חוק שירות המילואים
(הופנה מהדף חוק שירות מילואים)
חוק שירות המילואים מתוך 
חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008
תוכן עניינים
פרק א׳: פרשנות
מטרת החוק
מטרתו של חוק זה להגדיר את מבנה מערך המילואים של צבא הגנה לישראל, כשירותו ומטרותיו, וכן את המתווה לקריאה לשירות מילואים ואת חובותיו של חייל המילואים וזכויותיו, והכל תוך ראיית מערך המילואים כחלק בלתי נפרד מצבא הגנה לישראל המהווה נדבך מרכזי שעליו נשען הצבא לצורכי ביטחון המדינה ותוך ראיית הנמנים עם מערך המילואים כתורמים תרומה ייחודית למדינת ישראל.
פרשנות
(א)
בחוק זה –
”הוראות הפיקוד העליון“ – כמשמעותן בסעיף 2א לחוק השיפוט הצבאי;
”הרמטכ״ל“ – ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל;
”חוק הביטוח הלאומי“ – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;
”חוק השיפוט הצבאי“ – חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955;
”חוק שירות ביטחון“ – חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986;
”חייל מילואים“ – מי שנמנה עם מערך המילואים לפי הוראות סעיף 4;
”מוסמך“ – מי שהוסמך בפקודות הצבא לקרוא לחייל מילואים לשירות מילואים;
”מערך המילואים“ – כלל כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל;
”פוקד“ – מי שמונה לפוקד לפי סעיף 50 לחוק שירות ביטחון;
”פקודות הצבא“ – כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי;
”שירות מילואים“ – שירות פעיל במערך המילואים;
”תעסוקה מבצעית“ – פעולה צבאית שמטרתה ביטחון שוטף באזורים שייקבעו בפקודות הצבא;
”הוועדה“ – ועדת החוץ והביטחון של הכנסת;
”השר“ – שר הביטחון.
(ב)
לכל מונח אחר בחוק זה תהיה המשמעות הנודעת לו בחוק שירות ביטחון.
פרק ב׳: מערך המילואים
היקף מערך המילואים וכשירותו
(א)
היקף מערך המילואים הנדרש לצורך היערכות צבא הגנה לישראל למשימותיו בשעת חירום ייקבע בידי הממשלה, לפי הצעת השר שתינתן לאחר שהובאה לפניו המלצת הרמטכ״ל לעניין זה; היקף מערך המילואים שנקבע כאמור אינו טעון פרסום ברשומות או כל פרסום פומבי אחר.
(ב)
הממשלה תבחן, לפחות אחת לשנה, לפי הצעת השר, את הצורך בשינוי היקף מערך המילואים הנדרש שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (א).
(ג)
על צבא הגנה לישראל מוטלת החובה והאחריות להבטיח את רמת כשירות מערך המילואים והמשרתים בו באמצעות מתן הכשרות, אימונים וציוד הולמים על פי משימות יחידותיו; הרמטכ״ל יקבע בפקודות הצבא את הכשירות הנדרשת ממערך המילואים לצורך היערכות לשעת חירום וכן מדדים לבחינת רמת הכשירות הנדרשת כאמור, לרבות התקופות המזעריות של שירות מילואים הנדרשות לשם שמירה על כשירות זו.
(ד)
רמת הכשירות הנדרשת, כפי שקבע הרמטכ״ל כאמור בסעיף קטן (ג), טעונה אישור השר; אחת לשנה יציג השר את רמת הכשירות, כפי שאושרה על ידו, לפני הממשלה ויביאה לידיעת הוועדה; רמת הכשירות האמורה אינה טעונה פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר.
הנמנים עם מערך המילואים
יוצא צבא, שנמצא כשר לשירות ביטחון לפי חוק שירות ביטחון ושאינו בשירות סדיר, יימנה עם מערך המילואים, אלא אם כן קיבל פטור משירות ביטחון לפי הוראות סעיפים 36 או 36א לחוק שירות ביטחון.
פרק ג׳: שירות מילואים
חובת שירות מילואים
(א)
חייל מילואים חייב בשירות מילואים לפי הוראות חוק זה.
(ב)
חייל מילואים חייב להתייצב לשירות מילואים, אם נקרא לכך, בידי מוסמך, בצו, בדרך שנקבעה בפקודות הצבא, במקום ובזמן שנקבעו בצו, וכן חייב הוא לשרת שירות מילואים כל זמן שהצו עומד בתוקפו.
