חוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים מתוך

חוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998

2000740

ס״ח תשנ״ח, 348; תש״ס, 194; תשס״ה, 204, 428, 750, 763; תשס״ט, 328; תשע״ד, 815; תשע״ה, 292; תשע״ו, 1219; תשע״ז, 18, 494; תשע״ח, 935; תשע״ט, 86, 182; תשפ״ב, 6; תשפ״ג, 23, 123, 198; תשפ״ד, 1322.

תיקון התוספות: ק״ת תשס״ג, 681; תשס״ז, 98, 376, 950; תשס״ח, 932; תש״ע, 618; תשע״א, 22; תשע״ב, 199, 1501; תשע״ד, 1670; תשע״ה, 838; תשע״ו, 1424, 2227; תשע״ז, 1170, 1170, 1171; תשע״ח, 2360; תשפ״ב, 2658.

1.

הגדרות [תיקון: תשס״ה, תשע״ו, תשע״ט, תשע״ט־2, תשפ״ג־3]

בחוק זה –

”האזור הימי“ – רצועת מימי החופין של ישראל, וכן המדף היבשתי כהגדרתו בחוק הספנות (עבירות נגד ביטחון השיט הבין־לאומי ומיתקנים ימיים), התשס״ח–2008, ורצועת הים שמעליו;

”בריכת נמל“ – השטח הימי התחום והסגור על ידי קצוות שוברי הגלים שבתחומי הנמל;

”גוף ציבורי“ – כל גוף המנוי בתוספות, ולגבי משרד ממשלתי המנוי בתוספות – לרבות יחידות הסמך שלו;

”הועדה“ – ועדת הערר לפי סעיף 7;

”הוועדה המייעצת“ – ועדה מייעצת שהוקמה לפי סעיף 11א;

”התאמה ביטחונית“ ו”סיווג ביטחוני“ – כמשמעותם בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002;

”חוק משק הגז הטבעי“ – חוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002;

”חוק הנפט“ – חוק הנפט, התשי״ב–1952;

”חוק רשות הספנות והנמלים“ – חוק רשות הספנות והנמלים, התשס״ד–2004;

”מאבטח“ – אדם שהתמנה לפי סעיף 13, לשם ביצוע פעולות אבטחה בגוף ציבורי;

”מיתקן ימי“ – מיתקן הנמצא באזור הימי, לרבות כלי שיט כהגדרתו בחוק הספנות (כלי שיט), התש״ך–1960, המשמש לביצוע סקר לגילוי נפט או לקידוח, להפקה, להולכה, להנזלה או לגיזוז של נפט, או לטיפול בנפט, לאגירתו או להובלתו;

”ממונה בטחון“ – מי שמונה על פי חוק זה להיות אחראי על ארגון פעולות אבטחה ועל הפיקוח עליהן, בגופים המפורטים בתוספות;

”מערך הסייבר הלאומי“ – מערך הסייבר הלאומי שהוקם על פי החלטת הממשלה ופועל בהתאם להחלטותיה;

”נפט“ – כהגדרתו בחוק הנפט;

”נציג מערך הסייבר הלאומי“ – ראש מערך הסייבר הלאומי או עובד המערך שהוא מינה;

”נציג צה״ל“ – מי שמונה על ידי ראש המטה הכללי בצבא הגנה לישראל;

”נציג השב״כ“ – מי שמונה על ידי ראש שירות הביטחון הכללי;

”מערכות ממוחשבות חיוניות“ – מערכות ממוחשבות שנקבעו כחיוניות על ידי הגוף שהסמיכה לכך הממשלה;

”סוג פעולות אבטחה“ – כל אחד מאלה:

(1)

פעולות אבטחה פיזית;

(2)

פעולות לאבטחת מידע;

(3)

פעולות לאבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות;

(4)

פעולות אבטחה ימית;

”עלות תקציבית“ – 6,575,995 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2023), בכפוף להוראות סעיף 17(ג);

”פעולות אבטחה“ –

(1)

לענין הגופים המנויים בתוספות הראשונה, השניה והשלישית – פעולות אבטחה פיזית, ולענין הגופים המנויים בתוספות הראשונה והשניה גם פעולות לאבטחת מידע;

(2)

לענין הגופים המנויים בתוספות הרביעית והחמישית – פעולות לאבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות;

(3)

לעניין גופים המנויים בתוספת השישית – פעולות אבטחה ימית;

”פעולות אבטחה ימית“ – פעולות הדרושות לשם שמירה על ביטחונו של אדם או שמירה על רכוש, במבנה או במקום של גוף ציבורי הנמצא באזור הימי, וכן פעולות למניעת פגיעה בכל אחד מאלה;

”פעולות אבטחה פיזית“ – פעולות הדרושות לשם שמירה על ביטחונו של אדם או שמירה על רכוש, במבנה או במקום של גוף ציבורי שאינו נמצא באזור הימי, וכן פעולות למניעת פגיעה בכל אחד מאלה;

”פעולות לאבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות“ – פעולות הדרושות לשם שמירה על מערכות ממוחשבות, שגוף שהסמיכה הממשלה קבע שהן מערכות ממוחשבות חיוניות, על מידע האגור במערכות אלה ועל מידע מסווג הקשור למערכות אלה, וכן פעולות למניעת פגיעה במערכות או במידע כאמור;

”פעולות לאבטחת מידע“ – פעולות הדרושות לשם שמירה על מידע מסווג של גוף ציבורי או מידע כאמור המצוי אצלו, וכן פעולות למניעת פגיעה בכל אחד מאלה;

”קצין מוסמך“ –

(1)

לענין הגופים המנויים בתוספת הראשונה – נציג השב״כ;

(2)

לענין הגופים המנויים בתוספת השניה –

(א)

לגבי פעולות אבטחה פיזית – קצין משטרה;

(ב)

לגבי התאמה ביטחונית – נציג השב״כ;

(ב1)

לגבי פעולות לאבטחת מידע –

(1)

לגבי גופים המנויים בתוספת השנייה אך אינם מנויים בתוספת החמישית – נציג השב״כ;

(2)

לגבי גופים המנויים גם בתוספת השנייה וגם בתוספת החמישית – נציג מערך הסייבר הלאומי, בכפוף להוראות סעיף 22ב;

(ג)

(נמחקה);

(3)

לענין הגופים המנויים בתוספת השלישית – קצין משטרה;

(4)

לענין הגופים המנויים בתוספת הרביעית – נציג השב״כ;

(5)

לעניין הגופים המנויים בתוספת החמישית – נציג מערך הסייבר הלאומי;

(6)

לעניין הגופים המנויים בתוספת השישית, לגבי פעולות אבטחה ימית – נציג צה״ל;

”קצין משטרה“ – קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה, שמינה המפקח הכללי של המשטרה;

”רשות האסדרה“ – כמשמעותה בסעיף 4 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021;

”השר“ – השר לבטחון הפנים.

2.

חובת מינוי ממונה בטחון [תיקון: תשע״ו, תשע״ט, תשע״ט־2]

(א)

גוף ציבורי ימנה ממונה בטחון שיהיה כפוף במישרין למנהל הגוף הציבורי או לסגנו.

(ב)

השר רשאי לפטור גוף ציבורי המנוי בתוספת השלישית מן החובה למנות ממונה בטחון, ומשעשה כן – לא יחולו על הגוף הציבורי הוראות חוק זה.

(ג)

(1)

מי שמונה כממונה בטחון רשאי למלא תפקיד נוסף בגוף הציבורי ובלבד שאין בכך, לדעת הקצין המוסמך, כדי לפגוע בתפקידו כממונה בטחון.

(2)

על החלטת הקצין המוסמך לפי פסקה (1) רשאי הגוף הציבורי לערור בפני הועדה.

(ד)

פועל גוף ציבורי בכמה אתרים, רשאי קצין מוסמך לקבוע כי ימונה בו נוסף על ממונה הבטחון גם ממונה בטחון שיהיה אחראי באתרים שבהם פועל הגוף הציבורי (להלן – ממונה בטחון מקומי); ממונה בטחון מקומי יהיה כפוף לממונה הבטחון.

(ה)

היה הגוף הציבורי מנוי בתוספת השניה, רשאי הקצין המוסמך לקבוע כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד) בהסכמת נציג השב״כ, ואם היה מנוי גם בתוספת החמישית – גם בהסכמת נציג מערך הסייבר הלאומי.

(ו)

היה הגוף הציבורי מנוי הן בתוספת השישית והן בתוספת אחרת לחוק זה, תיעשה הקביעה לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד) בידי כל הקצינים המוסמכים הנוגעים לאותו גוף, יחד.

2א.

