חוק-יסוד: משק המדינה

חוק-יסוד: משק המדינה מתוך ספר החוקים הפתוח

חוק־יסוד: משק המדינה


קישור למאגר החקיקה הלאומי ס״ח תשל״ה, 206, 207; תשמ״ב, 170; תשמ״ג, 58; תשמ״ה, 26; תשמ״ח, 32; תשנ״א, 31; תשנ״ב, 40, 224; תשס״ג, 498; תשס״ט, 134; תש״ע, 550, 551; תשע״ג, 52, 70; תשע״ד, 346; תשע״ה, 194; תשע״ו, 1182; תשע״ז, 32; תש״ף, 16, 46, 230, 294, 420, 436; תשפ״א, 28.

עדכון סכומים: י״פ תשע״ג, 214, 2504; תשע״ד, 3128; תשע״ה, 2978; תשע״ו, 2945; תשע״ח, 4704; תשע״ט, 6512; תש״ף, 2996.


מסים, מילוות חובה ואגרות [תיקון: תשמ״ב]
(א)
מסים, מילוות חובה ותשלומי חובה אחרים לא יוטלו, ושיעוריהם לא ישונו, אלא בחוק או על פיו; הוא הדין לגבי אגרות.
(ב)
מסים, מילוות חובה, תשלומי חובה אחרים ואגרות המשתלמים לאוצר המדינה, ושיעוריהם לא נקבעו בגוף החוק ולא נקבעה בחוק הוראה שקביעתם בתקנות טעונה אישור הכנסת או ועדה מועדותיה, קביעתם בתקנות טעונה אישור מראש או תוך התקופה הקבועה לכך בחוק – בהחלטת הכנסת או בהחלטת ועדה מועדותיה שהכנסת הסמיכה לכך.
פורסמה החלטה (י״פ תש״ם, 538), לפיה ועדת הכספים מוסמכת לאשר תקנות הקובעות שיעורי מסים, מילוות חובה, תשלומי חובה אחרים ואגרות המשתלמים לאוצר המדינה, למעט אגרות כמפורט להלן; ועדת החוקה, חוק ומשפט מוסמכת לאשר תקנות הקובעות שיעורי אגרות המשתלמות לאוצר המדינה, לפי כל דין, בשל הליכים בבתי משפט, בבתי דין ובלשכות ההוצאה לפועל; והוא כשאין בחוק הוראה בדבר אישורן בכנסת או בועדה אחרת מועדותיה.
נכסי מדינה
עסקאות בנכסי המדינה, רכישת זכויות וקבלת התחייבויות בשם המדינה ייעשו בידי מי שהוסמך לכך בחוק או על פיו.
תקציב המדינה [תיקון: תשמ״ב, תשמ״ג, תשמ״ה, תש״ע־2, תשע״ד, תשע״ז]
(א)
(1)
תקציב המדינה ייקבע בחוק.
(2)
התקציב יהיה לשנה אחת ויביא את הוצאות הממשלה הצפויות והמתוכננות.
(ב)
(1)
הממשלה תניח על שולחן הכנסת את הצעת חוק התקציב במועד שקבעה ועדת הכספים של הכנסת אך לא יאוחר מששים ימים לפני תחילת שנת הכספים, ואולם בתקופה כאמור בסעיף 36א(ב) לחוק־יסוד: הכנסת, תונח הצעת חוק התקציב על שולחן הכנסת במועד שקבעה ועדת הכספים של הכנסת אך לא יאוחר מ־45 ימים לפני היום הקובע כאמור באותו סעיף;
(2)
הצעת חוק התקציב תהיה מפורטת;
(3)
הצעת התקציב המפורטת של משרד הבטחון והצעת התקציב המפורטת של גופים ביטחוניים שייקבעו לעניין זה בחוק לא יונחו על שולחן הכנסת אלא על שולחן ועדה משותפת של ועדת הכספים וועדת החוץ והבטחון של הכנסת;
(4)
להצעת חוק התקציב יצורף אומדן המקורות למימונו.