מטרות שירות המילואים
חייל מילואים ייקרא לשירות מילואים למטרות אלה בלבד:
(1)
הכשרה ואימון של חייל המילואים או של היחידה שאליה הוא משתייך לשם מימוש ייעודיהם בשעת חירום; לעניין זה, ”הכשרה ואימון“ – לרבות פעילות שיש בה תרומה ישירה ומשמעותית להכשרה או לאימון של חייל המילואים או של היחידה שאליה הוא משתייך לשם מימוש הייעודים כאמור;
(2)
ארגון וניהול כוח אדם, ובכלל זה שיבוץ חייל המילואים ביחידה, אכיפת משמעת וטיפול בפרט;
(3)
תעסוקה מבצעית;
(4)
שירות בתפקידים ובמקצועות למטרה שקבע השר בצו, באישור הוועדה, לאחר ששוכנע כי אין חלופה סבירה אחרת לשם השגת מטרה זו אלא אם כן ייקרא חייל מילואים לשירות מילואים; צו לפי פסקה זו יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים בכל פעם.
משך שירות המילואים
(א)
(1)
מספר הימים המרבי שבהם ישרת חייל מילואים בשירות מילואים לא יעלה על מספר הימים כמפורט להלן, לפי העניין, במהלך תקופה של שלוש שנים רצופות:
(א)
לגבי חייל מילואים שאינו קצין וממלא תפקיד שאינו פיקודי – 54 ימים;
(ב)
לגבי חייל מילואים שאינו קצין וממלא תפקיד פיקודי – 70 ימים;
(ג)
לגבי חייל מילואים שהוא קצין – 84 ימים.
(2)
הוראות לעניין מספר הימים המרבי שבהם ישרת חייל מילואים בשירות מילואים בכל שנה, ייקבעו בפקודות הצבא.
(ב)
(1)
השר רשאי לקבוע בצו, באישור הוועדה, כי מספר הימים המרבי שבו ישרת חייל מילואים בשירות מילואים, בתפקידים ובמקצועות כפי שיקבע יעלה על מספר הימים כאמור בסעיף קטן (א) ובלבד שלא יעלה על 108 ימים במהלך תקופה של שלוש שנים רצופות, אם התקיים אחד מאלה:
(א)
יש צורך בתקופות הכשרה ואימון ארוכות יותר, לשם שמירה על רמת הכשירות הנדרשת מחייל המילואים או מהיחידה שאליה הוא משתייך;
(ב)
לעניין שירות מילואים לשם מטרות שנקבעו בצו לפי סעיף 6(4) – קיים חוסר בכוח אדם בתפקידים או במקצועות שבהם נקרא חייל המילואים לשירות.
(2)
צו לפי פסקה (1) יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים בכל פעם.
(ג)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) –
(1)
אורכו של שירות מילואים למטרת תעסוקה מבצעית, כאמור בסעיף 6(3) לא יעלה על 25 ימים בכל פעם;
(2)
חייל מילואים לא ייקרא לשירות מילואים למטרת תעסוקה מבצעית כאמור בסעיף 6(3) יותר מפעם אחת במהלך תקופה של שלוש שנים רצופות; ואולם רשאי השר, אם שוכנע כי קיימים צורכי ביטחון המצדיקים זאת, לקבוע בצו, באישור הוועדה, כי ניתן לקרוא לחייל מילואים למטרת תעסוקה מבצעית יותר מפעם אחת במהלך תקופה כאמור, הכל כפי שיקבע בצו; צו לפי סעיף קטן זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים בכל פעם.
(ד)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), אורכו של שירות מילואים למטרת ארגון וניהול כוח אדם לפי סעיף 6(2) לא יעלה על יום אחד בכל פעם.
(ה)
בכפוף להוראות סעיף זה, חייל מילואים לא ייקרא לשירות מילואים, למעט שירות כאמור בסעיף 6(2), יותר משלוש פעמים בשנה, אלא אם כן הסכים לכך בכתב.
(ו)
במניין ימי שירות המילואים כאמור בסעיף זה יבואו ימי המנוחה כמשמעותם בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948, וכן ימים אחרים שבהם, על פי פקודות הצבא, אין לשחרר חייל מילואים משירות מילואים.
(ז)
השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר דינה של תקופת שירות מילואים שהתחילה בשלהי שנה אחת והסתיימה, תוך כדי שירות רצוף, בשנה שלאחריה.
(ח)
בסעיף זה, ”שנה“ – תקופה שמ־1 בינואר של שנה פלונית עד 31 בדצמבר של אותה שנה.
שירות מילואים בנסיבות חירום
(א)
על אף הוראות סעיפים 6 ו־7, רשאי השר, באישור הממשלה, בנסיבות חירום ולאחר ששוכנע שביטחון המדינה מחייב זאת –
(1)
לקרוא, בצו, לכל חייל מילואים להתייצב לשירות מילואים כפי שנקבע בצו, במקום ובזמן שנקבעו בצו, ולשרת שירות מילואים כל זמן שהצו עומד בתוקפו;
(2)
להסמיך, בצו, פוקד או מוסמך, לקרוא לחייל מילואים להתייצב ולשרת כאמור בפסקה (1).