אחראי על אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות [תיקון: תשס״ה, תשע״ו, תשע״ט, תשפ״ג־3]

גוף ציבורי המנוי בתוספת הרביעית או בתוספת החמישית ימנה, באישור הקצין המוסמך ובהתאם לתנאי הכשירות וההכשרה שקבע, אחראי על ארגון וביצוע פעולות לאבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות והפיקוח עליהן (בחוק זה – אחראי על אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות); היה ממונה הביטחון של אותו גוף ציבורי בעל תנאי כשירות והכשרה כאמור בסעיף זה, רשאי הגוף הציבורי למנותו כאמור להיות אחראי על אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות; ואולם לעניין גוף ציבורי המנוי בתוספת החמישית, מינוי כאמור טעון אישור של נציג מערך הסייבר הלאומי; הוראות סעיפים 6 עד 9 יחולו, בשינויים המחויבים, על אחראי מערכות ממוחשבות חיוניות ועל מועמד לתפקיד זה, לפי העניין.

3.

סמכויות ממונה ביטחון [תיקון: תשס״ה־3]

(א)

לשם ביצוע פעולות אבטחה יהיו לממונה ביטחון בגוף ציבורי הסמכויות המפורטות בפסקאות (1) עד (5) –

(1)

לערוך חיפוש ולתפוס חפץ לפי הוראות סעיפים 3 ו־4(2) לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס״ה–2005 (בחוק זה – חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור);

(2)

לדרוש מאדם הנכנס למקום שבו פועל הגוף הציבורי, או מאדם הנמצא בו או בסביבתו הקרובה, למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, שהוא חייב בהחזקתה על פי כל דין;

(3)

סירב אדם לדרישת הזדהות, לחיפוש או לתפיסה, יהיו לממונה ביטחון הסמכויות המפורטות בסעיף 5 לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור;

(4)

היה לממונה ביטחון חשד סביר שאדם נושא שלא כדין נשק או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, או שהוא עומד לבצע עבירה העלולה לסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה, יהיו לו סמכויות עיכוב כנגד אותו אדם לפי הוראות סעיף 6 לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור;

(5)

(א)

נאסרה לפי כל דין הכנסת נשק או נשיאתו במקום שבו פועל גוף ציבורי, רשאי ממונה ביטחון לדרוש מאדם הנכנס לאותו מקום כי יפקיד בעת שהייתו במקום את הנשק שהוא נושא, או למנוע ממנו את הכניסה עם נשק כאמור, אף תוך שימוש בכוח סביר – אם סירב להישמע להוראותיו;

(ב)

הפקדת נשק לפי סעיף זה תהיה בדרך שנקבעה לפי סעיף 10(ג) לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור;

(6)

בסעיף קטן זה, ”נשק“ – כהגדרתו בסעיף 2 לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור.

(ב)

בגופים ציבוריים שיקבע השר בצו, יהיו לממונה ביטחון הסמכויות האמורות בסעיף זה בשינויים המחויבים גם כשהוא מבצע פעולות אבטחה בעת ליווי כלי רכב או אנשים מחוץ למקום שבו פועל הגוף הציבורי.

הגופים הציבוריים להלן נקבעו כגופים ציבוריים שלממונה ביטחון שבהם יהיו הסמכויות האמורות בסעיף 3 לחוק בשינויים המחויבים, גם כשהוא מבצע פעולות אבטחה בעת ליווי כלי רכב או אנשים מחוץ למקומות שבהם פועל הגוף הציבורי: המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ומשרד ראש הממשלה (ק״ת תשס״ו, 588); שירות הביטחון הכללי (ק״ת תשס״ו, 711); משרדי ממשלה שאינם מנויים בתוספת הראשונה לחוק, בנק ישראל, מקורות חברת המים לישראל, חברת החשמל לישראל בע״מ, בזק החברה הישראלית לתקשורת בע״מ, חברת פלאפון תקשורת בע״מ, חברת סלקום ישראל בע״מ, חברת פרטנר תקשורת בע״מ, חברת מירס תקשורת בע״מ, רשות הדואר, חברת רכבת ישראל בע״מ, מינהל מקרקעי ישראל, המוסד לביטוח לאומי, רשות העתיקות (ק״ת תשס״ו, 770); משרד הביטחון, מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם בחוק (ק״ת תשס״ו, 830); משרד החוץ ולשכת נשיא המדינה (ק״ת תשע״ב, 778); רשויות ציבוריות לעניין אבטחת ”אישיות מאוימת“ לפי סעיף 341א לפקודת העיריות כאמור בתוספת השלישית לחוק (ק״ת תשע״ה, 1108); משרד מבקר המדינה (ק״ת תשע״ט, 3354).

4.

תנאים לקבלת אישור למינוי ממונה בטחון [תיקון: תשס״ה, תשע״ו, תשע״ט, תשע״ט־2]

(א)

(1)

לא ימונה אדם לממונה ביטחון, אלא אם כן נמצא כשיר לכך על ידי הקצין המוסמך.

(2)

לעניין מינוי בגופים המנויים בתוספת השנייה ואינם מנויים בתוספת החמישית, מינוי ממונה ביטחון טעון אישור של קצין משטרה ונציג השב״כ.

(3)

לעניין מינוי בגופים המנויים גם בתוספת השנייה וגם בתוספת החמישית, מינוי ממונה ביטחון טעון אישור של קצין משטרה, נציג השב״כ ונציג מערך הסייבר הלאומי.

(א1)

(1)

היה הגוף הציבורי מנוי הן בחלק א׳ לתוספת השישית והן בתוספת אחרת לחוק זה, יינתן האישור לכשירותו של מועמד לשמש כממונה ביטחון, לפי סעיף קטן (א), בידי כל הקצינים המוסמכים הנוגעים לאותו גוף, יחד.

(2)

היה הגוף הציבורי מנוי הן בחלק ב׳ לתוספת השישית והן בתוספת אחרת לחוק זה, יינתן האישור לכשירותו של מועמד לשמש כממונה ביטחון, לפי סעיף קטן (א), בידי כל הקצינים המוסמכים הנוגעים לאותו גוף, יחד, למעט נציג צה״ל.

(ב)

בקשה לאישור כשירותו של מועמד לשמש כממונה בטחון (להלן – מועמד) תוגש בכתב על ידי הגוף הציבורי לקצין המוסמך.

(ג)

הקצין המוסמך יאשר את כשירותו של מועמד אם התקיימו בו כל אלה:

(1)

הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל;

(2)

מלאו לו 25 שנים;

(3)

הוא בוגר קורס פיקודי בצבא הגנה לישראל, במשטרת ישראל, בשירות הבטחון הכללי, בשירות בתי הסוהר או ביחידת הממונה על הביטחון במערכת הביטחון, או שהוא בעל ניסיון של שלוש שנים רצופות לפחות, במהלך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה, בעיסוק בתחום הבטחון או האבטחה, המכשיר אותו, לדעת הקצין המוסמך, לשמש כממונה בטחון;

(4)

הוא בעל תואר אקדמי;

(5)

הוא בעל רשיון לנשיאת כלי יריה לפי חוק כלי יריה, התש״ט–1949 (להלן – חוק כלי יריה), או שמנהל משרד הבריאות או מי שהוסמך על ידו אישר שאין בידו מידע בנוגע למועמד כאמור בסעיפים 11א או 11ב לחוק כלי יריה, אשר בשלו היה ממליץ שלא לתת רשיון לנשיאת כלי יריה לאותו מועמד;

(6)

הוא המציא אישור מאת רופא מורשה בדבר כשירותו הרפואית כפי שיקבע השר בתקנות, בהתייעצות עם שר הבריאות;

(7)

אין מניעה, לדעת הקצין המוסמך, לאשר את כשירותו של המועמד מטעמים של שלום הציבור או בטחון המדינה, לרבות לענין עברו הפלילי;

(8)

נקבעה התאמתו הביטחונית מקום שלמשרתו נקבע סיווג ביטחוני.

(ד)

הקצין המוסמך רשאי –

(1)

בגוף ציבורי המנוי בתוספות הראשונה, השנייה, הרביעית, החמישית והשישית – לקבוע תנאים נוספים להשכלתו, לניסיונו ולהתאמתו לשמש כממונה ביטחון של המועמד; היה הגוף הציבורי מנוי ביותר מתוספת אחת, ייקבעו התנאים האמורים בידי כל הקצינים המוסמכים הנוגעים לאותו גוף, יחד, ואולם לעניין גוף המנוי בחלק ב׳ לתוספת השישית – למעט נציג צה״ל;

(2)

בגוף ציבורי המנוי בתוספות הראשונה, השנייה, השלישית והשישית – לפטור מועמד מהתנאי האמור בסעיף קטן (ג)(4) וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שהוכח להנחת דעתו של הקצין המוסמך, כי לאור ניסיונו, הכשרתו או השכלתו, הוא מתאים למלא את התפקיד אף שלא התקיים לגביו התנאי האמור;

(3)

בגוף ציבורי המנוי בתוספת השלישית – לפטור מועמד לממונה ביטחון מקומי, נוסף על האמור בפסקה (2), מהתנאי האמור בסעיף קטן (ג)(3).

