פתיחת התפריט הראשי

זהר חלק ג רסו ב

דף רסו ב

בשמא עלאה. ולא עוד אלא דגרים להאי באר דלא אתברכא וקרינן עליה כי הוציא שם רע על בתולת ישראל. בתולת ישראל דייקא. ואוקמיה רבי שמעון באתריה מאן דשוי תסקופי מלין על אנתתיה קדמיתא ואפיק עלה שום ביש כמה דאפיק לעילא דכתיב כי הוציא שם רע על בתולת ישראל סתם. ואזלא הא כי הא דאמר רבי חייא אמר רבי יוסי בתולה ירתא שבע ברכות דאתברכא בשבע בגין דבתולת ישראל ירתא שבע ברכן ועל דא אקרי בת שבע. ואנתתא אחרא מאן ברכאן דילה ברכתא דבעז ורות כד"א ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים עדים יתן יי' את וגו' דודאי בתולה בז' אתברכא ולא אתתא אחרא ברזא דא. כיון דמטו בחקל חד חמו אילנין יתבו תחותייהו אמר רבי אבא הא צחותא דמלי דאורייתא. ניתיב. פתח ואמר והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים וגו'. והיה ביום ההוא מאן ביום ההוא אלא ההוא יומא דאתידע לקב"ה כד"א והיה יום אחד הוא יודע ליי'. תו ביום ההוא כד"א ביום בא גוג על אדמת ישראל. יתקע בשופר גדול. מה לן ביה אי הוא רב או זעיר אלא ההוא שופר עלאה דביה נפקין עבדין לחירו תדיר והאי איהו יובלא דיובלא עלאה ורברבא הוא. וכד האי אתער כל חירו דעלמין מתערין ביה וההוא אקרי שופר גדול. ובאו האובדים בארץ אשור. האבודים מבעי ליה או הנאבדים מאי האובדים האובדים ממש בגין דאינון בארעא אחרא ומאן דשארי בארעא אחרא יניק מרשותא אחרא וכאלו לא שריא במהימנותא בג"כ אובדים אקרון. אובדים אינון בכל סטרין. דכד ישראל שריין בארעא קדישא זכאין. זכאין תדיר בכלא זכאן לעילא ותתא. ד"א ובאו האובדים מאן אינון אלין צדיק וכנסת ישראל. דאקרון אובדים. מנלן כנסת ישראל דכתיב על מה אבדה הארץ אבודה או נאבדת לא כתיב אלא אבדה הארץ דא כנסת יראל. צדיק דכתיב הצדיק אבד אבוד או נאבד לא כתיב אלא אבד והא אוקמוה. ואי תימא ובאו מאן אתר אתיין אלין אובדים אלא כנסת ישראל מן גלותא. צדיק כמה דאוקמוה דכתיב בשוב יי' את שיבת ציון בגין דייתוב לאתריה וייתי לאתחברא בכנסת ישראל. ועל דא ובאו האובדים בארץ אשור. והשתחוו ליי' בהר הקדש בירושלם מאי קא מיירי אלא מלה דא דהנדחים בארץ מצרים כביכול ישראל לא יפקון מן גלותא אלא בשכינתא כמה דאוקמוה. ואינון נדחים השתחוו לייה. תו אמר רבי אבא כתיב יי' ישמר צאתך ובאך מעתה ועד עולם. ישמר צאתך תינה. אלא ובאך מאי קא מיירי דהא מאן דעאל לביתיה לא מסתפי. אלא האי ב"נ דשוי רשימא קדישא לביתיה במלין דשמא עלאה האי אתנטיר מכלא. כד נפיק ההוא דמדוריה לתרעא דביתיה זקיף וחמי רשימא קדישא ועיין (ס"א נעיץ) בפתחיה כד נפיק ב"נ הוא אוזיף ליה ונטיר ליה כד עייל לביתיה הוא אכריז קמיה אזדהרו ביקרא דדיוקנא דמלכא קדישא וכל דא בגין ההוא רשימא דשמא קדישא דאתרשים בתרעיה ולאו די ליה לב"נ דאתנטר בביתיה אלא קב"ה נטיר ליה כד עייל וכד נפיק דכתיב יי' ישמר צאתך ובאך מעתה ועד עולם. זכאין אינון ישראל בהאי עלמא ובעלמא דאתי.

תא חזי האי רוחא בישא דשארי