חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם
חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם מתוך 
חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם, התשס״ב–2002
מטרת החוק
חוק זה מטרתו להבטיח תשלום קצבאות לחיילי מילואים שנפגעו בתקופת שירותם עקב שירותם ולבני משפחותיהם של חיילי מילואים שנספו עקב שירותם, במקרים שחיילי המילואים או בני משפחותיהם אינם זכאים לקצבה מקופת גמל, או שזכאותם לקצבה מקופת גמל פחותה מזכויותיהם לפי חוק זה, והכל בהתאם להוראות חוק זה.
הגדרות [תיקון: תשס״ה]
בחוק זה –
”דרגת נכות“ – דרגת נכות שנקבעה לפי חוק הנכים;
”דרגת נכות תפקודית“ – דרגת נכות שקבעה ועדת רפואית לפי הוראות סעיף 6(ג);
”חוק הביטוח הלאומי“ – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;
”חוק הנכים“ – חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב];
”חוק הפיקוח על קופות גמל“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;
”חוק משפחות החיילים“ – חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950;
”חוק שירות ביטחון“ – חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986;
”חוק שירות הקבע“ – חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985;
”חייל מילואים“ – מי ששירת בשירות מילואים;
”חייל מילואים נכה“ – חייל מילואים שנקבעה לו דרגת נכות בהתאם להוראות לפי חוק הנכים, ובלבד שהשירות כאמור בהגדרה ”נכות“ בחוק האמור היה שירות מילואים;
”חייל מילואים שנספה“ – חייל שנספה במערכה כהגדרתו בחוק משפחות החיילים, ובלבד שהשירות כאמור באותה ההגדרה היה שירות מילואים;
”חייל מילואים זכאי“ – חייל מילואים שהתקיימו בו הוראות סעיף 3;
”ממונה“ – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק שירות הקבע;
”קופת ביטוח“ – לענין עמית שכיר – כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל לרבות פוליסת ביטוח עתי בשל אבדן כושר עבודה הנרכש כהשלמה לקופת ביטוח, ולענין עמית עצמאי – כהגדרתה בחוק האמור לענין הזכויות הנובעות מתשלומים לקופת הביטוח אשר בעבורם היה העמית העצמאי זכאי לניכוי לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], לרבות פוליסת ביטוח עתי כאמור;
”קופת גמל“ – קופת גמל לקצבה, קופת גמל לתגמולים או קופת ביטוח וכן גמלאות פרישה המשולמות על פי חוק או על פי הסכם עבודה קיבוצי;
”קופת גמל לקצבה“ – כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל;
”קופת גמל לתגמולים“ – לענין עמית שכיר – כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל ולענין עמית עצמאי – כהגדרתה בחוק האמור לענין הזכויות הנובעות מתשלומים לקופת הגמל אשר בעבורם היה העמית העצמאי זכאי לניכוי לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש];
”קצבה מקופת גמל“ – כל תשלום חודשי, המשתלם באופן שוטף בידי קופת גמל לחייל מילואים זכאי או לשאירים זכאים לפי חוק זה, לרבות קצבה חודשית שהוונה וסכום הוני, קיים או עתידי, לפי ערכו החודשי בהתאם לכללי היוון שיקבע הממונה;
”קצבה משלימה“ – כמשמעותה בסעיף 8;
”שאירים“ – כמשמעותם בסעיף 21 לחוק שירות הקבע;
”שאירים זכאים“ – שאירים שהתקיימו בהם הוראות סעיף 4;
”שירות מילואים“ – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון;
”תקנות קופות גמל“ – (נמחקה);
”תקנות שירות הקבע“ – תקנות שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (כללים ומבחנים לקביעת דרגת נכות), התשנ״א–1990.
חייל מילואים
(א)
חייל מילואים נכה, שהתקיימו לגביו כל הוראות סעיף קטן זה, זכאי לקצבה:
(1)
דרגת הנכות שנקבעה לו לפי חוק הנכים עולה על 19 אחוזים וועדה רפואית קבעה לו דרגת נכות תפקודית העולה על 19 אחוזים, וכל עוד דרגות הנכות שנקבעו לו עולות על 19 אחוזים;
(2)
הוא לא היה עמית בקופת גמל במועד קרות האירוע שבשלו הוכר כנכה לפי חוק הנכים, או שאינו זכאי לקצבה מקופת גמל, שבה היה עמית כאמור.