5.

מסלול הכשרה לממונה בטחון [תיקון: תשס״ה, תשס״ה־3, תשע״ו, תשע״ט, תשע״ט־2]

(א)

אישר הקצין המוסמך את כשירותו של מועמד לשמש כממונה בטחון בגוף ציבורי, ימסור הודעה על כך לגוף הציבורי.

(ב)

(1)

לא ימונה מועמד שאושר כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שעמד בהצלחה במסלול הכשרה מקצועית שאושר לפי סעיף קטן (ג) בתחום האבטחה ובתחום הסמכויות המסורות לו על פי חוק זה;

(2)

על אישור הכשרה מקצועית כאמור בסעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 8(7)(ב) לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור.

(ג)

מסלול ההכשרה המקצועית יאושר –

(1)

לענין הגופים שבתוספת הראשונה – על ידי נציג השב״כ;

(2)

(א)

לעניין הגופים שבתוספת השנייה ואינם בתוספת החמישית – על ידי קצין המשטרה, באישור נציג השב״כ;

(ב)

לעניין הגופים שבתוספת השנייה ובתוספת החמישית – על ידי קצין המשטרה, באישור נציג השב״כ ונציג מערך הסייבר הלאומי;

(3)

לענין הגופים שבתוספת השלישית – על ידי קצין המשטרה;

(4)

לעניין הגופים שבתוספת השישית – על ידי נציג צה״ל, לעניין גוף המנוי הן בחלק א׳ לתוספת השישית והן בתוספת אחרת לחוק זה – על ידי כל הקצינים המוסמכים הנוגעים לאותו גוף, יחד, ולעניין גוף המנוי הן בחלק ב׳ לתוספת השישית והן בתוספת אחרת לחוק זה – על ידי כל הקצינים המוסמכים כאמור, יחד, למעט נציג צה״ל.

(ד)

הקצין המוסמך רשאי לפטור את המועמד ממילוי התנאי לפי סעיף זה, כולו או חלקו, בהתחשב בהכשרותיו הקודמות של המועמד.

(ה)

מונה ממונה בטחון, ימסור הגוף הציבורי הודעה על כך לקצין המוסמך, ותחילת מילוי תפקידו כממונה בטחון תהיה עם קבלת תעודה מאת הקצין המוסמך, כמפורט בסעיף 14.

6.

הודעה בדבר פסילת מועמד שלא מחמת אי־התאמה ביטחונית [תיקון: תשס״ה, תשע״ו, תשע״ט]

(א)

הוחלט שלא לאשר כשירותו של מועמד, למעט מחמת אי־התאמה ביטחונית, יודיע על כך הקצין המוסמך בכתב לגוף הציבורי.

(ב)

הקצין המוסמך יפרט בכתב את נימוקי החלטתו בפני המועמד אם נתבקש על ידו לעשות כן, למעט נימוקים שיש חשש סביר כי גילוים עלול לפגוע בשלומו של אדם, או בבטחון המדינה, או לחשוף דרכי פעולה של רשויות חקירה ומודיעין.

7.

מינוי ועדת ערר [תיקון: תשס״ה, תשע״ו, תשע״ט, תשע״ט־2]

השר ימנה ועדת ערר שתורכב מאלה:

(1)

יושב ראש הועדה – עובד המדינה או עובד המדינה לשעבר הכשיר לשמש שופט בית משפט מחוזי, בהסכמת שר המשפטים;

(2)

נציג של משטרת ישראל שהוא – קצין בדרגת ניצב משנה ומעלה ושעיסוקו בתחום המבצעים או השיטור, שיקבע המפקח הכללי;

(3)

(א)

נציג שירות הביטחון הכללי, שיקבע ראש שירות הביטחון הכללי – לעניין החלטות הנוגעות לגופים המפורטים בתוספת הראשונה, לגופים המפורטים בתוספת השנייה ושאינם מפורטים בתוספת החמישית ולגופים המפורטים בתוספת הרביעית;

(ב)

נציג ציבור בעל ניסיון בתחום האבטחה או הביטחון – לעניין החלטות הנוגעות לגופים המנויים בתוספת השלישית;

(ג)

עובד מערך הסייבר הלאומי שמינה לעניין זה ראש המערך – לעניין החלטות הנוגעות לגופים המפורטים בתוספת החמישית;

(4)

נציג צה״ל, שיקבע ראש המטה הכללי בצה״ל – לעניין החלטות הנוגעות לגופים המפורטים בחלק א׳ לתוספת השישית, בנושא אבטחה ימית.

8.

ערר על פסילת מועמד שלא מחמת אי־התאמה ביטחונית [תיקון: תשס״ה, תשע״ו, תשע״ט, תשע״ט־2]

(א)

על החלטה לפי סעיף 6(א) שלא לאשר כשירות של מועמד, לרבות החלטה שלא לגלות נימוקים כאמור בסעיף 6(ב), רשאי הגוף הציבורי או המועמד להגיש ערר בפני הועדה; הערר יהיה מנומק ויוגש בכתב, בתוך שלושים ימים ממועד קבלת ההודעה על ההחלטה.

(ב)

הועדה רשאית, לאחר שנתנה הזדמנות לגורמים המוסמכים לאשר כשירות לפי סעיף 4, לגוף הציבורי ולמועמד, להשמיע את טענותיהם לפניה, לקבל את הערר או לדחותו, לשנות את החלטת הקצין המוסמך או להחזיר לו את הענין עם הוראות; קיבלה ועדת הערר את הערר, יינתן האישור המבוקש.

(ג)

נוסף על האמור בסעיף קטן (א), מוסמכת הועדה, לבקשת גורם מהגורמים המוסמכים לאשר כשירות לפי סעיף 4, ולאחר שנתנה הזדמנות לממונה הבטחון ולגוף הציבורי להשמיע את טענותיהם בפניה, לבטל או להתלות אישור שניתן, אם מצאה שלא התקיים עוד בממונה הבטחון תנאי מהתנאים האמורים בסעיף 4, או אם ממונה הבטחון לא מילא אחר ההנחיות המקצועיות שניתנו לו לפי סעיף 10; ואולם לא תדון הועדה בבקשה לבטל או להתלות אישור שניתן עקב אי מילוי הנחיות מקצועיות שניתנו לפי סעיף 10 כל עוד תלויה ועומדת בענין זה בקשה לעיון חוזר.

(ד)

היה הערר על החלטה לפסילת מועמד או לביטול או להתליית אישור שניתן לממונה ביטחון שהתבססה בין השאר על טעמים רפואיים, לא תחליט הועדה בערר אלא לאחר קבלת חוות דעת של רופא מורשה בעל תואר מומחה כפי שתקבע; סירוב מועמד להיבדק לצורך עריכת חוות הדעת, יהווה עילה לדחיית הערר.

(ה)

הועדה תודיע את החלטתה בכתב לקצין המוסמך, לגוף הציבורי, למועמד או לממונה הבטחון, לפי הענין, בתוך שלושים ימים ממועד סיום שמיעת הערר; הועדה תפרט את נימוקיה, ואולם רשאית היא שלא לפרט נימוקים שיש חשש סביר כי גילוים עלול לפגוע בשלומו של אדם או בבטחון המדינה, או לחשוף דרכי פעולה של רשויות חקירה ומודיעין.

(ו)

על החלטת הוועדה ניתן לערער בתוך 30 ימים לפני בית משפט לענינים מינהליים.

8א.

פסילת מועמד מחמת אי־התאמה ביטחונית [תיקון: תשס״ה]

(א)

על פסילה של מועמד מחמת אי־התאמה ביטחונית יחולו ההוראות לפי סעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002.

(ב)

בסעיף זה, ”מועמד“ – לרבות מועמד לשמש כמאבטח.

9.

מינוי ממונה בטחון זמני [תיקון: תשע״ו, תשע״ט, תשע״ט־2]

(א)

בוטל או הותלה אישור של ממונה בטחון על פי סעיף זה, ימנה הגוף הציבורי ממונה בטחון זמני שאושר לענין זה על ידי הגורמים המוסמכים לאשר כשירות לפי סעיף 4.

(ב)

הגורמים המוסמכים לאשר כשירות לפי סעיף 4 רשאים לאשר מינוי ממונה בטחון זמני גם אם לא עמד בכל דרישות חוק זה, ובלבד שנתקיימו לגביו התנאים המפורטים בסעיף 4(ג)(1), (2) ו־(7).

(ג)

מינוי ממונה בטחון זמני יהיה לפרק זמן שלא יעלה על שישה חודשים, ואולם רשאים הגורמים המוסמכים לאשר כשירות לפי סעיף 4 לאשר את העסקתו לתקופה נוספת, אם מצאו כי העיכוב במינוי ממונה בטחון נבע מסיבות שאינן תלויות בגוף הציבורי.

(ד)

נוסף על האמור בסעיף זה יפעל הגוף הציבורי באופן מידי למינוי ממונה בטחון בהתאם להוראות חוק זה.