(ב)
(1)
שוכנע השר, כי עקב דחיפות העניין יש לקרוא לחייל מילואים לשירות לפי סעיף קטן (א) עוד לפני שניתן לקבל את אישור הממשלה, רשאי הוא, בהסכמת ראש הממשלה, לקרוא לשירות בנסיבות חירום בלא אישור כאמור; מכהן ראש הממשלה כשר הביטחון, יתייעץ עם ממלא מקום ראש הממשלה, אם מונה.
(2)
פעל השר לפי הוראות פסקה (1), יודיע על כך מיד לממשלה, והיא רשאית לאשר את הקריאה לשירות בשינויים או בלי שינויים או שלא לאשרה; אישרה הממשלה את הקריאה לשירות, יראו אותה כאילו אושרה מראש על ידי הממשלה לפי הוראות סעיף קטן (א); תוקפה של קריאה לשירות כאמור יפקע כעבור שבעה ימים מיום שניתנה, אם לא אושרה בידי הממשלה קודם לכן.
(ג)
צו לפי סעיף קטן (א) או (ב) יובא על ידי השר, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־48 שעות מעת שניתן, לאישור הוועדה, אשר רשאית לאשרו, בשינויים או בלי שינויים, לא לאשרו, או להביאו לפני הכנסת; תוקפו של צו כאמור יפקע כעבור 14 ימים מיום שניתן, אם לא אושר בידי הוועדה או בידי הכנסת, קודם לכן.
שירות מילואים במצב מיוחד
(א)
החליטה הממשלה, על פי המלצת השר, כי קיימים צרכים ביטחוניים חיוניים או כי התרחשה פגיעה חמורה בשלום הציבור, הנפש או הרכוש או כי קיים חשש לפגיעה חמורה כאמור (בסעיף זה – החלטה על מצב מיוחד), רשאית היא, מנימוקים שיירשמו ואם שוכנעה בשים לב לנסיבות העניין באותה עת כי אין אמצעי מתאים אחר, לאשר לשר להסמיך, בצו, פוקד או מוסמך, לקרוא לחייל מילואים הנמנה עם יחידות, תפקידים או מקצועות כפי שיקבע בצו, למטרות או לתקופות החורגות מהמטרות או מהתקופות הקבועות בסעיפים 6 ו־7 (בסעיף זה – קריאה לשירות במצב מיוחד).
(ב)
תקופת תוקפה של הקריאה לשירות מיוחד לא תעלה על 25 ימים מיום שניתנה.
(ג)
הוראות סעיף 8(ב) יחולו, בשינויים המחויבים, על החלטה על מצב מיוחד בשל התרחשות פגיעה חמורה בשלום הציבור, הנפש או הרכוש.
(ד)
קריאה לשירות במצב מיוחד תובא על ידי השר, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־48 שעות מעת שניתנה, לאישור הוועדה, אשר רשאית לאשרה, בשינויים או בלי שינויים, לא לאשרה, או להביאה לפני הכנסת; תוקפה של הקריאה יפקע כעבור שבעה ימים מיום שניתנה, אם לא אושרה בידי הוועדה או בידי הכנסת, קודם לכן.
(ה)
לעניין שירות במשמר הגבול לפי סעיף 15, תהא החלטה לפי סעיף זה על פי המלצה של השר לביטחון הפנים.
שירות מילואים במקום שירות סדיר
(א)
חייל מילואים שלא שירת שירות סדיר או שטרם השלים אימון צבאי ראשוני, חייב בשירות מילואים מעבר לתקופה שהוא חייב בה לפי הוראות פרק זה, למשך תקופה שלא תעלה על ארבעה חודשים.
(ב)
שירות מילואים לפי סעיף זה יהיה רצוף, ואולם רשאי מוסמך להורות כי תקופת השירות כאמור תחולק לשניים או לשלושה, באותה שנה או בכמה שנים רצופות.
כללים לעניין שירות מילואים
(א)
כללים לעניין שירות מילואים לפי חוק זה, לרבות לעניין מתן הודעה מראש על קריאה לשירות מילואים, ייקבעו בפקודות הצבא; כן ייקבעו בפקודות הצבא זכויותיו וחובותיו של חייל מילואים בשירות מילואים.
(ב)
מידע בדבר כללים, זכויות וחובות לפי סעיף קטן (א) יובא לידיעת חייל המילואים, בדרך שיקבע השר בתקנות.
(ג)
(1)
נקרא חייל מילואים לשירות מילואים על ידי מוסמך, שלא על פי הכללים שנקבעו בפקודות הצבא לפי סעיף קטן (א), והובא הדבר לידיעת מוסמך, יבטל המוסמך או יתקן, לפי העניין, את קריאתו של חייל המילואים לשירות מילואים.
(2)
תוקנה הקריאה לשירות מילואים של חייל מילואים, יתייצב חייל המילואים לשירות מילואים, כאמור בקריאה המתוקנת.