(ב)
נוסף על חייל מילואים נכה כמשמעותו בסעיף קטן (א), זכאי לקצבה חייל מילואים נכה, שהתקיימו לגביו כל הוראות סעיף קטן זה:
(1)
דרגת הנכות שנקבעה לו לפי חוק הנכים אינה עולה על 19 אחוזים, אולם ועדת חריגים קבעה כי קיימים טעמים הקשורים באבדן כושר השתכרותו המצדיקים הפנייתו לועדה רפואית לשם קביעת דרגת נכותו התפקודית לפי חוק זה; קבעה ועדת חריגים כאמור, יראו אותו, לענין חוק זה, כאילו דרגת הנכות שלו לפי חוק הנכים היא 20 אחוזים, וכל עוד מתקיימים בו הטעמים האמורים;
(2)
הועדה הרפואית קבעה לחייל המילואים הנכה כמשמעותו בפסקה (1) דרגת נכות תפקודית העולה על 19 אחוזים וכל עוד קיימים הטעמים האמורים בפסקה (1) ודרגת הנכות התפקודית שנקבעה לו עולה על 19 אחוזים:
(3)
הוא לא היה עמית בקופת גמל במועד קרות האירוע שבשלו הוכר כנכה לפי חוק הנכים, או שאינו זכאי לקצבה מקופת גמל, שבה היה עמית כאמור;
(4)
בסעיף קטן זה, ”ועדת חריגים“ – ועדה בת שלושה חברים וזה הרכבה:
(א)
רופא מומחה ברפואה תעסוקתית או רופא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום שימנה שר הביטחון והוא יהיה היושב ראש;
(ב)
רופא שימנה שר הבריאות והוא מומחה בתחום נכותו של חייל המילואים הנכה;
(ג)
רופא מומחה כאמור בפסקת משנה (ב) שתמנה ההסתדרות הרפואית.
שאירים
שאירים של חייל מילואים שנספה, שהתקיימו לגביהם כל הוראות סעיף זה, זכאים לקצבה:
(1)
הם שאירים שהוכרו כדין כזכאים לתגמולים לפי חוק משפחות החיילים;
(2)
חייל המילואים שנספה לא היה עמית בקופת גמל ערב מותו; או שהשאירים אינם זכאים לקצבה מקופת גמל.
המשכורת הקובעת – מהי [תיקון: תשע״ו]
(א)
”המשכורת הקובעת“, לגבי חייל מילואים זכאי או לגבי שאירים זכאים – הגבוה מבין אלה:
(1)
שכר העבודה הרגיל של עובד או ההכנסה הממוצעת של עובד עצמאי לפי סעיף 273 לחוק הביטוח הלאומי, לפי העניין, שהגיעו לחייל המילואים הנכה או לחייל המילואים הנספה במועד האירוע שבשלו הוכר כנכה לפי חוק הנכים, או ערב מותו, לפי הענין, כשהוא מוכפל בשלושים;
(2)
השכר הממוצע, כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי, במועד האירוע שבשלו הוכר חייל המילואים כנכה לפי חוק הנכים, או ערב מותו של חייל מילואים נספה, לפי הענין.
(ב)
המשכורת הקובעת תעודכן לפי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
שיעור הקצבה
(א)
הקצבה שתשולם לחייל מילואים זכאי תהיה בשיעור של עשרים אחוזים ממשכורתו הקובעת, בצירוף שלושה פרומיל ממנה לכל אחוז מדרגת נכותו התפקודית.
(ב)
הקצבה שתשולם לשאירים זכאים תהיה כאמור בסעיפים 22, 25 ו־26 עד 30 לחוק שירות הקבע, בשינויים המחויבים מהוראות חוק זה.
(ג)
ועדה רפואית תקבע את דרגת נכותו התפקודית של חייל מילואים שנקבעה לו דרגת נכות לפי הוראות סעיף 3.
(ד)
הכללים והמבחנים לקביעת דרגת נכות, החלים על ועדה רפואית לפי חוק שירות הקבע ותקנות שירות הקבע, יחולו על הועדה הרפואית בקביעת דרגת נכות תפקודית לפי חוק זה, בכפוף לשינויים האלה:
(1)
ההגדרה ”פוסק רפואי“, תהיה: ”פוסק רפואי“ – רופא מורשה כמשמעותו בפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ה–1976, ששמו כלול ברשימת פוסקים רפואיים שקבע שר הביטחון או מי שהוא הסמיכו לכך, בהתאם להוראות שבתוספת;
(2)
דרגת הנכות תהיה כהגדרתה לפי חוק זה.