10.

סמכות קצין מוסמך לתת הנחיות מקצועיות [תיקון: תשס״ה, תשע״ט־2, תשפ״ג־3]

(א)

קצין מוסמך או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לתת הנחיות מקצועיות לגוף ציבורי, לממונה ביטחון או לאחראי על אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות, בכל הנוגע לפעולות אבטחה, לרבות הנחיות בענין בקרה ודיווח (בחוק זה – הנחיות מקצועיות); השר, בהתייעצות עם השר הממונה, רשאי לקבוע כי הנחיות מקצועיות לגוף ציבורי יימסרו באמצעות ממונה ביטחון של גוף ציבורי אחר; לענין זה, ”השר הממונה“ – השר הממונה על גוף ציבורי או שר הממונה על ביצוע חוק המסדיר את פעולותיו של גוף ציבורי או שפעילותו של הגוף הציבורי היא בתחום אחריותו, לפי הענין.

(א1)

הנחיות מקצועיות לפי סעיף קטן (א) לעניין פעולות אבטחה ימית של גוף המנוי בפרט 1 בחלק א׳ לתוספת השישית יינתנו לאחר התייעצות עם מנהל רשות הגז הטבעי שמונה לפי חוק משק הגז הטבעי, לעניין הנחיות כאמור של גוף המנוי בפרט 2 בחלק א׳ לתוספת השישית – לאחר התייעצות עם הממונה על ענייני נפט שמונה לפי חוק הנפט, ולעניין הנחיות כאמור של גוף המנוי בחלק ב׳ לתוספת השישית – לאחר התייעצות עם מנהל רשות הספנות והנמלים שמונה לפי חוק רשות הספנות והנמלים.

(א2)

(1)

קצין מוסמך או מי שהוא הסמיך לכך לא ייתן לגוף ציבורי הנחיות מקצועיות מהסוגים המפורטים בסעיף 11א(ה) אלא לאחר ששקל שיקולים כלכליים ותקציביים ובחן את ההשפעות המשקיות האפשריות של ההנחיות המקצועיות, ולאחר שהביא לפני הוועדה המייעצת את ההנחיות ושקל את המלצותיה, אם ניתנו, בהתאם להוראות סעיף 11א; בחוק זה, ”השפעות משקיות“ – לרבות השפעות על פעילות הגוף והשלכותיהן על הציבור, לרבות עלויות, והשפעות על השירות שהגוף הציבורי נותן לציבור.

(2)

לשם ביצוע הבחינה האמורה בפסקה (1), רשאי הקצין המוסמך או מי שהוא הסמיך לכך לפנות לגוף הציבורי לשם קבלת הערכת עלויות של יישום ההנחיות המקצועיות וכן סקירה של ההשפעות המשקיות האפשריות; הגוף הציבורי ימסור לקצין המוסמך את הערכת העלויות והסקירה בתוך 15 ימים ממועד פניית הקצין המוסמך.

(א3)

הנחיה מקצועית שעלות יישומה עולה על העלות התקציבית תעמוד בתוקפה לתקופה שלא תעלה על חמש שנים; ואולם, אין בכך כדי לגרוע מסמכותו של הקצין המוסמך, לאחר שפעל כאמור בסעיף קטן (א2), לחדש את ההנחיה המקצועית לתקופות נוספות.

(ב)

גוף ציבורי, ממונה ביטחון ואחראי על אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות, ימלאו אחר הנחיות מקצועיות שניתנו לפי הוראות סעיף זה.

(ג)

הקצינים המוסמכים יקבעו בנוהל כללים לתיאום הנחיות מקצועיות וליישוב מחלוקות ביניהם.

(ד)

הקצין המוסמך יתעד באופן מרוכז את ההנחיות המקצועיות שנתן לגופים הציבוריים שהוא מנחה.

(ה)

הקצין המוסמך יידע בכתב את הגוף הציבורי, בעת מתן ההנחיות המקצועיות או שינוין, כי יש אפשרות לעיון חוזר בהנחיות המקצועיות לפי סעיף 10א, ולהגשת ערר על החלטה שניתנה בבקשה לעיון חוזר לפי סעיף 11.

10א.

עיון חוזר בהנחיות מקצועיות [תיקון: תשס״ה, תשע״ו, תשע״ט, תשע״ט־2]

(א)

גוף ציבורי, ממונה ביטחון ואחראי על אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות רשאים לפנות בבקשה לעיון חוזר בהנחיות מקצועיות לאחד מאלה:

(1)

לענין הנחיות מקצועיות שנתן נציג השב״כ – לפני ראש אגף בשב״כ שקבע לענין זה ראש השב״כ;

(2)

לענין הנחיות מקצועיות שנתן קצין משטרה – לפני ראש אגף במשטרת ישראל הממונה על חטיבת האבטחה או סגנו;

(3)

לעניין הנחיות מקצועיות שנתן נציג מערך הסייבר הלאומי – לפני ראש מערך הסייבר הלאומי או עובד בכיר מבין עובדי המערך שהוא מינה לכך;

(4)

לעניין הנחיות מקצועיות שנתן נציג צה״ל – לפני מפקד חיל הים או קצין אחר בדרגת תת־אלוף שמפקד חיל הים מינה לכך.

(ב)

בקשה לעיון חוזר כאמור בסעיף קטן (א) תוגש בתוך 30 ימים ממועד קבלת ההנחיות המקצועיות; ההחלטה בעיון החוזר תינתן בתוך 30 ימים מיום הגשת הבקשה.

(ג)

הגורם שדן בבקשה לעיון החוזר רשאי בהחלטתו לאשר את ההנחיות המקצועיות שנתן הקצין המוסמך, לשנותן או לקבוע הנחיות חדשות.

(ד)

אין בבקשה לעיון חוזר כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) כדי לגרוע מן החובה למלא אחר הנחיות מקצועיות שניתנו.

11.

ועדת ערר לענין הנחיות מקצועיות [תיקון: תשס״ה, תשס״ה־3, תשע״ו, תשע״ט, תשע״ט־2, תשפ״ג־3]

(א)

תמונה ועדת ערר ובה שלושה חברים, ואלה יהיו חבריה:

(1)

נציג הגוף שהקצין המוסמך הנותן את ההנחיה שעליה עוררים משתייך אליו, שימנה ראש הממשלה, השר או שר הביטחון, לפי העניין, והוא יהיה יושב הראש;

(2)

נציג ציבור בעל כישורים, ניסיון והכשרה בתחום הביטחון והאבטחה, שימנה ראש הממשלה, השר או שר הביטחון, לפי העניין;

(3)

נציג ציבור בעל כישורים, ניסיון והכשרה בתחום הניהול והכלכלה, שימנה שר האוצר יחד עם ראש הממשלה, השר או שר הביטחון, לפי העניין.

(א1)

בוועדת ערר לעניין הנחיות מקצועיות לגבי אבטחת מידע בסיווג גבוה מרמת ”שמור“, בגוף המנוי גם בתוספת השנייה וגם בתוספת החמישית, תמנה ועדת הערר גם נציג של שירות הביטחון הכללי נוסף על הנציגים כאמור בסעיף קטן (א).

(ב)

גוף ציבורי רשאי לערור על החלטה שניתנה בבקשה לעיון חוזר לפי סעיף 10א לפני ועדת ערר לפי סעיף זה.

(ג)

ערר יוגש בתוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה בבקשה לעיון חוזר.

(ד)

ועדת ערר לפי סעיף זה רשאית, לאחר שנתנה הזדמנות, לעורר ולכל מי שמצאה לנכון, להשמיע את טענותיהם לפניה, לקבל את הערר או לדחותו, לשנות את ההחלטה בבקשה לעיון חוזר או להחזיר את הענין לגוף שנתן את ההנחיה המקצועית, ולתת, לענין החלטתה, הוראות ככל שתמצא לנכון.

(ה)

ההחלטה בערר תינתן בתוך 30 ימים מיום הגשת הערר, אלא אם כן קבע יושב ראש הוועדה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי ההחלטה תינתן במועד מאוחר יותר; החלטת ועדת הערר תהיה מנומקת.

(ו)

אין בהגשת ערר על פי סעיף זה כדי לגרוע מהחובה למלא אחר ההנחיות המקצועיות שעליהן הוגש הערר, אלא אם כן הורתה ועדת הערר אחרת.

11א.

ועדה מייעצת [תיקון: תשפ״ג־3]

(א)

תוקם ועדה מייעצת שתפקידה לייעץ לקצין המוסמך בשאלות הנוגעות לתהליך קבלת ההחלטות וניהול הסיכונים באבטחה בגופים ציבוריים בשים לב להשפעות הכלכליות, התקציביות והמשקיות, אם יש כאלה, של הנחיות מקצועיות מהסוגים המפורטים בסעיף קטן (ה).