(ד)
(1)
לא קיבל חייל מילואים הודעה על תיקון או ביטול הקריאה לשירות מילואים, כאמור בסעיף קטן (ג), חייב חייל המילואים להתייצב לשירות המילואים שאליו נקרא.
(2)
חייל מילואים שהתייצב לפי הוראות פסקה (1), לא ישרת שירות מילואים, אלא אם כן תוקנה קריאתו וכאמור בקריאה המתוקנת, או אם נמסר לו כי מוסמך אישר כי קריאתו נעשתה על פי הכללים.
יציאה לחוץ לארץ
(א)
השר, לאחר התייעצות עם שר החוץ, רשאי לקבוע מדינות שכניסת חיילי מילואים אליהן תהיה אסורה, מוגבלת או מותנית בתנאים.
(ב)
(1)
השר רשאי, בנסיבות חירום ואם שוכנע כי ביטחון המדינה מחייב זאת, או אם התקבלה החלטה על מצב מיוחד כאמור בסעיף 9, לקבוע בצו כי חייל מילואים לא יצא לחוץ לארץ אלא לפי היתר מאת השר; היתר לפי סעיף קטן זה יכול שיהא כללי או לסוג מסוים של חיילי מילואים או לגבי חייל מילואים פלוני, בתנאים או בלא תנאים, ולרבות תנאים בדבר שהותו של בעל ההיתר בחוץ לארץ.
(2)
השר רשאי לקבוע, בצו, לגבי סוג מסוים של חיילי מילואים, או לגבי חייל מילואים פלוני, כי צו לפי פסקה (1) יחול לגביו כל עוד מתקיימים תנאים שקבע.
(ג)
צו שניתן לפי סעיף קטן (ב) יובא לאישור הוועדה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־48 שעות מעת שניתן; הוועדה רשאית לאשר צו כאמור, בשינויים או בלי שינויים, לא לאשרו, או להביאו לפני הכנסת; תוקפו של הצו יפקע כעבור שבעה ימים מיום שניתן, אם לא אושר בידי הוועדה או בידי הכנסת, קודם לכן.
תחולת חוק השיפוט הצבאי
חייל מילואים החייב להתייצב לשירות מילואים, רואים אותו לעניין חוק השיפוט הצבאי, כאילו היה בשירות מן הזמן שנקבע להתייצבותו בצו או בקריאה לפי חוק זה; לא התייצב, בלא צידוק מספיק, רואים אותו כאילו באותו זמן עזב את השירות שלא ברשות.
פרק ד׳: התנדבות לשירות מילואים
התנדבות לשירות מילואים
(א)
מי שאינו חייב בשירות מילואים לפי חוק זה רשאי להתנדב לשירות במערך המילואים, ובלבד שהגיע לגיל שבו רשאי פוקד לקרוא ליוצא צבא לשירות סדיר לפי סעיף 13 לחוק שירות ביטחון.
(ב)
חייל מילואים רשאי להתנדב לשירות מילואים לתקופה נוספת מעבר לתקופה שהוא חייב בה.
(ג)
חייל מילואים רשאי להתנדב לשירות מילואים למטרה שאינה אחת המטרות המנויות בסעיף 6 ובלבד שהשר שוכנע, ולעניין שירות מילואים במשמר הגבול לפי סעיף 15 – שהשר לביטחון הפנים שוכנע, כי לא יושגו מטרות השירות כנדרש אם לא ייקרא חייל המילואים לשירות מילואים לאותה מטרה.
(ד)
התנדבות כאמור בסעיף זה תהא בהצהרה חתומה בידי המתנדב וטעונה אישור השר, ולעניין שירות מילואים במשמר הגבול לפי סעיף 15 – אישור השר לביטחון הפנים, אשר יינתן בכפוף להיקף מערך המילואים שנקבע לפי הוראות סעיף 3; ההצהרה תפרט את תקופת ההתנדבות.
(ה)
מי שהתנדב לפי סעיף זה לשירות מילואים או לתקופת שירות מילואים נוספת חייב בשירות מילואים עד תום התקופה הנקובה בהצהרת ההתנדבות, אלא אם כן הורה השר על שחרורו במועד מוקדם יותר, או אם מסר המתנדב, במועד שנקבע לכך בתקנות, הודעה מוקדמת, בכתב, על רצונו להשתחרר.
(ו)
שירות מילואים בהתנדבות לפי סעיף זה דינו כדין שירות מילואים לכל דבר ועניין.
(ז)
השר רשאי לקבוע תקופות התנדבות לשירות מילואים וכללים בדבר קבלת מתנדבים לשירות מילואים ובדבר שחרורם מהשירות.
(ח)
אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע התנדבות של חייל מילואים –
(1)
לשירות מילואים בתנאי קבע, בהתאם לכללים שייקבעו בפקודות הצבא;
(2)
לשירות מילואים למטרת אימון מתנדבים ביחידות החילוץ של משטרת ישראל, ובלבד שההתנדבות כאמור אושרה בידי השר לביטחון הפנים ואינה פוגעת בשירות מילואים של חייל המילואים למטרות אחרות לפי חוק זה.
