תקנות נכי רדיפות הנאצים (ערעור בפני בית המשפט המחוזי)
תקנות נכי רדיפות הנאצים (ערעור בפני בית המשפט המחוזי) מתוך 
תקנות נכי רדיפות הנאצים (ערעור בפני בית המשפט המחוזי), תש״ל–1969
[תיקון: תשל״ט]
תקנות סדר הדין לעניין הגשת ערעור בפני בית המשפט המחוזי
ק״ת תש״ל, 600; תשל״ט, 1340.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 17א לחוק נכי רדיפות הנאצים, תשי״ז–1957 (להלן – החוק), וסעיף 46 לחוק בתי המשפט, תשי״ז–1957, ושאר הסמכויות הנתונות לי לפי כל דין, אני מתקין תקנות אלה:
אופן הגשת הערעור [תיקון: תשל״ט]
ערעור על החלטתה של ועדת העררים לפי סעיף 17(ח) לחוק יהיה בכתב ויוגש למשרד הרישום של בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא מענה של ועדת העררים; אולם התובע רשאי להגיש ערעורו ליושב ראש ועדת העררים.
סימון תאריך ההגשה
מי שהוגש לו כתב הערעור יסמן בגוף הכתב את תאריך ההגשה.
ערעור בעל פה
מערער או בא־כוחו שנקראה בפניו החלטת ועדת העררים רשאי, מיד אחרי קריאתה, להגיש את ערעורו בעל־פה לפני הועדה, אם נראה ליושב ראש הועדה שאין בהגשת הערעור בדרך זו כדי לסבך או להאריך את הדיון בו; הרשה יושב ראש הועדה להגיש ערעור בעל פה, ירשום הוא או אחר על פי הוראתו את הנקודה המשפטית שהיא נושא הערעור מיד אחרי רישום החלטת הועדה שעליה מערערים, והיושב ראש יחתום על הרישום.
כתב ערעור
ערעור בכתב יוגש בארבעה עתקים, ייחתם על ידי המערער או בא־כוחו, ויפורטו בו –
(1)
שמו ומענו של המערער;
(2)
שמו ומענו של המשיב;
(3)
ועדת העררים שעל החלטתה מערערים;
(4)
יום מתן ההחלטה ואם ניתנה במעמד המערער או בא־כוחו או לא;
(5)
אם ניתנה ההחלטה שלא במעמד המערער או בא־כוחו – המועד שבו נמסר למערער העתק ממנה;
(6)
המספר הסידורי של הערר בועדת העררים;
(7)
הנקודה המשפטית שבה מערערים על ההחלטה.
מסירת כתב ערעור
מי שהוגש לו כתב הערעור ידאג לכך שעותק הימנו יימסר למשיב.
מסירת הודעה על ערעור בעל פה
הוגש ערעור בעל פה, ישלח יושב ראש ועדת העררים למשיב העתק מרישום הערעור יחד עם העתק ההחלטה המנומקת של הועדה.
העברת התיק של ועדת העררים [תיקון: תשל״ט]
בערעור בכתב שהוגש ליושב ראש ועדת העררים וכן בערעור שבעל פה, יעביר יושב ראש ועדת העררים לרשם בית המשפט המחוזי את כתב הערעור או את רישום הערעור, הכל לפי הענין, וכן את ההחלטה של הועדה במקורה, את פרוטוקול הדיונים לפניה, כל כתב של בעלי הדין וכל מסמך אחר שהוגש לועדה בקשר לערר שלפניה; בערעור שהוגש במישרין לבית המשפט המחוזי יעביר יושב ראש ועדת העררים את המסמכים האמורים שברשות הועדה משנדרש לעשות כן על ידי רשם בית המשפט המחוזי.
כתב ערעור פגום [תיקון: תשל״ט]
כתב ערעור שלא נתקיימה בו הוראה מהוראות תקנה 4, לא יתקבל על ידי משרד הרישום של בית המשפט המחוזי או על ידי יושב ראש ועדת העררים; אולם משקיבלו כתב ערעור, לא יפסול אותו בית המשפט על יסוד אי קיום הוראה כאמור, אלא אם כתב הערעור אינו מגלה כל נקודה משפטית שבמחלוקת או אם ראה בית המשפט שאין למשיב סעד בדרך של דחיית הדיון או של חיוב בהוצאות או בשתי הדרכים כאחת ושעליו לפסול את כתב הערעור כדי למנוע עיוות דין.
שמיעת הערעור [תיקון: תשל״ט]
משנמסר למשיב עותק כתב הערעור או העתק מרישום ערעור שהוגש בעל פה, יקבע רשם בית המשפט המחוזי מועד לשמיעת הערעור ויודיע על כך לבעלי הדין.
ביטול ערעור
עד למתן פסק הדין בערעור רשאי המערער לחזור בו מהערעור במתן הודעה בכתב לבית המשפט ובמסירת העתק ממנה למשיב או בהודעה בעל פה בשעת שמיעת הערעור; משעשה כן, בטל הערעור והמערער ישלם למשיב על פי בקשתו את ההוצאות שקבע בית המשפט.
סדרי שמיעת ערעור [תיקון: תשל״ט]
על איחוד ערעורים, על שמיעת הערעור, על ערעור שכנגד, על מתן פסק הדין, על המצאת הודעות ומסמכים, על הגשת בקשה לערעור וערעור בפני בית המשפט העליון יחולו הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, תשכ״ג–1963, בכפוף לאמור בתקנות אלה ובשינויים המחוייבים לפי הענין.
הרשות המוסמכת
הוגש ערעור על ידי רשות מוסמכת שלא היתה בעלת דין בפני ועדת העררים, יראו לענין תקנות אלה כל פעולה שנעשתה לגבי הרשות המוסמכת בעלת הדין בועדת העררים כאילו נעשתה לגבי הרשות המערערת.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה היא ביום השביעי לאחר פרסומן ברשומות.
השם [תיקון: תשל״ט]
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות נכי רדיפות הנאצים (ערעור בפני בית המשפט המחוזי), תש״ל–1969“.
א׳ בטבת תש״ל (10 בדצמבר 1969)
- יעקב ש׳ שפירא
שר המשפטים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.