(ב)

חוות דעתה של הוועדה המייעצת תכלול את מסקנותיה בדבר אופן הביצוע של תהליך בחינת ניהול הסיכונים בשים לב להשפעות הכלכליות, התקציביות והמשקיות של ההנחיות המקצועיות, ועשויה לכלול המלצות לטיוב התהליך האמור; חוות דעת הוועדה תהיה מייעצת, ואין בה כדי לגרוע מסמכותו של הקצין המוסמך לתת הנחיות מקצועיות לפי סעיף 10(א).

(ג)

אלה חברי הוועדה המייעצת:

(1)

נציג רשות האסדרה שימנה יושב ראש רשות האסדרה, והוא יהיה היושב ראש;

(2)

נציג הגוף שהקצין המוסמך משתייך אליו שימנה ראש הגוף כאמור, לפי העניין;

(3)

נציג אגף תקציבים במשרד האוצר שימנה הממונה על התקציבים במשרד האוצר;

(4)

נציג בעל מומחיות בתחום האבטחה, שימנה השר האחראי על הקצין המוסמך, לפי העניין, מקרב עובדי משרדו או מקרב הציבור;

(5)

לעניין הנחיות מקצועיות לגוף ציבורי שאינו משרד ממשלתי – נציג המשרד הממשלתי האחראי על הגוף הציבורי או על תחום הפעילות שלו, שימנה השר האחראי על אותו משרד.

(ד)

על הוועדה המייעצת יחולו הוראות אלה:

(1)

לא ימונה חבר ועדה אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית למשרה בהתאם לסיווג הביטחוני הדרוש, כפי שיקבע הגוף שהקצין המוסמך משתייך אליו, לפי העניין;

(2)

מי שמוסמך למנות חבר ועדה מייעצת לפי סעיף זה רשאי למנות לו ממלא מקום, שעליו יחולו הכללים החלים על חבר הוועדה המייעצת;

(3)

קיום הוועדה המייעצת, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה;

(4)

בלי לגרוע מהוראות פסקה (3), מונה נציג הגוף שהקצין המוסמך משתייך אליו, יהיה המניין החוקי לישיבת הוועדה המייעצת רוב חבריה ובהם נציג הגוף האמור, אלא אם כן הוא נעדר מהישיבה בלא הודעה ליושב ראש הוועדה המייעצת או הודיע על הסכמתו לקיום הישיבה בהיעדרו;

(5)

דיוני הוועדה המייעצת יהיו חסויים, אולם לגבי עניינים שאינם מסווגים – הוועדה רשאית לקבוע אחרת בהסכמת נציג הגוף שהקצין המוסמך משתייך אליו; המלצות הוועדה המייעצת יימסרו לבעלי סיווג ביטחוני מתאים בלבד;

(6)

הוועדה המייעצת תקבע את סדרי עבודתה אם לא נקבעו לפי חוק זה, בכפוף לקביעת הגוף שהקצין המוסמך משתייך אליו לעניין סיווג ביטחוני ואבטחת מידע.

(ה)

הנחיה מקצועית שתוגש לוועדה המייעצת (בסעיף זה – הנחיה מקצועית נבחנת), תהיה אחת מאלה:

(1)

הנחיה מקצועית ראשונה של הקצין המוסמך לגוף ציבורי שלא הונחה על ידו בעבר לעניין אותו סוג פעולות אבטחה, אם עלותה עולה על מחצית העלות התקציבית;

(2)

אחת לחמש שנים – בחינה כמכלול של כלל ההנחיות המקצועיות מאותו סוג פעולות אבטחה, שניתנו לגוף ציבורי, אם עלותן המצטברת עולה על פי שניים מהעלות התקציבית;

(3)

שינוי בהנחיות מקצועיות מאותו סוג פעולות אבטחה הניתנות לגוף ציבורי בשנה נתונה, שמתקיים לגביו אחד או יותר מהמאפיינים האלה:

(א)

עלות יישום השינוי בעבור הגוף הציבורי היא בסכום העלות התקציבית, לפחות;

(ב)

העלות של יישום שינוי ההנחיה המקצועית עולה על 25% מעלות ההנחיה הקיימת, על בסיס הערכה תקציבית של הגוף הציבורי, ובלבד שהעלות של יישום שינוי ההנחיה לא פוחתת ממחצית העלות התקציבית;

(ג)

שינוי ההנחיה חל על כמה גופים ציבוריים הכפופים להנחיית הקצין המוסמך, והעלות המצטברת של יישום שינוי ההנחיה עולה על פי שלושה מהעלות התקציבית;

(ד)

הגוף הציבורי הניח לפני הקצין המוסמך ממצאים מבוססים המעלים חשש ממשי כי ההנחיה המקצועית הנבחנת תביא לפגיעה משמעותית ביוקר המחיה, בפריון, בתוצר או בשגרת החיים התקינה.

(ו)

על אף האמור בסעיף 10(א2), הוועדה המייעצת רשאית לפטור קצין מוסמך מהתייעצות עימה, בעניינים מסוימים או בהנחיות מקצועיות הניתנות לגופים ציבוריים מסוימים, אם מצאה כי לא מתקיימות התכליות שלשמן מבוצעת ההתייעצות לפי סעיף זה.

(ז)

הוועדה המייעצת לא תדון בהנחיות מקצועיות אלה:

(1)

הנחיות של קצין מוסמך הניתנות לגוף שהוא משתייך אליו;

(2)

הנחיות של קצין מוסמך שחלה עליו לפי חוק זה חובת התייעצות עם גורם אחר, לפני מתן ההנחיות המקצועיות;

(3)

הנחיות בתחומים שלגביהם התקבלה החלטה בענייני אבטחה של הממשלה, של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי או של ועדת השרים שהוקמה לפי סעיף 5 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002, ובלבד שהוסדר להם מקור תקציבי;

(4)

הנחיות שנציג הממונה על הביטחון במערכת הביטחון נותן למשרד הביטחון, ל”מפעלי מערכת הביטחון“ ולמפעלים המייצרים מוצרים בעבור מערכת הביטחון, כפי שהם מוגדרים בצו של שר הביטחון, בהתאם לפרט (3) לתוספת הראשונה.

(ח)

לשם גיבוש חוות דעתה של הוועדה המייעצת, יעביר הקצין המוסמך לעיונה, עם העתק לגוף הציבורי, את טיוטת ההנחיות המקצועיות הנבחנות, בצירוף התייחסות הכוללת את כל אלה:

(1)

הסבר בדבר הצורך האבטחתי שההנחיות המקצועיות הנבחנות מיועדות לענות עליו; הסבר כאמור יכול שייערך בידי הגוף הציבורי אם ההנחיות המקצועיות הנבחנות גובשו איתו, לפי שיקול דעתו של הקצין המוסמך;

(2)

הערכת עלויות של יישום ההנחיות המקצועיות הנבחנות וסקירת השפעות משקיות אפשריות של ההנחיות, על בסיס התייעצות עם גורמים שהקצין המוסמך ימצא לנכון; הקצין המוסמך רשאי להנחות את הגוף הציבורי לערוך ולהעביר הערכת עלויות וסקירה כאמור ישירות לוועדה המייעצת, עם העתק אליו;

(3)

התייחסות להיבטי ניהול סיכונים, בחירת תוכנית פעולה לטיפול בסיכונים וניתוח תוחלת הסיכון, שנשקלו בנוגע להנחיות המקצועיות, ואם אלה בידו – נתונים בדבר העלות של חלופות האבטחה האפשריות אל מול התועלת מהן.

(ט)

הוועדה המייעצת רשאית לפטור את הקצין המוסמך מהעברת מסמכים או מהתייחסות לפרטים המפורטים בסעיף קטן (ח), כולם או חלקם, לפי שיקול דעתה.

(י)

הוועדה המייעצת תפעל בהתאם למועדים אלה:

(1)

בתוך 15 ימים מיום שהעביר הקצין המוסמך את המסמכים כאמור בסעיף קטן (ח), רשאי הגוף הציבורי להעביר מיוזמתו לוועדה המייעצת, עם העתק לקצין המוסמך, הערכת עלויות של יישום ההנחיות המקצועיות הנבחנות וסקירת השפעות משקיות אפשריות של ההנחיות; נוסף על כך, רשאית הוועדה המייעצת לבקש מהגוף הציבורי סקירת השוואה בין־לאומית לגבי הנחיות מקצועיות הנהוגות בקרב מדינות מפותחות בעולם, בנוגע לצורכי אבטחה של גופים ציבוריים דומים;

(2)

הוועדה המייעצת תודיע לקצין המוסמך בכתב, בתוך 30 ימים מיום שקיבלה את המסמכים כאמור בסעיף קטן (ח), אם בכוונתה לייעץ לו בעניין ההנחיות המקצועיות הנבחנות;

(3)

הודיעה הוועדה המייעצת לקצין המוסמך על כוונתה לייעץ לו כאמור בפסקה (2), תמסור לו את חוות דעתה בעניין ההנחיות בתוך 90 ימים מיום שקיבלה את המסמכים כאמור בסעיף קטן (ח);

(4)

לא הודיעה הוועדה המייעצת לקצין המוסמך על כוונתה לייעץ לו או הודיעה שאין בכוונתה לייעץ כאמור, בתוך 30 ימים, או לא מסרה לו את חוות דעתה בתוך 90 ימים מיום קבלת המסמכים כאמור בסעיף קטן (ח), ייתן הקצין המוסמך את ההנחיות המקצועיות לגוף הציבורי ללא חוות דעתה של הוועדה המייעצת.