פרק ה׳: שירות מילואים במסגרת ביטחונית שאינה צבאית
שירות מילואים במשמר הגבול [תיקון: תשע״א]
(א)
השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות, בצו, כי חייל מילואים שנקרא לשירות מילואים לפי הוראות חוק זה ישרת בשירות המילואים שאליו נקרא, כולו או חלקו, במשמר הגבול, הכל כאמור בצו.
(ב)
לא ייקרא חייל מילואים לשירות מילואים כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן שירת שירות סדיר במשמר הגבול או אם נתן הסכמתו לכך בכתב.
(ג)
נקרא חייל מילואים לשירות מילואים כאמור בסעיף קטן (א), יתייצב לשירות במשמר הגבול בהתאם לאמור בצו.
(ד)
חייל מילואים, החייב להתייצב לשירות מילואים לפי סעיף זה, רואים אותו, לעניין פרק ב׳ לחוק המשטרה, התשס״ו–2006 (בפרק זה – חוק המשטרה), וכן לעניין סעיפים 77ח1 עד 77ח25 לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971 (בפרק זה – פקודת המשטרה), כמי שנמנה עם כוחות משטרת ישראל מן הזמן שנקבע להתייצבותו בצו לפי סעיף קטן (א); לא התייצב, בלא צידוק מספיק, רואים אותו כאילו באותו זמן עזב את השירות שלא ברשות.
(ה)
שירות מילואים במשמר הגבול לפי סעיף זה דינו כדין שירות מילואים לכל דבר ועניין.
סמכויות וחובות של המשרת שירות מילואים במשמר הגבול
(א)
כל עוד חייל מילואים משרת שירות מילואים במשמר הגבול בהתאם לצו לפי סעיף 15, לא יראוהו, לעניין חוק השיפוט הצבאי והתקנות לפיו, כחייל כהגדרתו בסעיף 1 לאותו חוק, ואולם סעיפים 250ב ו־250ג לחוק האמור יחולו באופן שהסמכות הנתונה בהם לקצין משטרה צבאית שהוא קצין שיפוט בכיר תהא מסורה לקצין משטרה בכיר שמונה לעניין זה בידי המפקח הכללי של משטרת ישראל, וביצוע הבדיקות ייוחד במשטרת ישראל לגילוי של שימוש בסם מסוכן או החזקת סם מסוכן.
(ב)
דינו של חייל מילואים המשרת שירות מילואים כאמור בסעיף קטן (א), הוא כדין שוטר בכל הנוגע לסמכויותיו וחובותיו, לרבות כללי המשמעת, וכן בכל הנוגע להוראות פרק ג׳ לחוק המשטרה, ואולם –
(1)
לא יחולו עליו הוראות סעיף 10(2) לפקודת המשטרה בדבר הסמכות לשחררו או לפטרו, והוראות סעיפים 11 עד 13 ו־18 עד 20 וכן הפרק הרביעי, לפקודה האמורה;
(2)
במהלך שירות המילואים לפי סעיף 15 לא יקבל חייל המילואים המשרת בשירות כאמור שכר ממשטרת ישראל אלא תגמולי מילואים לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי, והוראת סעיף 286 לחוק האמור לא תחול.
שירות מילואים ביחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שתכלית פעילותן היא ביטחון המדינה ותושביה
(א)
(1)
השר, בהתייעצות עם ראש הממשלה או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות, בצו, כי חייל מילואים ישרת בשירות מילואים לפי הוראות חוק זה, כולו או חלקו, בשירות הביטחון הכללי, במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים או ביחידת סמך אחרת של משרד ראש הממשלה שתכלית פעילותה היא ביטחון המדינה ותושביה (בסעיף זה – יחידת סמך).
(2)
ראש הממשלה או מי שהוא הסמיך לכך, יפרט בצו אילו סמכויות נוספות יהיו לחייל המילואים בעת שירות המילואים ביחידת הסמך, נוסף על סמכויותיו כחייל מילואים, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(א)
חייל המילואים עבר הכשרה מתאימה כפי שהורה ראש הממשלה או מי שהוא הסמיך לכך, לעניין הסמכויות המסורות לו לפי הצו;
(ב)
חייל המילואים עמד בתנאי כשירות כפי שהורה ראש הממשלה או מי שהוא הסמיך לכך.
(ב)
(1)
חייל מילואים שהוצב לשרת ביחידת סמך לפי הוראות סעיף קטן (א) רשאי, משהודע לו על הצבתו, להביע את התנגדותו לכך בפני הקצין שהודיע לו על כך או לפני קצין מוסמך; הודעה כאמור תימסר לא יאוחר מחודשיים מיום הצבתו כאמור, ומשעשה כן – יוצב לשירות מילואים בצבא הגנה לישראל.
