קטגוריה:זכריה ז ב
נוסח המקרא
וישלח בית אל שר אצר ורגם מלך ואנשיו לחלות את פני יהוה
וַיִּשְׁלַח בֵּית אֵל שַׂר אֶצֶר וְרֶגֶם מֶלֶךְ וַאֲנָשָׁיו לְחַלּוֹת אֶת פְּנֵי יְהוָה.
וַיִּשְׁלַח֙ בֵּֽית־אֵ֔ל שַׂרְאֶ֕צֶר וְרֶ֥גֶם מֶ֖לֶךְ וַֽאֲנָשָׁ֑יו לְחַלּ֖וֹת אֶת־פְּנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
וַ/יִּשְׁלַח֙ בֵּֽית־אֵ֔ל שַׂר־אֶ֕צֶר וְ/רֶ֥גֶם מֶ֖לֶךְ וַֽ/אֲנָשָׁ֑י/ו לְ/חַלּ֖וֹת אֶת־פְּנֵ֥י יְהוָֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"שראצר" - שם איש וכן רגם מלך
"לחלות" - ענין תפלה כמו ויחל משה (שמות ל"ב)
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"לחלות את פני ה'", שעורו.
"לחלות את פני ה' לאמר אל הכהנים", לבקש את ה' שיופיע רוח קדשו עוד הפעם ויודיע "אל הכהנים ואל הנביאים, לאמר", דהיינו שהם יוכל לאמר התשובה על השאלה "האבכה בחדש החמישי הנזר", מה שלא שאלו על יתר הצומות כי על צום השביעי על הריגת גדליה לא נסתפקו כלל, כי הצום הזה בא מפני שאז נחרב ישוב הארץ שהשאיר נבוזראדן תחת יד גדליה מדלת העם לכורמים וליוגבים וע"י הריגת גדליה ברחו מן הארץ, ואחר שעתה הושב ישוב הארץ על מכונו כיון ששבו קצת כמספר שהיה עם גדליה אין מקום לצום הזה, אולם על הג' צומות שהיה בעבור חורבן העיר והבית עליהם שאלו אם הבית הנבנה עתה יהיה גדול בכבודו ככבוד הבית הקודם ובטל טעם הצום או לא? ולכן שאלו על צום החמישי, שאם יאמר שא"צ להתענות בחמישי כ"ש ברביעי ועשירי, והתעוררו אל שאלה הזאת בד' כסליו למען ידעו איך להתנהג בתענית י' טבת הבא אחריו, והם שאלו בין על הבכי שהוא על העבר, בין על הצום, שעז"א "הנזר" שהוא לבקש תפלה ותחנונים על העתיד, וכבר באר הרי"א ששאלו זאת מפני שהיה הבית הזה קטן בעיניהם מפני שבעה דברים,
- א) שראו שלא שבה בו השכינה לשכון כבוד כמו בבית הראשון, וה' דברים חסרו בבית שני,
- ב) שהיה תחת רשות מלכי פרס ויראו פן יגרשום שנית מן הארץ,
- ג) לפי שלא היה קיבוץ כללי ולא שבו הנדחים בארבע כנפות הארץ,
- ד) שראו שנתקללה הארץ ולא שבה לאיתנה וזה סימן שלא שבה ההשגחה שמה כבראשונה,
- ה) שראו שהם לבז ולחרפה בין העמים,
- ו) שראו שהכותים החזיקו בחלק גדול מן הארץ והעולים מבבל היו מתי מספר,
- ז) מפני שראו שאין מולך עליהם איש מבית דוד (כאשר תראה תשובה לכל החששות בסי' ח'):
ביאור המילות
- פרשנות מודרנית:
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
"וַיִּשְׁלַח בֵּית אֵל שַׂר אֶצֶר וְרֶגֶם מֶלֶךְ וַאֲנָשָׁיו לְחַלּוֹת אֶת פְּנֵי יְהֹוָה":
שראצר רגם-מלך ונתיניו שלחו שליחים מבבל לא"י-בית אל להתפלל לה' עבורם.
הרחבה:
מה שלחו?
- שלחו שליחים.
מי השולח?
- רש"י -"אנשים צדיקים היו".וכן רד"ק :"ואלו השולחים היו בני הגולה".וכן מצודת דוד-"שלח הכנסיה שבבבל".מלבי"ם- "אנשים נודעים מבבל".
- אבן עזרא -"שראצר ורגם מלך - שמות שרים".
מיהו 'בית אל' המוזכר בפסוק?
- אבן עזרא -"שם שר הוא משרי ישראל שהיו בבבל".
- רש"י- שם מקום. וכן כתב המצודות.
- מלבי"ם-כינוי- "שלחו לבית אל, היינו לבהמ"ק".
מהי מטרת השליחה?
- 2 שליחויות- רש"י "לבא לחלות (להתפלל) את פני ה' בירושלים בעדם ולשאול מאת הכהנים להודיעם אם יבכו בחדש אב אחרי אשר חזר הבית להבנות". וכן אלשיך אחת (את הכוהנים)- לחלות בבית הנבנה את פני ה' - יחוס על הנשארים בבבל, בל יהיה עליהם קצף. שנית (את הנביאים)- לשאול אם עתה שהיחל בנין בית שני, אם יבכה על הראשון, כיון שחסרו מהשני חמשה דברים? {ע"פ אלשיך- "לחלות את פני ה'" מתייחס לפסוק הבא-לכוהנים, אומנם, הסבר זה אינו טועם את טעמי המקרא שבפסוק הבא.} וכן מלבי"ם "לבקש את ה' שיופיע רוח קדשו עוד הפעם ויודיע אל הכהנים ואל הנביאים, לאמר, דהיינו שהם יוכל לאמר התשובה על השאלה האבכה בחדש החמישי הנזרק".
- שליחות 1- רד"ק- "ושלחו בידם בני הגולה לשאול ולאמר אל הכהנים ואל הנביאים האבכה"
לאן שלחו?
- רש"י "ושלחו מבבל לקרוביהם שבבית אל". וכן מצודת דוד "לבית ה'".
מי הנמען?
- הכוהנים והנביאים.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "זכריה ז ב"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.