(ג)
במקרה הצורך רשאית הממשלה להגיש בתוך שנת הכספים הצעת חוק תקציב נוסף.
(ד)
נראה לממשלה כי חוק התקציב לא יתקבל לפני תחילת שנת הכספים, רשאית היא להגיש הצעת חוק תקציב ביניים.
(ה)
שר האוצר יגיש לכנסת מדי שנה דין וחשבון על ביצוע תקציב המדינה; פרטים ייקבעו בחוק.
תקציב רב־שנתי [תיקון: תשנ״ב]
(א)
הממשלה תכין לקראת כל שנת כספים תכנית תקציב רב־שנתית שתכלול את הצעת חוק התקציב לשנה הקרובה וכן תכנית תקציב לשתי השנים הבאות אחריה.
(ב)
הממשלה תניח על שלחן הכנסת את תכנית התקציב הרב־שנתית ביחד עם הצעת חוק התקציב.
(ג)
כל הצעת חוק תקציב שתגיש הממשלה לכנסת תתבסס על תכנית התקציב הרב־שנתית שהוכנה והונחה על שולחן הכנסת לפי סעיף זה בשנה הקודמת.
אי קבלת חוק תקציב [תיקון: תשנ״ב־2, תשע״ד, תש״ף, תש״ף־2, תש״ף־3, תש״ף־4, תש״ף־5, תש״ף־6, תשפ״א]
(א)
לא נתקבל חוק התקציב לפני תחילתה של שנת הכספים, רשאית הממשלה להוציא כל חודש סכום השווה לחלק השנים־עשר מהתקציב השנתי הקודם, בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(א1)
(הוראת שעה עד יום 31.12.2020 או עד יום קבלת חוק התקציב לשנת 2020, לפי המוקדם):
(1)
בסעיף קטן זה –
”הוצאה ממשלתית“ – הוצאה ממשלתית, נטו, לרבות מתן אשראי, ולמעט החזר חובות קרן בלבד שאינו החזר חובות כאמור למוסד לביטוח לאומי;
”סכום ההוצאה הממשלתית לשנת 2019“ – סכום ההוצאה הממשלתית, לפי הקבוע בחוק התקציב לשנת 2019;
”סכום ההוצאה הממשלתית הצמוד לשנת 2019“ – סכום ההוצאה הממשלתית לשנת 2019, בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”סכום יתרת ההוצאה לחודשים ינואר עד מרס“ – סכום השווה ל־25 אחוזים מסכום ההוצאה הממשלתית הצמוד לשנת 2019, בניכוי ההוצאה הממשלתית שהוצאה בפועל בחודשים ינואר עד מרס של שנת 2020.
(2)
על אף האמור בסעיף קטן (א), בחודשים אפריל עד דצמבר של שנת 2020 או עד קבלתו של חוק התקציב לשנת 2020, לפי המוקדם, רשאית הממשלה להוציא את ההוצאות המפורטות להלן:
(א)
(1)
כל חודש, סכום להוצאה ממשלתית השווה לחלק השנים עשר מסכום ההוצאה הממשלתית הצמוד לשנת 2019, ובחודש אפריל – סכום נוסף להוצאה ממשלתית השווה לסכום יתרת ההוצאה לחודשים ינואר עד מרס בתוספת סכום ההוצאות שהוצאו בחודש מרס לשם התמודדות עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה;
(2)
כל חודש מחודש ספטמבר, סכום השווה לחלק השנים עשר מ־11 מיליארד שקלים חדשים, ובחודש ספטמבר – סכום נוסף של 7.33 מיליארד שקלים חדשים;
(3)
שר האוצר יביא לאישור הממשלה תכנית פעולה מפורטת הכוללת בין היתר פעולות ותמיכות לשימוש בסכום ההוצאה הממשלתית הצמוד לשנת 2019 ובסכום האמור בפסקת משנה (2); הממשלה תביא לאישור ועדת הכספים של הכנסת את התכנית האמורה לא יאוחר מיום כ״ד באלול התש״ף (13 בספטמבר 2020); כל עוד לא אישרה ועדת הכספים של הכנסת את התכנית לא תהיה הממשלה רשאית להוציא את הסכומים כאמור בפסקת משנה (2);