(2)
אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מזכותו של חייל מילואים שהוצב ביחידת סמך להגיש בקשה, בכל עת, בהתאם לפקודות הצבא, לעבור ולשרת שירות מילואים בצבא הגנה לישראל; עשה כן – תידון בקשתו ותישקל בדרך המקובלת בצבא.
(3)
בסעיף קטן זה, ”קצין מוסמך“ – קצין צבא שהוסמך לעניין זה בידי ראש אגף משאבי אנוש בצבא הגנה לישראל.
(ג)
חייל מילואים המשרת שירות מילואים לפי סעיף זה בשירות הביטחון הכללי, יהיו לו, נוסף על סמכויותיו וחובותיו כחייל מילואים, סמכויות וחובות הנתונות לעובד השירות כהגדרתו בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002, לפי הוראות השירות או נוהלי השירות כהגדרתם בחוק האמור ובהתאם לאמור בצו לפי סעיף קטן (א)(2); על חייל מילואים כאמור יחולו הוראות בעניין משמעת שחלות לפי כל דין על עובד השירות במסגרת תפקידו וביחס לסמכויות ולחובות כאמור.
(ד)
חייל מילואים המשרת שירות מילואים לפי סעיף זה במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, יהיו לו, נוסף על סמכויותיו וחובותיו כחייל מילואים, סמכויות וחובות הנתונות לעובד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים לפי כל דין או הוראת מינהל ובהתאם לאמור בצו לפי סעיף קטן (א)(2); על חייל מילואים כאמור יחולו הוראות בעניין משמעת שחלות לפי כל דין על עובד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים במסגרת תפקידו וביחס לסמכויות ולחובות כאמור.
(ה)
חייל מילואים המשרת שירות מילואים ביחידת סמך לפי סעיף זה, יהא כפוף פיקודית למי שעומד בראש יחידת הסמך או למי שהוא הסמיך לכך.
(ו)
שירות מילואים לפי סעיף זה דינו כדין שירות מילואים לכל דבר ועניין.
פרק ו׳: תגמולים, זכויות והוקרה
תגמול מיוחד לחיילי מילואים [תיקון: תשע״ח]
(א)
חייל מילואים זכאי, נוסף על תגמולים אחרים שלהם הוא זכאי על פי כל דין, לתגמול מיוחד בשל שירות מילואים שביצע (בסעיף זה – תגמול מיוחד); תנאי הזכאות לתגמול המיוחד, לרבות משך תקופת שירות המילואים המזכה, וכן שיעוריו ודרכי ביצוע התשלום, ייקבעו בפקודות הצבא.
(ב)
מסכום התגמול המיוחד ניתן לקזז לצבא הגנה לישראל את הסכומים שחב לו מי שזכאי לתגמול המיוחד.
(ג)
(1)
על אף הוראות כל דין, לא יראו את תשלום התגמול המיוחד כהכנסה –
(א)
לעניין פקודת מס הכנסה (בסעיף זה – הפקודה);
(ב)
לעניין חוק הביטוח הלאומי;
(ג)
(2)
(נמחקה).
(3)
(נמחקה).
(4)
(נמחקה).
(5)
(נמחקה).
(ד)
הזכות לתגמול המיוחד אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא.
תגמול נוסף [תיקון: תשע״ח]
(א)
חייל מילואים זכאי, נוסף על תגמולים שלהם הוא זכאי על פי כל דין, לתגמול נוסף (בסעיף זה – תגמול נוסף).
(ב)
תשלום התגמול הנוסף יתבצע על ידי רשות המסים בישראל בדרך שקבע השר בהסכמת שר האוצר.
(ג)
תנאי הזכאות לתגמול הנוסף, לרבות משך תקופת שירות המילואים המזכה, שיעור התגמול, וכן הליכי בקרה ובירור, ייקבעו בהוראות הפיקוד העליון, ובלבד שהזכאות לתשלום לחייל מילואים בכל שנה לא תעלה על סכום השווה לשתי נקודות זיכוי כהגדרתן בסעיף 33א לפקודת מס הכנסה.
(ד)
הוראות סעיף 18(ג) ו־(ד) יחולו, בשינויים המחויבים, על התגמול הנוסף.
(ה)
(1)
מקבל התגמול הנוסף חייב במס הכנסה בשיעור של 25% (בסעיף זה – המס המיוחד), בלא זכות לניכוי, לקיזוז, לפטור או להפחתה כלשהם.
(2)
המשלם ינכה מתשלום התגמול הנוסף, את המס המיוחד וישלמו לפקיד השומה, כהגדרתו בפקודת מס הכנסה, בצירוף דין וחשבון שיגיש באותו מועד.
