זהר חלק ג רסה א

דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא"


דף רסה א


רבי אבא שלח ליה לר' שמעון ואמר ליה האי דאוקמיה מר בתפלין דמארי עלמא ד' פרשיין אינון קודשא דקודשין שפיר. משכא דעל תפילין ואינון רצועין אקרו קדושה אסמכתא מנלן. שלח ליה ויעש יי' אלקים לאדם ולאשתו וגו' דייקא והכי אוקמיה רב המנונא סבא ואלין אינון דרישא ודרועא ידכה בה"א והא אוקמוה. אר"ש אית מאן דמתני בהאי גוונא והיה דרועא שמאלא דקב"ה ואקרי גבורה אי הכי לא אשתארן ברישא אלא תלת ואינון ארבע אבל תרין רתיכין קדישין אינון אינון דא אתקשר בלבא ודא אתקשר במוחא ולבא ומוחא אתקשר דא בדא וזווגא חד להו ושפיר קאמרו חברייא. והיה לאות על ידכה כמה דאתמר ולא אקרי אלא אות:

אמר ר"ש בשעתא דבר נש אקדים בפלגות ליליא וקם ואשתדל באורייתא עד דנהיר צפרא בצפרא אנח תפילין ברישיה ותפילין ברשימא קדישא בדרועיה ואתעטף בעטופא דמצוה ואתי לנפקא מתרעא דביתיה אערע במזוזה רשימא דשמא קדישא בתרעא דביתיה ארבע מלאכין קדישין מזדווגן עמיה ונפקין עמיה מתרעא דביתיה ואוזפי ליה לבי כנישתא ומכרזי קמיה הבו יקרא לדיוקנא דמלכא קדישא הבו יקרא לבריה דמלכא לפרצופא יקרא דמלכא רוחא קדישא שריא עליה אכריז ואמר ישראל אשר בך אתפאר (חסר ועיין בסוף הספר סי' י"ג דשייך כאן)

כדין ההוא רוחא קדישא סלקא לעילא ואסהיד עליה קמי מלכא קדישא כדין מלכא עלאה למכתב קמיה כל אינון בני היכליה כל אינון דאשתמודען קמיה הה"ד ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי יי' ולחושבי שמו מאי ולחושבי שמו כד"א (ס"א בחשב האפוד) וחושבי מחשבות אינון דעבדין לשמיה אומנותא בכלא. אומנותא דתפילין בבתיהון ברצועיהון וכתיבתהון. אומנותא דציצית. בחוטיהון בחוטא דתכלתא. אומנותא דמזוזה ואלין אינון חושבי שמו. וכתיב וחושבי מחשבות ולא עוד אלא דקב"ה משתבח ביה ומכריז עליה בכלהו עלמין חמו מה בריה עבדית בעולמי. ומאן דייעול קמיה לבי כנישתא כד נפק מתרעיה ולא תפילין ברישיה וציצית בלבושיה ואומר אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך. קב"ה אמר אן הוא מוראי הא סהיד סהדותא דשקרא.

א"ר יוסי זכאה חולקיה דמשה דהכא אמר אלקינו (נ"א אלקיך) דא"ר שמעון משה בדרגא עלאה יתיר אתאחד על שאר נביאי מהימני. וא"ר שמעון אלמלא הוו ידעי בני נשא מלין דאורייתא לינדעון דהא לית שום מלה באורייתא או את באורייתא דלא אית בה רזין עלאין ויקירין.

תא חזי כתיב משה ידבר והאלקים יעננו בקול. ותנינן מאי בקול בקולו של משה ושפיר הוא בקולו של משה דייקא בההוא קול (דאיהו) אחיד ביה על כל שאר נביאין. (ומתמן משה אתזן על כלהו) ובגין דאיהו אתאחיד על כלהו בההוא קול דרגא עלאה הוה אמר להו לישראל יי' אלקיך איהו דרגא דאקרי שכינתא דשרייא בגווייהו. זכאה חולקיה. ואר"ש תנינן קללות שבתכ"כ משה מפי הגבורה אמרן. ושבמשנה תורה משה מפי עצמו אמרן מאי מפי עצמו וכי ס"ד את זעירא באורייתא משה אמר ליה מגרמיה אלא שפיר הוא והא אתערנא מעצמו לא תנינן. אלא מפי עצמו ומאי איהו ההוא קול דאיהו אחיד ביה וע"ד הללו מפי הגבורה והללו מפי עצמו מפי הוא דרגא דאתקשר ביה על שאר נביאי מהימני. ועל דא בכל אתר אלקיך והכא אלקינו.

תא חזי כמה אית להו לבני נשא לאסתמרא אורחייהו בגין דישתדלון בפלחנא דמאריהון ויזכון לחיי עלמין. תחות כורסייא דמלכא קדישא אית מדורין עלאין. ובההוא אתר דכורסייא מזוזה אתקשר לאשתזבא מכמה מארי דינין