פתיחת התפריט הראשי

זהר חלק ג רצט ב

דף רצט ב

  [דף רצט ע"ב]   לשרושי הן לעקור הן לענוש נכסין ולאסורין מאן דאתחזי לענוש נכסין נפל בבי מרעיה ולא יתסי עד דיתן כל מה דאתגזר עליה. כיון דאתענש בממוניה ויהיב כל מה דאתגזר עליה אתסי ונפק מבי אסירי וע"ד אצטריך לאשתדלא עליה דיתן עונשיה ויפוק. מאן דיתחזי לשרוש. יתפסון ליה ויהבי ליה בבי אסירי ד דישתרש מכלא ולזמנין דישתרש משייפי או מחד מנייהו ולבתר יפקון ליה מבי אסירי. מאן דיתחזי למות הכי הוא דאילו יתן כל כופרא וכל ממונא דעלמא לא ישתזיב. ועל דא אצטריך לאסיא חכים לאשתדלא עליה אי יכיל למיהב ליה אסוותא מן גופא יאות ואי לאו יתן ליה אסוותא לנשמתיה וישתדל על אסוותא דנשמתא ודא הוא אסיא דקב"ה ישתדל עליה בהאי עלמא ובעלמא דאתי. א"ר אלעזר עד השתא לא שמענא מאסיא דא ומספרא דא בר מזמנא חדא דאמר לי טייעא חדא דשמע לאבוי. דאסיא חד הוה ביומוי דכד הוה מסתכל בב"נ כד איהו בבי מרעיה הוה אמר דא חי ודא מת. והוו אמרין עליה דהוא זכאה קשוט דחיל חטאה וכל מה דלא יכיל למדבק מה דאצטריך איהו הוה קני ויהיב מדיליה והוה אמרין דלית חכים בעלמא כגיניה ובצלותיה הוה עביד יתיר ממה דהוה עביד בידוי וכדדמי לן דא הוה ההוא אסיא. אמר ההוא טייעא ודאי ספרא דיליה בידי איהו דקא יריתנא מאבי אבא וכל מלוי דההוא ספרא כלהו אתייסדון על רזין דאורייתא ורזין סתימין אשכחנא ביה ומלין דאסוותא סגיאין דאיהו אמר דלא יאות למפעל לון בר (אי) איהו דחיל חטאה ואינון ממה דהוה עביד בלעם דהוה לחיש לחישין על מרע והוה אמר בפומוי ואתסי מיד. וכלהו בריר לון בההוא ספרא. ואמר דא אסור ודא מותר למאן דדחיל חטאה בגין דמרעין סגיאין אמר דתלייא אסוותא דלהון בלחישו דפומא. ואינון מסטרא דנחש ומנהון מסטרא דקסם. וכל אינון דאסור לומר בפומא ואסור למעבד בעובדא הוא אמר אד דאשכחנא על מרעין ידיעאן דאצטריך לומר כך ולנדויי בנדוי ובשמתא על ההוא מרע ואיהו תווהא סגי לבן. חדי ר' אלעזר וחדו חברייא א"ר אלעזר אי ההוא ספרא הוה לגבן נחמי מה איהו אמר אנא אמסר במסירה על מנת לאחזאה לבוצינא קדישא. ותנינן א"ר אלעזר ההוא ספרא הוה בידי תריסר ירחי ואשכחנא ביה נהורין עלאין ויקירין. כד מטינא לאינון רזין דהוה מבלעם תווהנא. יומא חד לחישנא באתר חד והוו אתוון סלקן ונחתן עד דחמינא בחלמא ואמר לי מה לך למיעל בתחומה דלא דילך ולא אצטרכיך לך אתערנא ואבאיש קמאי על רזין סתימין דהוו תמן. שדרנא לההוא יודאי ור' יוסי בר' יהודה שמיה ויהיבנא ליה ספרא וברזין דבלעם אשכחנא מאינון שמהן דמלאכין דשדר ליה בלק ולא הוו מסתדרן על תקונייהו כדקא יאות אבל כמה זיני אסוותא אשכחנא ביה דקא מתתקני על תקוני אורייתא ורזין סתימין דילה וחמינא דאינון בחסידותא וצלותין ובעותין לקב"ה ואי תימא דהוה עביד אסוותא בפסוקי אורייתא או ברזין דאורייתא ח"ו אלא הוה אמר רזין דאורייתא ועל ההוא רזא אפיק רזין דאסוותא דלא חמינא כההוא גוונא לעלמין. אמינא בריך רחמנא דאחכים לבני נשא מחכמתא דלעילא. ומאינון מלין דבלעם נסיבנא וחמינא בהו דלא הוה בעלמא חכים בחרשין כגיניה אמינא בריך רחמנא דבטל מעלמא חרשין דלא יטעון בני נשא מבתר דחלתא דקב"ה ית' וית' שמו אמן ע"כ.

מכאן חזור לפ' בלק א"ר אלעזר בלעם חייבא מאן קטיל ליה וכו' דף קצג ע"ב.