(יא)

מצא הקצין המוסמך כי יש דחיפות ביטחונית במתן ההנחיות, רשאי הוא לתת הנחיות מקצועיות מהסוגים המפורטים בסעיף קטן (ה) אף ללא התייעצות עם הוועדה המייעצת, ובלבד שיגיש לוועדה המייעצת את ההנחיות בתוך 180 ימים ממתן ההנחיות, והוועדה תהיה רשאית למסור חוות דעת כאמור בסעיף קטן (ב).

12.

גוף ציבורי שהוא עסק טעון רישוי

היה הגוף הציבורי עסק טעון רישוי על פי חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968, יראו את רשיון העסק כאילו הותנה גם בקיום הוראות חוק זה.

13.

מינוי מאבטח בגוף ציבורי [תיקון: תשס״ה]

(א)

גוף ציבורי ימנה מאבטח אחד או יותר, לפי דרישת קצין מוסמך ובאישורו; דרישה כאמור תינתן לאחר שהקצין המוסמך מצא כי לשם מילוי פעולות האבטחה בגוף הציבורי, נדרש מינוי מאבטח.

(ב)

בקשה לאישור מינויו של מועמד לשמש מאבטח בגוף ציבורי תוגש בכתב לקצין המוסמך על ידי ממונה הביטחון של אותו גוף ציבורי.

(ג)

הקצין המוסמך יאשר את כשירותו של מועמד לשמש כמאבטח אם התקיימו בו התנאים האמורים בסעיף 4(ג)(1), (6) ו־(8) ואחד מאלה:

(1)

הוא בעל רישיון לפי סעיף 18(ב) לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל״ב–1972 או בעל אישור לפי סעיף 19(ב) לחוק האמור;

(2)

הוא בעל רישיון או תעודת הרשאה לנשיאת כלי יריה כאמור בסעיף 4 בחוק כלי היריה, התש״ט–1949.

(ד)

הקצין המוסמך ימסור הודעה על החלטתו לגבי כשירות מועמד כמאבטח בגוף ציבורי לממונה הביטחון באותו גוף ציבורי.

(ה)

לא ימונה מועמד, שהקצין המוסמך אישר את כשירותו כאמור בסעיף קטן (ג), אלא לאחר שעבר הכשרה מקצועית בתחום האבטחה ובתחום הסמכויות המסורות לו כאמור בסעיף 13א ובלבד שלא חל שינוי בתנאי כשירותו כאמור בסעיף קטן (ג).

(ו)

על אישור הכשרה מקצועית כאמור בסעיף קטן (ה) יחולו הוראות סעיף 5(ב)(2).

13א.

סמכויות מאבטח [תיקון: תשס״ה]

למאבטח יהיו סמכויות כמפורט בסעיף 3 לצורך ביצוע פעולות אבטחה והוא יפעל על פי הנחיות ממונה הביטחון.

14.

תעודת מינוי [תיקון: תשס״ה, תשע״ו, תשע״ט, תשע״ט־2]

(א)

ממונה בטחון או מאבטח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה אלא אם כן בידו תעודה חתומה על ידי קצין מוסמך המאשר את מינויו כממונה בטחון או כמאבטח (בסעיף זה – תעודת מינוי); לענין הגופים המנויים בתוספת השניה, תיחתם תעודת מינוי של ממונה ביטחון בידי קצין משטרה ונציג השב״כ ותעודת מינוי של מאבטח – בידי קצין משטרה; לעניין הגופים המנויים גם בתוספת השנייה וגם בתוספת החמישית, תיחתם תעודת מינוי של ממונה ביטחון גם בידי נציג מערך הסייבר הלאומי; לעניין גוף המנוי הן בחלק א׳ לתוספת השישית והן בתוספת אחרת לחוק זה, תיחתם תעודת המינוי של ממונה ביטחון בידי כל הקצינים המוסמכים הנוגעים לאותו גוף, ולעניין גוף המנוי הן בחלק ב׳ לתוספת השישית והן בתוספת אחרת לחוק זה – על ידי כל הקצינים המוסמכים כאמור, יחד, למעט נציג צה״ל.

(א1)

תוקפה של תעודת מינוי של ממונה ביטחון יהיה לשלוש שנים מיום הינתנה, ותוקפה של תעודת מינוי של מאבטח יהיה לשנה אחת מיום הינתנה, וזאת כל עוד מקבל התעודה משמש בתפקיד ממונה ביטחון או מאבטח באותו גוף ציבורי; ממונה הביטחון רשאי להאריך את תוקפה של תעודת מינוי של מאבטח באישור הקצין המוסמך, לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה, וזאת כל עוד משמש המאבטח בתפקידו באותו גוף ציבורי.

(ב)

בעת הפעלת סמכויות לפי חוק זה יענוד ממונה בטחון או מאבטח את תעודת המינוי שלו באופן גלוי לעין, ויציג אותה על פי דרישה.

15.

סמכויות פיקוח [תיקון: תשס״ה]

הקצין המוסמך, וכן שוטר או עובד המדינה שהסמיך אחד מהם, לפי הענין, רשאי להיכנס בכל עת לגוף ציבורי כדי לבדוק אם מולאו ביחס אליו ההוראות לפי חוק זה, וההנחיות שניתנו על פיו.

15א.

תקיפת ממונה ביטחון או מאבטח [תיקון: תשס״ה]

התוקף ממונה ביטחון או מאבטח – דינו כדין התוקף עובד הציבור לפי סעיף 381(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.

16.

הוראות מעבר [תיקון: תשס״ה]

(א)

מי שערב תחילתו של חוק זה הועסק בתפקיד של ממונה בטחון שלוש שנים רצופות לפחות במהלך חמש השנים לפני תחילת חוק זה, יראו אותו כאילו מתקיימות בו ההוראות הקבועות בסעיף 4(ג)(3) ו־(4).

(ב)

על אף האמור בסעיף 2, רשאי גוף ציבורי שהעסיק ערב תחילתו של חוק זה ממונה בטחון, להמשיך ולהעסיקו כממונה בטחון במשך 12 חודשים ממועד תחילתו של חוק זה, אף אם לא מולאו לגביו התנאים האמורים בסעיפים 4 ו־5.

17.

ביצוע ותקנות [תיקון: תשס״ה, תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ג־3]

(א)

השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם ראש הממשלה ושר הבטחון ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), תקנות שענינן אבטחת מידע ואבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות יתקין ראש הממשלה, בהתייעצות עם השר ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת; הורה ראש הממשלה כאמור בסעיף 21, יותקנו תקנות לענין הגופים המנויים בפרטים 2 ו־3 בתוספת הראשונה, גם בהסכמת שר הביטחון.

(ג)

הסכום הנקוב בהגדרה ”עלות תקציבית“ יתעדכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ולעניין זה יראו את עדכון הסכומים לפי הוראות סעיף 3ג(ה) לחוק־יסוד: משק המדינה, כאילו נעשה גם לעניין הגדרה זו כל עוד לא נקבע סכום אחר בסעיף 3ג(ד) לחוק היסוד האמור.

18.

שינוי התוספות וסייג לתחולה [תיקון: תשס״ה, תשע״ו, תשע״ט, תשע״ט־2, תשפ״ב, תשפ״ג]

(א)

השר, בהתייעצות עם השר הממונה, כהגדרתו בסעיף 10, ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לשנות את התוספות, מטעמים של בטחון המדינה, שלום הציבור ובטחונו; שינוי כאמור בתוספות הראשונה, השנייה, הרביעית, החמישית והשישית טעון גם אישור ראש הממשלה, ובתוספת השישית – גם של שר הביטחון.

(א1)

שינוי כאמור בסעיף קטן (א), לשם הנחיית גוף תקשורת לעניין אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות, יהיה באמצעות שינוי התוספת הרביעית בלבד; לעניין זה, ”גוף תקשורת“ – גוף המנוי בתוספת הרביעית או גוף אחר שהוא בעל רישיון כאמור בסעיף 13(א) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982, ושניתנו לגביו הוראות כאמור בסעיף 13(ב) לחוק האמור.

(ב)

ראש הממשלה, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע, לגבי גופים ציבוריים המנויים בתוספות הראשונה, השנייה, הרביעית והחמישית, תחומים מסוימים של פעולות אבטחה, שעליהם לא יחולו הוראות חוק זה, ולעניין גופים ציבוריים המנויים בתוספת השישית, רשאי ראש הממשלה לקבוע כאמור לאחר התייעצות עם שר הביטחון.

