חוק-יסוד: משק המדינה

חוק-יסוד: משק המדינה מתוך ספר החוקים הפתוח

חוק־יסוד: משק המדינה


קישור למאגר החקיקה הלאומי ס״ח תשל״ה, 206, 207; תשמ״ב, 170; תשמ״ג, 58; תשמ״ה, 26; תשמ״ח, 32; תשנ״א, 31; תשנ״ב, 40, 224; תשס״ג, 498; תשס״ט, 134; תש״ע, 550, 551; תשע״ג, 52, 70; תשע״ד, 346; תשע״ה, 194; תשע״ו, 1182; תשע״ז, 32; תש״ף, 16, 46, 230, 294, 420, 436; תשפ״א, 28, 252, 368.

עדכון סכומים: י״פ תשע״ג, 214, 2504; תשע״ד, 3128; תשע״ה, 2978; תשע״ו, 2945; תשע״ח, 4704; תשע״ט, 6512; תש״ף, 2996; תשפ״א, 2619.


מסים, מילוות חובה ואגרות [תיקון: תשמ״ב]
(א)
מסים, מילוות חובה ותשלומי חובה אחרים לא יוטלו, ושיעוריהם לא ישונו, אלא בחוק או על פיו; הוא הדין לגבי אגרות.
(ב)
מסים, מילוות חובה, תשלומי חובה אחרים ואגרות המשתלמים לאוצר המדינה, ושיעוריהם לא נקבעו בגוף החוק ולא נקבעה בחוק הוראה שקביעתם בתקנות טעונה אישור הכנסת או ועדה מועדותיה, קביעתם בתקנות טעונה אישור מראש או תוך התקופה הקבועה לכך בחוק – בהחלטת הכנסת או בהחלטת ועדה מועדותיה שהכנסת הסמיכה לכך.
פורסמה החלטה (י״פ תש״ם, 538), לפיה ועדת הכספים מוסמכת לאשר תקנות הקובעות שיעורי מסים, מילוות חובה, תשלומי חובה אחרים ואגרות המשתלמים לאוצר המדינה, למעט אגרות כמפורט להלן; ועדת החוקה, חוק ומשפט מוסמכת לאשר תקנות הקובעות שיעורי אגרות המשתלמות לאוצר המדינה, לפי כל דין, בשל הליכים בבתי משפט, בבתי דין ובלשכות ההוצאה לפועל; והוא כשאין בחוק הוראה בדבר אישורן בכנסת או בועדה אחרת מועדותיה.
נכסי מדינה
עסקאות בנכסי המדינה, רכישת זכויות וקבלת התחייבויות בשם המדינה ייעשו בידי מי שהוסמך לכך בחוק או על פיו.
תקציב המדינה [תיקון: תשמ״ב, תשמ״ג, תשמ״ה, תש״ע־2, תשע״ד, תשע״ז, תשפ״א־3]
(א)
(1)
תקציב המדינה ייקבע בחוק.
(2)
התקציב יהיה לשנה אחת ויביא את הוצאות הממשלה הצפויות והמתוכננות.
(ב)
(1)
הממשלה תניח על שולחן הכנסת את הצעת חוק התקציב במועד שקבעה ועדת הכספים של הכנסת אך לא יאוחר מששים ימים לפני תחילת שנת הכספים, ואולם בתקופה כאמור בסעיף 36א(ב) לחוק־יסוד: הכנסת, תונח הצעת חוק התקציב על שולחן הכנסת במועד שקבעה ועדת הכספים של הכנסת אך לא יאוחר מ־60 ימים לפני היום הקובע כאמור באותו סעיף, ולעניין תקופת 60 הימים כאמור לא יובאו בחשבון מועדי ישראל וערביהם כמשמעותם באותו סעיף;
(2)
הצעת חוק התקציב תהיה מפורטת;
(3)
הצעת התקציב המפורטת של משרד הבטחון והצעת התקציב המפורטת של גופים ביטחוניים שייקבעו לעניין זה בחוק לא יונחו על שולחן הכנסת אלא על שולחן ועדה משותפת של ועדת הכספים וועדת החוץ והבטחון של הכנסת;
(4)
להצעת חוק התקציב יצורף אומדן המקורות למימונו.
(ג)
במקרה הצורך רשאית הממשלה להגיש בתוך שנת הכספים הצעת חוק תקציב נוסף.
(ד)
נראה לממשלה כי חוק התקציב לא יתקבל לפני תחילת שנת הכספים, רשאית היא להגיש הצעת חוק תקציב ביניים.
(ה)
שר האוצר יגיש לכנסת מדי שנה דין וחשבון על ביצוע תקציב המדינה; פרטים ייקבעו בחוק.
תקציב רב־שנתי [תיקון: תשנ״ב]
(א)
הממשלה תכין לקראת כל שנת כספים תכנית תקציב רב־שנתית שתכלול את הצעת חוק התקציב לשנה הקרובה וכן תכנית תקציב לשתי השנים הבאות אחריה.
(ב)
הממשלה תניח על שלחן הכנסת את תכנית התקציב הרב־שנתית ביחד עם הצעת חוק התקציב.
(ג)
כל הצעת חוק תקציב שתגיש הממשלה לכנסת תתבסס על תכנית התקציב הרב־שנתית שהוכנה והונחה על שולחן הכנסת לפי סעיף זה בשנה הקודמת.
אי קבלת חוק תקציב [תיקון: תשנ״ב־2, תשע״ד, תש״ף, תש״ף־2, תש״ף־3, תש״ף־4, תש״ף־5, תש״ף־6, תשפ״א, תשפ״א־2]
(א)
לא נתקבל חוק התקציב לפני תחילתה של שנת הכספים, יחולו ההוראות שלהלן לגבי שנת התקציב ההמשכי:
(1)
הממשלה תהיה רשאית להוציא את ההוצאות כמפורט להלן:
(א)
כל חודש, סכום השווה לחלק השנים עשר מההוצאה הממשלתית המותרת לשנה הקודמת או מתקרת ההוצאה הממשלתית לשנה הקודמת, כשהן צמודות לשיעור הגידול באוכלוסייה, לפי הנמוך;
(ב)
הוצאה המותנית בהכנסה, בהתאם להוראות שייקבעו בחוק;
(ג)
הוצאה של מפעלים עסקיים שפעלו בשנת הכספים הקודמת, בהתאם להוראות שייקבעו בחוק;
(ד)
החזר חובות קרן שאינו החזר חובות כאמור למוסד לביטוח לאומי;
(ה)
(הוראת שעה מיום 1.1.2021 עד יום 31.12.2021 או עד יום קבלת חוק התקציב לשנת 2021, לפי המוקדם):
לשם מימון ההוצאות הדרושות להתמודדות עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה, ולמטרה זו בלבד –
(1)
סכום שלא יעלה על 52.3 מיליארד שקלים חדשים, שיוקצה לעניינים כמפורט להלן ועד לסכומים כמפורט לצדם:
(א)
בריאות, רווחה, סדר ציבורי, ביטחון הפנים, עלייה וקליטה ומתן מענה לצורכי משרדי הממשלה – 7.2 מיליארד שקלים חדשים;
(ב)
היערכות משרד החינוך לשנת הלימודים התשפ״א – 2.5 מיליארד שקלים חדשים;
(ג)
שיפוי המוסד לביטוח לאומי – 9.8 מיליארד שקלים חדשים;
(ד)
מענק וסיוע לעסקים ולעצמאים – 21.1 מיליארד שקלים חדשים;
(ה)
עידוד תעסוקה והכשרת הון אנושי, מימון הכשרות מקצועיות, סיוע לעמותות ולארגוני חברה אזרחית וסיוע לעסקים קטנים ובינוניים – 1.2 מיליארד שקלים חדשים;
(ו)
עידוד התעסוקה באמצעות מענק עבודה – 0.5 מיליארד שקלים חדשים;
(ז)
הנחות בארנונה – 2.2 מיליארד שקלים חדשים;
(ח)
עלות תקציבית של פתרונות אשראי – 2.2 מיליארד שקלים חדשים;
(ט)
תשתיות, טכנולוגיה עילית, דיגיטציה ותכנית יציאה מהמשבר – 5 מיליארד שקלים חדשים;
(י)
מטרות אחרות – 0.6 מיליארד שקלים חדשים;
(2)
הממשלה תהיה רשאית להתחייב בגבולות הסכומים כמפורט להלן, ובלבד שלא יהיה בהתחייבויות כאמור כדי להגדיל את ההוצאה באותה שנה מעבר לסכום ההוצאה בתקציב המשכי:
(א)
סכום ההרשאה להתחייב, בהתאם להוראות שייקבעו בחוק;
(ב)
סכום ההוצאה בתקציב המשכי, הסכום להוצאה המותנית בהכנסה והסכום להוצאה של מפעלים עסקיים, כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ג) של פסקה (1), בהתאם להוראות שייקבעו בחוק;
(הוראת שעה מיום 1.1.2021 עד יום 31.12.2021 או עד יום קבלת חוק התקציב לשנת 2021, לפי המוקדם): סכום ההוצאה בתקציב המשכי, הסכום להוצאה המותנית בהכנסה והסכום להוצאה של מפעלים עסקיים, כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ג) ו־(ה) של פסקה (1), בהתאם להוראות שייקבעו בחוק׳ ובלבד שהתחייבות להוצאה כאמור בפסקת משנה (ה) של פסקה (1) תהיה לעניינים המפורטים בה ועל פי הסכומים הנקובים לצד כל עניין כאמור;