(ה)
ועדה רפואית רשאית, מנימוקים שיירשמו על ידה, לגבי מקרה חריג שתקבע ומטעמים של אבדן השתכרות בפועל של חייל מילואים זכאי, לסטות מהוראות סעיף קטן (ד) בדרך של קביעת דרגת נכות תפקודית גדולה ביותר ממחצית מדרגת הנכות שנקבעה לאותו חייל מילואים לפי חוק הנכים; קביעה כאמור תהיה לתקופה שתקבע הועדה הרפואית ושלא תעלה על שנה; הועדה הרפואית רשאית להאריך את התקופה האמורה ובלבד שכל הארכה לא תעלה על שנה, והיא רשאית, בכל עת, לשנות דרגת נכות תפקודית חריגה שנקבעה לפי הוראות סעיף קטן זה.
(ו)
(1)
נגרמה לחייל המילואים הזכאי נכות המזכה אותו בזכויות לפי חוק זה ובשל כך נפגעה משכורתו הקובעת לפי סעיף 5 ומצא הממונה, כי השתכרותו בפועל לאחר הפגיעה והתגמולים המשתלמים לו לפי חוק הנכים בצירוף הקצבה המשולמת לו לפי חוק זה או הקצבה המשלימה בצירוף הקצבה מקופת גמל, פחותים באופן משמעותי לגביו ממשכורתו הקובעת לפי סעיף 5, רשאי הממונה, לאחר שנועץ בועדה הרפואית ומנימוקים שיירשמו, לקבוע לו שיעור קצבה העולה על האמור בסעיף קטן (א) ובלבד, שבכל מקרה השיעור הכולל המרבי לענין סעיף זה, לא יעלה על 70 אחוזים ממשכורתו הקובעת.
(2)
קביעת הממונה לפי סעיף קטן זה תהיה לתקופה שיקבע ובלבד שלא תעלה על שנה, ורשאי הוא לשנות את קביעתו אם התגלו עובדות חדשות או עובדות שלא היו ידועות לו בעת קבלת ההחלטה, או להאריך את התקופה האמורה לתקופות נוספות, ובלבד שכל תקופה לא תעלה על שנה.
ניכויים
על אף הוראות סעיף 6 על קצבה המשולמת לפי חוק זה יחולו הוראות סעיפים 14(ד), 31, 32 ו־33 לחוק שירות הקבע, בשינויים המחויבים מהוראות חוק זה.
קצבה משלימה לחייל מילואים נכה ולשאירי חייל מילואים שנספה שאינם זכאים לקצבה
(א)
על אף הוראות סעיפים 3, 4 ו־6 קיבלו חייל המילואים הנכה או שאיריו של חייל המילואים הנספה קצבה מקופת גמל, במלואה או בחלקה, עקב הנכות או עקב הפטירה של חייל המילואים, ומצא הממונה כי התקיימו התנאים הקבועים בסעיף 3(א)(1) או 3(ב)(1) ו־(2), או בסעיף 4(1) – לפי הענין, וכי גובה הקצבה מקופת הגמל נמוך מגובה הקצבה, שהיתה משולמת לפי הוראות חוק זה אם חייל המילואים או שאיריו לא היו זכאים לקצבה מקופת גמל – תשולם לחייל המילואים או לשאיריו קצבה משלימה, בשיעור ההפרש שבין הקצבה שלה היו זכאים החייל או השאירים לפי חוק זה לבין הקצבה מקופת הגמל.
(ב)
תביעה לפי סעיף זה תוגש לפי הוראות סעיף 10, בשינויים המחויבים לפי הענין.
תקרת הקצבה [תיקון: תשע״ו]
(א)
גובה הקצבה המשולמת לחייל מילואים נכה לפי סעיפים 3 ו־6(א) או הקצבה המשלימה המשולמת לפי סעיף 8(א), לא יעלה על שיעור התגמול ליום לפי פרק י״ב לחוק הביטוח הלאומי, שהגיע לחייל המילואים הנכה במועד האירוע שבשלו הוכר כנכה לפי חוק הנכים, כשהוא מוכפל בשלושים, כפול שיעור הקצבה בהתאם לסעיף 6(א) אשר לו זכאי חייל מילואים נכה.