(4)
שינוי בסכומים של מרכיבי התכנית כאמור בפסקת משנה (3), בשיעור העולה על 15 אחוזים מאחד ממרכיבי התכנית טעון אישור של ועדת הכספים של הכנסת;
(ב)
כל חודש, לשם מימון ההוצאות הדרושות להתמודדות עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה, ולמטרה זו בלבד, שיעור מסכום ההוצאה הממשלתית לשנת 2019 כמפורט להלן לצד אותו חודש:
(1)
בחודש אפריל – 2.65%, בניכוי סכום ההוצאות שהוצאו בחודש מרס לשם התמודדות עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה;
(2)
בחודש מאי – 1.88%;
(3)
בחודש יוני – 2.94%;
(4)
בחודש יולי – 1.36%;
(5)
בחודש אוגוסט – 3.05%;
(6)
בחודש ספטמבר – 2.68%;
(7)
בחודש אוקטובר – 1.51%;
(8)
בחודש נובמבר – 2.85%;
(9)
בחודש דצמבר – 2.39%.
(ג)
לשם החזר חובות קרן שאינו החזר חובות כאמור למוסד לביטוח לאומי – סכום שלא יעלה על 100 מיליארד שקלים חדשים;
(ד)
לשם החזר חובות למוסד לביטוח לאומי בשל ההוצאות הדרושות להתמודדות עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה, ולמטרה זו בלבד – סכום שלא יעלה על 7 מיליארד שקלים חדשים;
(ה)
הוצאה המותנית בהכנסה כמשמעותה בסעיף 5(א) ו־(ב) לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, ובלבד שהסכום המוצא לפעולה מסוימת כהוצאה מותנית בהכנסה, בשנת 2020, לא יעלה על סכום התקבול שיתקבל בשנת 2020 למימון אותה הוצאה;
(ו)
הוצאה של מפעלים עסקיים שפעלו בשנת 2019, ובלבד שלגבי כל אחד מהמפעלים העסקיים כאמור סכום ההוצאה לשנת 2020 לא יעלה על סכום התקבולים שיתקבל למעשה אצל אותו מפעל עסקי בשנת 2020.
(3)
סכומים המפורטים בפסקאות משנה (א) ו־(ב) של פסקה (2) שלא הוצאו בחודש מסוים, יהיה ניתן להוציאם בכל אחד מהחודשים הבאים אחריו, עד יום ט״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2020) או עד יום קבלת חוק התקציב לשנת 2020, לפי המוקדם, למטרות כמפורט להלן, לפי העניין:
(א)
לעניין סכומים המפורטים בפסקת משנה (א) של פסקה (2) – לשם מימון הוצאה ממשלתית;
(ב)
לעניין סכומים המפורטים בפסקת משנה (ב) של פסקה (2) – לשם מימון ההוצאות הדרושות להתמודדות עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה.
(א2)
(הוראת שעה עד יום 31.12.2020 או עד יום קבלת חוק התקציב לשנת 2020, לפי המוקדם):
(1)
שר האוצר יגיש לאישור הממשלה עד יום ז׳ באייר התש״ף (1 במאי 2020), תכנית מפורטת ביחס לשימושים המתוכננים בסכומים המפורטים בסעיף קטן (א1)(2)(ב) (בסעיף קטן זה – התכנית המפורטת).
(2)
הממשלה תניח על שולחן הכנסת את התכנית המפורטת שתכלול את הסעיפים והסכומים שלהן:
(א)
בריאות, רווחה, סדר ציבורי, ביטחון פנים ומתן מענה לצורכי משרדי הממשלה – 14 מיליארד שקלים חדשים;
(א1)
היערכות משרד החינוך לשנת הלימודים התשפ״א – 1.75 מיליארד שקלים חדשים;
(ב)
שיפוי המוסד לביטוח לאומי – 20.5 מיליארד שקלים חדשים;
(ג)
מענק וסיוע לעסקים ולעצמאים – 30.7 מיליארד שקלים חדשים, ובכלל זה 500 מיליון שקלים חדשים כמענק נוסף לעסקים שפרטיו ייקבעו בחוק או שחלוקתו תהיה טעונה אישור ועדת הכספים של הכנסת;
(ד)
עידוד תעסוקה והכשרת הון אנושי, מימון הכשרות מקצועיות, סיוע לעמותות ולארגוני חברה אזרחית וסיוע לעסקים קטנים ובינוניים – 0.9 מיליארד שקלים חדשים;
(ד1)
עידוד התעסוקה באמצעות מענק עבודה – 800 מיליון שקלים חדשים;
(ה)
הנחות בארנונה – 3.9 מיליארד שקלים חדשים;
(ו)
עלות תקציבית של פתרונות אשראי – 6.1 מיליארד שקלים חדשים;
(ז)
תשתיות, טכנולוגיה עילית, דיגיטציה ותכנית יציאה מהמשבר – 3.1 מיליארד שקלים חדשים;
(ח)
מטרות אחרות לרבות למענק וסיוע לשם הבטחת ביטחון תזונתי למשפחות מוחלשות – 3.05 מיליארד שקלים חדשים, ובלבד שהמענק והסיוע יינתנו על ידי משרד הפנים בהתאם לאמות מידה שוויוניות שיקבע שר הפנים; אמות המידה אינן טעונות פרסום ברשומות.
(2א)
שר האוצר יגיש לאישור הממשלה, עד יום ט״ז באב התש״ף (6 באוגוסט 2020), עדכון לתכנית המפורטת ביחס לסכומים שהשתנו בה ממועד אישורה לפי פסקה (1); הממשלה תגיש לוועדת הכספים של הכנסת את העדכון לתכנית המפורטת כאמור.
(3)
שינוי בסכומים של מרכיבי התוכנית הנקובים בפסקה (2), בשיעור העולה על 10 אחוזים מאחד ממרכיבי התוכנית כאמור טעון אישור ועדת הכספים של הכנסת.
(4)
אישרה הממשלה את התכנית המפורטת, לרבות עדכונה בהתאם להוראות פסקה (2א), ידווח שר האוצר לוועדת הכספים של הכנסת מדי חודש על אופן הוצאת הכספים ועל השימוש בפועל של השימושים המתוכננים לפיה.
(ב)
כספים לפי סעיף קטן (א) ייועדו קודם כל לקיום התחייבויות המדינה מכוח חוק, חוזים ואמנות; ביתרה תשתמש הממשלה רק להפעלת שירותים חיוניים ופעולות שנכללו בחוק התקציב הקודם לרבות כאלה שנכללו באמצעות שינויים תקציביים.
(הוראת שעה עד יום 31.12.2020 או עד יום קבלת חוק התקציב לשנת 2020, לפי המוקדם):
כספים לפי לפי סעיפים קטנים (א) ו־(א1)(2)(א) ייועדו קודם כל לקיום התחייבויות המדינה מכוח חוק, חוזים ואמנות; ביתרה תשתמש הממשלה רק להפעלת שירותים חיוניים ופעולות שנכללו בחוק התקציב הקודם לרבות כאלה שנכללו באמצעות שינויים תקציביים.
(ב1)
פירוט הוצאות הממשלה הצפויות והמתוכננות לפי סעיף זה יפורסמו באתר משרד האוצר; פירוט ההוצאות לעניין משרד הביטחון והגופים הביטחוניים יונח על שולחן הוועדה המשותפת של ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כמשמעותה בסעיף 18 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985; שר האוצר ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לחודש, על הוצאות הממשלה כאמור.
(ג)
אין לשנות סעיף זה אלא ברוב חברי הכנסת.