(ג)
סכום עודף שנותר בסעיפי התקציב בחוק התקציב הקודם, בהתאם להוראות שייקבעו בחוק;
(הוראת שעה מיום 1.1.2021 עד יום 31.12.2021 או עד יום קבלת חוק התקציב לשנת 2021, לפי המוקדם): סכום עודף שנותר בסעיפי התקציב בחוק התקציב הקודם, בהתאם להוראות שייקבעו בחוק בניכוי הסכום האמור בפסקה (1)(ה)(2);
(3)
הממשלה תהיה רשאית למלא משרות במספר שלא יעלה על מספר המשרות הנקוב בחוק התקציב הקודם.
(א1)
(פקע).
(א2)
(פקע).
(ב)
כספים לפי סעיף קטן (א)(1)(א) עד (ג) ייועדו קודם כל לקיום התחייבויות המדינה מכוח חוק, חוזים ואמנות; ביתרת הכספים כאמור תשתמש הממשלה רק להפעלת שירותים חיוניים ופעולות שנכללו בחוק התקציב הקודם לרבות כאלה שנכללו באמצעות שינויים תקציביים (בסעיף קטן זה – שירותים חיוניים ופעולות קודמות); התחייבויות הממשלה לפי סעיף קטן (א)(2) יהיו רק לשירותים חיוניים ופעולות קודמות.
(ב1)
תכנית הכוללת את פירוט הוצאות הממשלה הצפויות והמתוכננות לפי סעיף זה תונח בידי משרד האוצר על שולחן הממשלה ותוגש לוועדת הכספים של הכנסת לא יאוחר מחודש מתחילתה של שנת תקציב המשכי; פירוט ההוצאות לעניין משרד הביטחון והגופים הביטחוניים יונח על שולחן הוועדה המשותפת של ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כמשמעותה בסעיף 18 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985; שר האוצר ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לחודש, על הוצאות הממשלה לפי תכנית כאמור.
(ג)
אין לשנות סעיף זה אלא ברוב חברי הכנסת.
(ד)
בסעיף זה –
”הוצאה ממשלתית“ – ההוצאה הממשלתית, נטו, לרבות מתן אשראי, ולמעט החזר חובות קרן בלבד שאינו החזר חובות כאמור למוסד לביטוח לאומי;
”ההוצאה הממשלתית המותרת“, לשנת כספים מסוימת – סכום ההוצאה הממשלתית המותרת לפי חוק התקציב לאותה שנה, ואם לא התקבל לגבי השנה האמורה חוק התקציב – סכום ההוצאה הממשלתית המותרת לפי חוק־יסוד זה;
”סכום ההוצאה בתקציב המשכי“ – (הוראת שעה מיום 1.1.2021 עד יום 31.12.2021 או עד יום קבלת חוק התקציב לשנת 2021, לפי המוקדם): הסכום השנתי הכולל של ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף קטן (א)(1)(א) ו־(ה);
”סכום ההוצאה בתקציב המשכי“ – (הנוסח הקבוע): הסכום השנתי הכולל של ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף קטן (א)(1)(א);
”שיעור הגידול באוכלוסייה“ – ממוצע שיעורי הגידול באוכלוסייה בישראל שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשלוש השנים שקדמו לשנה הקודמת לשנת התקציב ההמשכי;
”שנת תקציב המשכי“ – שנת כספים שעד לתחילתה לא התקבל חוק התקציב לאותה שנה, ואם התקבל חוק התקציב במהלך אותה שנה – החלק משנת הכספים שמתחילתה ועד לקבלת חוק התקציב כאמור;
”תקרת ההוצאה הממשלתית“, לשנת כספים מסוימת – סכום ההוצאה הממשלתית המרבי שניתן, לפי חוק, לקבוע לאותה שנה בחוק התקציב, בניכוי סכום ההוצאה הממשלתית באותה שנה שאינו מובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית המרבי שניתן לפי חוק לקבוע בחוק התקציב בשנה שלאחריה.
חקיקה הצריכה תקציב [תיקון: תשס״ג, [י״פ הודעות]]
(א)
הצעת חוק תקציבית לא תתקבל בכנסת אלא בקולותיהם של 50 חברי הכנסת לפחות; הרוב האמור דרוש בקריאה הראשונה, בקריאה השניה ובקריאה השלישית; ואולם אם הפכה הצעת חוק להצעת חוק תקציבית לאחר הקריאה הראשונה, דרוש הרוב האמור בקריאה השניה ובקריאה השלישית.
(ב)
הסתייגות תקציבית לא תתקבל בכנסת אלא בקולותיהם של 50 חברי הכנסת לפחות; התקבלה הסתייגות תקציבית להצעת חוק לא תתקבל הצעת החוק בכנסת בקריאה השלישית אלא בקולותיהם של 50 חברי הכנסת לפחות.
(ג)
קביעת העלות התקציבית, לענין סעיף זה, של הצעת חוק או הסתייגות, תהיה של ועדה מועדות הכנסת הדנה באותה הצעת חוק או הסתייגות (להלן – הועדה); הועדה תקבע את העלות התקציבית על פי הערכת שר האוצר או מי שהוא הסמיך לכך, אלא אם כן הוכח להנחת דעתה, על פי הערכה אחרת שהוגשה לה, כי העלות התקציבית שונה מהערכת שר האוצר; הערכות לפי סעיף זה יוגשו בצירוף נתונים ואמדנים.
(ד)
בסעיף זה –
”הצעת חוק תקציבית“ – הצעת חוק שמתקיימים בה כל אלה:
(1)
היא הוגשה שלא בידי הממשלה;
(2)
בביצועה כרוכה עלות תקציבית של 5 מיליון שקלים חדשים (מתואם לשנת 2003; בשנת 2021, 6,099,757 ש״ח) או יותר, בשנת תקציב כלשהי;
(3)
הממשלה לא נתנה את הסכמתה לעלות התקציבית;
”הסתייגות תקציבית“ – הסתייגות להצעת חוק, שמתקיימים בה כל אלה:
(1)
בביצועה כרוכה עלות תקציבית של 5 מיליון שקלים חדשים (מתואם לשנת 2003; בשנת 2021, 6,099,757 ש״ח) או יותר, בשנת תקציב כלשהי;
(2)
הממשלה לא נתנה את הסכמתה לעלות התקציבית;
”עלות תקציבית“ – הוצאה או התחייבות להוצאה מתקציב המדינה, או הפחתה של הכנסות המדינה אף אם ההוצאה או ההפחתה כאמור מלווה בהקטנה של הוצאה או התחייבות להוצאה מתקציב המדינה, או בהגדלה של הכנסות המדינה;
”הוצאה מתקציב המדינה“, ”הפחתה של הכנסות המדינה“ – לרבות הוצאה מתקציבו של גוף מתוקצב או הפחתה של הכנסות גוף מתוקצב;
”גוף מתוקצב“ – כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985.
(ה)
הסכומים הנקובים בהגדרות ”הצעת חוק תקציבית“ ו”הסתייגות תקציבית“ בסעיף קטן (ד) יתעדכנו ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ו)
הוראות סעיף זה לא יחולו על הצעת חוק שענינה פיזור הכנסת ועריכת בחירות.
שטרי כסף ומטבעות
הדפסת שטרי כסף וטביעת מטבעות שישמשו הילך חוקי וכן הוצאתם יהיו על פי חוק.
בקורת [תיקון: תשמ״ח]
משק המדינה יעמוד לבקורת מבקר המדינה.


נתקבל בכנסת ביום י״ד באב תשל״ה (21 ביולי 1975).
  • יצחק רבין
    ראש הממשלה
  • אפרים קציר
    נשיא המדינה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.


חוקי היסוד של מדינת ישראל
חופש העיסוקירושלים בירת ישראלישראל – מדינת הלאום של העם היהודיכבוד האדם וחירותוהכנסתמבקר המדינההממשלהמקרקעי ישראלמשאל עםמשק המדינה (ה"ש 2009-2016, ה"ש 2017-2018)נשיא המדינההצבאהשפיטה ספר החוקים הפתוח
חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח