פתיחת התפריט הראשי

זהר חלק ג רצג ב

דף רצג ב

בהאי מצחא תליין כ"ד בתי דינין, לכל אינון דחציפין בעובדיהון. כמה דכתיב, (תהלים עג) ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון. והא עשרים אינון, ד' (דף רצ"ג ע"ב) למה. לקבליהון דד' מיתות בית דינא לתתא, דתליין מלעילא. ואשתארו עשרין. ובגין כך לא מענישין בי דינא עלאה, עד דישלים (נ"א עשרין) וסלקא לכ' שנין, לקבליהון דכ' בתי דינא. במתניתא סתימאה דילן תנינן, לקבליהון דכ"ד ספרים דאתכלילן באורייתא. עיינין דרישא, אינון עיינין דלא מסתמרין מנייהו חייביא. עיינין דניימין ולא ניימין. ובגין כך אקרו (שיר השירים ה) עיניו כיונים. מאי יונים. כמה דאת אמר, (ויקרא כה) ולא תונו איש את עמיתו. ועל דא כתיב, (תהלים צד) ויאמרו לא יראה י"ה וגו'. וכתיב (שם) הנוטע אזן הלא ישמע וגו'. תקונא דעל עינא, שערי דמתשערן בשעורא שלים. מאינון שערין תליין אלף וז' מאה מארי דאשגחותא, לאגחא קרבא. וכדין קיימי כלהו משולשליהון ומתפקחין עיינין. כסותא דעל עיינין, גבינין מתאחדן בהו. ואלף (וד' מאה) רבוון מארי תריסין אתאחדן בהו, ואינון אקרון כסותא דעיינין. וכל אינון דאקרון עיני יי', לא פקחין, ולא אתערון, בר בזמנא דאלין כסותי דגבינין, מתפרשין אינון תתאי מעלאי. ובשעתא דאתפרשן גביני תתאי מעלאי, ויהבין אתר לאשגחא מתפקחין עיינין, ואתחזי כמאן דאתער משינתיה (משנתיה). אסתחרו עיינין וחמא לעינא פקיחא, ואסתחן בחוורא דיליה. וכד אסתחיין, אתכפיין מאריהון דדינין לישראל. ובגין כך כתיב, (תהלים מד) עורה למה תישן יי' הקיצה וגו'. ארבע גוונין אתחזיין באינון עיינין. מאינון נהירין ד' בתי דתפילין, דנהרין ברהיטי מוחא. ז' דאקרון עיני ה'. ואשגחותא (נפקא) נפקי, מגוון אוכמא דעינא. כמה דאוקימנא באדרא, דכתיב, (זכריה ג) על אבן אחת שבעה עינים. ואינון גוונין מתלהטין בסטרייהו. מסומקא, נפקין אוחרנין, מארי דאשגחותא לדינא. ואינון אקרון, (דברי הימים ב טז) עיני יי' משוטטות בכל הארץ. משוטטות, ולא משוטטים. בגין דכלהו דינא. מירוקא, נפקין אוחרנין, דקיימין לגלאה עובדין, בין טב ובין ביש. דכתיב (איוב לד) כי עיניו על דרכי איש. ואלין אקרון, (זכריה ד) עיני יי' משוטטים. משוטטים, ולא משוטטות. בגין דאינון לתרין סטרין, לטב ולביש. מחוורא, נפקין כל אינון רחמי, כל אינון טבאן, דמשתכחי בעלמא, לאוטבא להו לישראל. וכדין אסתחיין (נ"א אסתחרן) כל אינון תלת גווני, לרחמא עלייהו. אלין גוונין מתערבין דא בדא, ואתדבקן דא בדא. כל חד אוזיף לחבריה מגווני דיליה, בר מחוורא, דכלהו כלילן ביה כד אצטריך, והוא חפי על כלא. כל גוונין דלתתא, לא יכלין כל בני עלמא, לאסחרא לון חוורא, לאוכמא לסומקא ולירוקא. והכא באשגחותא חד, כלהו אתאחדן ואסתחיין בחוורא. גבינוי לא משתככין, בר כד בעיין גוונין דחוורא לאשגחא, בגין דגבינין יהבין אתר לאשגחא, לכלהו גווני. ואי אינון לא יהבין אתר, לא יכלין לאשגחא ולאסתכלא. גבינין לא קיימין, ולא משתככין שעתא חדא שלימותא (שלימתא), אלא פקחין וסתמין, סתמין ופקחין, משום עינא פקיחא דקאי עלייהו. ועל דא כתיב, (יחזקאל א) והחיות רצוא ושוב. והא אוקימנא. כתיב (ישעיה לג) עיניך תראינה ירושל ם נוה שאנן, וכתיב (דברים יא) תמיד עיני יי' אלהיך בה מרשית השנה וגו'. דהא ירושלם בעיא כן, דכתיב, (ישעיה א) צדק ילין בה. ובגין כך ירושל ם, ולא ציון. דכתיב, (ישעיה א) ציון במשפט תפדה וגו', דכלא רחמי. עיניך, עינך כתיב, עינא דעתיקא קדישא, סתימא דכלא. השתא, עיני יי' אלהיך בה, לטב ולביש, כמה דאתחזי. (לסומקא ולירוקא. והכא באשגחותא חדא, כלהו אסחרן ואסתחיין בחוורא. גבינוי לא משתככין, בר כד בעיין גוונין לאשגחא) בגין כך לא אתקיימו בקיומא תדיר. והתם עינך תראינה ירושל ם, כלא לטב, כלא ברחמי. דכתיב, (ישעיה נד) וברחמים גדולים אקבצך.