(3)
יראו את המס המיוחד כמס הכנסה לעניין שומה, גבייה ועונשין לפי פקודת מס הכנסה; על ניכוי המס המיוחד יחולו הוראות לפי סעיף 164 לפקודה, כאילו היה ניכוי מס שהמשלם חייב בו.
(4)
שר האוצר, בהסכמת השר, רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע סעיף קטן זה.
תגמול והוקרה לחיילי מילואים – הבחנה מותרת
בלי לגרוע מהוראות סעיפים 18 ו־19, רשאים הממשלה וכן כל גוף ציבורי לקיים פעולות או לקבוע הוראות שיש בהן כדי לתגמל חיילי מילואים או להביע הוקרה כלפיהם, בהתחשב בין השאר, במספר הימים ששירתו בשירות מילואים, במשך התקופה בה שירתו בשירות מילואים, ברציפות שירות המילואים לאורך השנים, בטיבה של ההטבה שתינתן להם לפי פעולה או הוראה כאמור ובהיקפה; פעולה או הוראה כאמור שהיא סבירה ומידתית לא תיחשב הפליה אסורה; לעניין זה, ”גוף ציבורי“ – גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי״ט–1958 [נוסח משולב].
ועדת שרים לעניין מערך המילואים
(א)
הממשלה תמנה ועדת שרים לעניין מערך המילואים, שבראשה יעמוד ראש הממשלה או השר כפי שיורה ראש הממשלה, ושתפקידה לבחון, בשם הממשלה, את כלל ההיבטים הנוגעים למערך המילואים, לרבות זכויותיהם של חיילי המילואים וחובותיהם והדרכים לתגמולם בתחומים שונים.
(ב)
ועדת השרים לעניין מערך המילואים תביא לאישור הממשלה הצעות לתגמול ולהעדפת חיילי מילואים בתחומים כלכליים וחברתיים, על בסיס תקציבם של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר.
(ג)
ועדת השרים לעניין מערך המילואים תמסור לממשלה, אחת לשנה, דיווח על עבודתה; דיווח כאמור יימסר לוועדה.
יום הוקרה למערך המילואים
יום הוקרה למערך המילואים יצוין מדי שנה, ביום י״ח באייר או במועד סמוך לו כפי שתורה ועדת השרים לעניין מערך המילואים, בהתאם להוראות שתורה ועדת השרים האמורה.
פרק ז׳: הוראות שונות
זמן השירות במילואים לנעדר מן השירות
(א)
חייל מילואים אשר בהיותו בשירות מילואים היה כלוא בשל עבירה לפי פסק דין של בית דין צבאי או של בית משפט אחר, או לפי פסק של קצין שיפוט בכיר, וכן אדם שנעדר מן השירות שלא כדין או שנעדר ברשות שהושגה בטענות כוזבות והורשע על כך כדין, ואם היתה לו זכות ערעור – לא ערער על ההרשעה או שערעורו על ההרשעה נדחה, אין רואים את תקופת כליאתו ואת תקופת היעדרותו, לעניין חישוב זמן השירות, כתקופה שבה מילא חובת שירות מילואים, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי, בית המשפט או קצין השיפוט הבכיר, לפי העניין, הוראה אחרת; לעניין זה, ”קצין שיפוט בכיר“ – כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי.
(ב)
לעניין סעיף זה, יראו כתקופת כליאה תקופה שבה אדם –
(1)
נשא עונש מאסר או מחבוש בפועל;
(2)
נשא עונש מאסר בעבודת שירות לפי חוק העונשין, התשל״ז–1977 (בסעיף זה – חוק העונשין), או בעבודה צבאית לפי חוק השיפוט הצבאי;
(3)
הוחזק במוסד סגור לפי סימן ז׳ בפרק ו׳ לחוק העונשין.
הטלת חובות שלא בזמן השירות
השר רשאי, באישור הוועדה, להטיל בתקנות חובות על חיילי מילואים שעה שאינם בשירות, אם תכלית חובות אלה להבטיח את פעולתו התקינה של צבא הגנה לישראל ולשמור על רכושו שנמסר לחיילי מילואים כאמור.
אצילת סמכויות
השר רשאי לאצול לאדם אחר את הסמכויות הנתונות בידיו לפי סעיפים 14(ג) עד (ה), 15 ו־17; הודעה על אצילת סמכויות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
עונשין
חייל מילואים העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שנתיים:
(1)
לא התייצב לשירות מילואים או שלא שירת שירות מילואים, בניגוד לצו שניתן לפי סעיפים 5(ב), 8(א), 9 או 15;
(2)
יצא לחוץ לארץ, בניגוד להוראות לפי סעיף 12.
דין צווים
(א)
צו לפי חוק זה, למעט צו לפי סעיפים 6(4) או 7(ב), יכול להיות אישי, כללי או לסוג מסוים, ואין חובה לפרסמו ברשומות; צו לפי סעיפים 6(4) או 7(ב) יכול להיות כללי או לסוג מסוים.
(ב)
סעיפים 49 ו־55(ג) עד (ז) לחוק שירות ביטחון יחולו, בשינויים המחויבים, על צו לפי חוק זה.
שמירת דינים
הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות חוק שירות ביטחון הנוגעות לשירות ביטחון, ואין בהן כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר העוסק בשירות מילואים, לרבות חוק השיפוט הצבאי, חוקי השיקום, חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם, התשס״ב–2002, וחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ״ח–1988.
דיווח לוועדה
השר יגיש לוועדה –
(1)
(2)
לקראת סוף שנה דין וחשבון ובו נתונים על מספר ימי המילואים הצפויים בשנה הבאה, הפעילות שאותה אמור לבצע מערך המילואים בשנה הבאה וניצול ימי המילואים בשנה הקודמת, לרבות השוואה בין מספר ימי המילואים אשר תוכננו לשנה הקודמת לבין מספר ימי המילואים שבוצעו בפועל באותה שנה.
פרסום באינטרנט
באתר האינטרנט של צבא הגנה לישראל יפורסם מידע בדבר הכללים לעניין שירות מילואים, לרבות –
(1)
זכויות וחובות של חייל מילואים בשירות מילואים;
(2)
מתן הודעה מראש על הקריאה לשירות מילואים;
(3)
הוראות לעניין מספר הימים המרבי שבהם ישרת חייל מילואים בשירות מילואים בכל שנה;
(4)
תנאי הזכאות לתגמול המיוחד, לרבות משך תקופת שירות המילואים המזכה בתגמול, שיעורו ודרכי ביצוע התשלום;
(5)
תנאי הזכאות לתגמול הנוסף, לרבות משך תקופת שירות המילואים המזכה בתגמול, שיעורו, דרכי ביצוע התשלום והליכי בקרה ובירור לגביהם;
(6)
תנאי הזכאות לתגמול לפי פרק י״ב לחוק הביטוח הלאומי.
ביצוע ותקנות
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
פרק ח׳: תיקונים עקיפים
הנושח שולב בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986.
הנוסח שולב בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955.
הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995.
הנוסח שולב בחוק חופשה שנתית, התשי״א–1951.
הנוסח שולב בחוק עבודת הנוער, התשי״ג–1953.
הנוסח שולב בחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב].
[תיקון: תשס״ח]
הנוסח שולב בחוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963.
הנוסח שולב בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965.
הנוסח שולב בחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ״ז–1967.
הנוסח שולב בחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967.
הנוסח שולב בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969.
הנוסח שולב בחוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ״ד–1984.
פרק ט׳: תחילה והוראות מעבר
תחילה והוראות מעבר
(א)
תחילתו של חוק זה, למעט הסעיפים המפורטים בסעיף קטן (ב), ביום כ״ט בתמוז התשס״ח (1 באוגוסט 2008) (בסעיף זה – יום התחילה).
(ב)
תחילתו של סעיף 7, וכן תחילתו של ביטול כותרת פרק ד׳ לחוק שירות ביטחון וסעיפים 28, 29 ו־32 באותו פרק, לפי הוראות סעיף 32(4) לחוק זה, ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010); הוועדה תקיים דיון בהוראות הסעיפים האמורים בסמוך למועד האמור.
(ג)
הוראות סעיף 19 יחולו על מי ששירת במילואים החל ביום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007) (בסעיף קטן זה – היום הקובע), ואולם לעניין מי שהיה בשירות מילואים ביום הקובע ושירותו החל לפני אותו יום, ישולם התגמול הנוסף כאמור באותו סעיף בעבור החלק מתקופת שירות המילואים שמהיום הקובע ואילך.
(ד)
הוראות חוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 34 לחוק זה, יחולו לגבי תקופת שירות מילואים שהחלה ביום התחילה ואילך, ואולם ההגדרה ”התגמול המזערי“ בסעיף 270 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחה בסעיף 34(1) לחוק זה, תחול גם לגבי תקופת שירות מילואים שהחלה לפני יום התחילה, ובלבד שהתגמול המזערי כאמור ישולם בעבור החלק מתקופת שירות המילואים כאמור שמיום התחילה ואילך.
(ה)
יוצא צבא שנמנה עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל לפי הוראות פרק ד׳ לחוק שירות ביטחון כנוסחו ערב יום התחילה, ושלא ניתן לו פטור מחובת שירות מילואים לפי סעיף 36(2) לחוק האמור, יראו אותו כחייל מילואים והוראות חוק זה יחולו עליו.
התקבל בכנסת ביום כ״ו באדר ב׳ התשס״ח (2 באפריל 2008).
- אהוד אולמרט
ראש הממשלה - אהוד ברק
שר הביטחון - שמעון פרס
נשיא המדינה - דליה איציק
יושבת ראש הכנסת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.