(ב)
גובה הקצבה המשולמת לשאיריו של חייל מילואים שנספה, לפי סעיפים 4 ו־6(ב) או הקצבה המשלימה המשולמת לפי סעיף 8(א), לא יעלה על שיעור התגמול ליום לפי פרק י״ב לחוק הביטוח הלאומי, שהגיע לחייל המילואים הנספה ערב מותו, כשהוא מוכפל בשלושים, כפול שיעור הקצבה בהתאם לסעיף 22 לחוק שירות הקבע.
(ג)
ניכויים והפחתות מקצבת הנכות או מקצבת השאירים כאמור בסעיפים 6(ב) ו־7, יבוצעו לאחר שהוחלה על הקצבאות התקרה לפי סעיף קטן (א) או (ב), לפי העניין.
מקדמות
(א)
מצא הממונה כי חייל מילואים נכה שהיה עמית בקופת גמל או שאירים של חייל מילואים שנספה שהיה עמית בקופת גמל, מקיימים את התנאים המפורטים בסעיף 3(א)(1) או 3(ב)(1) ו־(2) או בסעיף 4(1) – לפי הענין, אך אינם זכאים לקצבה בשל הוראות סעיף 3(א)(2) או 3(ב)(3), או סעיף 4(2) – לפי הענין, או שהם זכאים לקצבה מקופת גמל בהתאם לסעיף 8 אך טרם קיבלו תשלומים מקופת הגמל, ישולמו, לחייל המילואים או לשאיריו, מקדמות; בפקודות הצבא ייקבעו הוראות, לרבות כללים ומבחנים בדבר תשלום המקדמות, לרבות שיעורן, על חשבון תשלומים המגיעים להם מקופת הגמל.
(ב)
תנאי לתשלום מקדמות על ידי הממונה הוא, שחייל המילואים הנכה או השאירים של חייל מילואים שנספה הגישו לקופת הגמל שבה היה חייל המילואים עמית, תביעה לקצבה מקופת גמל בשל הנכות או הפטירה, לפי הענין.
(ג)
המקדמות ישולמו עד לקבלת החלטה בדבר תשלום קצבה מקופת הגמל או עד למועד תשלום קצבה לפי חוק זה, לפי המוקדם, ובלבד שלא ישולמו מקדמות בעד תקופה העולה על שישה חודשים ממועד תחילת תשלומם, אלא אם כן האריך הממונה את התקופה מטעמים מיוחדים שיפרט.
(ד)
גובה המקדמות לא יעלה על גובה הקצבה שהיתה מגיעה לחייל המילואים או לשאירים, אילו חייל המילואים לא היה עמית בקופת גמל.
(ה)
תביעה לתשלום מקדמות תוגש לפי הוראות סעיף 10 בשינויים המחויבים.
(ו)
(1)
המקבל לפי סעיף זה תשלומים ששולמו ביתר, חייב להחזירם, לפי דרישת הממונה, ואם לא החזירם בתקופה שקבע הממונה רשאי הוא לקזזם כנגד קצבה המשולמת לפי חוק זה לרבות קצבה משלימה, כנגד תגמולים לפי חוק הנכים או כנגד תגמולים לפי חוק משפחות החיילים, או לגבותם מסכומים העומדים לזכות המקבל, לרבות מקופת גמל, וזאת, על אף האמור בכל דין ובכל חוזה.
(2)
הוראות, לרבות כללים ומבחנים, בענין גביית תשלומים ששולמו ביתר לפי סעיף זה ייקבעו בפקודות הצבא.
(ז)
בסעיף זה, ”תשלומים ששולמו ביתר“ – תשלומים ששולמו כמקדמות על חשבון התשלומים מקופת גמל, לרבות תשלומי מקדמות העודפים על התשלומים המשולמים לפי סעיף 8 לחייל מילואים או לשאירים של חייל מילואים הזכאים לתשלומים לפיו, הכל לפי הענין וכפי שייקבע בפקודות הצבא.
סדרי תביעה
(א)
שר הביטחון ימנה את הממונה כממונה על תשלום הקצבאות לפי חוק זה; הודעה על מינוי הממונה ועל מענו תפורסם ברשומות.
(ב)
הוראות סעיפים 44 עד 52 לחוק שירות הקבע יחולו לענין חוק זה, בשינויים המחויבים לפי הענין.
סדרי תשלום
הוראות סעיפים 53 עד 67 לחוק שירות הקבע יחולו לענין חוק זה בשינויים המחויבים, ואולם בסעיף 55, במקום הסיפה החל במילים ”ארבעה חודשים“ יקראו את המילה ”שנתיים“.
מועד תשלום קצבת שאירים [תיקון: תשע״ו]
על אף האמור בסעיף 11, קצבת שאירים תשולם ביום הראשון של כל חודש, החל בחודש הראשון שאחרי החודש שבו נולדה העילה לקצבה, והתשלום הראשון יהיה בעד החודש שבו נולדה העילה לקצבה.
חובת סיוע
(א)
הזכאי לקצבה, לרבות לקצבה משלימה או למקדמה, לפי חוק זה, חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה כדי לסייע לממונה, ולמנהל התביעות כמשמעותו בסעיף 14 (בחוק זה – מנהל התביעות), בהפעלת סמכויותיהם לפי חוק זה ולא לעשות כל פעולה העלולה לפגוע בהפעלה התקינה של סמכויות הממונה ומנהל התביעות או למנוע את מימושן.
(ב)
עבר הזכאי לקצבה לרבות לקצבה משלימה או למקדמה, לפי חוק זה, על איסור לפי סעיף קטן (א), או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי הממונה לשלול ממנו את הזכות לקצבה, לקצבה משלימה או למקדמה – כולה או מקצתה.
(ג)
שילמה המדינה תשלומים לפי חוק זה בשל אירוע המשמש עילה גם לתשלום קצבה מקופת גמל, רשאי הממונה או מנהל התביעות, לתבוע מקופת הגמל פיצוי על גמלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה, עד לגובה הקצבה שחייבת בה קופת הגמל.
קיזוז
(א)
בכפוף להוראות סעיף 9(ו), תשלומים לפי חוק זה אינם ניתנים לקיזוז לפי כל דין ולפי כל חוזה, לרבות חוזה שנחתם טרם כניסתו של חוק זה לתוקף, ולרבות תקנון קופת גמל כאמור.
(ב)
הזכות לקצבה, לקצבה משלימה, למקדמה או למענק הוני למקרה מוות לפי חוק זה לא תהווה עילה להפחתתם, להקטנתם או לשלילתם של קצבה מקופת גמל או של כל תשלום אחר מקופת גמל, לרבות מקופת גמל שהוקמה טרם כניסתו של חוק זה לתוקף.
מימון [תיקון: תשס״ו]
(א)
המדינה תהיה רשאית לרכוש כיסוי ביטוחי לכיסוי תשלומי קצבאות לחיילי מילואים זכאים ולשאירים זכאים, וכן לכיסוי תשלומי קצבאות משלימות ומקדמות ומענק הוני למקרה המוות.
(ב)
רכשה המדינה כיסוי ביטוחי כאמור, ימנה שר הביטחון מנהל תביעות אשר יפעל לקבלת תגמולי הביטוח בשל תביעות שהגישו לממונה חייל מילואים זכאי, שאירים זכאים, חייל מילואים נכה הזכאי לקצבה משלימה, שאירי חייל מילואים שנספה הזכאים לקצבה משלימה או הזכאים למענק הוני למקרה מוות.
(ג)
הממונה יודיע על התביעות שהוגשו כאמור בסעיף קטן (ב) למנהל התביעות; דרכי ההודעה ייקבעו על ידי שר הביטחון.
(ד)
הכיסוי הביטוחי יכול שיכלול לענין תשלומי הקצבאות, לרבות לפרקי זמן, תנאי קצבאות שונים מאלה המפורטים בחוק זה (בסעיף זה – תנאי הקצבאות השונים); גרעו תנאי הקצבאות השונים מהזכויות לפי חוק זה, יחולו הוראות סעיף 8, בשינויים המחויבים לפי הענין; הוסיפו תנאי הקצבאות השונים על ההוראות הקבועות בענין זה בחוק זה, לא יהיה בכך כדי לחייב את המדינה לפי חוק זה.
מענק הוני למקרה מוות [תיקון: תשס״ו, תשע״ב, תשע״ב־2]
(א)
נוסף על התשלומים לפי חוק זה, ישלם הממונה לבני משפחתו של חייל מילואים שנספה מענק הוני בהתאם לכללים ובשיעורים שיקבע שר הביטחון (בחוק זה – מענק הוני למקרה מוות); לענין זה, ”בן משפחה“ – כל אחד מאלה:
(1)
בן זוג, כמשמעותו בסעיף 21(1) לחוק שירות הקבע;
(2)
הורה;
(3)
ילד, לרבות ילד חורג וילד מאומץ;
(4)
אדם אחר שהממונה מצא, על פי הכללים שנקבעו לפי הוראות סעיף זה, כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים תשלום מענק הוני למקרה מוות לאותו אדם.
(ב)
(1)
בסעיף קטן זה –
”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, או ילד כמשמעותו בסעיף קטן (א)(3), של חייל מילואים שנספה;
”המועד הקובע“ – מועד פרסומו של חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון מס׳ 4), התשע״ב–2011;
”התקופה המזכה“ – התקופה שמיום ה׳ באייר התש״ח (14 במאי 1948) עד יום י״ב בטבת התשנ״ט (31 בדצמבר 1998).
(2)
הותיר אחריו חייל מילואים שנספה, שמתקיים לגביו אחד מאלה, בן משפחה במועד פטירתו, ישלם הממונה לבן המשפחה של החייל, על פי בקשה בכתב שיגיש לממונה, מענק בסכום של 100,000 שקלים חדשים (בסעיף קטן זה – מענק הוני), בהתאם להוראות סעיף קטן זה:
(א)
הוא נספה בתקופה המזכה;
(ב)
הוא חייל מילואים נכה שנפגע בתקופה המזכה ונפטר לאחריה.
(3)
בקשה לקבלת מענק הוני תוגש לממונה לא יאוחר מתום שנתיים מיום ט׳ בניסן התשע״ב (1 באפריל 2012) או ממועד פטירתו של החייל, לפי המאוחר; הממונה רשאי, במקרים חריגים ומטעמים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת הבקשה בתקופה שיקבע; לא יזדקק הממונה לבקשה לקבלת מענק הוני שהוגשה לאחר שחלפה התקופה כאמור.
(4)
מענק הוני ישולם לבן המשפחה של חייל המילואים שנספה, כמפורט להלן, לפי העניין:
(א)
הותיר אחריו החייל, במועד פטירתו, בן זוג – ישולם המענק לבן הזוג בלבד; לא הותיר אחריו החייל בן זוג, או שבן הזוג נפטר לפני המועד לתשלום המענק, כולו או חלקו – ישולם המענק או חלקו שטרם שולם, לפי העניין, להורי החייל בלבד; לא הותיר אחריו החייל, במועד פטירתו, הורים, או שההורים נפטרו לפני המועד לתשלום המענק, כולו או חלקו – ישולם המענק או חלקו שטרם שולם, לפי העניין, לילדו של החייל; לא הותיר אחריו החייל, במועד פטירתו, ילד או שהילד נפטר לפני המועד לתשלום המענק, כולו או חלקו – לא ישולם המענק או חלקו שטרם שולם, לפי העניין;
(ב)
הותיר אחריו החייל יותר מהורה אחד, יותר מבן זוג אחד או יותר מילד אחד – יחלקו ביניהם ההורים, בני הזוג או הילדים, בהתאמה, את המענק בשווה.
(5)
המענק ההוני ישולם לבן המשפחה של חייל המילואים שנספה, כאמור בפסקה (4), באופן הזה:
(א)
נפטר החייל במועד הקובע או אחריו – ישולם המענק ההוני בתשלום אחד;
(ב)
נפטר החייל לפני המועד הקובע – ישולם המענק ההוני בשני תשלומים שווים: התשלום הראשון ישולם בתוך 45 ימים מהיום שבו הוגשה הבקשה כנדרש, והתשלום השני ישולם בתוך שנה מיום הגשת הבקשה כאמור, ואולם לגבי בקשות שהוגשו לממונה כנדרש עד ליום ז׳ בשבט התשע״ב (31 בינואר 2012), ישולם התשלום השני עד ליום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012); הממונה רשאי במקרים חריגים ומטעמים שיירשמו, לדחות את מועד תשלום המענק לפי פסקה זו.
