חוק השידור הציבורי הישראלי
(הופנה מהדף חוק השידור הציבורי)
חוק השידור הציבורי הישראלי מתוך
חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע״ד–2014
2002322
ס״ח תשע״ד, 778; תשע״ה, 284, 292; תשע״ו, 291, 654, 1202; תשע״ז, 328, 928, 930; בג״ץ 2728/17; תשע״ח, 910, 910.
דחיית תחילה: ק״ת תשע״ה, 1108, 1330.
תוכן עניינים
פרק א׳: הגדרות
הגדרות [תיקון: תשע״ה־2]
בחוק זה –
”בעל עניין“, ”קרוב“ ו”שליטה“ – כהגדרתם בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990;
”דוחות כספיים“ – מאזן, דוח רווח והפסד ודוח על תזרימי מזומנים, לרבות הביאורים להם;
”הפקה מקומית“ – תכנית טלוויזיה שרוב יוצריה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני־הנדסי שנטל חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה, הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע, ואשר הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בעברית, בערבית, ברוסית או בשפה אחרת שאישר המנהל הכללי מראש, למעט שידורי חדשות, תכניות ספורט ותכניות בענייני היום; בהגדרה זו, ”רוב“ – 75% לפחות;
”הפקה מקומית עצמית“ – הפקה מקומית שהפיק תאגיד השידור הישראלי;
”הפקה מקומית קנויה“ – הפקה מקומית שאינה אחת מאלה:
(1)
הפקה מקומית עצמית;
(2)
הפקה של מוסד ממשלתי;
(3)
הפקה של גוף אחר, המשדר לפי כל דין שידורי טלוויזיה לציבור או לחלק ממנו, או הפקה של תאגיד שגוף אחר כאמור הוא בעל שליטה או בעל עניין בו, במישרין או בעקיפין;
”ועדת האיתור“ – הוועדה שמונתה לפי סעיף 29;
”ועדת הכלכלה“ – ועדת הכלכלה של הכנסת;
”זכויות קניין רוחני“ – לרבות זכות יוצרים לפי חוק זכות יוצרים, וזכויות מבצעים ומשדרים לפי חוק זכויות מבצעים ומשדרים;
”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;
”חוק החברות הממשלתיות“ – חוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975;
”חוק יסודות התקציב“ – חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;
”היחידה המסחרית“ – כמשמעותה בסעיף 78;
”יום הפרסום“ – יום פרסומו של חוק זה;
”יום התחילה“ – יום תחילתו של חוק זה לפי סעיף 92;
”המועצה“ – מועצת תאגיד השידור הישראלי שמונתה לפי סעיף 9;
”המנהל הכללי“ – המנהל הכללי של תאגיד השידור הישראלי שמונה לפי סעיף 38;
”נושא משרה“, בתאגיד השידור הישראלי – המנהל הכללי, משנה או סגן למנהל הכללי, וכן מנהל אחר הכפוף במישרין למנהל הכללי, וחבר המועצה;
”עלות שכר“ – כל תשלום בעד העסקה, לרבות הפרשות מעסיק, תשלומי חובה או רשות שהמעסיק נושא בהם בשל ההעסקה, החזרי הוצאות המשולמים לעובד שהם הכנסה מעבודה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, תשלומים בעד סיום עבודה, רכב והוצאות השימוש בו וכל הטבה או תשלום אחר, בין שהם משולמים על בסיס חודשי ובין שלא;
”רשות החברות הממשלתיות“ – רשות החברות הממשלתיות כמשמעותה בחוק החברות הממשלתיות;
”השידורים“ – שידורי רדיו ושידורי טלוויזיה הניתנים לציבור לפי חוק זה, וכן שירותים הנלווים להם במישרין לרבות שירותי חוזי או שמע, שידורים דו־כיווניים והידודיים;
”שידורי חדשות“ – מהדורות חדשות ויומני חדשות;
”תאגיד השידור הישראלי“ – תאגיד השידור הישראלי שהוקם לפי סעיף 2;
”השר“ – שר התקשורת.
[תיקון: תשע״ה־2]
פרק ב׳: הקמת תאגיד השידור הישראלי ותפקידיו
הקמת תאגיד השידור הישראלי [תיקון: תשע״ה־2]
מוקם בזה תאגיד השידור הישראלי.
אישיות משפטית של תאגיד השידור הישראלי [תיקון: תשע״ה־2]
תאגיד השידור הישראלי הוא אישיות משפטית, הכשרה לכל חובה, זכות ופעולה המתיישבת עם אופיו וטבעו כגוף מאוגד.
האורגנים של תאגיד השידור הישראלי [תיקון: תשע״ה־2]
האורגנים של תאגיד השידור הישראלי הם המועצה והמנהל הכללי.
מקום מושבו של תאגיד השידור הישראלי [תיקון: תשע״ה־2, תשע״ו־3]
מקום מושבם של המועצה ושל הנהלת תאגיד השידור הישראלי הוא בירושלים; עיקר שידוריו של תאגיד השידור הישראלי ישודרו מירושלים לא יאוחר מיום י״ח בסיוון התשע״ח (1 ביוני 2018); לעניין סעיף זה, ”ירושלים“ – כמשמעותה בסעיף 5 לחוק־יסוד: ירושלים בירת ישראל.
תאגיד השידור הישראלי – גוף מבוקר [תיקון: תשע״ה־2]
תאגיד השידור הישראלי הוא גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב].
תפקידי תאגיד השידור הישראלי [תיקון: תשע״ה־2, תשע״ז־3, תשע״ח]
(א)
תאגיד השידור הישראלי יקיים שידורים ויספק סוגי תוכן שונים באמצעים חזותיים, קוליים וכתובים, בטלוויזיה, ברדיו ועל גבי רשת האינטרנט.
(ב)
התוכן שיספק תאגיד השידור הישראלי יהיה עצמאי, יופנה לכלל אזרחי מדינת ישראל ותושביה, ישקף ויתעד את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, את ערכיה ואת מורשת ישראל, וייתן ביטוי הוגן, שוויוני ומאוזן למגוון ההשקפות והדעות הרווחות בציבור בישראל.
(ג)
תאגיד השידור הישראלי יספק תוכן חדשותי ותוכן בענייני היום, ובכלל זה בשפה הערבית ובנושא מורשת ישראל, והכול, באופן מקצועי, הגון, אחראי, עצמאי, ביקורתי, נטול פניות ואמין, בשקיפות ותוך הפעלת שיקול דעת עיתונאי ונאמנות לאמת העובדתית ולחובת הדיווח לציבור.
(ד)
תאגיד השידור הישראלי יספק תוכן מגוון הפונה לילדים ולנוער, ויקדם יצירה של תוכן ערכי, חינוכי ולימודי לילדים ולנוער.
(ה)
תאגיד השידור הישראלי יספק תוכן הפונה למגוון האוכלוסיות והזרמים בחברה הישראלית, ובכלל זה שידורים בשפה העברית, שידורים בשפה הערבית לאוכלוסייה הערבית בישראל ושידורים בשפות נוספות הרווחות בחברה הישראלית.
(ו)
במילוי תפקידיו כאמור בסעיף זה יפעל תאגיד השידור הישראלי –
(1)
להרחבת ההשכלה והדעת;
(2)
לקידום התרבות, היצירה האיכותית הישראלית המקורית, והמוסיקה הישראלית;
(3)
לקידום החדשנות בתחום תוכן השידורים והפצתם ובטכנולוגיות השידור;
(4)
לטיפוח ולקידום השפה העברית.
השידורים – שירות ציבורי [תיקון: תשע״ה־2]
תאגיד השידור הישראלי יקיים את השידורים כשירות ציבורי.
[תיקון: תשע״ה־2]
פרק ג׳: מועצת תאגיד השידור הישראלי
מועצת תאגיד השידור הישראלי [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
השר ימנה לתאגיד השידור הישראלי מועצה בת 12 חברים, ובהם לפחות שש נשים ולפחות חבר אחד הנמנה עם האוכלוסייה הערבית, לרבות האוכלוסייה הדרוזית והצ׳רקסית, לפי המלצת ועדת האיתור כאמור בסעיף 31, והם:
(1)
יושב ראש המועצה, שהוא בעל תואר אקדמי וכן בעל ניסיון של חמש שנים לפחות באחד מאלה, או בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים לפחות בשניים אלה:
(א)
תפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי;
(ב)
תפקיד ניהולי בכיר בארגון משמעותי, בעל מעמד בתחום התקשורת;
(2)
נציג ציבור בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתפקיד ניהולי בגוף העוסק בשידורים, בעיתון או באתר אינטרנט חדשותי;
(3)
נציג ציבור בעל ניסיון משמעותי בתחום העיתונות הכתובה או המשודרת או באתרי אינטרנט חדשותיים, ובכלל זה בעריכת תוכן;
(4)
שני נציגי ציבור בעלי ניסיון משמעותי בתחום היצירה הטלוויזיונית, הקולנועית או המוסיקלית;
(5)
נציג ציבור בעל ניסיון טכנולוגי משמעותי בתחום הקשור לפעילות תאגיד השידור הישראלי;
(6)
נציג ציבור בעל ניסיון משמעותי בניהול כספים בגופים בעלי היקף עסקים משמעותי;
(7)
נציג ציבור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית כמשמעותה לפי סעיף 240 לחוק החברות;
(8)
נציג ציבור שהוא משפטן בעל ניסיון משמעותי בתחום האסדרה;
(9)
שני נציגי ציבור בעלי ניסיון משמעותי בתחום החינוך או השידורים לילדים ולנוער;
(10)
נציג ציבור בעל מעמד בתחום מורשת ישראל.
(ב)
על מינוי חבר המועצה, ובכלל זה יושב ראש המועצה, יחולו הוראות סעיף 60א לחוק החברות הממשלתיות בשינויים אלה:
(1)
במקום הוראות סעיפים 16א ו־24(ג) לחוק האמור יחולו הוראות סעיף קטן (א);
(2)
לא ימונה למועצה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו, ולא יחולו הוראות סעיף 17(א)(5) לחוק החברות הממשלתיות.
(ג)
דין חברי המועצה כדין עובדי המדינה לעניין החיקוקים המנויים בסעיף 56(1) עד (6).
איסור זיקה – חבר המועצה
לא ימונה לחבר המועצה ולא יכהן בה מי שיש לו זיקה אישית או עסקית לשר משרי הממשלה, מי שעוסק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית או מי שעסק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית בחמש השנים שקדמו למועד הצגת המועמדות; לעניין זה, לא יראו השתתפות בהפגנה או בכינוס בעל אופי פוליטי, או הבעת עמדה פומבית בעניינים פוליטיים, כשלעצמן, כפעילות פוליטית.
תפקידי המועצה [תיקון: תשע״ה־2]
תפקידי המועצה הם:
(1)
לקבוע את מדיניות תאגיד השידור הישראלי ובכלל זה את מדיניות השידורים הכוללת, לשם מילוי תפקידי תאגיד השידור הישראלי כאמור בסעיף 7 ובהתאם לתקציבו המאושר, ובלבד שהמועצה לא תשנה את מספר ערוצי הטלוויזיה אלא באישור השר ובכפוף להוראות סעיף 63(ב), ולא תוסיף רשתות שידור ברדיו אלא באישור השר;
(2)
לפקח על ביצוע המדיניות שקבעה לפי פסקה (1);
(3)
לאשר את לוחות השידורים בשים לב למרכיבי ההוצאה כאמור בסעיף 64;
(4)
למנות את המנהל הכללי לפי הוראות סעיף 38 ולפקח על פעולותיו;
(5)
לאשר את המבנה הארגוני של תאגיד השידור הישראלי, את מדיניות ההעסקה של העובדים, וכן את שיא כוח האדם בתאגיד לאחר שניתן האישור הנדרש לפי סעיף 81(א);
(6)
לדון בהצעת התקציב השנתי של תאגיד השידור הישראלי שהכין המנהל הכללי לפי סעיף 43(3), ולאשרה, לא יאוחר מ־30 ימים לפני תום שנת הכספים, לאחר שנוכחה כי התקציב המוצע מאוזן;
(7)
לדון בתכנית העבודה השנתית שהגיש לה המנהל הכללי לפי סעיף 43(4), ובכלל זה ביעדיו השנתיים של תאגיד השידור הישראלי, לבדוק את התאמתה להצעת התקציב השנתי שהוגשה לה לפי פסקה (6) ולאשר את התכנית האמורה;
(8)
לפקח על עמידתו של תאגיד השידור הישראלי ביעדי התקציב השנתי המאושר וביצועו;
(9)
להיות אחראית לעריכת הדוחות הכספיים ולאישורם, ובכלל זה לדון בהערות רואה החשבון המבקר שמונה לפי סעיף 49, לגבי הדוחות הכספיים, וכן לדון לאחר אישור הדוחות הכספיים בכל פרט שרואה החשבון המבקר הסתייג, העיר הערה או נמנע מלחוות את דעתו לגביו;
(10)
לקבוע עסקאות מסוג מסוים או שיש להן היקף תקציבי מסוים שהמנהל הכללי או מי מטעמו רשאי להתקשר בהן בשם תאגיד השידור הישראלי, יחד עם מי שתקבע המועצה לעניין זה, וכן לקבוע עסקאות מסוג מסוים או שיש להן היקף תקציבי מעל לסכום שתקבע, הטעונות את אישורה, ולדון באישורן של עסקאות כאמור;
(11)
לדון בדוח הפעילות שהגיש לה המנהל הכללי לפי סעיף 43(5) ובדין וחשבון השנתי שהגיש לה המבקר הפנימי לפי סעיף 51(ב)(2), ולאשר את תכנית העבודה שהעבירה לה ועדת הביקורת לפי סעיף 22(ב)(3), בצירוף הצעותיה והמלצותיה, בשינויים הנראים לה;
(12)
לקבוע כללי אתיקה לשידור הציבורי;
(13)
לקבוע יעדים מדידים לבחינת ביצועיהם של עובדי תאגיד השידור הישראלי הממלאים תפקיד ניהולי, כפי שתחליט;
(14)
לבצע כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי חוק זה.
סמכות שיורית של המועצה [תיקון: תשע״ה־2]
סמכות של תאגיד השידור הישראלי שלא הוקנתה לפי חוק זה לאורגן אחר של תאגיד השידור הישראלי, רשאית המועצה להפעילה.
דוחות כספיים ודוחות על פעילות תאגיד השידור הישראלי [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
יושב ראש המועצה יגיש לשר, לא יאוחר מיום 31 במרס בכל שנה, את הדוחות הכספיים האמורים בסעיף 11(9) לגבי השנה הקודמת, וכן דוח על פעילותו של תאגיד השידור הישראלי; בדוח הפעילות יפורטו בין השאר היעדים שקבעה המועצה, עמידתו של תאגיד השידור הישראלי ביעדים האמורים ועמידתו במרכיבי ההוצאה כאמור בסעיף 64, וכן רשימת הגורמים שתאגיד השידור הישראלי התקשר עמם לשם רכישת הפקות מקומיות קנויות ושיעור הסכום השנתי ששילם לכל גורם כאמור מתוך סכום ההוצאה השנתית, כאמור בסעיף 64(ב).
(ב)
היה לשר יסוד סביר להניח כי הדוחות הכספיים שהוגשו לו לפי סעיף זה אינם משקפים את התנהלות תאגיד השידור הישראלי, רשאי הוא להעביר את הדוחות האמורים לבדיקת רשות החברות הממשלתיות; רשות החברות הממשלתיות תבדוק את הדוחות שהועברו לה לפי סעיף קטן זה ותעיר את הערותיה עליהם לתאגיד השידור הישראלי ולשר, ויהיו נתונות לה לשם כך הסמכויות שבסעיף 55 לחוק החברות הממשלתיות.
(ג)
השר רשאי לחייב את תאגיד השידור הישראלי בעריכת דוח נוסף ולקבוע את מועד הגשתו.
(ד)
תאגיד השידור הישראלי יפרסם את הדוחות האמורים בסעיף זה באתר האינטרנט שלו ובכל דרך אחרת שימצא לנכון, וימציא העתק לכל דורש.
(ה)
על תאגיד השידור הישראלי יחולו הוראות סעיפים 33א עד 33ג לחוק החברות הממשלתיות, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום ”שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים“ יקראו ”השר, בהתייעצות עם שר האוצר“.
תקופת הכהונה של חבר המועצה
חבר המועצה ימונה לתקופה של ארבע שנים, ואולם השר, בהמלצת ועדת האיתור או לפי הצעתה, רשאי להאריך את כהונתו לתקופת כהונה אחת נוספת.
הפסקת הכהונה והשעיה של חבר המועצה
(א)
חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
(1)
הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
(2)
השר נוכח כי נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו; נוכח השר כאמור, יעביר את חבר המועצה מכהונתו בהודעה בכתב;
(3)
הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי, והשר בהסכמת ועדת האיתור, ברוב חבריה שאחד מהם הוא יושב ראש הוועדה, העביר אותו מכהונתו בהודעה מנומקת בכתב;
(4)
השר נוכח כי הוא נעדר בלא סיבה סבירה, משלוש ישיבות רצופות של המועצה או מיותר ממחצית הישיבות שקיימה במהלך שנה אחת; יושב ראש המועצה ידווח לשר על חבר המועצה שנעדר מישיבותיה כאמור; נוכח השר כאמור, יעביר את חבר המועצה מכהונתו בהודעה בכתב;
(5)
השר מצא כי התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם, לפי דין, מלכהן כחבר המועצה;
(6)
הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה.
(ב)
הוגש נגד יושב ראש המועצה או חבר המועצה כתב אישום בעבירה כאמור בסעיף קטן (א)(6), רשאי השר להשעותו מכהונתו, עד למתן פסק דין סופי בעניינו.
(ג)
חדל לכהן חבר המועצה, יפעל השר למינוי חבר אחר במקומו לפי הוראות סעיף 9, בהקדם האפשרי.
מינוי ממלא מקום
(א)
התפנתה משרתו של יושב ראש המועצה וטרם התמנה אחר במקומו, ימנה לו השר, בהקדם האפשרי, ממלא מקום מבין חברי המועצה לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים.
(ב)
(1)
נבצר מיושב ראש המועצה למלא את תפקידו באופן זמני ימנה לו השר, בהקדם האפשרי, ממלא מקום מבין חברי המועצה, לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים.