(ג)

לענין הגופים המנויים בפרטים 2 ו־3 בתוספת הראשונה – הורה ראש הממשלה כאמור בסעיף 21, תהיה סמכות ראש הממשלה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב), נתונה לשר הביטחון.

19.

עדכון התוספת השלישית [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג]

עד יום תחילתו של חוק זה, יביא השר לאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשימת גופים אשר ייכללו בתוספת השלישית לחוק זה.

20.

מפעלי מערכת הבטחון [תיקון: תשפ״ג־3]

צו של שר הבטחון, המגדיר את רשימת ”מפעלי מערכת הבטחון“ כאמור בפרט (3) לתוספת הראשונה, אינו טעון פרסום, אולם למפעל תינתן הודעה על הכללתו בצו או על הסרתו ממנו, והודעה על כך תימסר גם לוועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת שישיבותיה חסויות.

21.

שינוי הגדרת קצין מוסמך [תיקון: תשס״ה]

על אף האמור בסעיף 1 רשאי ראש הממשלה, בהסכמת שר הבטחון, להורות כי קצין מוסמך לענין הגופים המנויים בסעיפים 2 ו־3 לתוספת הראשונה, יהיה מי שמונה על ידי הממונה על הבטחון במערכת הבטחון (להלן – נציג מלמ״ב); הורה ראש הממשלה כאמור – בכל מקום שבו נאמר בחוק זה שירות הבטחון הכללי ייקרא ”נציג מלמ״ב“ לענין הגופים האמורים; הוראת ראש הממשלה לפי סעיף זה, יכול שתינתן לגבי חלק מסמכויות הקצין המוסמך.

21א.

תחולת החוק על המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים [תיקון: תשס״ה, תשס״ה־2]

(א)

חוק זה יחול על המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, בשינויים אלה:

(1)

ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים או מי שהוא הסמיך לכך ישמש קצין מוסמך וימנה ממונה ביטחון ומאבטח במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;

(2)

ממונה ביטחון במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים יהיה אחראי על ארגון וביצוע פעולות אבטחה פיזית, על פעולות לאבטחת מידע ועל פעולות לאבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות, וכן על הפיקוח על פעולות אלה;

(3)

לענין סעיף 4(ג)(3), יוכר גם קורס פיקודי של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;

(4)

לענין סעיף 4(ד), יחולו הוראות פסקה (1) בלבד;

(5)

הוראות סעיפים 8, 10א, ו־15 לא יחולו על המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים.

(ב)

ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים יקבע נוהלי בקרה ופיקוח על הפעלת סמכויות בידי ממונה ביטחון ומאבטח שמונו לפי סעיף זה.

21ב.

תחולת החוק על מערך הסייבר הלאומי [תיקון: תשע״ו, תשע״ט]

(א)

חוק זה יחול על מערך הסייבר הלאומי, בשינויים אלה:

(1)

ראש מערך הסייבר הלאומי או מי שהוא הסמיך לכך ישמש קצין מוסמך וימנה ממונה ביטחון ומאבטח במערך הסייבר הלאומי;

(2)

ממונה ביטחון במערך הסייבר הלאומי יהיה אחראי על ארגון וביצוע פעולות אבטחה פיזית, פעולות לאבטחת מידע ופעולות לאבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות, וכן על הפיקוח על פעולות אלה;

(3)

הוראות סעיפים 10א ו־15 לא יחולו על מערך הסייבר הלאומי לעניין סעיף זה.

(ב)

(בוטל).

22.

הנוסח שולב בחוק מבקר המדינה [נוסח משולב], התשי״ח–1958.

22א.

גופים בתוספת הרביעית או בתוספת החמישית – הוראות מיוחדות [תיקון: תשס״ה, תשע״ו, תשע״ט]

חובת מינוי ממונה ביטחון כאמור בסעיף 2 וחובת מינוי מאבטחים כאמור בסעיף 13 לא יחולו על גוף ציבורי המנוי בתוספת הרביעית בלבד או בתוספת החמישית בלבד; מונו בגופים כאמור ממוני ביטחון או מאבטחים שלא מכוח הוראות חוק זה, לא יהיו נתונות להם הסמכויות לפי חוק זה ולא יחולו לגביהם ההוראות הנוגעות לממוני ביטחון ומאבטחים לפי חוק זה.

22ב.

הוראות לעניין גופים המנויים בתוספת השנייה ובתוספת החמישית [תיקון: תשע״ו, תשע״ט]

(א)

לעניין פעולות לאבטחת מידע בגוף המנוי גם בתוספת השנייה וגם בתוספת החמישית, יחולו הוראות אלה:

(1)

לעניין פעולות לאבטחת מידע ברמת סיווג עד ”שמור“, יהיה הקצין המוסמך נציג מערך הסייבר הלאומי, ואולם הוא יהיה אחראי להנחות גוף כאמור בהתאם לעקרונות לפי חוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002 בעניין שמירה על מידע מסווג;

(2)

לעניין פעולות לאבטחת מידע מסווג ברמת סיווג גבוהה מ”שמור“, יהיה הקצין המוסמך נציג מערך הסייבר הלאומי, ואולם הוא יהיה אחראי להנחות גוף כאמור בהתאם להוראות שירות הביטחון הכללי בעניין שמירה על מידע מסווג.

23.

תחולה באזור

הוראות חוק זה יחולו גם על גופים ציבוריים הפועלים באזור כהגדרתו בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ח–1967.

24.

תחילה

תחילתו של חוק זה בתום שנה מיום פרסומו.

תוספת ראשונה

1.

משרד ראש הממשלה.

2.

משרד הבטחון.

3.

”מפעלי מערכת הבטחון“ ומפעלים המייצרים מוצרים עבור מערכת הבטחון, כפי שיוגדרו בצו על ידי שר הבטחון.

4.

לשכת נשיא המדינה.

5.

משרד החוץ.

6.

[תיקון: תשס״ה, ק״ת תשס״ז, ק״ת תשס״ז־3, תשע״ט־2]

הגופים כדלקמן, למעט במקומות ובנושאים כפי שייקבע על ידי הממשלה:

(א)

רשות שדות התעופה;

(ב)

חברת נמל כהגדרתה בחוק רשות הספנות והנמלים;

(ג)

חברות תעופה;

(ד)

חברות ספנות;

(ה)

(נמחקה);

(ו)

גוף המפעיל מסוף מטענים מוטסים מישראל;

(ז)

מינהלת המעברים שבמשרד הביטחון, ככל שנוגע לאבטחת המעברים, למעט אבטחת מידע, לפי החלטת ממשלה מיום י״ג בכסלו התשס״ו (14 בדצמבר 2005);

(ח)

חברת אס.איי.פי.ג׳י. טרמינל בייפורט חברה בע״מ – בתחום השטח בנמל חיפה שבתפעולה בהתאם לכתב ההסמכה שניתן לה לפי חוק רשות הספנות והנמלים;

(ט)

חברת הדרום קונטיינר בע״מ – בתחום השטח בנמל אשדוד שבתפעולה בהתאם לכתב ההסמכה שניתן לה לפי חוק רשות הספנות והנמלים.

תוספת שניה

1.

משרדי ממשלה שאינם מנויים בתוספת הראשונה.

2.

הסוכנות היהודית לארץ ישראל.

3.

[תיקון: תשע״ד, תשע״ה]

תאגיד השידור הישראלי.

4.

הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו.

5.

בנק ישראל.

6.

מקורות, חברת המים בע״מ.

7.

[תיקון: תשע״ח]

חברת החשמל לישראל בע״מ וחברת ניהול המערכת בע״מ.

8.

[תיקון: תשס״ה]

בזק, החברה הישראלית לתקשורת בע״מ, חברת פלאפון תקשורת בע״מ, חברת סלקום ישראל בע״מ, חברת פרטנר תקשורת בע״מ, בזק בינלאומי, ברק אי.טי.סי (1955), החברה לשירותי בזק בינלאומיים, קווי זהב שירותי תקשורת בינלאומיים בע״מ, חברת מירס תקשורת בע״מ, וכן בעל רישיון כאמור בסעיף 13 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ״ב–1982, אשר ניתנו לגביו הוראות כאמור בסעיף 13(ב) לחוק האמור.

9.

[תיקון: תשס״ה, ק״ת תשס״ז־2]

חברת דואר ישראל בע״מ.

10.

[תיקון: ק״ת תשפ״ב]

דלק פי גלילות – שותפות מוגבלת.

11.

[תיקון: תשע״ז־2]

חברת קו צינור אילת אשקלון בע״מ, וכן גורם מפעיל כהגדרתו בחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע״ז–2017.

12.

[תיקון: ק״ת תשפ״ב]

תשתיות אנרגיה בע״מ.

13.

[תיקון: ק״ת תשס״ז־3]

א.

חברת בתי זיקוק לנפט בע״מ;

ב.

