תקנות נכי רדיפות הנאצים (סוגי הוצאות שרואים אותן כהוצאות בהשגת קיצבה או מענק)

תקנות נכי רדיפות הנאצים (סוגי הוצאות שרואים אותן כהוצאות בהשגת קיצבה או מענק) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות נכי רדיפות הנאצים (סוגי הוצאות שרואים אותן כהוצאות בהשגת קיצבה או מענק), תש״ל–1969

תקנות בדבר סוגי הוצאות שרואים אותן כהוצאות בהשגת קיצבה או מענק ושיעוריהן המקסימליים


ק״ת תש״ל, 108.


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 3ג ו־24 לחוק נכי רדיפות הנאצים, תשי״ז–1957, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:


הגדרות
בתקנות אלה, ”תביעה“, ”טיפול בתביעה“ ו”טיפול בתביעה בחוץ לארץ“ – כמשמעותם בחוק התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול), תשי״ז–1957 (להלן – חוק התביעות).
הוצאות בהשגת קיצבה או מענק
ההוצאות המפורטות להלן יראו אותן כהוצאות בהשגת קיצבה או מענק לענין החוק:
(1)
שכר טרחה בעד טיפול בתביעה הן בישראל והן בחוץ לארץ, להשגת קיצבה או מענק;
(2)
דמי נסיעה מישראל לחוץ לארץ לשם השגת קיצבה או מענק ושיבה לישראל;
(3)
הוצאות מחיה ומגורים בעת השהיה בחוץ לארץ, לשם השגת קיצבה או מענק;
(4)
הוצאות אחרות הקשורות בהשגת קיצבה או מענק.
הנסיעה והשהיה בחוץ לארץ לשם השגת קיצבה או מענק
(א)
יראו נסיעה לחוץ לארץ ושהיה בחוץ לארץ כנסיעה או שהיה לשם השגת קיצבה או מענק אם הנסיעה לחוץ לארץ והשהיה בחוץ לארץ היו לאחת מהמטרות המפורטות להלן:
(1)
להיבחן בפני רשויות אותה מדינה בחוץ לארץ בשפת אותה מדינה, כשידיעת השפה האמורה מהווה תנאי לזכאותו של הנכה לקיצבה או למענק;
(2)
להיבדק בבדיקה רפואית כדי לקבוע זכאותו של הנכה לקיצבה או למענק או לקביעת שיעורם;
(3)
למסור עדות בפני בית משפט באותה מדינה שדן בתביעתו של הנכה לקיצבה או למענק.
(ב)
לא יראו כשהיה בחוץ לארץ לשם השגת קיצבה או מענק אותה תקופה העולה על שלושים יום בכל שהיה ושהיה.
שיעור מקסימלי של שכר טרחה
(א)
השיעור המקסימלי של שכר טרחה כאמור בפסקה (1) לתקנה 2 לאדם בישראל לא יעלה על השיעור המקסימלי שנקבע בחוק התביעות או בתקנות שהותקנו על פיו.
(ב)
נעשה הטיפול בתביעה כאמור שלא על ידי אדם בישראל, לא יעלה השיעור המקסימלי של שכר טרחה כאמור בפסקה (1) לתקנה 2 על השיעור המקסימלי שנקבע בסעיף 10(ב) לחוק התביעות, אלא שבכל מקום באותו סעיף בו נאמר 15%, יראו כאילו נאמר 25%.
השיעור המקסימלי של דמי נסיעה
השיעור המקסימלי של דמי נסיעה מישראל לחוץ לארץ ושיבה לישראל כאמור בפסקה (2) לתקנה 2 לא יעלה על דמי הנסיעה בדרך הקצרה ביותר מישראל למקום השהיה בחוץ לארץ לאחת המטרות כמפורט בתקנה 3.
השיעור המקסימלי של הוצאות מחיה
השיעור המקסימלי של הוצאות מחיה ומגורים כאמור בפסקה (3) לתקנה 2 יהיה בשיעור ההוצאות שהשתלמו ביום ההוצאה, לעובד המדינה בדרגה ט״ו של הדירוג האחיד ששהה לרגל תפקידו כעובד המדינה באותה ארץ שבה שהה הנכה.
השיעור המקסימלי של הוצאות אחרות
השיעור המקסימלי של הוצאות אחרות כאמור בפסקה (4) לתקנה 2 יהיה 200 לירות.
ראיות
נכה ימציא לרשות המוסמכת ראיות בדבר אלה:
(1)
היות הנסיעה לחוץ לארץ והשהיה בחוץ לארץ נסיעה ושהיה לשם השגת קיצבה או מענק כאמור בתקנה 3;
(2)
ההוצאות כאמור בפסקאות (1) ו־(2) לתקנה 2 שהוציא.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של החוק.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות נכי רדיפות הנאצים (סוגי הוצאות שרואים אותן כהוצאות בהשגת קיצבה או מענק), תש״ל–1969“.


י״ח באלול תשכ״ט (1 בספטמבר 1969)
  • זאב שרף
    שר האוצר
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.