(2)
נוכח השר כי נבצר מיושב ראש המועצה או מחבר המועצה למלא את תפקידו באופן זמני לתקופה הנמשכת או העלולה להימשך מעל שישה חודשים, רשאי השר למנות לו ממלא מקום לפי הוראות סעיף 9.
(ג)
(1)
הושעה יושב ראש המועצה כאמור בסעיף 15(ב), ימנה לו השר, בהקדם האפשרי, ממלא מקום מבין חברי המועצה למשך תקופת ההשעיה.
(2)
נוכח השר כי תקופת ההשעיה של יושב ראש המועצה או חבר המועצה נמשכת או עלולה להימשך לתקופה העולה על שישה חודשים, רשאי השר למנות לו ממלא מקום לפי הוראות סעיף 9.
פרסום בדבר מינוי והפסקת כהונה [תיקון: תשע״ה־2]
תאגיד השידור הישראלי יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט שלו הודעה בדבר מינוי או הפסקת כהונה של חבר המועצה.
תוקף פעולות המועצה
קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף פעולותיה, לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חבריה מכהנים כדין.
ישיבות המועצה [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
ישיבות המועצה יתקיימו לפי צורכי תאגיד השידור הישראלי ולפחות אחת לחודש.
(ב)
המניין החוקי לישיבות המועצה הוא רוב חבריה המכהנים.
(ג)
יושב ראש המועצה יזמן את ישיבותיה ויקבע את מועדיהן ואת סדר היום שלהן; שליש מחברי המועצה המכהנים רשאים לבקש מיושב ראש המועצה לזמן ישיבה או להעלות נושא לסדר היום; הוגשה בקשה כאמור, יכנס יושב ראש המועצה ישיבה בתוך 14 ימים מיום הגשת הבקשה.
(ד)
המועצה תזמין את המנהל הכללי ואת מי שהיא או המנהל הכללי ימצאו כי דרוש לדיון, לכל ישיבה שתעסוק באישור לוחות השידורים לפי סעיף 11(3) וכן לישיבות אחרות שהמועצה תמצא לנכון.
(ה)
היועץ המשפטי של תאגיד השידור הישראלי יוזמן לכל ישיבות המועצה והוא יהיה רשאי להשתתף בהן.
סדרי עבודת המועצה [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
(1)
החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות של חברי המועצה המשתתפים בישיבה; היו הקולות שקולים, תכריע עמדתו של יושב ראש המועצה, אם השתתף בישיבה.
(2)
על אף האמור בפסקה (1), החלטות המועצה בעניינים המנויים בסעיף 11(3) ו־(6), ובעניין מינוי המנהל הכללי כאמור בסעיף 11(4) או העברתו מכהונה יתקבלו ברוב חברי המועצה המכהנים.
(ב)
המועצה תנהל פרוטוקולים של דיוניה.
(ג)
החלטות המועצה יועמדו לעיון הציבור בין השאר באתר האינטרנט של תאגיד השידור הישראלי, בכפוף לסייגים לפי סעיף 9 לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998.
(ד)
המועצה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ואת נוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
ועדות משנה
(א)
המועצה רשאית, לשם ביצוע תפקידיה, למנות מבין חבריה ועדות משנה לכל עניין שתראה לנכון, לקבוע את תפקידיהן ולאצול להן מסמכויותיה לפי חוק זה, למעט סמכויות אלה:
(1)
קביעת כללים;
(2)
מינוי המנהל הכללי, השעייתו והעברתו מכהונה;
(3)
אישור התקציב;
(4)
אישור הדוחות הכספיים;
(5)
אישור לוחות השידורים;
(6)
דיון בדין וחשבון של המבקר והפנימי ובדוחות ועדת הביקורת;
(7)
שינוי במספר ערוצי השידור או רשתות השידור.
(ב)
בוועדת משנה יהיו שלושה חברים לפחות.
(ג)
הוראות סעיף 19, למעט סעיף קטן (א) סיפה, וסעיף 20, למעט סעיף קטן (א)(2), יחולו על ועדת משנה, בשינויים המחויבים, ובשינוי זה: בסעיף 19(ג), במקום ”שליש“ יבוא ”רוב“.
ועדת הביקורת [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
המועצה תמנה, מבין חבריה, ועדת ביקורת שמספר חבריה לא יפחת משלושה, ובלבד שאחד מהם הוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית שמונה לפי סעיף 9(א)(7) ואחד מהם משפטן שמונה לפי סעיף 9(א)(8); יושב ראש המועצה לא יהיה חבר בוועדת הביקורת.
(ב)
ועדת הביקורת –
(1)
תעמוד על ליקויים בניהול תאגיד השידור הישראלי, בין השאר תוך התייעצות עם המבקר הפנימי של תאגיד השידור הישראלי או עם רואה החשבון המבקר, ותציע למועצה דרכים לתיקונם; מצאה ועדת הביקורת ליקוי כאמור שהוא ליקוי מהותי, תקיים ישיבה אחת לפחות לעניין הליקוי הנדון, בנוכחות המבקר הפנימי או רואה החשבון המבקר, לפי העניין, ובלא נוכחות של נושאי משרה בתאגיד השידור הישראלי שאינם חברי המועצה; על אף האמור, נושא משרה שאינו חבר המועצה רשאי להיות נוכח לשם הצגת עמדה בנושא שבתחומי מומחיותו;
(2)
תבחן את מערך הביקורת הפנימית של תאגיד השידור הישראלי ואת תפקודו של המבקר הפנימי וכן אם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לשם מילוי תפקידו, בשים לב, בין השאר לצרכיו המיוחדים של תאגיד השידור הישראלי ולגודלו;
(3)
תבחן את תכנית העבודה של המבקר הפנימי שהוגשה לה לפי סעיף 51(ב)(3) ותעבירה לאישור המועצה בצירוף הערותיה והמלצותיה;
(4)
תדון בדין וחשבון של המבקר הפנימי ובדוחות מבקר המדינה;
(5)
תקבע הסדרים לגבי אופן הטיפול בתלונות של עובדי תאגיד השידור הישראלי בקשר לליקויים בניהולו ולגבי ההגנה שתינתן לעובדים שהתלוננו כאמור; הסדרים כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של תאגיד השידור הישראלי;
(6)
תדון בדוח הממונה על קבילות הציבור שפורסם לפי סעיף 62(ח), בתוך 30 ימים מיום פרסום הדוח האמור.
(ג)
יושב ראש ועדת הביקורת יכנס את ועדת הביקורת לדיון בנושאים שיועמדו על סדר יומה על ידו או על ידי חבר ועדה אחר, או על ידי המועצה, המנהל הכללי או המבקר הפנימי.
(ד)
על ישיבות ועדת הביקורת יחולו הוראות סעיף 19(א) עד (ג) וסעיף 20, למעט סעיף קטן (א)(2), בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: בסעיף 19, בסעיף קטן (א), במקום ”אחת לחודש“ יבוא ”אחת לרבעון“ ובסעיף קטן (ג), במקום ”שליש“ יבוא ”רוב“.
(ה)
מי שאינו חבר בוועדת הביקורת לא יהיה נוכח בישיבות הוועדה בעת הדיון ובעת קבלת החלטות הוועדה, אלא אם כן קבעו יושב ראש הוועדה או הוועדה כי הוא נדרש לשם הצגת נושא מסוים או לשם ניהולה התקין של הישיבה.
(ו)
על אף האמור בסעיף קטן (ה), המבקר הפנימי והיועץ המשפטי של תאגיד השידור הישראלי יקבלו הודעות על קיום ישיבות ועדת הביקורת ויהיו רשאים להשתתף בהן.
(ז)
הודעה על קיום ישיבת ועדת הביקורת שבה עולה נושא הנוגע לביקורת הדוחות הכספיים תומצא לרואה החשבון המבקר והוא ישתתף בה.
(ח)
ועדת הביקורת תגיש למועצה ולמנהל הכללי, לא יאוחר מ־1 במרס בכל שנה, דוח על פעילותה בשנה הקודמת שיכלול את ממצאיה ואת מסקנותיה בנוגע לדוחות הביקורת שבהם דנה, והיא רשאית להגיש דוחות נוספים במהלך השנה.
גמול והחזר הוצאות [תיקון: תשע״ה־2]
שר האוצר, בהתייעצות עם השר, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישלם תאגיד השידור הישראלי גמול או החזר הוצאות לחבר המועצה, ואת שיעוריהם.
שיקול דעת עצמאי
(א)
חבר המועצה יפעיל שיקול דעת עצמאי בהצבעה במועצה, ולא יהיה צד להסכם הצבעה, ויראו באי־הפעלת שיקול דעת עצמאי כאמור או בהצבעה לפי הסכם הצבעה, הפרת חובת אמונים.
(ב)
לא ימלא אדם תפקיד מתפקידיו של חבר המועצה אלא אם כן מונה כדין לתפקיד חבר המועצה, ולא יפגע אדם בשיקול הדעת העצמאי של חבר המועצה.
(ג)
בלי לגרוע מהוראות כל דין, על מי שהפר את הוראות סעיף קטן (ב) יחולו החובות והאחריות החלים על חברי המועצה לפי כל דין.
זכות לקבל מידע [תיקון: תשע״ה־2]
חבר מועצה רשאי לבדוק את מסמכי תאגיד השידור הישראלי ואת רישומיו ולקבל העתקים מהם בתוך זמן סביר, וכן לבדוק את נכסי תאגיד השידור הישראלי והתחייבויותיו, ככל שהדבר דרוש למילוי חובותיו כחבר המועצה; העברת המסמכים והרישומים ובדיקת הנכסים וההתחייבויות לפי סעיף זה, ייעשו באמצעות המנהל הכללי.
ניגוד עניינים [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
חבר המועצה שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בעסקה או בעניין העומדים לדיון במועצה או בוועדה מוועדותיה, יודיע על כך בכתב למועצה, מיד לאחר שנודע לו כי העסקה או העניין האמורים עומדים לדיון; חבר המועצה לא יהיה נוכח בדיוני המועצה או הוועדה באותה עסקה או באותו עניין, לא ישתתף בהחלטה המתייחסת אליהם או הקשורה עמם, ולא יטפל בהם במסגרת תפקידו גם מחוץ לישיבות המועצה או הוועדה.
(ב)
חבר המועצה, קרובו, סוכנו, שותפו או תאגיד שאחד מהאמורים הוא בעל עניין או מנהל בו, לא יתקשר בעסקה עם תאגיד השידור הישראלי, ולא יועסק בידי תאגיד השידור הישראלי.
איסור השתתפות חבר מועצה בשידורים
חבר המועצה לא ישתתף בשידורים.
פיזור המועצה [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
נוכח השר כי המועצה אינה ממלאת את התפקידים והחובות שהוטלו עליה לפי חוק זה, ובכלל זה כמפורט להלן, כך שהתנהלות תאגיד השידור הישראלי נפגעת באופן מובהק ומשמעותי ביותר, רשאי הוא לפנות לממשלה בבקשה בכתב, כדי שתתרה במועצה בהודעה מנומקת בכתב, כי אם בתוך תקופה שקבעה לא תמלא המועצה את חובותיה, תפזרה הממשלה:
(1)
המועצה לא הגישה הצעת תקציב שנתי מאוזן בהתאם לסעיף 22 לחוק יסודות התקציב;
(2)
המועצה לא קיימה ישיבות בתדירות שנקבעה לפי סעיף 19(א);
(3)
המועצה לא מילאה את תפקידיה בכל הנוגע לקיום חובות תאגיד השידור הישראלי לפי סעיף 64.
(ב)
לא מילאה המועצה את חובותיה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך התקופה שקבעה הממשלה בהתראתה, רשאית הממשלה להורות על פיזורה.
(ג)
השר ימנה, בתוך 60 ימים מיום פיזור המועצה לפי סעיף קטן (ב), מועצה חדשה, לפי הוראות סעיף 9.
(ד)
מועצה שפוזרה תמשיך לכהן כמועצה זמנית עד למינויה של המועצה החדשה; מועצה זמנית תימנע ככל האפשר מקבלת החלטות משמעותיות שאינן נדרשות לשם תפקודו השוטף והתקין של תאגיד השידור הישראלי.
פרק ד׳: ועדת האיתור
מינוי ועדת האיתור ותפקידה [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
תמונה ועדת איתור שתפקידה לאתר ולהציע לשר מועמדים ראויים למועצת תאגיד השידור הישראלי.
(ב)
ועדת האיתור תהיה בת שלושה חברים, והם:
(1)
שופט בדימוס של בית המשפט העליון או בית משפט מחוזי שימנה השר, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
(2)
נציג ציבור בעל מעמד ומומחיות בתחום התקשורת, הכתובה או המשודרת, או בתחום היצירה הטלוויזיונית, הקולנועית או המוסיקלית, שימנה יושב ראש ועדת האיתור;
(3)
נציג ציבור בעל מעמד ומומחיות בתחומי הכלכלה או הניהול, שימנה יושב ראש ועדת האיתור.
(ג)
לא ימונה לחבר ועדת האיתור מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בוועדה, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.
(ד)
לא ימונה לחבר ועדת האיתור ולא יכהן בה, מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר ועדת האיתור, לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; בסעיף זה, ”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו, סוכנו או שותפו, או עניין של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות הצבעה.
(ה)
לשם מינוי חברי ועדת האיתור האמורים בפסקאות (2) ו־(3) של סעיף קטן (ב) יפרסם יושב ראש הוועדה הודעה לציבור שבה יצוין כי כל אדם שמתקיימים בו תנאי הכשירות האמורים באותן פסקאות רשאי להציע את מועמדתו לכהן בוועדת האיתור, והכול לפי הפרטים המפורטים בהודעה, ורשאי יושב ראש הוועדה לפנות מיוזמתו למועמדים העומדים בתנאי הכשירות האמורים באותן פסקאות ולהזמינם להגיש מועמדות.
(ו)
חבר ועדת האיתור ימונה באישור הוועדה לבדיקת מינויים כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות.
איסור זיקה – חבר ועדת האיתור
לא ימונה לחבר ועדת האיתור ולא יכהן בה מי שיש לו זיקה אישית או עסקית לשר משרי הממשלה, מי שעוסק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית או מי שעסק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית בחמש השנים שקדמו למועד הצגת המועמדות; לעניין זה, לא יראו השתתפות בהפגנה או בכינוס בעל אופי פוליטי, או הבעת עמדה פומבית בעניינים פוליטיים, כשלעצמן, כפעילות פוליטית.
עבודת ועדת האיתור
(א)
ועדת האיתור תמליץ לשר על 12 מועמדים לכהן כחברי המועצה ובהם על מועמד אחד לכהן כיושב ראש המועצה.
(ב)
לשם איתור מועמדים לפי הוראות סעיף זה, תפרסם ועדת האיתור הודעה לציבור שבה יצוין כי כל אדם שמתקיימים בו תנאי הכשירות האמורים בסעיף 9 רשאי להציע את מועמדתו לכהן כחבר המועצה או כיושב ראש המועצה, לפי העניין, והכול לפי התנאים המפורטים בהודעה, ורשאית ועדת האיתור לפנות מיוזמתה למועמדים העומדים בתנאי הכשירות האמורים בסעיף 9 ולהזמינם להגיש מועמדות.
(ג)
ועדת האיתור תעמיד לעיון הציבור את עיקרי הדיון ואת החלטותיה לפי סעיף זה.
סדרי עבודת ועדת האיתור
(א)
החלטות ועדת האיתור יתקבלו ברוב קולות של חברי הוועדה.
(ב)
ועדת האיתור תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ואת נוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
תקופת הכהונה של חבר ועדת האיתור
חבר ועדת האיתור ימונה לתקופה של ארבע שנים, ואולם –
(1)
השר רשאי להאריך את תקופת כהונתו של יושב ראש הוועדה, עד לסיום הליכי מינוי יושב ראש במקומו;
(2)
יושב ראש הוועדה רשאי להאריך את תקופת כהונתו של חבר הוועדה המנוי בסעיף 29(ב)(2) או (3), עד לסיום הליכי מינויו של חבר ועדה במקומו.
הפסקת כהונה של חבר ועדת האיתור
(א)
חבר ועדת האיתור, למעט יושב ראש הוועדה, יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
(1)
הוא התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש ועדת האיתור;
(2)
יושב ראש ועדת האיתור נוכח כי נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו; נוכח היושב ראש כאמור, יעביר את חבר הוועדה מכהונתו בהודעה בכתב;
(3)
הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי, ויושב ראש ועדת האיתור מסר לו הודעה מנומקת בכתב על העברתו מכהונה כאמור;
(4)
הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה או הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.
(ב)
יושב ראש ועדת האיתור יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
(1)
הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
(2)
השר, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, נוכח כי נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו; נוכח השר כאמור, יעביר את יושב ראש הוועדה מכהונתו בהודעה בכתב;
(3)
הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי, והשר בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, העביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;
(4)
הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כיושב ראש ועדת האיתור או הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.
(ג)
חדל לכהן חבר ועדת האיתור, יפעל יושב ראש הוועדה למינוי חבר אחר במקומו לפי הוראות סעיף 29, בהקדם האפשרי, ואם חדל לכהן יושב ראש הוועדה – יפעל השר כאמור למינוי יושב ראש אחר במקומו, בהקדם האפשרי, ולא יאוחר משלושה חודשים לאחר שחדל לכהן.
(ד)
נוכח השר או יושב ראש הוועדה, לפי העניין, כי נבצר מיושב ראש ועדת האיתור או מחבר ועדת האיתור למלא את תפקידו, באופן זמני, לתקופה הנמשכת או העלולה להימשך מעל שישה חודשים, רשאי השר או יושב ראש הוועדה, לפי העניין, למנות לו ממלא מקום לפי הוראות סעיף 29.
תוקף פעולות ועדת האיתור
קיום ועדת האיתור, סמכויותיה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו של אחד מחברי הוועדה, ובלבד שמכהנים בה שני חברי ועדה.
תשלום לחברי ועדת האיתור
חבר ועדת האיתור שאינו עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך, יהיה זכאי לתשלום ממשרד התקשורת בעבור השתתפות בישיבות ועדת האיתור, בהתאם להוראות שקבע החשב הכללי במשרד האוצר לעניין חברי ועדות ציבוריות; בסעיף זה, ”עובד גוף מתוקצב“ ו”עובד גוף נתמך“ – כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב.
ועדת האיתור – גוף מבוקר
ועדת האיתור היא גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב].
[תיקון: תשע״ה־2]
פרק ה׳: המנהל הכללי של תאגיד השידור הישראלי
המנהל הכללי של תאגיד השידור הישראלי [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
המועצה תמנה מנהל כללי לתאגיד השידור הישראלי שהוא בעל תואר אקדמי, וכן בעל ניסיון של חמש שנים לפחות באחד מאלה או בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים לפחות בשניים אלה:
(1)
תפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי;
(2)
תפקיד ניהולי בכיר בארגון משמעותי, בעל מעמד בתחום התקשורת.
(ב)
המועמדים לתפקיד המנהל הכללי של תאגיד השידור הישראלי ייבחרו בידי ועדה שחבריה הם כמפורט להלן (בסעיף זה – ועדה לבחירת המנהל הכללי):
(1)
יושב ראש המועצה, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
(2)
שני חברי המועצה שתבחר המועצה.
(ג)
הוועדה לבחירת המנהל הכללי תאתר מועמדים לתפקיד המנהל הכללי, לרבות בדרך של פרסום הודעה לציבור; המנהל הכללי ימונה לפי הוראות סעיף קטן (א) מתוך המועמדים שהציעה הוועדה לבחירת המנהל הכללי.
(ד)
על מינוי המנהל הכללי יחולו הוראות סעיף 60א לחוק החברות הממשלתיות, בשינויים אלה:
(1)
במקום הוראות סעיף 37(ג) לחוק האמור יחולו הוראות סעיף קטן (א);
(2)
לא ימונה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כמנהל הכללי, ולא יחולו הוראות סעיף 17(א)(5) לחוק החברות הממשלתיות.
איסור זיקה – המנהל הכללי
לא ימונה למנהל הכללי ולא יכהן בתפקיד כאמור מי שיש לו זיקה אישית או עסקית לשר משרי הממשלה, מי שעוסק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית או מי שעסק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית בחמש השנים שקדמו למועד הצגת המועמדות; לעניין זה, לא יראו השתתפות בהפגנה או בכינוס בעל אופי פוליטי, או הבעת עמדה פומבית בעניינים פוליטיים, כשלעצמן, פעילות פוליטית.
תקופת הכהונה של המנהל הכללי והעברה מכהונה [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
המנהל הכללי ימונה לתקופה של ארבע שנים, ואפשר להאריך את כהונתו לתקופת כהונה אחת נוספת, בלבד.
(ב)
המנהל הכללי יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
(1)
הוא התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש המועצה;
(2)
המועצה קבעה כי נבצר ממנו למלא את תפקידו דרך קבע;
(3)
המועצה קבעה ברוב חבריה המכהנים שאין הוא ממלא את תפקידו כראוי;
(4)
המועצה קבעה כי התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם לפי דין מלכהן כמנהל כללי;
(5)
הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כמנהל הכללי;
(6)
המועצה קבעה כי תאגיד השידור הישראלי לא עמד בחובותיו לפי סעיף 64;
(7)
תאגיד השידור הישראלי חרג משיא כוח האדם שאושר בהתאם להוראות סעיף 11(5), לפי הודעת המנהל הכללי או החלטת שר האוצר כאמור בסעיף 81(ה);
(8)
שר האוצר או הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר מצא כי תאגיד השידור הישראלי הסכים על שינויים בשכר, בתנאי פרישה או בגמלאות, או על הטבות כספיות הקשורות לעבודה, בניגוד להוראות סעיף 29(א) לחוק יסודות התקציב, אלא אם כן מצאה המועצה כי המנהל הכללי נקט את כל הצעדים הנדרשים כדי להימנע מהשינויים או מההטבות כאמור;
(9)
נמצא בדוחות הכספיים של תאגיד השידור הישראלי שאישרה המועצה בשנה מסוימת, כי קיים עודף התחייבויות על נכסים או כי בתקופת הדוח קיים עודף הוצאות על הכנסות (בפסקה זו – גירעון), אלא אם כן הגירעון אוזן במהלך שני הרבעונים העוקבים, וכן כי בדוחות הכספיים שהובאו לאישור המועצה בשנה הקודמת לאותה שנה לא היה גירעון.
(ג)
חדל המנהל הכללי לכהן, תמנה המועצה מנהל כללי אחר במקומו, בתוך 60 ימים, לפי הוראות סעיף 38.
השעיה מכהונה של המנהל הכללי
הוגש נגד המנהל הכללי כתב אישום בעבירה כאמור בסעיף 40(ב)(5), תשעה אותו המועצה מתפקידו עד למתן פסק דין סופי בעניינו.
מינוי ממלא מקום למנהל הכללי
(א)
התפנתה משרתו של המנהל הכללי וטרם מונה אחר במקומו או החליטה המועצה כי נבצר מהמנהל הכללי באופן זמני למלא את תפקידו, תמנה לו ממלא מקום לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, ורשאית היא להאריכה בתקופה אחת נוספת, שלא תעלה על שלושה חודשים; נמשכה או עלולה להימשך התקופה שבה נבצר מהמנהל הכללי למלא את תפקידו מעל שישה חודשים, רשאית המועצה למנות לו ממלא מקום, לפי הוראות סעיף 38.
(ב)
תפקידי המנהל הכללי [תיקון: תשע״ה־2]
תפקידי המנהל הכללי הם:
(1)
להיות אחראי לניהול השוטף של תאגיד השידור הישראלי בהתאם להחלטות המועצה ולהנחיותיה;
(2)
לשמש העורך הראשי של השידורים, ולהעביר את לוחות השידורים לאישור המועצה; בביצוע תפקידו על פי פסקה זו יפעל המנהל הכללי באופן עצמאי;
(3)
להכין הצעת תקציב מאוזן של תאגיד השידור הישראלי, לכל שנת כספים, להביאה לפני המועצה 60 ימים לפחות לפני תום השנה, ולהיות אחראי לביצוע התקציב כאמור, לאחר אישורו;
(4)
להגיש לאישור המועצה, בכל שנה, יחד עם הצעת התקציב כאמור בפסקה (3), תכנית עבודה שנתית שתכלול, בין השאר, את יעדי תאגיד השידור הישראלי לשנה הקרובה, את הפעולות המתוכננות להיעשות בידי תאגיד השידור הישראלי להשגת היעדים האמורים ואת דרכי מימון התכנית;
(5)
להגיש למועצה, אחת לשישה חודשים לפחות, דוח ובו פירוט של פעילות תאגיד השידור הישראלי בתקופה שאליה מתייחס הדוח, והתייחסות למימוש היעדים שהוגדרו בתכנית העבודה השנתית, בתקופה האמורה.
סמכויות המנהל הכללי [תיקון: תשע״ה־2]
למנהל הכללי יהיו כל הסמכויות הדרושות לניהול השוטף של תאגיד השידור הישראלי, שאינן נתונות לאחר לפי חוק זה, ובכלל זה –
(1)
ייצוג תאגיד השידור הישראלי בכל תפקיד מתפקידיו וחתימה בשמו על מסמכים ועסקאות, בכפוף להוראות סעיף 11(10);
(2)
קבלת עובדים לתאגיד השידור הישראלי בהתאם להוראות סעיף 52, בכפוף לשיא כוח האדם שאישרה המועצה לפי סעיף 11(5).
חובת דיווח [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
המנהל הכללי יודיע ליושב ראש המועצה, בלא דיחוי, על כל עניין מהותי בתאגיד השידור הישראלי הנוגע לתפקידי המועצה; היה העניין חורג או עשוי לחרוג מקביעת המועצה לפי סמכותה, יזמן יושב ראש המועצה בלא דיחוי ישיבה של המועצה ויביא לפניה את ההודעה.
(ב)
המנהל הכללי ימסור למועצה דוח על הפעילות השוטפת של תאגיד השידור הישראלי במועדים שקבעה לכך המועצה.
איסור השתתפות המנהל הכללי בשידורים
המנהל הכללי לא ישתתף בשידורים.
פרק ו׳: מנהל חטיבת החדשות
מנהל חטיבת החדשות [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
לתאגיד השידור הישראלי יהיה מנהל חטיבת חדשות; למנהל חטיבת החדשות ימונה אדם בעל ניסיון בתחום העיתונות, לתקופת כהונה של ארבע שנים, ואפשר להאריך את כהונתו לתקופת כהונה אחת נוספת.
(ב)
הוראות סעיף 52(ב)(1) יחולו לעניין מנהל חטיבת החדשות, ואולם מינויו והעברתו מכהונה טעונים אישור של רוב חברי המועצה המכהנים.
(ג)
על אף האמור בסעיף 43(2), לעניין שידורי החדשות ותכניות בענייני היום במסגרת תקציב חטיבת החדשות, יהיה מנהל חטיבת החדשות העורך הראשי; בביצוע תפקידו זה יפעל מנהל חטיבת החדשות באופן עצמאי.
איסור זיקה – מנהל חטיבת החדשות
לא ימונה ולא יכהן מנהל חטיבת חדשות שיש לו זיקה אישית או עסקית לשר משרי הממשלה, מי שעוסק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית, או מי שעסק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית בחמש השנים האחרונות; לעניין זה, לא יראו השתתפות בהפגנה או בכינוס בעל אופי פוליטי, או הבעת עמדה פומבית בעניינים פוליטיים, כשלעצמן, כפעילות פוליטית.
פרק ז׳: בעלי תפקידים מיוחדים
רואה חשבון מבקר [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
רשות החברות הממשלתיות תמנה לתאגיד השידור הישראלי רואה חשבון מבקר שיבקר את הדוחות הכספיים שלו ויחווה את דעתו עליהם (בסעיף זה – פעולת ביקורת); על מינוי רואה החשבון ועל שכרו יחולו ההוראות לפי סעיף 44 לחוק החברות הממשלתיות, בשינויים המחויבים.
(ב)
רואה החשבון המבקר רשאי לעיין בכל עת במסמכי תאגיד השידור הישראלי הדרושים לו לשם מילוי תפקידו ולקבל הסברים לגביהם.
(ג)
רואה החשבון המבקר ישתתף בכל ישיבת המועצה הדנה בדוחות הכספיים שלגביהם ביצע פעולות ביקורת או בישיבת המועצה המתכנסת לפי סעיף קטן (ו).
(ד)
על רואה החשבון המבקר יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיף 45 לחוק החברות הממשלתיות והוראות סעיפים 160 ו־161 לחוק החברות.
(ה)
נודע לרואה החשבון המבקר אגב פעולת הביקורת, על ליקויים מהותיים בבקרה החשבונאית של תאגיד השידור הישראלי, ידווח על כך לשר, ליושב ראש המועצה ולרשות החברות הממשלתיות.
(ו)
הודיע רואה החשבון המבקר על ליקויים כאמור בסעיף קטן (ה), יזמן יושב ראש המועצה, בלא דיחוי, ישיבת מועצה לדיון בנושאים שהובאו לידיעתו.
(ז)
רואה החשבון המבקר אחראי כלפי תאגיד השידור הישראלי ורשות החברות הממשלתיות לאמור בחוות דעתו לגבי הדוחות הכספיים.
(ח)
אין בהוראות סעיף קטן (ז) כדי לגרוע מאחריותו של רואה החשבון המבקר לפי כל דין.
יועץ משפטי [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
לתאגיד השידור הישראלי יהיה יועץ משפטי.
(ב)
היועץ המשפטי יהיה עובד תאגיד השידור הישראלי, והוא ימונה לתקופה של שבע שנים בלבד.
(ג)
הפסקת כהונתו של היועץ המשפטי לפני תום תקופת כהונתו טעונה הסכמה של היועץ המשפטי לממשלה.
מבקר פנימי [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
המבקר הפנימי של תאגיד השידור הישראלי יהיה עובד תאגיד השידור הישראלי, והוא ימונה לתקופה של שבע שנים בלבד.
(ב)
הוראות חוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992 (בסעיף זה – חוק הביקורת הפנימית), יחולו בשינויים אלה:
(1)
על אף האמור בסעיף 5(ד) לחוק הביקורת הפנימית, יושב ראש המועצה יהיה הממונה על המבקר הפנימי;
(2)
בלי לגרוע מהוראות סעיף 6 לחוק הביקורת הפנימית, המבקר הפנימי יגיש דין וחשבון על ממצאיו למועצה ולוועדת הביקורת, ובכלל זה דין וחשבון שנתי;
(3)
על אף האמור בסעיף 7(א) לחוק הביקורת הפנימית, המבקר הפנימי יגיש לוועדת הביקורת הצעה לתכנית עבודה שנתית, או תקופתית, שהוכנה בהתייעצות עם המנהל הכללי, לשם בחינתה לפי סעיף 22(ב)(3), ויחולו הוראות סעיפים 22(ב)(3) ו־11(11);
(4)
בלי לגרוע מהוראות סעיף 7(ב) לחוק הביקורת הפנימית, רשאית ועדת הביקורת, בשים לב לתכניות העבודה המאושרות, להטיל על המבקר הפנימי משימות נוספות של ביקורת פנימית על אלה הקבועות בתכנית העבודה.
[תיקון: תשע״ה־2]
פרק ח׳: עובדי תאגיד השידור הישראלי
קבלת עובדים [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
קבלה של אדם לעבודה בתאגיד השידור הישראלי תיעשה במכרז.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) –
(1)
נושא משרה ייבחר בהליך של ועדה לאיתור מועמדים, באישור המועצה; חברי הוועדה יהיו המנהל הכללי ושני נושאי משרה שאינם חברי המועצה, שיבחר המנהל הכללי;
(2)
חובת המכרז לא תחול על משרות עיתונאי, עורך חדשות או מגיש תכניות בחטיבת החדשות; המועצה תקבע, בהחלטה מנומקת, כללים לעניין המשרות האמורות ומספר העובדים המרבי שעליהן לא תחול, בתנאים שתקבע, חובת המכרז; קבלת אדם למשרה כאמור תיעשה בידי מנהל חטיבת החדשות באישור המנהל הכללי, בהתבסס על שיקולים מקצועיים ובמסגרת התקציב שהוקצה לשם כך לחטיבת החדשות; עלות השכר לעובד במשרה כאמור לא תעלה על סכום שעליו החליטה המועצה, אלא אם כן אישרה זאת ועדת המשנה להתקשרויות שמונתה לפי סעיף 21;
(3)
נוסף על האמור בפסקה (2), המועצה רשאית לקבוע, בהחלטה מנומקת, כללים בדבר משרות וסוגים של משרות שעליהם לא תחול, בתנאים שתקבע, חובת המכרז; הכללים ייקבעו ככל האפשר כנהוג בשירות המדינה.
(ג)
(1)
המועצה תפרסם, בהודעה ברשומות, משרות וסוגים של משרות שקבעה לפי סעיף קטן (ב), כי לא תחול עליהם חובת המכרז.
(2)
הודעה בדבר איתור מועמדים למשרות שלא חלה עליהן חובת מכרז תפורסם באתר האינטרנט של תאגיד השידור הישראלי זמן סביר מראש.
התקשרות לתקופות מוגבלות או למשימות מיוחדות [תיקון: תשע״ה־2]
תאגיד השידור הישראלי רשאי להתקשר שלא במכרז, לתקופות מוגבלות או למשימות מסוימות, עם אדם כלשהו, אם קיימת, בנסיבות העניין, הצדקה מיוחדת להתקשרות בתחום התוכן והיצירה, ובשים לב לכישוריו המיוחדים של אותו אדם; המועצה תקבע כללים לעניין סעיף זה, ובכלל זה לעניין סוגי התקשרות והדרכים לאיתור מועמדים.
ייצוג הולם בקרב עובדי תאגיד השידור הישראלי [תיקון: תשע״ה־2]
הוראות סעיף 15א(א) עד (ג) ו־(ז) עד (ט) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959, יחולו על תאגיד השידור הישראלי, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)
בכל מקום, במקום ”בשירות המדינה“ יקראו ”בתאגיד השידור הישראלי“;
(2)
בסעיף קטן (ב) –
(א)
ברישה, במקום ”הממשלה תפעל“ יקראו ”המנהל הכללי יפעל“ ואחרי ”שתקבע“ יקראו ”המועצה בכללים“;
(ב)
בפסקה (1), במקום הרישה עד המילה ”ינקטו“ יקראו ”המנהל הכללי ינקוט“;
(ג)
בפסקה (2), במקום ”הממשלה רשאית“ יקראו ”המנהל הכללי רשאי“ ובמקום ”שתקבע הממשלה“ יקראו ”שתקבע המועצה בכללים“;
(ד)
בפסקה (3), במקום ”הממשלה רשאית להורות,“ יקראו ”המועצה תקבע כללים“ ובמקום ”רשאית הממשלה“ יקראו ”רשאית המועצה“;
(3)
בסעיף קטן (ז), במקום ”נציב שירות המדינה“ יקראו ”תאגיד השידור הישראלי“ ובמקום ”ולוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת“ יקראו ”ולוועדת הכלכלה של הכנסת“.
ממונה על מעמד האישה [תיקון: תשע״ה־2]
לתאגיד השידור הישראלי תהיה ממונה על מעמד האישה, ויכול שתמלא את תפקידה זה נוסף על כל תפקיד אחר בתאגיד השידור הישראלי; לממונה על מעמד האישה יהיו יחסי כפיפות ישירים למנהל הכללי בכל הנוגע לתפקיד זה.
דין עובדי תאגיד השידור הישראלי [תיקון: תשע״ה־2]
דין עובדי תאגיד השידור הישראלי כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה:
(1)
(2)
(3)
(4)
חוק העונשין, התשל״ז–1977 – הוראות הנוגעות לעובדי ציבור;
(5)
(6)
(7)
חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963, בשינויים שיקבע השר בהסכמת שר המשפטים.
פרק ט׳: חובת זהירות וחובת אמונים של נושא משרה
חובת זהירות [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
נושא משרה בתאגיד השידור הישראלי חב כלפי תאגיד השידור הישראלי חובת זהירות כאמור בסעיפים 35 ו־36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
(ב)
אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי למנוע את קיומה של חובת זהירות של נושא המשרה כלפי אדם אחר.
אמצעי זהירות ורמת מיומנות [תיקון: תשע״ה־2]
נושא משרה יפעל ברמת מיומנות שבה היה פועל נושא משרה סביר, באותה עמדה ובאותן נסיבות, ובכלל זה ינקוט, בשים לב לנסיבות העניין, אמצעים סבירים כדי להבטיח כי פעולות הנעשות על ידו בתוקף תפקידו עולות בקנה אחד עם תפקידי תאגיד השידור הישראלי, וכדי לקבל מידע שיש לו חשיבות לצורך קבלת החלטה או ביצוע פעולה בתוקף תפקידו.
חובת אמונים [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
נושא משרה חב חובת אמונים לתאגיד השידור הישראלי וינהג במילוי תפקידו בהגינות, בנאמנות ובלא משוא פנים.
(ב)
אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי למנוע את קיומה של חובת אמונים של נושא המשרה כלפי אדם אחר.
תרופות [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
על הפרת חובת אמונים של נושא משרה כלפי תאגיד השידור הישראלי יחולו הדינים החלים על הפרת חוזה, בשינויים המחויבים.
(ב)
בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), רואים נושא משרה שהפר חובת אמונים כלפי תאגיד השידור הישראלי כמי שהפר התקשרות עמו.
(ג)
תאגיד השידור הישראלי רשאי לבטל פעולה שעשה נושא משרה בשם תאגיד השידור הישראלי כלפי אדם אחר או לתבוע מאותו אדם את הפיצויים המגיעים לו מנושא משרה, אף בלא ביטול הפעולה, אם אותו אדם ידע על הפרת חובת האמונים של נושא המשרה.
תביעה בשם תאגיד השידור הישראלי [תיקון: תשע״ה־2]
היועץ המשפטי לממשלה רשאי, מיוזמתו או לבקשת השר, לתבוע בשם תאגיד השידור הישראלי נושא משרה, בשל נזק שנגרם לתאגיד השידור הישראלי ממעשה או ממחדל בניגוד לחובותיו כלפי תאגיד השידור הישראלי על פי דין.
פרק י׳: הממונה על קבילות הציבור
ממונה על קבילות הציבור [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
יושב ראש המועצה ימנה, באישור המועצה, ממונה על קבילות הציבור בתאגיד השידור הישראלי (בסעיף זה – ממונה על הקבילות), לתקופת כהונה של חמש שנים.
(ב)
הממונה על הקבילות יהיה עובד תאגיד השידור הישראלי וייבחר בידי ועדת איתור שתמנה המועצה מבין חבריה.
(ג)
הממונה על קבילות הציבורי יהיה עצמאי במילוי תפקידו.
(ד)
הממונה על הקבילות ידון ויברר קבילות ותלונות מטעם הציבור בכל הנוגע לשידורי תאגיד השידור הישראלי והתוכן שהוא מספק, לרבות פרסומות, הודעות חסות ותשדירים לשירות הציבור כהגדרתם בפרק י״ב; המועצה תקבע כללים לפעולתו של הממונה על הקבילות, לרבות לעניין אופן בירור התלונות.
(ה)
הממונה על הקבילות רשאי שלא לטפל בתלונה או בקבילה, אם גוף אחר בתאגיד השידור הישראלי מוסמך לדון ולהכריע בה.
(ו)
החליט הממונה על הקבילות שלא לטפל בתלונה בשל קיום גוף כאמור בסעיף קטן (ה), ידווח על כך לקובל וליושב ראש המועצה ויעביר למועצה את הקבילה.
(ז)
מצא הממונה על הקבילות, לאחר דיון בקבילה ושמיעת הנוגעים בדבר, כי צדק הקובל בפנייתו, וכי תאגיד השידור הישראלי פעל שלא כדין בעניין מסוים, רשאי הוא להורות למנהל הכללי לשדר את ממצאיו בשידורי הטלוויזיה או הרדיו בדרך ובמועד שהורה.
(ח)
הממונה על הקבילות יפרסם, אחת לשנה לפחות, דוח על פעילותו; תאגיד השידור הישראלי יפרסם את הדוח באתר האינטרנט שלו.
פרק י״א: תוכן השידור הישראלי
תוכן השידור הציבורי [תיקון: תשע״ה־2, תשע״ו־2, תשע״ז־3, תשע״ח]
(א)
תאגיד השידור הישראלי יספק תוכן באמצעות טלוויזיה ורדיו ועל גבי רשת האינטרנט.
(ב)
שידורי הטלוויזיה יתקיימו במספר ערוצים כמפורט להלן, לכל הפחות:
(1)
ערוץ שידורים מרכזי;
(2)
ערוץ לילדים ולנוער;
(3)
ערוץ בשפה הערבית.
(ג)
(1)
שידורי הרדיו ייקראו ”קול ישראל“ ויכללו שידורי חדשות ותכניות בענייני היום, מוסיקה, שידורים בנושא מורשת ישראל, שידורים לילדים ולנוער ושידורים בשפה הערבית ובשפות הרווחות בציבור בישראל, ובכלל זה בשפות הרוסית והאמהרית.
(2)
מחצית לפחות מהשירים המשודרים ברדיו בכל חודש יהיו שירים בשפה העברית; לעניין זה, ”שיר בשפה העברית“ – שיר שמרבית מילותיו הן בשפה העברית.
(ד)
על התוכן שיספק תאגיד השידור הישראלי על גבי רשת האינטרנט יחולו ההוראות לפי חוק זה החלות על שידורים, בשינויים המחויבים, למעט הוראות סעיף 64; תאגיד השידור הישראלי רשאי לספק תוכן באמצעים טכנולוגיים אחרים על האמור בהגדרה ”השידורים“ והוראות סעיף קטן זה יחולו על תוכן כאמור.
(ג1)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג)(1), תאגיד השידור הישראלי ישדר תוכן חדשותי ותוכן בענייני היום במסגרת שידורי ”קול ישראל“ ברשתות שידור נפרדות, בין השאר במקרים אלה:
(1)
(נמחקה);
(2)
ברשת שידור נפרדת המיועדת לשידור תכנים כאמור בשפות הרווחות בציבור בישראל, ובכלל זה בשפות הרוסית, האמהרית והפרסית; שידורים כאמור יתקיימו בכל שעות היממה, ושני שליש מהם יהיו בשפה הרוסית;
(3)
ברשת שידור נפרדת המיועדת ברובה המכריע לשידור תכנים כאמור לאוכלוסייה החרדית; שידורים כאמור יתקיימו בכל שעות היממה, למעט שבת וחג; השידור ברשת שידור נפרדת כאמור יהיה בכפוף לאישור השר בהתאם להוראות סעיף 11(1), והוא יחל בהקדם האפשרי לאחר קבלת האישור האמור.
(ג2)
השידורים בנושא מורשת ישראל יהיו ברשת שידור נפרדת ויתקיימו בכל שעות היממה, למעט שבת וחג.
(ג3)
בסעיף זה, ”שידורים בנושא מורשת ישראל“ – שידור של תכנים הקשורים למסורת היהודית ולערכי הציונות.
הפקה ורכישה של תכניות [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
תאגיד השידור הישראלי יוציא, בכל שנה, הוצאה למימון הפקה ולרכישה של תכניות כמפורט בתוספת ובהתאם למרכיבי ההוצאה והסכומים המפורטים בה.
(ב)
תאגיד השידור הישראלי לא ירכוש מגורם אחד, בשנה אחת, הפקות מקומיות קנויות בסכום העולה על 10% מסכום ההוצאה השנתית שעליו להוציא למימון הפקות מקומיות קנויות, בהתאם להוראות התוספת; לעניין סעיף קטן זה יראו בתאגיד, במי ששולט בו ובתאגיד בשליטת מי מהם, גורם אחד.
(ג)
בחירת הפקות מקומיות קנויות שירכוש תאגיד השידור הישראלי תיעשה בהתייעצות עם נציגי ציבור בעלי ניסיון מתאים, שתמנה המועצה לשם כך לתקופות שלא יעלו על שלוש שנים; שמות נציגי הציבור שמונו כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של תאגיד השידור הישראלי.
(ד)
תאגיד השידור הישראלי לא יתקשר בהסכם לרכישת הפקה מקומית קנויה, אלא לאחר שהגורם שהוא מתקשר עמו המציא לו תצהיר בכתב, שלו ושל בעלי הזיקה אליו, בדבר קיום חובותיו בעניין שמירת זכויות עובדים, לפי דיני העבודה, החלים עליו כמעסיק; לעניין זה, ”בעל זיקה“ ו”תצהיר בכתב“ – כהגדרתם בסעיף 2ב לחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל״ו–1976.
(ה)
המועצה –
(1)
רשאית לקבוע כללים לביצוע סעיף זה, לרבות בדבר הקצאת תקציבים שיאפשרו ביצוע הפקות מקומיות קנויות ברמה ובאיכות הולמות;
(2)
תקבע כללים לעניין שיעור ההוצאה השנתי לרכישת הפקות מגורם אחד ולעניין בחירת הפקות מקומיות קנויות, אם סכום ההוצאה השנתי לשידור על גבי רשת האינטרנט עלה על 20 מיליון שקלים חדשים.
(ו)
המועצה, באישור ועדת הכלכלה, רשאית לשנות את התוספת.
זכויות קניין רוחני בהפקות מקומיות קנויות [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
בסעיף זה –
”חוק זכות יוצרים“ – חוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007;
”חוק זכויות מבצעים ומשדרים“ – חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ״ד–1984.
(ב)
על אף האמור בכל דין, בהתקשרות לרכישת הפקות מקומיות קנויות לא תהיה לתאגיד השידור הישראלי יותר ממחצית מהבעלות בזכויות הקניין הרוחני המגולמות בהפקות אלה.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), השר, בהסכמת שר המשפטים, יקבע הוראות בעניינים אלה:
(1)
תקופת בלעדיות, שבמהלכה תהיה לתאגיד השידור הישראלי הזכות הבלעדית לעשות פעולות בהפקות מקומיות קנויות, לרבות פעולות כאמור בסעיף 11 לחוק זכות יוצרים ובפרק ב׳ לחוק זכויות מבצעים ומשדרים;
(2)
פעולות שתאגיד השידור הישראלי יהיה רשאי לעשות בהפקות מקומיות קנויות לאחר תקופת הבלעדיות האמורה בפסקה (1);
(3)
העברת זכויות הקניין הרוחני בהפקות מקומיות קנויות או מתן רישיון לגביהן.
הפקות בעבור משרד החינוך [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
תאגיד השידור הישראלי ירכוש בעבור משרד החינוך תכניות חינוכיות ולימודיות, וישדרן בשידורי הטלוויזיה בערוץ לילדים ולנוער, אם משרד החינוך ביקש זאת.
(ב)
התנאים להפקת תכניות כאמור בסעיף קטן (א), לרבות התמורה בעד הפקתן ורכישתן ייקבעו בהסכם בין משרד החינוך לבין תאגיד השידור הישראלי.
(ג)
תכניות לפי סעיף זה לא ייחשבו הפקה מקומית קנויה לפי חוק זה.
שימור, תיעוד והנגשה [תיקון: תשע״ה־2, תשע״ו־2]
(א)
בסעיף זה –
”חומר ארכיוני“ – כהגדרתו בחוק הארכיונים;
”חוק הארכיונים“ – חוק הארכיונים, התשט״ו–1955.
(ב)
(1)
בלי לגרוע מהוראות חוק הארכיונים, למעט בעניין דרכי העמדת חומר ארכיוני לעיון הקהל, ועל אף זכויות הקניין הרוחני בשידורים ובתוכן, תאגיד השידור הישראלי ישמר ויתעד את שידוריו, את שידורי רשות השידור ושידורי הטלוויזיה הלימודית שהועברו לו לפי סעיפים 108 ו־122, וכן תוכן אחר שהוא מעביר לפי סעיף 63(ד).
(2)
תאגיד השידור הישראלי יעמיד לעיון הציבור, לרבות לצורכי מחקר או מדע, שידורים ותוכן כאמור בפסקה (1), על אף זכויות הקניין הרוחני בהם, בדרכים שתקבע המועצה בכללים, ובלבד שהתעריפים שיהיה רשאי לגבות לפי סעיף קטן זה ישקפו את עלויות התפעול השוטף של העמדת החומר שנשמר ותועד לפי סעיף קטן זה לעיון הציבור, בלבד; התעריפים יאושרו בידי המועצה ויפורסמו באתר האינטרנט של תאגיד השידור הישראלי.
(ג)
(1)
על אף האמור בסעיף קטן (ב) ובלי לגרוע מההוראות לפי סעיף 65(ג), תאגיד השידור הישראלי יאפשר שימוש מסחרי בקטע מחומר ארכיוני שנשמר ותועד לפי סעיף קטן (א), בתנאים שיקבע השר בהסכמת שר המשפטים, אלא אם כן הוסכמו תנאים אחרים בין הצדדים, ורשאי הוא לגבות לשם כך תעריפים מקובלים לעניין זה שתאשר המועצה ויפורסמו באתר האינטרנט של תאגיד השידור הישראלי.
(2)
על זכויות קניין רוחני שהועברו לתאגיד השידור הישראלי לפי סעיפים 108 ו־122 ימשיכו לחול התנאים שעמדו בתוקפם לפי הסכם או לפי כל דין ערב המועד שבו הועברו כאמור.
(ד)
אין בהוראות סעיף זה –
(1)
כדי לגרוע מתחולת חוק הארכיונים לעניין חומר ארכיוני אחר של תאגיד השידור הישראלי;
(2)
כדי למנוע מתאגיד השידור הישראלי להעביר לכנסת חלקים מארכיון תאגיד השידור הישראלי המתעדים את דיוני הכנסת וועדותיה, ששודרו לפי הסכם בין הכנסת לבין רשות השידור ולפי חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת (הוראת שעה), התשנ״ז–1997, ובלבד שהוראות סעיף זה לעניין שימור ותיעוד של השידורים ולעניין העמדה לעיון הציבור יחולו גם על הכנסת.
פרק י״ב: פרסומות והודעות
הגדרות – פרק י״ב [תיקון: תשע״ה־2]
בפרק זה –
”גוף ציבורי“ – כל אחד מאלה:
(1)
משרד ממשלתי ומוסד ממוסדות המדינה;
(2)
רשות מקומית;
(3)
גוף הממלא תפקיד ציבורי על פי דין;
(4)
תאגיד שהוקם בחוק;
(5)
גוף הפועל שלא למטרות רווח;
”הודעת חסות“ – ציון השתתפותו של גורם חוץ במימון מישדר או תכנית (בהגדרה זו – המממן), ויכול שיופיעו בו שמות מוצריו של המממן ותיאור מאפייניהם העיקריים, למעט תיאור איכותי־השוואתי של המוצרים, וכן הסימן המסחרי של המממן או של מוצריו;
”מסר פרסומי“ – לרבות אם הוא נועד לקדם אדם, מוצר או שירות, ובכלל זה פרסומת סמויה, פרסומת בלתי מודעת או פרסומת אגב;
”קדימון“ – תשדיר שנועד לקדם את שידורי תאגיד השידור הישראלי;
”תשדיר לשירות הציבור“ – תשדיר מטעם גוף ציבורי שמטרתו מתן שירות לציבור, בין בדרך של מתן מידע והדרכה לגבי שירותים ציבוריים או לשם קידומם של ענפים במשק, ובין בדרך של הכוונה או מתן ייעוץ בנושאים שבטובת הציבור, והכול בלא ציון שמו של יצרן מסוים.
מסר פרסומי אסור [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
תאגיד השידור הישראלי לא ישלב מסר פרסומי בתוכן שהוא מספק, בין בתמורה, במישרין או בעקיפין, ובין בלא תמורה; מתן תודה או פרסים בהתאם לכללים שקבעה המועצה לא ייחשב מסר פרסומי אסור.
(ב)
המועצה תקבע כללים לעניין סעיף זה, ובכלל זה תקבע מה ייחשב פרסומת סמויה, פרסומת בלתי מודעת או פרסומת אגב.
תשדירי פרסומת והודעות ברדיו [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
תאגיד השידור הישראלי רשאי לשדר ברדיו תשדירי פרסומת והודעות תמורת תשלום (בפרק זה – תשדירי פרסומת והודעות).
(ב)
המועצה, בהתייעצות עם המנהל הכללי, תקבע כללים לעניין –
(1)
איסורים ומגבלות על תשדירי פרסומת והודעות;
(2)
הכנתם ושידורם של תשדירי פרסומת והודעות;
(3)
תשדירי פרסומת והודעות בתכניות רדיו המיועדות לילדים ולנוער.
תשדירים לשירות הציבור [תיקון: תשע״ה־2]
תאגיד השידור הישראלי רשאי לשדר ברדיו ובטלוויזיה תשדירים לשירות הציבור, תמורת תשלום, לפי כללים שתקבע המועצה לעניין זה.
הודעות חסות [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
תאגיד השידור הישראלי רשאי לשדר ברדיו ובטלוויזיה הודעות חסות.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד השידור הישראלי לא ישדר הודעות חסות בערוץ הטלוויזיה לילדים ולנוער, ולא יאפשר חלוקת פרסים מטעם גוף מסחרי בשידורים אלה.
(ג)
הודעות חסות ישודרו במובחן מהמישדר או מהתכנית שגורם החוץ משתתף במימונם.
(ד)
המועצה תקבע כללים לעניין שידור הודעות חסות, ובכלל זה לעניין משך שידורן ושידורן ברדיו בתכניות המיועדות לילדים ולנוער.
החלת הוראות על הפקות נוספות [תיקון: תשע״ה־2]
הוראות לפי פרק זה יחולו גם על הפקות מקומיות קנויות ועל הפקות שתאגיד השידור הישראלי משתתף במימונן; תאגיד השידור הישראלי יהיה רשאי לדרוש דיווחים לעניין זה.
איסור פרסומות והודעות באתר האינטרנט [תיקון: תשע״ה־2]
תאגיד השידור הישראלי לא ישלב באתר האינטרנט שלו תשדירי פרסומת והודעות וכן הודעות חסות; אין בהוראות אלה כדי למנוע מתאגיד השידור הישראלי את האפשרות להעביר באתר האינטרנט תוכן הכולל תשדירי פרסומת והודעות, במקביל לשידור ראשון של תכנית בישראל, ברדיו, לפי הוראות סעיף 70.
כללים לעניין שידור פרסומות והודעות [תיקון: תשע״ה־2]
המועצה תקבע כללים בדבר איסורים ומגבלות על שידור הודעות חסות, תשדירי פרסומת והודעות ותשדירים לשירות הציבור, בשים לב לתפקידי תאגיד השידור הישראלי כאמור בסעיף 7, ובכלל זה בשל היותם פוגעים בטעם הטוב, ברגשות הציבור או בשלום הציבור.
ועדת משנה לפיקוח על שידור פרסומות והודעות
עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, הודעות וקדימונים [תיקון: תשע״ה־2]
תאגיד השידור הישראלי לא ישדר תשדירי פרסומת, הודעות וקדימונים, בעוצמת קול העולה על טווח עוצמת הקול המקובל במישדר שאינו תשדיר פרסומת, הודעה או קדימון, כפי שתקבע המועצה בכללים.
היחידה המסחרית [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
לתאגיד השידור הישראלי תהיה יחידה מסחרית שפעילותה תופרד משאר פעילות התאגיד.
(ב)
היחידה המסחרית תהיה אחראית להכנה ולהפקה של תשדירי פרסומת והודעות, תשדירים לשירות הציבור והודעות חסות וכן למכירת זמן השידור בעבורם, לפי כללים שתקבע המועצה, בהתייעצות עם המנהל הכללי.
פורסמו כללי מועצת תאגיד השידור הישראלי (שידור פרסומות, הודעות חסות ותשדירים לשירות הציבור), התשפ״א–2021.
(ג)
(1)
פעילות היחידה המסחרית כאמור בסעיף קטן (ב) יכול שתיעשה על ידי היחידה במישרין או באמצעות אחר, אחד או יותר, שייבחר בדרך של מכרז.
(2)
המועצה, בהתייעצות עם המנהל הכללי, תקבע בכללים סייגים להשתתפות אדם במכרז כאמור בפסקה (1), במטרה למנוע ניגוד עניינים ולקדם את התחרות בתחום הפרסומת בשידורים, ובלבד שתאגיד עיתונות או תאגיד שידור, או מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, בשיעור כלשהו מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד כאמור, או ביכולת לכוון בדרך אחרת את פעולתו של תאגיד כאמור, לא יהיה רשאי להשתתף במכרז לפי סעיף זה.
(3)
בסעיף קטן זה –
”תאגיד עיתונות“ – תאגיד שהוא מוציא לאור של עיתון;
”תאגיד שידור“ – מי שהוא בעל זיכיון או רישיון לפי כל דין לשדר לציבור או לחלק ממנו;
”החזקה“, ”במישרין או בעקיפין“ ו”אמצעי שליטה“ – כמשמעותם בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990.
(ד)
המועצה תמנה, לפי הוראות סעיף 21, ועדת משנה לפיקוח על פעילותה של היחידה המסחרית או על מי שפועל מטעמה.
פרק י״ג: נכסים ותקציב
איסור העברת נכסים [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
תאגיד השידור הישראלי אינו רשאי למכור או להעביר בדרך אחרת משדרים, נכס מקרקעין או נכסים אחרים שבבעלותו, שהשר קבע בתקנות כי הם נכסים חיוניים, אלא באישור השר.
(ב)
תאגיד השידור הישראלי אינו רשאי לשעבד נכס חיוני כמשמעותו בסעיף קטן (א) שברשותו או להשכירו לתקופה העולה על עשר שנים, אלא באישור השר.
תקציב תאגיד השידור הישראלי [תיקון: תשע״ה־2, תשע״ו־2, תשע״ו־3, תשע״ז־2]
(א)
בסעיף זה –
”אגרת רישיון“ – אגרת רישיון כמשמעותה בסעיף 84(א) לפקודת התעבורה, לפני הגדלתה בסכום הנוסף לפי אותו סעיף;
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”הסכום הנוסף“ – הסכום הנוסף כמשמעותו בסעיף 84(א) לפקודת התעבורה;
”הסכום הכולל“ – הסכום המנוי בצדה של כל שנת כספים כמפורט להלן:
(1)
בשנת 2017 – 546.25 מיליון שקלים חדשים;
(2)
בשנת 2018 – 625 מיליון שקלים חדשים;
(3)
משנת 2019 ואילך – 650 מיליון שקלים חדשים.
(ב)
תקציב תאגיד השידור הישראלי יורכב מהכנסותיו לפי חוק זה, מהסכום הנוסף ומהסכומים המועברים מדי חודש לפי הוראות סעיף קטן (ג).
(ג)
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ינכה מתוך סך סכומי אגרת הרישיון שהוא גובה, בכל חודש, סכום בגובה החלק ה־12 של הסכום הכולל שממנו מופחת הסכום הנוסף שגבה במהלך החודש הקודם (בסעיף זה – הסכום המועבר), ויעבירו אל תאגיד השידור הישראלי; הסכום המועבר לא ייחשב להכנסות המדינה והעברתו לתאגיד השידור הישראלי לא תימנה בחוק תקציב שנתי כהגדרתו בחוק יסודות התקציב.
(ד)
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יעביר מדי חודש לתאגיד השידור הישראלי את הסכום הנוסף שגבה במהלך החודש שקדם לו יחד עם הסכום המועבר.
(ה)
הסכום הכולל יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה בהתאם לשיעור השינוי במדד הידוע ביום האמור לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר בשנה שקדמה לה; הסכום האמור יתעדכן לראשונה ביום י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018).
שיא כוח אדם [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
שיא כוח האדם בתאגיד השידור הישראלי וכל שינוי בו יאושר בידי המועצה לאחר קבלת אישור הממונה על התקציבים במשרד האוצר (בחוק זה – מגבלת שיא כוח האדם); הממונה על התקציבים במשרד האוצר יקבל החלטה בדבר מגבלת שיא כוח האדם בתוך 21 ימים מיום שנמסרו לו כל הנתונים והמסמכים הנדרשים לצורך קבלת ההחלטה; לעניין זה, כחלק מכוח האדם יימנו עובד תאגיד השידור הישראלי וכל מי שעיקר עיסוקו דרך קבע מבוצע במיתקני התאגיד או מי שעבודתו בליבת עיסוקו של התאגיד, לרבות מי שמועסק על ידי קבלן כוח אדם ולמעט קבלן שירות; בסעיף קטן זה, ”קבלן כוח אדם“ ו”קבלן שירות“ – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996.
(ב)
לא אישר הממונה על התקציבים במשרד האוצר את שיא כוח האדם בתאגיד השידור הישראלי, כאמור בסעיף קטן (א), לא תאשר המועצה את הצעת התקציב לפי סעיף 11(6).
(ג)
לא יאוחר מתום 45 ימים מתום שנת כספים, יודיע המנהל הכללי למועצה, לשר ולשר האוצר, בדרך שיקבע שר האוצר, אם התקיימה מגבלת שיא כוח האדם בשנת הכספים שחלפה.
(ד)
הודיע המנהל הכללי בהודעתו לפי סעיף קטן (ג) כי התקיימה מגבלת שיא כוח האדם בשנת הכספים שחלפה, יבחן שר האוצר את הודעת המנהל הכללי ויחליט אם אכן התקיימה המגבלה כאמור, והוא רשאי לבקש מהמנהל הכללי כל מידע הדרוש לו לשם קבלת ההחלטה כאמור; ההחלטה לפי סעיף קטן זה תינתן לא יאוחר מתום 30 ימים ממועד קבלת הודעת המנהל הכללי, ואם נדרש מידע נוסף לפי סעיף קטן זה – ממועד קבלת המידע.
(ה)
הודיע המנהל הכללי בהודעתו לפי סעיף קטן (ג) כי לא התקיימה מגבלת שיא כוח האדם בשנת הכספים שחלפה או החליט כך שר האוצר לפי הוראות סעיף קטן (ד), יחולו, החל במועד ההודעה או ההחלטה, לפי העניין (בסעיף קטן זה – המועד הקובע), וכל עוד לא החליט שר האוצר אחרת, הוראות אלה:
(1)
תאגיד השידור הישראלי לא יקבל עובדים חדשים;
(2)
תאגיד השידור הישראלי לא יתקשר עם אדם לשם קבלת שירות שבוצע ערב המועד הקובע בידי עובד תאגיד השידור הישראלי.
הלוואות למטרות פיתוח [תיקון: תשע״ה־2]
תאגיד השידור הישראלי רשאי לקבל הלוואות למטרות פיתוח אם המועצה אישרה זאת ברוב של שני שלישים מחבריה, ובלבד שסך ההלוואות לא יעלה על 20 מיליון שקלים חדשים אלא באישור שר האוצר.
פרק י״ד: הוראות שונות
מחקר ופיתוח [תיקון: תשע״ה, תשע״ה־2]
(א)
בסעיף זה –
”הרשות“, ”ראש הרשות“, ”מחקר“ ו”פיתוח“ – כמשמעותם בחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה;
”חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה“ – חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ״ד–1984.
(ב)
תאגיד השידור הישראלי רשאי, באישור ראש הרשות, עד 1% מתקציב תאגיד השידור הישראלי המאושר ובכפוף למסגרת תקציבו, ליזום מסלולים לעידוד מיזמי מחקר ופיתוח בתחומים הטכנולוגיים שבהם פועל תאגיד השידור הישראלי; ראש הרשות, בהסכמת המנהל הכללי, יקבע בכללים את הוראות המסלולים.
(ג)
המסלולים כאמור בסעיף קטן (ב) יופעלו על ידי הרשות, ויכול שתאגיד השידור הישראלי ישמש כאתר לבחינת מוצר בסביבה ניסויית, במיזמים כאמור.
(ד)
תאגיד השידור הישראלי רשאי לקבל הכנסות הנובעות ממוצרים שפותחו במסגרת מיזמים כאמור בסעיף קטן (א), בהתאם למסלולים שנקבעו לפי אותו סעיף קטן.
(ה)
תאגיד השידור הישראלי לא יתקשר עם אחר ולא יעביר לאחר כספים לשם מחקר ופיתוח אלא בהתאם להוראות סעיף קטן (ב); ואולם תאגיד השידור הישראלי רשאי לבצע מחקר ופיתוח עצמי בתחום התוכן, בתחום טכנולוגיות השידורים ובתחום הפצת תוכן, באמצעות עובדיו.
(ו)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות הרשות על פי חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה או מהפעילויות שהיא מבצעת.
פרסומים, אירועים ומופעים פומביים [תיקון: תשע״ה־2]
תאגיד השידור הישראלי רשאי להוציא לאור ולהפיץ פרסומים המכילים ידיעות על התוכן שהוא מעביר וכן חומר משידוריו, באמצעים שונים, ובכלל זה בכתב או במדיה מגנטית או דיגיטלית, וכן לערוך אירועים ומופעים פומביים המיועדים לשידור.
השימוש בתדרי רדיו [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
האפיקים ותדרי הרדיו העומדים לרשותה של מדינת ישראל על פי הסדרים בין־לאומיים, לשם שידורי טלוויזיה ורדיו, ישמשו –
(1)
לשידורי תאגיד השידור הישראלי;
(2)
לשידורי גלי צה״ל – שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל;
(3)
לשידורים לפי חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990.
(ב)
שר התקשורת יקבע את סדרי החלוקה והשימוש באפיקים ובתדרי הרדיו האמורים בסעיף קטן (א).
שידור הודעות בעת חירום [תיקון: תשע״ה־2]
במקרי חירום או מטעמים של ביטחון המדינה ישדר תאגיד השידור הישראלי הודעות מטעם הממשלה, משטרת ישראל, הרשות הארצית לכבאות והצלה, המטה הכללי של צבא הגנה לישראל או ראש הגא, כפי שהורה השר.
הפניה להודעות חירום בשפות שונות [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
בסעיף זה –
”הודעת חירום“ – הודעה בעניין המנוי בפסקאות (1) עד (8) להגדרה ”הודעת חירום“ שבסעיף 9(ד) לחוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס״ה–2005;
”גל שקט“ – ערוץ או תדר רדיו שהוקצה לשידורי הודעות חירום בלבד, דרך קבע או באופן ארעי.
(ב)
שודרה בערוץ השידורים המרכזי הודעת חירום בשפה העברית, תשודר הודעת החירום גם בשפה הערבית בערוץ בשפה הערבית, ומיד לאחר מכן, סמוך ככל האפשר, תשודר בערוץ השידורים המרכזי הודעת החירום בשפות הערבית, הרוסית והאמהרית.
(ג)
מיד לאחר שידור הודעת חירום בשפה העברית, תשודר הודעה בערבית, ברוסית ובאמהרית המפנה לצפייה בשידורי תאגיד השידור הישראלי בשפות אלה, או להאזנה להם, לפי העניין, וכן לגל שקט, אם הוא מופעל באותה עת.
גלי צה״ל [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
בסעיף זה –
”גלי צה״ל“ – שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל;
”מפקד גלי צה״ל“ – מי ששר הביטחון מינהו למפקד גלי צה״ל או הסמיכו לכך;
”תכנית צבאית“ – תכנית ששר הביטחון קבע אותה כתכנית צבאית לעניין סעיף זה, וקביעה כאמור יכול שתהיה לתכנית פלונית או לסוג של תכניות.
(ב)
למועצה יהיו, לגבי גלי צה״ל, בכל הנוגע לתכניותיו שאינן תכניות צבאיות, אותן הסמכויות שיש לה לגבי שידורי תאגיד השידור הישראלי, והיא תמלא לגבי תכניות כאמור את אותם התפקידים.
(ג)
סדרי הפיקוח על התכניות של גלי צה״ל שאינן תכניות צבאיות ייקבעו במסגרת הכללים שהמועצה מוסמכת לקבעם לפי סעיף 90, ואולם השר לא יאשר את הכללים החלים על גלי צה״ל אלא בהתייעצות עם שר הביטחון.
(ד)
מפקד גלי צה״ל יוזמן להשתתף, כבעל דעה מייעצת, בישיבות המועצה, ויפעל בהתאם להחלטות ולהנחיות המועצה לגבי התכניות של גלי צה״ל שאינן תכניות צבאיות.
(ה)
מפקד גלי צה״ל רשאי לערור על כל החלטה של המועצה הנוגעת לתכניות של גלי צה״ל שאינן תכניות צבאיות; הערר יוגש באמצעות שר הביטחון להכרעתם המשותפת של השר ושר הביטחון; היה הערר נגד החלטה להפסיק תכנית קבועה של גלי צה״ל או נגד החלטה לשדר תכנית חד־פעמית של גלי צה״ל – רשאי שר הביטחון לעכב את ביצוע ההחלטה עד להכרעה בערר.
מסים [תיקון: תשע״ה־2]
לעניין תשלום מסים, אגרות, ארנונות ותשלומי חובה אחרים, המגיעים למדינה או לרשות מקומית, דין תאגיד השידור הישראלי כדין המדינה.
סמכות המועצה לקבוע כללים [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
המועצה רשאית, באישור השר, לקבוע כללים לניהולו של תאגיד השידור הישראלי ולפיקוח על השידורים, ולביצועם היעיל של תפקידיו לפי חוק זה.
(ב)
כללי המועצה לפי חוק זה יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של תאגיד השידור הישראלי.
ביצוע ותקנות
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
פרק ט״ו: תחילה והוראות מעבר
תחילה [תיקון: ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ה־2, תשע״ה־2, תשע״ו־2, תשע״ו־3, תשע״ז, תשע״ז־2]
(א)
תחילתו של חוק זה, למעט הסעיפים המנויים בסעיף קטן (א1) ולמעט סעיפים 2, 3 ו־80, פרק זה, פרק ט״ז, ביטולו של סעיף 5 לחוק רשות השידור, התשכ״ה–1965, בסעיף 123 לחוק זה, וסעיף 126, ביום י״ט באייר התשע״ז (15 במאי 2017) (בסעיף זה – יום התחילה); תאגיד השידור הישראלי יחל בשידוריו ביום התחילה.
(א1)
תחילתם של הסעיפים המנויים להלן ביום המעבר כמשמעותו בסעיף 120:
(1)
(2)
(3)
(4)
(5)
(6)
(7)
(8)
(9)
(10)
(11)
(12)
(א2)
תחילתו של סעיף 80 ביום כ״ח באלול התשע״ו (1 באוקטובר 2016).
(ב)
תחילת ביטולו של סעיף 5 לחוק רשות השידור, התשכ״ה–1965, בסעיף 123 לחוק זה, ביום ביטול האישיות המשפטית של רשות השידור לפי סעיף 115.
(ב1)
תחילתו של סעיף 126 ביום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017).
(ב2)
על אף האמור בסעיף קטן (א) –
(1)
(נמחקה);
(2)
השרים, לאחר התייעצות עם המועצה, רשאים, בצו, להקדים את יום התחילה למועד שלא יקדם ליום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017), ובלבד שהצו יפורסם 35 ימים לפחות לפני יום התחילה הנקוב בו.
(ב3)
הקדימו השרים את יום התחילה לפי הוראות סעיף קטן (ב2) יחולו ההוראות האלה:
(1)
השרים ימסרו על כך דיווח לוועדת הכלכלה;
(2)
יקראו את סעיף 80(א) כך שבהגדרה ”הסכום הכולל“, במקום פסקאות (1) ו־(2) יבוא:
"(1)
בשנת 2017 – 555 מיליון שקלים חדשים, בתוספת סכום של 17.5 מיליון שקלים חדשים בעבור כל חודש נוסף שתאגיד השידור הישראלי שידר בשנת 2017 בשל הקדמת יום התחילה כאמור בסעיף 92(ב2);
(2)
בשנת 2018 – 626.6 מיליון שקלים חדשים, בתוספת הסכום המתקבל מהמכפלה של שני אלה:
(א)
סכום ההוצאה השנתית לרכישה של הפקות מקומיות קנויות המיועדות לשידור בערוץ לילדים ולנוער כאמור בסעיף 4 לתוספת, כשהוא מחולק ב־12;
(ב)
מספר החודשים העודף; בפסקת משנה זו, ”מספר החודשים העודף“ – ההפרש בין מספר החודשים שבהם תאגיד השידור הישראלי שידר בשנת 2018 בשלושה ערוצי טלוויזיה בשל הקדמת יום התחילה כאמור בסעיף 92(ב2) ובין מספר החודשים שהיה משדר אלמלא הקדמת יום התחילה כאמור."
(ג)
(בוטל).
(ד)
בתוך שנה מיום התחילה –
(1)
המועצה תקבע כללים ראשונים לפי סעיפים 52(ב) ו־53;
(2)
תמנה נציגי ציבור לפי סעיף 64(ג);
(3)
המועצה תאשר תעריפים לפי סעיף 67(ב) ו־(ג).
הוראת שעה – מקום מושבו של התאגיד [תיקון: תשע״ו־3]
על אף האמור בסעיף 5, בתקופות שלהלן יחולו הוראות אלה:
(א)
(1)
מיום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) ועד יום י״ז בסיוון התשע״ח (31 במאי 2018), יתקיימו ישיבות הנהלת תאגיד השידור הישראלי והמועצה בירושלים, והתאגיד ישדר את מהדורות החדשות של קול ישראל מירושלים;
(2)
מיום ז׳ בתמוז התשע״ז (1 ביולי 2017) ועד יום י״ז בסיוון התשע״ח (31 במאי 2018), מקום מושבם של לפחות מחצית מעובדי תאגיד השידור הישראלי יהיה בירושלים.
(ב)
תאגיד השידור הישראלי ידווח לוועדת הכלכלה אחת לחודשיים, החל בינואר 2017 ועד יום י״ז בסיוון התשע״ח (31 במאי 2018), על יישום הוראות סעיף קטן (א).
(א)
על אף האמור בסעיף 80, נכח שר האוצר שתאגיד השידור הישראלי אינו מקיים את הוראות סעיף 92א במועדים הנקובים בו, רשאי הוא להורות למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים שלא להעביר את כספי התקציב בהתאם לסעיף האמור (בסעיף זה – עיכוב תקציב), בסכומים המפורטים בסעיף קטן (ב), והכול כמפורט להלן:
(1)
שר האוצר יודיע לתאגיד השידור הישראלי על כוונתו להורות על עיכוב תקציב, והתאגיד יהיה רשאי לטעון את טענותיו לפני שר האוצר לעניין זה;
(2)
החליט שר האוצר, לאחר ששמע את טענות התאגיד כאמור בפסקה (1), להורות על עיכוב תקציב, יורה לעשות כן; הוראת שר האוצר טעונה אישור של ועדת הכלכלה;
(3)
החלטה סופית על עיכוב תקציב תתקבל בתוך 25 ימי עבודה מיום הודעת השר לתאגיד על כוונתו להורות על עיכוב תקציב.
(ב)
התקציב שניתן לעכבו לפי סעיף קטן (א) בשל החודש הראשון שבו תאגיד השידור הישראלי לא קיים את הוראות סעיף 92א יהיה בסכום של שני מיליון שקלים חדשים; בשל כל חודש נוסף שבו התאגיד לא יקיים את ההוראות כאמור, ייווסף סכום של שני מיליון שקלים חדשים על הסכום שעוכב בחודש שקדם לו, ועד לסכום של עשרה מיליון שקלים חדשים בחודש, לכל היותר.
(ג)
קיים התאגיד את הוראות סעיף 92א, יורה שר האוצר למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים להעביר לתאגיד את התקציב שעוכב, בתוך 14 ימים.
(ד)
עוכב תקציב לפי הוראות סעיף זה ותאגיד השידור הישראלי לא קיים את הוראות סעיף 92א עד לתום השנה שבה עוכב התקציב, רשאי שר האוצר להחליט שהתקציב שעוכב לתאגיד השידור לא יועבר.
תקציב הקמה [תיקון: תשע״ה־2]
לשם היערכות תאגיד השידור הישראלי לקיים את שידוריו החל ביום התחילה, תעמיד המדינה לרשותו תקציב הולם שישמש אותו להתקשר בעסקאות הנדרשות לשם כך, ובכללן עסקאות לרכישת שירותים, ציוד וזכויות מקרקעין, והכול על פי הסכם בין תאגיד השידור הישראלי לבין המדינה, באמצעות החשב הכללי במשרד האוצר.
הוראות מעבר – תקציב להקמת תאגיד השידור הישראלי [תיקון: תשע״ו־3]
בתקופה שמיום כ״ח באלול התשע״ו (1 באוקטובר 2016) עד יום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) יקראו את סעיף 80 בשינויים אלה:
(1)
בסעיף קטן (א), ההגדרה ”הסכום הנוסף“ – לא תיקרא, ובמקום ההגדרה ”הסכום הכולל“ יקראו: ””הסכום הכולל“ – 67.5 מיליון שקלים חדשים;“;
(2)
בסעיף קטן (ב), המילים ”הסכום הנוסף“ – לא ייקראו;
(3)
בסעיף קטן (ג), המילים ”שממנו מופחת הסכום הנוסף שגבה במהלך החודש הקודם (בסעיף זה – הסכום המועבר)“ – לא ייקראו;
(4)
סעיף קטן (ד) – לא ייקרא.
מינוי ועדת האיתור הראשונה של תאגיד השידור הישראלי [תיקון: תשע״ה־2]
הליכים למינוי ועדת האיתור הראשונה שהחלו לפני יום הפרסום, יראו אותם כאילו נעשו לפי הוראות חוק זה, ובלבד שנעשו בהתאם להוראות חוק זה; על מינוי ועדת האיתור הראשונה לא יחולו הוראות סעיף 29(ה) לעניין פרסום הודעה לציבור.
מנהל כללי זמני וסגן מנהל כללי לענייני כספים ראשון [תיקון: תשע״ה־2, תשע״ו־2, תשע״ו־3]
(א)
על אף האמור בסעיף 38(א) עד (ג), לתאגיד השידור הישראלי ימונה מנהל כללי זמני, בידי ועדת האיתור, שנוסף על חבריה יכהנו בה עוד שני נציגי ציבור כמפורט להלן, שימנה יושב ראש הוועדה:
(1)
נציג ציבור, חבר הסגל האקדמי במוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958, בעל מומחיות בתחום התקשורת;
(2)
נציג ציבור נוסף שמתקיים בו האמור בסעיף 29(ב)(3);
על נציגי הציבור לפי סעיף קטן זה ועל מינוים יחולו הוראות סעיפים 29(ד) ו־(ו) ו־30, ומינוים יפורסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
(ב)
החלטת ועדת האיתור למינוי המנהל הכללי הזמני תתקבל ברוב חבריה, ובלבד שאחד מהם הוא מנציגי הציבור הנוספים שמונו לפי סעיף קטן (א).
(ג)
על המנהל הכללי הזמני יחולו הוראות אלה שבסעיף 38: סעיף קטן (א), לעניין תנאי הכשירות, וסעיף קטן (ד).
(ד)
תקופת כהונתו של המנהל הכללי הזמני תהיה תום שנתיים מיום התחילה; אין באמור כדי למנוע את מינויו לתפקיד המנהל הכללי, לפי הוראות סעיף 38.
(ה)
המנהל הכללי הזמני יעסוק עד יום התחילה בהקמת התשתית הנדרשת לתחילת פעולתו של תאגיד השידור הישראלי, ובכל פעולה אחרת הנדרשת לשם היערכות התאגיד לקיום שידורים ביום התחילה; החל ביום התחילה ועד תום תקופת כהונתו ימלא המנהל הכללי הזמני את כל התפקידים המוטלים על המנהל הכללי לפי חוק זה ויחולו לגביו כל הוראות החוק החלות על המנהל הכללי.
(ו)
(בוטל).
(ז)
על אף האמור בסעיף 52, המנהל הכללי הזמני רשאי לקבל לעבודה בתאגיד השידור הישראלי, שלא במכרז, עשרים עובדים, לכל היותר, לתפקידים הנדרשים לשם הקמת תאגיד השידור הישראלי, למעט לתפקידי נושאי משרה ובכללם מנהל חטיבת החדשות.
(ח)
העובדים האמורים בסעיף קטן (ז) יועסקו בתאגיד השידור הישראלי לתקופה שלא תעלה על שנתיים מיום תחילת עבודתם, ואולם אין באמור כדי למנוע קבלתם לעבודה בתאגיד השידור הישראלי, לפי הוראות סעיף 52.
(ח1)
(1)
בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ז) ו־(ח), ועל אף האמור בסעיף 52, המנהל הכללי הזמני רשאי לקבל לעבודה, לפני יום התחילה, עד 600 עובדים הנדרשים לשם היערכות תאגיד השידור הישראלי לקיום השידורים ביום התחילה גם אם טרם נקבעה מגבלת שיא כוח אדם; קבלת העובדים לפי פסקה זו תיעשה בהליך שוויוני ושקוף לפי כללים שיקבע המנהל הכללי הזמני בהתייעצות עם נציב שירות המדינה; כללים כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של התאגיד או של משרד התקשורת.
(2)
על אף האמור בפסקה (1), לאחר מינויו של מנהל חטיבת החדשות הראשון, קבלת עובדים למשרות מהסוגים המנויים בסעיף 52(ב)(2) תיעשה בידי מנהל חטיבת החדשות באישור המנהל הכללי הזמני, ובהתאם לכללים שיקבע המנהל הכללי הזמני בהתייעצות עם נציב שירות המדינה, ויפורסמו כאמור בפסקה (1).
(3)
מונתה המועצה, המשך קבלת עובדים לפי סעיף קטן זה ושלא בהתאם להוראות סעיף 52 טעון את אישורה; המועצה רשאית להתנות את אישורה בתנאים שתקבע.
(4)
אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 96, ובכלל זה מההוראות הקבועות בו לעניין הפטור מחובת המכרז בקבלת עובדי רשות השידור או עובדי הטלוויזיה הלימודית, לתאגיד השידור הישראלי.
(ט)
על אף האמור בסעיף 52(ב)(1), סגן המנהל הכללי לענייני כספים הראשון של תאגיד השידור הישראלי (להלן – סמנכ״ל כספים ראשון) ייבחר בהליך של ועדה לאיתור מועמדים שחבריה הם המנהל הכללי הזמני ושני חברי ועדת האיתור, בהרכבה לפי סעיף קטן (א), שיבחר יושב ראש ועדת האיתור; תקופת כהונתו של סמנכ״ל כספים הראשון תהיה שנתיים מיום מינויו; אין באמור כדי למנוע את קבלתו לעבודה בתאגיד השידור הישראלי בתום התקופה האמורה, בהתאם להוראות סעיף 52(ב)(1).
(י)
בכפוף להוראות סעיף קטן (ה), המנהל הכללי הזמני וסמנכ״ל הכספים הראשון יהיו רשאים להתקשר, יחד, בעסקאות בשם תאגיד השידור הישראלי.
מינוי המועצה הראשונה [תיקון: תשע״ו־2]
על אף האמור בסעיף 9, השר רשאי למנות מועצה ראשונה בת עשרה חברים, ובלבד שיפעל להשלים, בהקדם האפשרי, את הרכב המועצה ל־12 חברים; מינה השר מועצה ראשונה כאמור, לא ייפגעו קיומה, סמכויותיה ותוקף פעולותיה בשל הרכבה כאמור.
קבלת עובדי רשות השידור והטלוויזיה הלימודית לתאגיד השידור הישראלי [תיקון: תשע״ה־2, תשע״ו־2, תשע״ז־3, תשע״ח־2]
(א)
המנהל הכללי הזמני יציע לעובדים של רשות השידור משרות בתאגיד, בהיקף של 510 משרות מלאות או למספר עובדים השווה ל־51 אחוזים משיא כוח האדם בתאגיד השידור הישראלי, בהתאם לאישור הראשון של המועצה לפי סעיף 11(5), לפי הגבוה, להתקבל כעובדים בתאגיד השידור הישראלי, ולא תחול על קבלת עובדים לפי סעיף קטן זה חובת המכרז.
(ב)
בתום שישה חודשים מיום התחילה תשוב המועצה ותאשר את שיא כוח האדם לפי סעיף 11(5); עלה שיא כוח האדם ביחס לשיא כוח האדם הקודם שנקבע לפי סעיף קטן (א), יציע המנהל הכללי הזמני, בתוך שלושים ימים מיום האישור החדש כאמור, למספר עובדים נוספים של רשות השידור להתקבל כעובדים בתאגיד השידור הישראלי, כך שיוצע בסך הכול למספר עובדי רשות השידור בהיקף של 450 משרות מלאות או למספר עובדים השווה ל־51 אחוזים משיא כוח האדם החדש שנקבע, לפי הגבוה, ולא תחול על קבלת עובדים לפי סעיף קטן זה חובת המכרז.
(ג)
בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), עד שנתיים ושלושה חודשים מיום התחילה, רשאי תאגיד השידור הישראלי לקבל לעבודה עובדים נוספים של רשות השידור ושל הטלוויזיה הלימודית; כמו כן, יציע המנהל הכללי הזמני לעובדים של הטלוויזיה הלימודית משרות בתאגיד, בהיקף של 40 משרות מלאות, ולעניין זה יחולו הוראות סעיפים קטנים (ד) ו־(ו), בשינויים המחויבים, ובשינוי זה: בסעיף קטן (ד), בכל מקום, במקום ”יום התחילה“ יקראו ”יום המעבר כהגדרתו בסעיף 120“; לסכום הנקוב בפסקה (3) להגדרה ”הסכום הכולל“ שבסעיף 80(א) ייווסף סכום של 12 מיליון שקלים חדשים; על קבלת עובדים לפי סעיף קטן זה לא תחול חובת המכרז; אין באמור כדי לחייב את קבלתו לעבודה של עובד רשות השידור או עובד הטלוויזיה הלימודית בתאגיד השידור הישראלי.
(ד)
עובד רשות השידור שהמנהל הכללי הזמני הציע לו להתקבל לעבודה בתאגיד השידור הישראלי לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), ישיב להצעה בתוך 21 ימים מיום קבלתה; לא השיב העובד להצעה בתוך הזמן האמור, יראו אותו כמי שסירב להצעה; הצעת המנהל הכללי הזמני כאמור בסעיף קטן (א), תהיה לפני יום התחילה, כך שתתאפשר קליטה של עובדים במספר או בשיעור כאמור באותו סעיף קטן עד יום התחילה.
(ה)
סעיפים קטנים (א) עד (ד) יחולו על עובד של רשות השידור או עובד של הטלוויזיה הלימודית לפי העניין, שהועסק ברשות השידור או בטלוויזיה הלימודית במשך שנתיים רצופות לפחות ערב יום הפרסום; ואולם יהיה ניתן לקבל עובד רשות השידור או עובד הטלוויזיה הלימודית לפי הוראות סעיף קטן (ג), במקרים חריגים ובאישור המועצה אף אם לא היה עובד כאמור במשך התקופה האמורה.
(ו)
לעניין סעיף זה עובד של רשות השידור אשר התקבל כעובד בתאגיד השידור הישראלי לפי סעיף 95(ח1), יראו אותו כמי שהוצע לו, לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), להתקבל כעובד בתאגיד השידור הישראלי.
(ז)
לעניין סעיף זה יראו כעובד של רשות השידור או כעובד של הטלוויזיה הלימודית גם מי שהיה עובד כאמור ערב יום הפרסום והעסקתו ברשות השידור או בטלוויזיה הלימודית, לפי העניין, הסתיימה אחרי יום הפרסום.
(ח)
בהצעה לעובדי רשות השידור להתקבל לעבודה בתאגיד השידור הישראלי, שניתנה אחרי יום התחילה לפי סעיף קטן (ב), ייתן המנהל הכללי הזמני של תאגיד השידור הישראלי עדיפות לעובד ותיק של רשות השידור, כהגדרתו בסעיף 98יא [צ״ל: בסעיף 98א], העומד בתנאי המשרה, כפי שקבע המנהל הכללי הזמני ובכפוף לשיקולים מקצועיים.
נושאי משרה ראשונים [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
על אף האמור בסעיפים 52(ב)(1) ו־47(ב), ועדת איתור מיוחדת לבחירת נושאי משרה תבחר את נושאי המשרה הראשונים של התאגיד (בסעיף זה – ועדת האיתור המיוחדת), ובכלל זה את מנהל חטיבת החדשות, ותמנה אותם.
(ב)
חברי ועדת האיתור המיוחדת יהיו המנהל הכללי הזמני, והוא יהיה היושב ראש, יושב ראש ועדת האיתור ונושא משרה נוסף שקבע המנהל הכללי הזמני; עד לבחירתו של נושא משרה נוסף כאמור יהיה סמנכ״ל הכספים הראשון חבר ועדת האיתור המיוחדת.
(ג)
נושאי המשרה שימונו לפי סעיף קטן (א), יועסקו בתאגיד השידור הישראלי לתקופה שלא תעלה על שנתיים מיום תחילת עבודתם, ואולם אין באמור כדי למנוע את קבלתם לעבודה בתאגיד השידור הישראלי לפי הוראות סעיף 52.
(ד)
הוראות סעיף זה יחולו עד למינוי המועצה; ואולם החל הליך איתור לפי סעיף זה תסיים ועדת האיתור המיוחדת את הליך האיתור כאמור בסעיף זה, ואם טרם מונה נושא המשרה, יהיה מינויו טעון את אישור המועצה.
הגדלת תקופת שירות
(א)
לשם קביעת זכויות של גמלאי רשות השידור שפרש ביום התחילה או של גמלאי הטלוויזיה הלימודית שפרש עד למועד שיקבע שר האוצר, שחלות בעניינו הוראות חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970 (בסעיף זה – חוק הגמלאות), תחושב תקופת השירות כתקופה ארוכה משהיתה למעשה, כך ששיעור קצבתו יגדל בשיעור של עשר נקודות האחוז או בשיעור בנקודות האחוז שבו היה גדל שיעור קצבתו אילו שירת עד תום החודש שבו היה מגיע לגיל פרישת חובה לפי חוק גיל פרישה, התשס״ד–2004, לפי הנמוך, ובלבד ששיעור הקצבה לא יעלה על 70 אחוזים מהמשכורת הקובעת של העובד, המחושבת כאילו עבד במשרה מלאה בכל תקופת שירותו, והכול בכפוף לתנאים שנקבעו לעניין הגדלת תקופת השירות לפי סעיף 100 לחוק הגמלאות, ובכפוף לתנאים אלה:
(1)
בחודש שבו פרש הגמלאי הוא הגיע לגיל 50 וטרם הגיע לגיל 64 ו־11 חודשים;
(2)
לגבי מי ששולם לו מענק לפי סעיף 22(א) לחוק הגמלאות, שחושב בהתאם להוראות פסקה (2) של הסעיף האמור, ושבמסגרת הקצבה שהוא זכאי לה בזמן פיטוריו לעניין אותה פסקה לא הובאה בחשבון הגדלת תקופת השירות שהוא זכאי לה לפי סעיף זה – העובד השיב לאוצר המדינה את ההפרש שבין סכום המענק ששולם לו לבין סכום המענק המגיע לו כשמובאת בחשבון הגדלת תקופת השירות כאמור;
(3)
תנאים נוספים שיקבע שר האוצר בצו.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), שר האוצר רשאי לקבוע בצו שהגדלות תקופת השירות לפי סעיף זה יחולו גם לגבי גמלאים שפרשו לפני יום התחילה או בגיל אחר מהאמור בסעיף קטן (א)(1), בתנאים שיקבע.
הוראות מעבר לעניין קבלת עובדי רשות השידור לשירות המדינה [תיקון: תשע״ז־3, תשע״ח]
(א)
נציב שירות המדינה יציע לעובדים ותיקים של רשות השידור, להתמנות לעובדי המדינה, למשרות שייעד לשם כך, בהתאם לצרכים המקצועיים של המדינה; קבלת עובדים לפי סעיף זה תיעשה בתקופה שמיום התחילה ועד תום ארבעה חודשים מהיום האמור, ותהיה פטורה ממכרז לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959, בתנאים שיקבע נציב שירות המדינה בתוך חודש מיום התחילה.
(ב)
עובד רשות השידור שלא התקבל כעובד תאגיד השידור הישראלי בתוך שלושה חודשים מיום התחילה, יהיה רשאי להתמודד, בתקופה שעד תום שנה ושלושה חודשים מיום התחילה, במכרזים פנימיים או במכרזים בין־משרדיים שתפרסם נציבות שירות המדינה.
(ג)
נציב שירות המדינה ידווח בכתב לוועדת הכלכלה של הכנסת, בתום שלושה חודשים ובתום שישה חודשים מיום התחילה, על יישומו של סעיף זה.
(ד)
בסעיף זה –
”עובד ותיק של רשות השידור“ – עובד רשות השידור כאמור בסעיף 96(ה) ו־(ז), שמלאו לו ביום התחילה 40 שנים והוא אינו זכאי עם פרישתו מרשות השידור לקצבה לפי חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970, או לתשלום קצבת גישור;
”קצבת גישור“ – זכאות לתשלום חודשי עד הגיע העובד לגיל פרישת חובה לפי חוק גיל פרישה, התשס״ד–2004, או עד קרות אירוע מזכה כמשמעותו במסמכי עקרונות מוסכמים בעניין רשות השידור מיום ב׳ באב התשע״ד (29 ביולי 2014), שהסתדרות העובדים הכללית החדשה או אגודת העיתונאים בירושלים ותל אביב צד להם, לפי העניין.
פרק ט״ז: הפסקת פעילות ופירוק
סימן א׳: הפסקת פעילות רשות השידור ופירוקה
הגדרות – פרק ט״ז
בפרק זה –
”חוק רשות השידור“ – חוק רשות השידור, התשכ״ה–1965, כנוסחו ערב יום הפרסום;
”החשב הכללי“ – החשב הכללי במשרד האוצר;
”הכונס הרשמי“ – כהגדרתו בפקודת החברות;
”המפרק“ – כמשמעותו בסעיף 102;
”נציגי משרד האוצר“ – החשב הכללי והממונה על התקציבים במשרד האוצר;
”פקודת החברות“ – פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983;
”רבעון“ – תקופה של שלושה חודשים, ותחילת הרבעון הראשון לעניין פרק זה, ביום הפרסום;
”הרשות“ – רשות השידור שהוקמה לפי חוק רשות השידור.
הפסקת פעילות הרשות
הרשות תחדל לקיים שידורים ותחדל מכל פעילות הקשורה לשידורים, ביום התחילה.
גביית אגרות בעד החזקת מקלט טלוויזיה [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
על אף האמור בסעיף 28א(א) לחוק רשות השידור, האגרה בעד שנת 2015 ואילך לא תיגבה אגרה בעד החזקת מקלט טלוויזיה.
(ב)
המפרק, ולאחר ביטול האישיות המשפטית של הרשות כאמור בסעיף 115 – החשב הכללי, רשאים להורות כי גביית חובות האגרה בעד החזקת מקלט טלוויזיה שנוצרו לפני יום הפרסום תתבצע בידי רשות האכיפה והגבייה שבמשרד המשפטים.
(ג)
ניתנה הוראה כאמור בסעיף קטן (ב), יחליט השר, בהסכמת מנהל רשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים, אם הגבייה תתבצע באמצעות היחידה שהוקמה בהתאם להחלטת ממשלה מס׳ 545 מיום ז׳ באב התשע״ג (14 ביולי 2013) לצורך גביית חובות לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967 (בסעיף זה – יחידת הגבייה) או בידי המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות לפי חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995; החליט השר לפי האמור כי הגבייה תתבצע באמצעות יחידת הגבייה, תתבצע הגבייה במתכונת שיסכימו עליה מנהל רשות האכיפה והגבייה והמפרק או החשב הכללי, לפי העניין.
מינוי מפרק לרשות ותפקידו
(א)
ביום הפרסום יהיה הכונס הרשמי למפרק הרשות.
(ב)
המפרק יפעל בהתאם להוראות פרק זה להמשך פעילותה וניהולה השוטף של הרשות, לרבות המשך קיום השידורים בידיה, בהיקף שהיה נהוג ערב יום הפרסום, עד ערב יום התחילה, ולהסדרת פירוקה של הרשות.
סמכויות המפרק [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
למפרק יוקנו כל הסמכויות הדרושות לניהולה השוטף של הרשות ולהמשך פעילותה, ובכלל זה יועברו לו הסמכויות של מליאת הרשות, של הוועד המנהל ושל המנהל הכללי של הרשות לפי הוראות חוק רשות השידור.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), מונה המנהל הכללי של תאגיד השידור הישראלי, לא יתקשר המפרק לרכישת הפקות מקומיות קנויות בסכום העולה על 250 אלף שקלים חדשים, אלא באישור המנהל הכללי, ואם טרם מונה המנהל הכללי ומונה מנהל כללי זמני – אלא באישור המנהל הכללי הזמני.
(ג)
למפרק יוקנו לשם פירוק הרשות, כל הסמכויות המוקנות למפרק לפי פקודת החברות בפירוק בידי בית משפט, בשינויים המחויבים ובשינויים הקבועים בפרק זה, ובלבד שלא תיפגע פעילותה השוטפת של הרשות, לרבות קיום השידורים בידיה, עד יום התחילה; עם מינוי המפרק תחדל כהונתם של חברי מליאת הרשות ושל הוועד המנהל.
(ד)
(1)
המפרק יגיש לבית המשפט בקשה למינוי בעל תפקיד שישמש עורך ראשי, ורשאי הוא לשם מילוי תפקידו, להגיש לבית המשפט בקשה למינוי בעלי תפקיד נוספים מטעמו, וכן בקשה לאישור התגמול של בעלי התפקיד מטעמו, לאחר קבלת הערות נציגי משרד האוצר לתגמול האמור.
(2)
הוגשה בקשה כאמור בפסקה (1) ימנה בית המשפט את בעלי התפקיד ויאשר את התגמול שישולם להם; על מינוי עורך ראשי ובעל תפקיד לפי סעיף זה יחולו הוראות לפי סעיף 318 לפקודת החברות, בשינויים המחויבים.
הקפאת הליכים
מיום הפרסום לא יהיה ניתן להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד הרשות, אלא ברשות המפרק ובתנאים שיקבע; לעניין זה, ”הליך“ – כהגדרתו בסעיף 350ב(א) לחוק החברות, בשינויים המחויבים.
המועד להגשת תביעות חוב
(א)
כל נושה של הרשות, לרבות נושה מותנה או עתידי, רשאי להגיש למפרק תביעה בשל חוב שנוצר לפני יום הפרסום, עד למועד שיורה המפרק.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), עובד של הרשות המבקש להגיש תביעת חוב, יגישה כתביעה כוללת בשל חוב שנוצר לפני יום הפרסום ובשל חוב שנוצר לאחריו, לרבות בשל חוב שנוצר עקב סיום העסקתו לפי חוק זה, לא יאוחר ממועד שיקבע המפרק שיהיה לאחר יום התחילה.
(ג)
המפרק יפרסם ברשומות, בשני עיתונים יומיים בשפה העברית ובעיתון אחד נפוץ בשפה הערבית, את המועד האחרון להגשת תביעות כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב).
(ד)
הרשות תופטר מכל חוב כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) שלא הוגשה תביעה לגביו, עד המועד כאמור באותם סעיפים קטנים, אלא אם כן אישר המפרק את הגשתה במועד מאוחר יותר.
עובדי הרשות [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
ביום התחילה תסתיים העסקתם ברשות של עובדי הרשות.
(ב)
אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכותו של המפרק לפטר עובד מסוים לפני יום התחילה.
(ג)
החל ביום הפרסום לא תקבל הרשות עובדים חדשים אלא מטעמים מיוחדים; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על קבלת עובדים והעסקתם באמצעות קבלן כוח אדם, כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996.
(ד)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות של מי שהיה עובד הרשות להתקבל לעבודה בתאגיד השידור הישראלי.
העברת נכסי המקרקעין של הרשות לקניין המדינה
(א)
זכויות הרשות במקרקעין או לגבי מקרקעין, לרבות חובות או התחייבויות הנוגעים אליהן (בסעיף זה – נכסי המקרקעין של הרשות), יעברו לקניין המדינה בלא תמורה, לפי הוראות סעיף זה.
(ב)
(1)
המפרק יכין רשימה של נכסי המקרקעין של הרשות שידועים לו ויעבירה לחשב הכללי לא יאוחר מ־45 ימים לפני יום התחילה או עד ליום ל׳ באב התשע״ה (15 באוגוסט 2015), לפי המוקדם; החשב הכללי יודיע למפרק אם יש ברשימה זכויות שהוא מבקש שיעברו לקניין המדינה, יפרסם ברשומות רשימה של זכויות אלה, והזכויות כאמור יעברו לקניין המדינה ביום הפרסום ברשומות.
(2)
על אף האמור בפסקה (1), החשב הכללי רשאי להורות בכל עת על העברת נכסי המקרקעין של הרשות לקניין המדינה; ביקש החשב הכללי לעשות כן, יודיע למפרק ויפרסם ברשומות, כאמור בפסקה (1), והנכסים יעברו לקניין המדינה ביום הפרסום ברשומות.
(3)
התגלו נכסי מקרקעין של הרשות לאחר מועד ביטול האישיות המשפטית של הרשות – יעברו לקניין המדינה.
(ג)
רשם המקרקעין ירשום בפנקסי המקרקעין לפי בקשת החשב הכללי את זכויות המדינה במקרקעין או את ההערה על הקניית הזכויות בהם, ולא יידרשו כתנאי לרישום הזכויות או ההערה כאמור מסמכים או אישורים נוספים על הבקשה לרישום, ובכלל זה שטר עסקה, ייפוי כוח מאת הרשות, וכל מסמך או אישור המהווה הוכחה לכך ששולמו תשלומי חובה.
(ד)
פעולות המדינה בכל הנוגע לשימוש במקרקעין שהזכויות בהם או לגביהם הוקנו למדינה לפי סעיף זה, ייעשו בתיאום עם המפרק, ובלבד שהמשך פעילותה השוטפת של הרשות, לרבות קיום השידורים בידיה עד יום התחילה, לא ייפגע.
פינוי מתחם רשות השידור ברוממה בירושלים [תיקון: תשע״ו־3]
רשות השידור תפנה את מתחם רשות השידור ברוממה בירושלים עד תום שישה חודשים מיום התחילה.
העברת הארכיון וזכויות הקניין הרוחני של הרשות לתאגיד השידור הישראלי [תיקון: תשע״ה־2]
ארכיון הרשות וכל זכויות הקניין הרוחני של הרשות יעברו לתאגיד השידור הישראלי, ביום התחילה, בלא תמורה.
המחאת חוזים לרכישת הפקות מקומיות קנויות מרשות השידור לתאגיד השידור הישראלי [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
תאגיד השידור הישראלי יודיע למפרק, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מיום התחילה, על חוזים לרכישת הפקות מקומיות קנויות, שנכרתו בידי הרשות, לפני יום הפרסום, שהוא מבקש שיומחו אליו.
(ב)
עד למועד מתן ההודעה כאמור בסעיף קטן (א) יעמדו בתוקפם החוזים האמורים באותו סעיף קטן, המפרק לא יפעל לוויתור עליהם, והוראות סעיף 350י לחוק החברות לא יחולו; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של הצד השני לחוזה לבטלו בשל הפרתו בידי הרשות, אלא אם כן ביקש המפרק לאמצו ובית המשפט אישר את אימוצו בהתאם להוראות סעיף 350ח לחוק החברות, בשינויים המחויבים.
(ג)
הודיע תאגיד השידור הישראלי לפי הוראות סעיף קטן (א) על החוזים שהוא מבקש שיומחו לו, יראו חוזים אלה כאילו אומצו בידי המפרק במועד מתן ההודעה כאמור, ואולם חוזים שלצד השני קיימת זכות לבטלם בשל הפרתם בידי הרשות, לא יאומצו אלא באישור בית משפט לפי הוראות סעיף 350ח לחוק החברות, והמפרק יפעל לאימוצם כאמור.
(ד)
חוזים שנכרתו בידי המפרק וחוזים שאומצו לפי הוראות סעיף קטן (ג) יומחו לתאגיד השידור הישראלי ביום התחילה, גם אם נקבעה בחוזה הוראה המונעת המחאה כאמור, ולעניין המחאת חבות – גם בלא הסכמת הצד השני לחוזה.
(ה)
הומחו חוזים לתאגיד השידור הישראלי לפי סעיף קטן (ד), יראו כאילו הומחו לתאגיד כאמור גם כל החיובים במסגרת אותם חוזים, שמועד פירעונם לאחר יום הפרסום, למעט חיובים בנוגע לשידורים ששודרו או ישודרו בידי הרשות עד יום התחילה; נפרעו בידי המפרק חיובים המומחים לפי הוראות סעיף קטן זה לתאגיד השידור הישראלי, ישיב תאגיד השידור הישראלי למפרק את הסכומים האמורים.
(ו)
על אף האמור בסעיף 105, תביעת חוב בשל חוזים לרכישת הפקות מקוריות קנויות תוגש לא יאוחר מהמועד שיקבע המפרק, שיהיה לאחר יום התחילה; המפרק יפרסם את המועד האחרון להגשת תביעות חוב כאמור ברשומות, בשני עיתונים יומיים בשפה העברית ובעיתון אחד נפוץ בשפה הערבית.
סמכות לדרוש מידע [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
תאגיד השידור הישראלי רשאי לדרוש מהמפרק מידע ומסמכים בכל עניין הנוגע להתקשרויות הרשות לרכישת הפקות מקומיות קנויות, לזכויות הקניין הרוחני של הרשות, לארכיון הרשות ולנכסים המהווים חלק ממערך השידורים של הרשות, ורשאי הוא לעיין ברשומות ובמסמכים של הרשות הנוגעים לעניינים אלה.
(ב)
נדרש המפרק למסור מידע לפי סעיף קטן (א), יעבירו לתאגיד השידור הישראלי בהקדם האפשרי.
סמכויות נציגי משרד האוצר [תיקון: תשע״ה־2]
(א)
המפרק לא יתפשר עם נושה של הרשות או עם אדם הנתבע בידי הרשות, אלא בהסכמה מראש של נציגי משרד האוצר; נציגי משרד האוצר רשאים להודיע למפרק כי לא נדרשת הסכמתם כאמור בסעיף קטן זה לסוג מסוים של פשרה; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות חוק יסודות התקציב.
(ב)
נציגי משרד האוצר רשאים להורות למפרק להעביר נכסים מסוימים, בלא תמורה, לקניין המדינה, או בהסכמת תאגיד השידור הישראלי – לקניינו; הורו כאמור, יפעל המפרק להעברת הנכסים כאמור, ובלבד שהעברתם לא תפגע בהמשך פעילותה השוטפת של הרשות, לרבות קיום השידורים בידיה, עד יום התחילה.
דיווחי המפרק לנציגי משרד האוצר
(א)
המפרק ימציא לנציגי משרד האוצר את הכרעותיו בתביעות חוב, בהקדם האפשרי.
(ב)
המפרק יגיש לנציגי משרד האוצר, מדי רבעון, דוח על ההליכים לפי פרק זה; דוח כאמור יכלול, בין השאר, מידע על הכנסות הרשות באותו רבעון, הוצאות שהוצאו בניהול הרשות או לשם פירוקה, נכסים שמומשו, תביעות חוב שאושרו ותביעות שנפרעו.
מימון הוצאות ניהול ופירוק ופירעון חובות הרשות [תיקון: תשע״ה־2, תשע״ו]
(א)
הוצאות ניהול הרשות מיום הפרסום והוצאות פירוקה, לרבות שכר טרחת המפרק ובעלי התפקיד מטעמו (בסעיף זה – הוצאות ניהול ופירוק) וכן חובות הרשות ישולמו מתוך הכנסות הרשות ונכסיה; עלה סכום הוצאות הניהול והפירוק וחובות הרשות על הכנסות הרשות ונכסיה, ישולם ההפרש בידי המדינה לפי סעיף זה.
(ב)
(1)
סבר המפרק כי לא יהיה ניתן לשלם את הוצאות הניהול והפירוק מתוך הכנסות הרשות ונכסיה, יגיש לנציגי משרד האוצר בקשה למימון חלק ההוצאות שלא ניתן לשלמו (בסעיף זה – יתרת ההוצאות לתשלום), בצירוף נימוקים; המפרק לא יוציא הוצאות ניהול ופירוק שלא ניתן לשלמן מתוך הכנסות הרשות ונכסיה בטרם קבלת אישור נציגי משרד האוצר למימון הסכום הנדרש.
(2)
בקשה של המפרק כאמור בפסקה (1) יכול שתוגש לפני תחילת כל רבעון בעד ההוצאות הצפויות באותו רבעון (בסעיף קטן זה – בקשה רבעונית); הוגשה בקשה רבעונית, אין בכך כדי לגרוע מסמכות המפרק להגיש בקשה נוספת למימון יתרת ההוצאות לתשלום במהלך אותו רבעון, אם מצא לנכון לעשות כן.
(3)
הוגשה בקשה לפי סעיף קטן זה וסברו נציגי משרד האוצר כי לא יהיה ניתן לשלם את יתרת ההוצאות לתשלום מתוך הכנסות הרשות ונכסיה, וכי הוצאות הניהול והפירוק שלגביהן מתבקש המימון נדרשות לשם המשך ניהולה של הרשות או לשם פירוקה, לפי העניין, תעביר המדינה למפרק, בהקדם האפשרי, את הסכום הנדרש למימון יתרת ההוצאות לתשלום; הוגשה לפי פסקה (2) בקשה רבעונית, יועבר הסכום הנדרש לפני תחילת הרבעון; נציגי משרד האוצר לא יסרבו לבקשה לפי סעיף קטן זה, אם סירובם יגרור פגיעה בשידורים, כפי שהיה נהוג בשנתיים שקדמו ליום הפרסום; לעניין זה לא יראו את צמצום מספר העובדים כשלעצמו כפגיעה בשידורים.
(4)
אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לאפשר התערבות בתוכן שידוריה של הרשות.
(5)
(נמחקה).
(ב1)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), המדינה תעביר למפרק את הסכום הנדרש למימון יתרת ההוצאות לתשלום, ובלבד שעד ליום י״ט בכסלו התשע״ו (1 בדצמבר 2015), נחתמו חוזים הנדרשים לפינוי מתחם רשות השידור בתל אביב.
(ג)
(1)
המפרק יודיע לנציגי משרד האוצר על תביעות החוב הסופיות שלא ניתן לפרען במועד מתוך הכנסות הרשות ונכסיה; הודיע המפרק כאמור, תעביר המדינה למפרק את הסכום הנדרש לפירעון תביעות החוב הסופיות כאמור בהקדם האפשרי; לעניין זה, ”תביעת חוב סופית“ – תביעת חוב שאושרה בידי המפרק וחלף המועד להגשת ערעור על החלטת המפרק בידי הנושה או בידי המדינה, בלי שהוגש ערעור, ואם הוגש ערעור – תביעת חוב שאושרה בבית המשפט או חלק מתביעת החוב שאינו שנוי במחלוקת.
(2)
בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), המפרק רשאי להגיש בקשה לנציגי משרד האוצר, לפני תחילת כל רבעון, למימון תביעות החוב שהמפרק סבור כי יידרש לשלם במהלך אותו רבעון וכי לא יהיה ניתן לפרען באותו רבעון מתוך הכנסות הרשות ונכסיה (בסעיף קטן זה – בקשה רבעונית).
(3)
הוגשה בקשה רבעונית לפי פסקה (2) וסברו נציגי משרד האוצר כי לא יהיה ניתן לפרוע את תביעות החוב כאמור באותה בקשה, באותו רבעון, מתוך הכנסות הרשות ונכסיה, תעביר המדינה למפרק את הסכום הנדרש לפירעון התביעות, לפני תחילת הרבעון.
העברת יתרת כספים או נכסים למדינה
נותרה יתרת כספים או נכסים לאחר פירעון חובות הרשות ותשלום הוצאות ניהולה ופירוקה, יעביר המפרק את היתרה למדינה.
ביטול האישיות המשפטית של רשות השידור
(א)
סיים המפרק לממש את נכסי הרשות, לשלם את כל חובותיה, ואם נותרה יתרה – להעבירה למדינה, יודיע לנציגי משרד האוצר על סיום הליכי הפירוק; להודעה יצורף דוח סופי המפרט את החובות, נכסי הרשות וההוצאות שהוצאו במסגרת ההליכים לפי פרק זה; לעניין זה לא יראו חובות אגרה כאמור בסעיף 101(ב), שטרם נגבו, כנכסי הרשות שטרם מומשו, ואם נותרו חובות כאמור – תעבור הזכות לגבייתם, למדינה.
(ב)
הגיש המפרק הודעה בצירוף דוח לפי סעיף קטן (א), יאשרו נציגי משרד האוצר את סיום הליכי הפירוק, בכתב, אלא אם כן סברו כי נפלה טעות בדוח האמור או כי טרם מומשו כל נכסי הרשות.
(ג)
60 ימים לאחר אישור נציגי משרד האוצר לפי סעיף קטן (ב), תחדל הרשות מלהיות אישיות משפטית והמפרק יסיים את תפקידו, אלא אם כן החליט בית המשפט אחרת.
(ד)
(1)
המפרק יפרסם הודעה על מתן אישור נציגי משרד האוצר לסיום הליכי הפירוק ועל המועד הצפוי של ביטול האישיות המשפטית הצפוי של הרשות לפי סעיף קטן (ג), בשני עיתונים יומיים בשפה עברית, בעיתון אחד בשפה הערבית ובאתר האינטרנט של הכונס הרשמי.
(2)
המפרק יפרסם הודעה ברשומות על ביטול האישיות המשפטית של הרשות, ומועדו.
פטור מתשלומי חובה [תיקון: תשע״ה־2]
העברת נכסים, חובות והתחייבויות לפי פרק זה, למדינה או לתאגיד השידור הישראלי, או רישום הזכויות בנכסים או לגביהם על שם המדינה או על שם תאגיד השידור הישראלי, יהיו פטורים מתשלום כל מס, אגרה, היטל או תשלום חובה אחר שיש לשלמו על פי דין או הסכם, ואולם אין באמור כדי לפטור אדם מכל חבות של מס, אגרה, היטל או תשלום חובה שחלה על הבעלים או על המחזיק בנכסים ערב העברת הנכסים או רישום הזכויות בהם כאמור בסעיף זה.
בית המשפט המוסמך
בית המשפט המוסמך לדון בכל עניין העולה מהליכים לפי פרק זה הוא בית המשפט המחוזי בירושלים, שידון בדן יחיד.
פנייה לבית משפט
(א)
המפרק רשאי לפנות לבית המשפט בכל עניין העולה מהליכים לפי פרק זה, לרבות בעניין החלטה של נציגי משרד האוצר.
(ב)
מי שנפגע על ידי מעשה או החלטה של המפרק וכן המדינה רשאים לפנות לבית המשפט ובית המשפט רשאי לאשר, לבטל או לשנות את המעשה או ההחלטה ולתת כל צו בעניין כפי שייראה לו צודק.
(ג)
כל בקשה שהוגשה לבית המשפט תומצא למדינה בהקדם האפשרי, ותינתן לה הזדמנות להביע את עמדתה בהליך.
החלת הוראות פקודת החברות וחוק החברות
(א)
על הליכים לפי פרק זה יחולו הוראות החיקוקים המפורטים להלן, הכול בשינויים המחויבים, בשינויים המפורטים בסעיף קטן (ב) ובשינויים הקבועים בפרק זה:
(1)
ההוראות לפי פקודת החברות החלות על פירוק חברה בידי בית המשפט, לרבות הוראות העונשין שבסעיפים 373 עד 378, למעט סעיפים 244 עד 272, 275, 277 עד 278, 280, 281, 283 עד 285, 287, 292 עד 296, 300 עד 304, 308, 309, 313 עד 315, 316(א), (ב) ו־(ד), 317, 348 עד 351, 354, 361 עד 365 בכל הנוגע לנכס מכביד שהוא חוזה קיים כהגדרתו בסעיף 350ח לחוק החברות, 366 עד 369, 371 ו־372, ולמעט תקנות החברות (מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ״א–1981;
(2)
(ב)
(1)
לעניין פקודת החברות – יראו את יום הפרסום כמועד מתן צו הפירוק ותחילת הפירוק, ולעניין חוק החברות – יראו את יום הפרסום כמועד מתן צו הקפאת הליכים ומועד תחילת הליכי ההבראה;
(2)
לעניין סעיפים 306 ו־307 לפקודת החברות – הפעלת הסמכויות לפי הסעיפים האמורים אינה טעונה אישור של בית משפט או ועדת ביקורת ואינה כפופה לפיקוחו של בית המשפט, ואולם אין בכך כדי לגרוע מהוראות סעיף 118 לחוק זה;
(3)
לעניין סעיף 350ג לחוק החברות – הסמכויות הנתונות לפיו לבית המשפט, יהיו נתונות למפרק;
(4)
לעניין סעיף 350ג(ב) לחוק החברות – לא יינתן היתר כאמור באותו סעיף לגבי נכס מקרקעין;
(5)
לעניין סעיפים 350ג, 350ה ו־350יב לחוק החברות – יראו בהוראות סעיף 113 לחוק זה, כדרך אחרת המבטיחה הגנה הולמת;
(6)
ההוראות החלות על בעל תפקיד לפי חוק החברות יחולו על המפרק;
(7)
הוצאות הבראה לפי חוק החברות והוצאות פירוק לפי פקודת החברות ייחשבו הוצאות ניהול ופירוק לעניין פרק זה.
סימן ב׳: הפסקת פעילות הטלוויזיה הלימודית
הפסקת פעילות הטלוויזיה הלימודית [תיקון: תשע״ו־2]
הטלוויזיה הלימודית תפסיק את שידוריה שנה ושלושה חודשים לאחר יום התחילה (בפרק זה – יום המעבר), והחל ביום המעבר יקיים תאגיד השידור הישראלי שידורים בערוץ לילדים ולנוער כאמור בסעיף 63(ב)(2).
המחאת חוזים לרכישת הפקות מקומיות קנויות מהטלוויזיה הלימודית לתאגיד השידור הישראלי [תיקון: תשע״ה־2, תשע״ו־2]
(א)
ביום המעבר יומחו לתאגיד השידור הישראלי חוזים לרכישת הפקות מקומיות קנויות שנכרתו בידי הטלוויזיה הלימודית, גם אם נקבעה בחוזה הוראה המונעת המחאה כאמור, ולעניין המחאת חבות – גם בלא הסכמת הצד השני לחוזה.
(ב)
בשנה שלאחר יום המעבר יהיה תאגיד השידור הישראלי חייב לשדר בערוץ הטלוויזיה לילדים ולנוער, ארבע שעות שידור ביממה, לכל היותר, הפקות מקומיות קנויות שהופקו או שודרו בטלוויזיה הלימודית בשנה שקדמה ליום המעבר, אם משרד החינוך ביקש זאת; אין באמור כדי למנוע מתאגיד השידור הישראלי לשדר מיוזמתו הפקות מקומיות קנויות כאמור בפרק זמן העולה על האמור בסעיף קטן זה.
העברת הארכיון וזכויות הקניין הרוחני של הטלוויזיה הלימודית לתאגיד השידור הישראלי [תיקון: תשע״ה־2, תשע״ו־2]
ארכיון הטלוויזיה הלימודית וכל זכויות הקניין הרוחני של הטלוויזיה הלימודית יעברו לתאגיד השידור הישראלי, ביום המעבר, בלא תמורה.
פרק י״ז: תיקונים עקיפים
ביטול חוק רשות השידור
חוק רשות השידור, התשכ״ה–1965 – בטל.
[תיקון: תשע״ה־2]
הנוסח שולב בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט–1959.
[תיקון: תשע״ה־2]
הנוסח שולב בפקודת התעבורה.
[תיקון: תשע״ה־2]
הנוסח שולב בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965.
[תיקון: תשע״ה־2]
[תיקון: תשע״ה־2, תשע״ו־2]
[תיקון: תשע״ה־2, תשע״ו־2]
הנוסח שולב בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971.
[תיקון: תשע״ה־2, תשע״ו־2]
הנוסח שולב בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982.
[תיקון: תשע״ה־2, תשע״ו־2]
הנוסח שולב בחוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ״ד–1984.
הנוסח שולב בחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985.
הנוסח שולב בחוק האזרחים הוותיקים, התש״ן–1989.
[תיקון: תשע״ה־2, תשע״ו־2]
הנוסח שולב בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990.
[תיקון: תשע״ה־2, תשע״ו־2]
הנוסח שולב בחוק הרשות הלאומית לתרבות היידיש, התשנ״ו–1996.
[תיקון: תשע״ה־2, תשע״ו־2]
הנוסח שולב בחוק הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו, התשנ״ו–1996.
[תיקון: תשע״ה־2]
הנוסח שולב בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998.
[תיקון: תשע״ה־2]
[תיקון: תשע״ה־2, תשע״ו־2]
הנוסח שולב בחוק הקולנוע, התשנ״ט–1999.
הנוסח שולב בחוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה, התש״ס–2000.
[תיקון: תשע״ז־3, תשע״ח]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ה־2, תשע״ו־2]
[תיקון: תשע״ה־2, תשע״ו־2]
[תיקון: תשע״ה־2, תשע״ו־2]
הנוסח שולב בחוק הטבות לניצולי שואה, התשס״ז–2007.
[תיקון: תשע״ה־2, תשע״ו־2]
[תיקון: תשע״ו־2]
פרק י״ח: הוראות שעה
הוראת שעה לעניין המשך שידורי הטלוויזיה הלימודית עד יום המעבר [תיקון: תשע״ו־2]
בתקופה שמיום התחילה עד יום המעבר כמשמעותו בסעיף 120 יחולו הוראות אלה:
(1)
הטלוויזיה הלימודית תשדר תכניות לימודיות, חינוכיות ובתחומי התרבות, ההעשרה והחברה, ולא תשדר שידורי חדשות ותכניות בענייני היום;
(2)
סעיף 6(א)(4) לחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012, ייקרא כאילו במקום ”שלושה ערוצי טלוויזיה“ נאמר ”שני ערוצי טלוויזיה“.
הוראת שעה לעניין רכישת תכניות בענייני היום [תיקון: תשע״ו־2]
(א)
(1)
על אף האמור בסעיף 3 לתוספת, בתקופה של שנתיים מיום התחילה רשאית חטיבת החדשות להקצות סכומים לרכישה של תכניות בענייני היום, באופן ובתנאים שעליהם יחליט מנהל חטיבת החדשות.
(2)
על רכישת תכניות בענייני היום בידי חטיבת החדשות בהתאם להוראות סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 47(ג).
(3)
התקשרות לרכישת תכניות בענייני היום טעונה אישור המועצה.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על רכישה של שידורי חדשות בטלוויזיה, ברדיו ובאינטרנט, ובכלל זה מהדורת החדשות המרכזית בטלוויזיה ומבזקי חדשות.
(ג)
תכניות בענייני היום כאמור בסעיף קטן (א) לא יירכשו מאת מורשה לשידורים, בעל רישיון לשידורים, מפיק חדשות עצמאי או עיתון, וכן מאת מי שהוא בעל שליטה או בעל עניין באחד מהם, מאת מי שאחד מהם הוא בעל שליטה או בעל עניין בו או מאת מי שאדם מסוים הוא בעל שליטה או בעל עניין באחד מהם, וכן בעל שליטה או בעל עניין בו; לעניין זה –
”מורשה לשידורים“ – כהגדרתו בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990;
”בעל רישיון לשידורים“, ”עיתון“ ו”מפיק חדשות עצמאי“ – כהגדרתם בסעיפים 1, 6ח4 ו־6כ2 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982, בהתאמה.
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (א), המועצה רשאית להורות למנהל חטיבת החדשות להפיק תכניות בענייני היום, כולן או חלקן, באופן עצמאי, לפני תום התקופה האמורה באותו סעיף קטן, אם נוכחה שחטיבת החדשות ערוכה לכך.
תוספת
(סעיף 64)
1.
הגדרות
בתוספת זו, ”תכנית סוגה (ז׳אנר) עילית“ – הפקות מקומיות קנויות מסוגים אלה:
(1)
”תכנית תעודה“ – תכנית העוסקת בתיעוד של תופעות אנושיות, חברתיות, תרבותיות או פוליטיות, או בתיעוד תופעות או תגליות בטבע או במדע, והיא אינה תכנית בענייני היום;
(2)
”תכנית דרמה“ – תכנית המגוללת סיפור עלילה בעל אופי קומי, דרמטי, מלודרמטי, טרגי או כיוצא בזה.
2.
מימון תכניות המיועדות לשידור בערוץ השידורים המרכזי [תיקון: תשע״ה־2]
ההוצאה השנתית שיוציא תאגיד השידור הישראלי למימון הפקה ולרכישה של תכניות המיועדות לשידור בערוץ השידורים המרכזי תהיה 200 מיליון שקלים חדשים לפחות בכל שנה (בסעיף זה – סכום ההוצאה השנתית לתכניות) שיוקצו כמפורט להלן:
(1)
180 מיליון שקלים חדשים לפחות יוקצו למימון ורכישה של הפקות מקומיות קנויות ותכניות ספורט, מתוכם יוקצו –
(א)
90 מיליון שקלים חדשים לפחות – למימון תכניות סוגה עילית, מסוג תכניות דרמה ותכניות תעודה, בחלוקה של 50 מיליון שקלים חדשים לפחות לתכניות דרמה ו־40 מיליון שקלים חדשים לפחות לתכניות תעודה; ואולם המנהל הכללי רשאי להחליט כי 6 מיליון שקלים חדשים, לכל היותר, מהסכומים האמורים, כפי שיחליט, יוקצו למימון סרטי קולנוע ישראלי כהגדרתו בחוק הקולנוע, התשנ״ט–1999;
(ב)
15 מיליון שקלים חדשים לכל היותר, כל עוד הסכום הנקוב ברישה לא עלה על 180 מיליון שקלים חדשים – לתכניות ספורט;
(2)
סכום של 20 מיליון שקלים חדשים, לכל היותר, מסכום ההוצאה השנתית לתכניות יוקצה לרכישת תכניות שאינן הפקות מקומיות, תכניות ספורט, שידורי חדשות או תכניות בענייני היום.
3.
מימון שידורי חדשות ותכניות בענייני היום [תיקון: תשע״ה־2]
ההוצאה השנתית שיוציא תאגיד השידור הישראלי למימון הפקה של שידורי חדשות ותכניות בענייני היום, ברדיו, בטלוויזיה ועל גבי רשת האינטרנט, תהיה 160 מיליוני שקלים חדשים, לפחות בכל שנה; חטיבת החדשות לא תקצה סכומים לרכישה של שידורי חדשות או תכניות בענייני היום.
4.
מימון תכניות המיועדות לשידור בערוץ לילדים ולנוער [תיקון: תשע״ה־2]
ההוצאה השנתית שיוציא תאגיד השידור הישראלי לרכישה של הפקות מקומיות קנויות המיועדות לשידור בערוץ לילדים ולנוער תהיה 40 מיליון שקלים חדשים לפחות, בכל שנה.
5.
מימון תכניות המיועדות לשידור בערוץ בשפה הערבית [תיקון: תשע״ה־2]
ההוצאה השנתית שיוציא תאגיד השידור הישראלי לרכישה של הפקות מקומיות קנויות המיועדות לשידור בערוץ בשפה הערבית תהיה עד שנת 2019 – 20 מיליון שקלים חדשים לפחות, בכל שנה, והחל בשנת 2020 – 30 מיליון שקלים חדשים לפחות, בכל שנה.
6.
עדכון סכומי ההוצאה השנתית [תיקון: תשע״ו־3]
הסכומים הנקובים בתוספת זו יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה בהתאם לשיעור השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הידוע ביום האמור, לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר בשנה שקדמה לה; הסכומים האמורים יתעדכנו לראשונה ביום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017).
התקבל בכנסת ביום ב׳ באב התשע״ד (29 ביולי 2014).
- בנימין נתניהו
ראש הממשלה - גלעד ארדן
שר התקשורת - ראובן ריבלין
נשיא המדינה - יולי יואל אדלשטיין
יושב ראש הכנסת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.