זהר חלק ג רלט ב

דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" באתר "תא שמע"



לאתשקיא ולאתתקנא והאי אילנא עלאה ויקירא הוא על כל שאר אילנין והא אוקמוה וההוא עולם הבא דנגיד ונפיק אתקין ליה להאי אילנא תדיר אשקי ליה ומתקן ליה בעבידתיה מעטר ליה בעטרין לא פסיק מבועי מניה לעלם לעלמי עלמין. בההוא אילנא תליא מהימנותא ביה שריא מכל שאר אילנין קיומא דכלא ביה ועל דא כתיב כל אשר יעשה האלקים הוא יהיה לעולם. ודאי הוא היה הוא הוה והוא יהא עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע ועל דא באורייתא כתיב לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו דאילנא דא דאורייתא הוא ואתר דא אתקין האלקים תדיר. האלקים סתם דא גבורה מאין סוף ומאין חקר כד"א אין חקר לתבונתו. האלקים ולא אלקים. וע"ד עשה יעשה תדיר כמבוע דלא פסקן מימוי לדרי דרין בגין כך כתיב והאלקים עשה שייראו מלפניו. אתקין ליה להאי אילנא בתקונא שלים דאחיד לכל סטר עילא ותתא בגין דייראו מלפניו ולא יחלפון ליה בחלופא אחרא לדרי דרין. א"ר אבא ודאי שפיר קא אמרת אבל תו אית לאסתכלא בקדמיתא יעשה ולבתר והאלקים עשה מה בין האי להאי. אלא (תדיר) ודאי יעשה ואתקין להאי אילנא דלא פסיקן מימוי לדרי דרין ולבתר עשה. מהו עשה אלא עשה האלקים אילנא אחרא לתתא מניה ולא יעשה כהאי דהאי אילנא תתאה עביד ליה ואתקין ליה בגין דמאן דיעול לאילנא עלאה ייעול ברשו וישכח לאילנא תתאה וידחל למיעאל אלא כדקא חזי ת"ח דהאי נטיר פתחא הוא. ועל דא אקרי שומר ישראל ודא אילנא תתאה עשה אתשקי' ומתזן מאילנא דלעילא וע"ד לא כתיב יעשה אלא עשה מ"ט שייראו מלפניו בני עלמא ולא יקרבון ליה אלא אינון דיתחזון לקרבא ולא אחרא ויסתמרון בני נשא ארחי דאורייתא ולא יסטון לימינא ולשמאלא. ת"ח על האי אילנא דכל חילוי ביה שריא אמר דוד אתה תומיך גורלי מהו גורלי דא עדבא דאחיד ביה דוד מלכא וע"ד ע"פ הגורל כתיב. וכן הוא ע"פ יי'. וימת שם ע"פ יי' הגורל כתיב ס"א כן ביה על פי) זכאה חולקהון דאינון דמשתדלין באורייתא יממא ולילי וידעי ארחוי ואינון אכלי בכל יומא מזונא עלאה כד"א החכמה תחיה בעליה דהא אורייתא דלעילא מאתר דא אתזן והא אתמר עלייהו הנה עבדי יאכלו:

רבי אבא פתח ואמר ויהי קול מעל לרקיע דא קול דאחיד להאי רקיע ואשתתף בהדיה ודא הוא זכר עשה לנפלאותיו וההוא רקיעא קאים עלייהו על אינון חיוון ודא הוא דאברי בשני להבדיל בין מים למים והא אוקמוה דשבעה רקיעין לעילא לעילא. ודאי וילון אינו משמש דהא לית ליה מדיליה אלא מה דיהבין ליה ומסכני ביה אתאחדו דא הוא רזא דכתיב ובעניי הכינותי לבית אלקי ודא מכניס שחרית ומוציא ערבית דהא בליליא אפיק חילוי לכל סטרין ושלטא על אינון חיילין ואכלוסין ובשחרית כניש לכלהו ואעיל לנקבייהו ולא שלטין דהא בקר כליל כלהו כד"א להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות. והא אוקמוה וקול אית על האי רקיע מניה אתזן האי רקיע בשעתא דהאי קול אתער כלהו אכלוסין לא נטלין ולית בהו רשו אלא למיקם בדוכתייהו ואקרבי חיליהון ומחכאן לההוא טיבו דנגיד לההוא רקיע ויתברכן בגיניה וע"ד איהו מעל לרקיע אשר על ראשם. ת"ח רקיע רקיע אשר על אבן ספיר דמות כסא כמראה אבן ספיר דא אבן ישראל ודא הוא רזא דכתיב וגללו את האבן וגו' חד אבן נחתא מלעילא כד בעו ישראל למירת