(6)
המענק ההוני ישולם לפי סכומו המעודכן ביום התשלום; סכום המענק ההוני כאמור בפסקה (2), יתעדכן ב־1 בכל חודש (בסעיף קטן זה – יום העדכון), החל ביום כ״א בשבט התשע״ג (1 בפברואר 2013), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013); לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(7)
שולם מענק בשל פטירת חייל מילואים, מכוח ההסדר שהורה עליו שר הביטחון לתשלום מענק למשפחות חיילי מילואים אנשי צוות אוויר שנספו, לא ישולם מענק לפי הוראות סעיף קטן זה בשל פטירת אותו חייל.
(8)
הזכות לקבלת מענק הוני לפי סעיף קטן זה היא אישית ואינה ניתנת להעברה, לשעבוד, לעיקול או להורשה, בכל דרך שהיא.
ביצוע ותקנות
שר הביטחון ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, להתקין תקנות ולהוציא צווים בכל ענין הנוגע לביצועו.
[תיקון: תשס״ח, תשע״ד]
(בוטל).
הוראות מעבר
(א)
בסעיף זה –
”זכויות כספיות“ – תגמולי ביטוח חיים (סיכון) בסכום הוני ותגמולי ביטוח קצבת שאירים בשל מקרה מוות שאירע בשירות מילואים עקב אותו שירות, או תגמולי ביטוח אבדן כושר עבודה בשל מקרה ביטוח שאירע בשירות מילואים עקב אותו שירות, והכל לענין פוליסות ביטוח שרכשה המדינה;
”זכאי לפי פוליסה“ – חייל מילואים זכאי או שאיר זכאי שהוכרו ככאלה לאחר פרסומו של חוק זה אשר התחילו לקבל זכויות כספיות ערב תחילתו של חוק זה וכל עוד הם מקבלים זכויות כספיות.
(ב)
לא תשולם קצבה לפי חוק זה לזכאי לפי פוליסה אשר הזכויות הכספיות המוענקות לו שוות או עולות על הקצבה או המענק שהיה מקבל לפי הוראות חוק זה, אילו לא היה מקבל זכויות כספיות; קיבל זכאי לפי הפוליסה זכויות כספיות בשיעור נמוך מהמגיע לו לפי הוראות חוק זה תשולם לו קצבה משלימה לפי הוראות סעיף 8.
תחולה [תיקון: תשע״ב]
חוק זה, למעט סעיף 15(ב), יחול, בכפוף להוראות סעיף 18, על חייל מילואים זכאי ושאיר זכאי, שהוכרו לפי הוראות חוק זה, לפי הענין, בשל נכות או פטירה, שאירעה ביום י״ג בטבת התשנ״ט (1 בינואר 1999) או לאחריו.
תוספת
(סעיף 6(ד)(1))
1.
ברשימת הפוסקים הרפואיים לא ייכלל רופא שעלול להימצא בניגוד ענינים בשל קשר מיוחד עם חברת הביטוח; לענין זה יראו, בין השאר, רופא שהוא עובד של חברת הביטוח או רופא שלמעלה מ־15 אחוזים מסך כל הכנסותיו הם מחברת הביטוח, כמי שעלול להימצא בניגוד ענינים כאמור.
לענין תוספת זו –
”חברת הביטוח“ – חברת ביטוח שנתנה כיסוי ביטוחי לכיסוי תשלומי קצבאות לחיילי מילואים זכאים לרבות חברת ביטוח אם וחברה אחות שלה, כמשמעותן בתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דרכי השקעת ההון והקרנות של מבטח וניהול התחייבויותיו), התשס״א–2001, ולרבות כל חברה בת וחברה מסונפת שלה כמשמעותן בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968.
2.
רופא הכלול ברשימת הפוסקים הרפואיים כאמור בסעיף 6(ד)(1) ושאינו פוסק רפואי כהגדרתו בסעיף 1 לתקנות שירות הקבע, ימסור בדרך שתיקבע בתקנות אישור רואה חשבון המעיד כי סך כל הכנסותיו מכל סוג שהוא מחברת הביטוח, בכל אחת משתי שנות העסקים הקודמות, לא עלה על 15 אחוזים מסך כל הכנסותיו כאמור באותה שנה.
3.
השר יעדכן את רשימת הפוסקים הרפואיים אחת לשנה.
נתקבל בכנסת ביום כ״ה באייר התשס״ב (7 במאי 2002).
- אריאל שרון
ראש הממשלה - בנימין בן אליעזר
שר הביטחון - משה קצב
נשיא המדינה - אברהם בורג
יושב ראש הכנסת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.