כותב שם העיקר בפרט והטפל כולל וכותב "אני פלוני וכל שום וחניכה דאית לי", ואם כתב שם טפל בפרט וכולל שם העיקר - הויא ספק מגורשת. ואם גירש בשם שלא הוחזק בו כלל, אף על גב דכתב "וכל שום וחניכה דאית לי" לא הוי גט כלל. וכששולח הגט למקום אחר צריך לפרט שני השמות בפרט, שם מקום הכתיבה ושם מקום הנתינה. ומומר אין לו לגרש אלא בשם ישראל, ואם גירש בשם עכו"ם אף על פי דכתב "וכל שם שיש לו" פסול. וגר ששינה וכתב שמו של גיותו כשר. והני ספרי דפלגי יקרא[2] לבעלי זרועות וכתב פלוני החכם או רב או נשיא, אף על גב דלא קרו ליה אינשי הכי ואיהו נמי לאו בר הכי, אין זה שינה שמו והגט כשר כיון דקרי ליה בשמיה בפירוש, אף על גב דפליג יקרא דלא חזי ליה לאו שינוי השם הוא. וכן כתב רבינו חננאל - במומר המגרש שאין צריך לכתוב אלא שם של יהדות.

כתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל בתשובה: שאם לא הזכיר שם אבי האשה אלא כינויו, או אפילו לא הזכירו כלל, שהוא כשר. וכתב עוד: על אחד ששמו יוסף בן שמעון והמיר אביו, והבן היה לו לגרש ולא רצה להזכיר שם אביו וכתב יוסף בן שמואל, שהגט פסול, שהרואה אומר אחר מגרשה כי שם בעלה יוסף בן שמעון וזה היה יוסף בן שמואל.