חקיקה הצריכה תקציב [תיקון: תשס״ג, [י״פ הודעות]]
(א)
הצעת חוק תקציבית לא תתקבל בכנסת אלא בקולותיהם של 50 חברי הכנסת לפחות; הרוב האמור דרוש בקריאה הראשונה, בקריאה השניה ובקריאה השלישית; ואולם אם הפכה הצעת חוק להצעת חוק תקציבית לאחר הקריאה הראשונה, דרוש הרוב האמור בקריאה השניה ובקריאה השלישית.
(ב)
הסתייגות תקציבית לא תתקבל בכנסת אלא בקולותיהם של 50 חברי הכנסת לפחות; התקבלה הסתייגות תקציבית להצעת חוק לא תתקבל הצעת החוק בכנסת בקריאה השלישית אלא בקולותיהם של 50 חברי הכנסת לפחות.
(ג)
קביעת העלות התקציבית, לענין סעיף זה, של הצעת חוק או הסתייגות, תהיה של ועדה מועדות הכנסת הדנה באותה הצעת חוק או הסתייגות (להלן – הועדה); הועדה תקבע את העלות התקציבית על פי הערכת שר האוצר או מי שהוא הסמיך לכך, אלא אם כן הוכח להנחת דעתה, על פי הערכה אחרת שהוגשה לה, כי העלות התקציבית שונה מהערכת שר האוצר; הערכות לפי סעיף זה יוגשו בצירוף נתונים ואמדנים.
(ד)
בסעיף זה –
”הצעת חוק תקציבית“ – הצעת חוק שמתקיימים בה כל אלה:
(1)
היא הוגשה שלא בידי הממשלה;
(2)
בביצועה כרוכה עלות תקציבית של 5 מיליון שקלים חדשים (מתואם לשנת 2003; בשנת 2020, 6,136,283 ש״ח) או יותר, בשנת תקציב כלשהי;
(3)
הממשלה לא נתנה את הסכמתה לעלות התקציבית;
”הסתייגות תקציבית“ – הסתייגות להצעת חוק, שמתקיימים בה כל אלה:
(1)
בביצועה כרוכה עלות תקציבית של 5 מיליון שקלים חדשים (מתואם לשנת 2003; בשנת 2020, 6,136,283 ש״ח) או יותר, בשנת תקציב כלשהי;
(2)
הממשלה לא נתנה את הסכמתה לעלות התקציבית;
”עלות תקציבית“ – הוצאה או התחייבות להוצאה מתקציב המדינה, או הפחתה של הכנסות המדינה אף אם ההוצאה או ההפחתה כאמור מלווה בהקטנה של הוצאה או התחייבות להוצאה מתקציב המדינה, או בהגדלה של הכנסות המדינה;
”הוצאה מתקציב המדינה“, ”הפחתה של הכנסות המדינה“ – לרבות הוצאה מתקציבו של גוף מתוקצב או הפחתה של הכנסות גוף מתוקצב;
”גוף מתוקצב“ – כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985.
(ה)
הסכומים הנקובים בהגדרות ”הצעת חוק תקציבית“ ו”הסתייגות תקציבית“ בסעיף קטן (ד) יתעדכנו ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ו)
הוראות סעיף זה לא יחולו על הצעת חוק שענינה פיזור הכנסת ועריכת בחירות.
שטרי כסף ומטבעות
הדפסת שטרי כסף וטביעת מטבעות שישמשו הילך חוקי וכן הוצאתם יהיו על פי חוק.
בקורת [תיקון: תשמ״ח]
משק המדינה יעמוד לבקורת מבקר המדינה.


נתקבל בכנסת ביום י״ד באב תשל״ה (21 ביולי 1975).
  • יצחק רבין
    ראש הממשלה
  • אפרים קציר
    נשיא המדינה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.


חוקי היסוד של מדינת ישראל
חופש העיסוקירושלים בירת ישראלישראל – מדינת הלאום של העם היהודיכבוד האדם וחירותוהכנסתמבקר המדינההממשלהמקרקעי ישראלמשאל עםמשק המדינה (ה"ש 2009-2016, ה"ש 2017-2018)נשיא המדינההצבאהשפיטה ספר החוקים הפתוח
חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח