פתיחת התפריט הראשי

זהר חלק ג רפח א

דף רפח א

אמר רבי שמעון, כמה שניא שעתא (דף רפ"ח ע"א) דא מאדרא. דבאדרא אזדמן קודשא בריך הוא ורתיכוי. והשתא, הא קודשא בריך הוא היכי (הכא), ואתי עם אינון צדיקייא דבגנתא דעדן, מה דלא אערעו באדרא. וקודשא בריך הוא בעי ביקריהון דצדיקייא יתיר מיקרא דיליה, כמה דכתיב בירבעם, דהוה מקטר ומפלח לעבודה זרה, וקודשא בריך הוא אוריך ליה. וכיון דאושיט ידיה לקבלי דעדו נביאה, אתייבש ידיה, דכתיב, (מלכים א יג) ותיבש ידו וגו'. ועל דפלח לעבודה זרה לא כתיב, אלא על דאושיט ידיה לעדו נביאה. והשתא קודשא בריך הוא בעי ביקרא דילן, וכלהו אתאן עמיה.

אמר, הא רב המנונא סבא הכא, וסחרניה ע' צדיקי גליפן בעיטרין, מנהרין כל חד וחד מזיהרא דזיוא דעתיקא קדישא, סתימא דכל סתימין. והוא אתי למשמע בחדוותא, אלין מלין דאנא אימא.

עד דהוה יתיב, אמר, הא רבי פנחס בן יאיר הכא. אתקינו דוכתיה. אזדעזעו חברייא דהוו תמן וקמו ויתבו בשיפולי ביתא, ורבי אלעזר ורבי אבא אשתארו קמיה (נ"א עמיה) דרבי שמעון. אמר רבי שמעון, באדרא אשתכחנא דכל חברייא הוו אמרי ואנא עמהון -- השתא אימא אנא בלחודאי וכלהו צייתין למלולי, עלאין ותתאין. זכאה חולקי יומא דין.

פתח רבי שמעון ואמר, (שה"ש, ז) "אני לדודי ועלי תשוקתו" -- כל יומין דאתקטרנא בהאי עלמא, בחד קטירא אתקטרנא ביה בקודשא בריך הוא, ובגין כך השתא -- ועלי תשוקתו -- דהוא וכל סיעתא קדישא דיליה אתו למשמע בחדוה מלין סתימין ושבחא דעתיקא קדישא, סתימא דכל סתימין, פריש ואתפרש מכלא ולא פריש -- דהא כלא ביה מתדבק, והוא מתדבק בכלא. [והוא] הוא כלא.

עתיקא דכל עתיקין, סתימא דכל סתימין -- אתתקן ולא אתתקן. אתתקן - בגין לקיימא כלא. ולא אתתקן - בגין דלא שכיח.

כד אתתקן -- אפיק ט' נהורין דלהטין מניה מתקונוי. ואינון נהורין מניה מתנהרין ומתלהטין ואזלין ומתפשטין לכל עיבר. כבוצינא דאתפשטין (דמתפשטין) מניה נהורין לכל עיבר ואינון נהורין דמתפשטין -- כד יקרבון למנדע לון -- לא שכיח אלא בוצינא בלחודוי. כך הוא עתיקא קדישא -- (הוא) בוצינא עלאה, סתימא דכל סתימין, ולא שכיח בר אינון נהורין דמתפשטן, דמתגליין, וטמירן. ואינון אקרון שמא קדישא. ובגין כך כלא חד.

ומה דאמרי חברנא בספרי קדמאי דאינון דרגין דאתבריאו ועתיקא קדישא אתגלי בהו בכל חד וחד משום דאינון תקונין דעתיקא קדישא -- לאו השתא עידנא להני מלין דהא אמינא לון באדרא קדישא. וחמינא מה דלא ידענא הכי, ועד השתא אסתים בלבאי מלה. והשתא אנא בלחודאי אסהידנא קמי מלכא קדישא, וכל הני זכאי קשוט דאתו למשמע מלין אלין.


גולגלתא דרישא חוורא -- לאו ביה שירותא וסיומא. קולטרא דקטפוי. אתפשט ואתנהיר, ומניה ירתון צדיקייא ד' מאה עלמין דכסופין לעלמא דאתי.

מהאי קולטרא דקטפא דהיא גולגלתא חוורא -- נטיף טלא כל יומא לההוא זעיר אנפין לאתר דאתקרי 'שמים', וביה זמינין מיתייא לאחייא לזמנא דאתי, דכתיב (בראשית כז) "ויתן לך האלהים מטל השמים". ואתמלייא רישיה. ומההוא זעיר אפין - נטיף לחקל תפוחין; וכל חקל תפוחין נהירין מההוא טלא.

האי עתיקא קדישא טמיר וגניז. וחכמתא עלאה סתימאה -- בההוא גולגלתא משתכח. ודאי בהאי עתיקא לא אתגלייא אלא רישא בלחודוי, בגין דאיהו רישא לכל רישא.

חכמתא עלאה, דאיהי רישא, ביה סתים, ואקרי מוחא עלאה. מוחא סתימא. מוחא דשכיך ושקיט. ולית דידע ליה, בר איהו.