חברת פז בית זיקוק אשדוד בע״מ.

14.

[תיקון: תשס״ה]

(נמחק).

15.

[תיקון: תשס״ה, ק״ת תשס״ז, ק״ת תשס״ז־3, תשע״ט־2]

הגופים כדלקמן, למעט במקומות ובנושאים כפי שייקבע על ידי הממשלה:

(א)

רשות שדות התעופה;

(ב)

חברת נמל כהגדרתה בחוק רשות הספנות והנמלים;

(ג)

חברות תעופה;

(ד)

חברות ספנות;

(ה)

(נמחקה);

(ו)

גוף המפעיל מסוף מטענים מוטסים מישראל ונמצא בשטח נמל התעופה בן־גוריון;

(ז)

חברת נמלי ישראל – פיתוח ונכסים בע״מ;

(ח)

מינהלת המעברים שבמשרד הביטחון, ככל שנוגע לאבטחת המעברים, למעט אבטחת מידע, לפי החלטת ממשלה מיום י״ג בכסלו התשס״ו (14 בדצמבר 2005);

(ט)

חברת אס.איי.פי.ג׳י. טרמינל בייפורט חברה בע״מ – בתחום השטח בנמל חיפה שבתפעולה בהתאם לכתב ההסמכה שניתן לה לפי חוק רשות הספנות והנמלים;

(י)

חברת הדרום קונטיינר בע״מ – בתחום השטח בנמל אשדוד שבתפעולה בהתאם לכתב ההסמכה שניתן לה לפי חוק רשות הספנות והנמלים.

16.

[תיקון: ק״ת תשס״ג]

המוסד לביטוח לאומי.

17.

[תיקון: תשס״ה, תשס״ט]

רשות מקרקעי ישראל.

18.

[תיקון: ק״ת תשס״ז־3]

המרכז למיפוי ישראל.

19.

[תיקון: ק״ת תשס״ז־3]

חברת רכבת ישראל בע״מ.

20.

[תיקון: ק״ת תש״ע]

חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל בע״מ.

21.

[תיקון: ק״ת תשע״ד]

מפעיל מיתקן יבשתי לעיבוד גז טבעי המתקבל מצנרת מהים או ממדינה זרה, מכוח רישיון או על פי דין.

22.

[תיקון: ק״ת תשע״ז]

רשות המסים בישראל.

23.

[תיקון: ק״ת תשע״ז־2]

חברת תרכובות ברום בע״מ.

24.

[תיקון: ק״ת תשפ״ב]

רשות ניירות ערך.

25.

[תיקון: תשפ״ג־2]

המרכז הלאומי לאבחון נתוני נוסעים.

תוספת שלישית

1.

הקרן הקיימת לישראל.

2.

רשות העתיקות.

3.

רשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים.

4.

[תיקון: ק״ת תשס״ז]

א.

האוניברסיטה העברית;

ב.

אוניברסיטת תל־אביב;

ג.

אוניברסיטת חיפה;

ד.

הטכניון;

ה.

מכון וייצמן;

ו.

אוניברסיטת בר־אילן;

ז.

אוניברסיטת בן־גוריון.

5.

[תיקון: ק״ת תשע״ב־2, ק״ת תשע״ו]

המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים.

6.

[תיקון: ק״ת תשע״ה]

רשויות מקומיות לעניין ”אבטחת אישיות מאוימת“ לפי סעיף 341א לפקודת העיריות.

7.

[תיקון: ק״ת תשע״ו־2]

חברת נת״ע, נתיבי תחבורה עירוניים.

8.

[תיקון: ק״ת תשפ״ב]

שירות התעסוקה.

9.

[תיקון: ק״ת תשפ״ב]

עיריית ירושלים – לעניין יחידת הביטחון של הרכבת הקלה.

10.

[תיקון: תשפ״ד]

חברה מבצעת כהגדרתה בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021.

[תיקון: תשס״ה]

תוספת רביעית

הגופים כדלקמן במקומות ובנושאים כפי שתקבע הממשלה:

1.

[תיקון: ק״ת תשס״ז־3]

(בוטל).

2.

[תיקון: תשע״ו, תשע״ט]

(נמחק).

3.

[תיקון: תשע״ו, תשע״ט]

(נמחק).

4.

בזק, החברה הישראלית לתקשורת בע״מ.

5.

[תיקון: תשע״ו, תשע״ט]

(נמחק).

6.

[תיקון: ק״ת תשס״ז־3, תשע״ו, תשע״ט]

(נמחק).

7.

[תיקון: תשע״ו, תשע״ט]

(נמחק).

8.

[תיקון: תשע״ו, תשע״ט]

(נמחק).

9.

[תיקון: תשע״ו, תשע״ט]

(נמחק).

10.

[תיקון: תשע״ו, תשע״ט]

(נמחק).

11.

[תיקון: תשע״ו, תשע״ט]

(נמחק).

12.

[תיקון: תשע״ו, תשע״ט]

(נמחק).

13.

[תיקון: תשע״ו, תשע״ט]

(נמחק).

14.

[תיקון: תשע״ו, תשע״ט]

(נמחק).

15.

[תיקון: ק״ת תשס״ז־3]

חברת מדיטרניאן נאוטילוס (ישראל) בע״מ.

16.

[תיקון: ק״ת תשס״ח, תשע״ו, תשע״ט]

(נמחק).

17.

[תיקון: ק״ת תשע״א, תשע״ו, תשע״ט]

(נמחק).

18.

[תיקון: ק״ת תשע״א, תשע״ו, תשע״ט]

(נמחק).

19.

[תיקון: ק״ת תשע״א, תשע״ו, תשע״ט]

(נמחק).

20.

[תיקון: ק״ת תשע״ב]

פלאפון תקשורת בע״מ.

21.

[תיקון: ק״ת תשע״ב]

סלקום ישראל בע״מ.

22.

[תיקון: ק״ת תשע״ב]

פרטנר תקשורת בע״מ.

23.

[תיקון: ק״ת תשע״ב]

012 סמייל טלקום בע״מ.

24.

[תיקון: ק״ת תשע״ב]

013 נטוויז׳ן בע״מ.

25.

[תיקון: ק״ת תשע״ב]

בזק בינלאומי בע״מ.

26.

[תיקון: ק״ת תשע״ב]

הוט טלקום שותפות מוגבלת.

27.

[תיקון: ק״ת תשע״ב]

מירס תקשורת בע״מ.

28.

[תיקון: ק״ת תשע״ד, תשע״ו, תשע״ט]

(נמחק).

29.

[תיקון: ק״ת תשע״ו־3]

חברת נט 4 פי.אייץ׳.איי. תאגיד מס׳ 515132728.

[תיקון: תשע״ו, תשע״ט]

תוספת חמישית

הגופים כדלקמן במקומות ובנושאים כפי שתקבע הממשלה:

1.

משרד האוצר;

2.

רשות האוכלוסין וההגירה;

3.

הרשות לניהול המאגר הביומטרי;

4.

רשות התקשוב הממשלתי – מערך ממשל זמין;

5.

בנק ישראל;

6.

חברת בתי זיקוק לנפט בע״מ;

7.

חברת פז בית זיקוק אשדוד בע״מ;

8.

[תיקון: תשע״ח]

חברת החשמל לישראל בע״מ וחברת ניהול המערכת בע״מ;

9.

[תיקון: תשע״ז־2]

חברת קו צינור אילת אשקלון בע״מ וכן גורם מפעיל כהגדרתו בחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע״ז–2017;

10.

מגן דוד אדום;

11.

מקורות חברת מים בע״מ;

12.

נתיבי הגז הטבעי לישראל בע״מ;

13.

רכבת ישראל בע״מ;

14.

רשות שדות התעופה;

15.

[תיקון: ק״ת תשפ״ב]

תשתיות אנרגיה בע״מ;

16.

הבורסה לניירות ערך;

17.

[תיקון: ק״ת תשפ״ב]

(נמחק);

18.

דשנים וחומרים כימיים בע״מ;

19.

[תיקון: ק״ת תשע״ו־2, ק״ת תשפ״ב]

בעלי החזקות כמשמעותם בחוק הנפט, התשי״ב–1952: I/10 ”אשקלון“, I/12 ”תמר“, I/13 ”דלית“, 7/I ”נועה“, I/14 ”לוויתן צפון“ ו־I/15 ”לוויתן דרום“ I/16, תנין ו־I/17 כריש, לעניין המערכות הממוחשבות החיוניות המופעלות בקשר לחזקות אלה;

20.

[תיקון: ק״ת תשע״ו־2]

חברת נמל אשדוד וחברת נמל חיפה;

21.

[תיקון: ק״ת תשע״ו־2]

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

22.

[תיקון: ק״ת תשע״ו־2]

חברת נת״ע, נתיבי תחבורה עירוניים;

23.

[תיקון: ק״ת תשע״ז, ק״ת תשפ״ב]

(נמחק);