פתיחת התפריט הראשי

זהר חלק ג רי ב

דף רי ב

ולמיעל קמאי. דורונך לכלבי אתמסר. אמר ר' שמעון ת"ח האי רשע געלא דכלא הוה דלא תשכח בכל פרשתא דא ויאמר יי' אל בלעם או וידבר יי' ח"ו מה כתיב וישם יי' דבר בפי בלעם וגו' כמאן דשוי חסמא בפום חמרא דלא יסטי הכא או הכא כך וישם יי' דבר בפי וגו'. א"ל קב"ה. רשע את חשיב דעל ידך יהא ויתקיים ברכה בבני או אפכא לא צריכין אינון לך כמה דאמרין לצרעה כו' אלא את שוב אל בלק וכד תפתח פומך לא יהא ברשותך. ולא בפומך תלייא מלולא אלא וכה תדבר. הרי כ"ה דזמינא לברכא לון כה תמלל ברכה דבני דכד תפתח פומך היא תמלל מלין לאתקיימא על בני דלא אשבוק מלין לך. ת"ח דכך הוא כיון דאתא לבלק ובלק שמע כל אינון מלין הוה חשיב דהא מפומה דבלעם נפקין אמר לקוב אויבי לקחתיך אמר בלעם סב אלין חרשין בידך בגין לאעכבא הכא להאי כה ואי את תיכול לאעכבא (ס"א לאעקרא) לה בהאי חרשין אנא אעקר לה מאינון מלין דהיא אמרה מה כתיב התיצב כה על עולתך בהאי ובאלין חרשין תעכב לה ואנכי אקרה כ"ח כלומר אעקר לה מאלין מלין. א"ל קב"ה. רשע אנא אעקר לך מה כתיב בתריה ויקר אלקים אל בלעם וההוא דבר ארים קלא במלולי דכ"ה. ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר כ"ה תדבר ודאי. ת"ח בקדמיתא לא כתיב התיצב כה על עולתך אלא התיצב על עולתך ואלכה אולי יקרה יי' לקראתי. כיון דחמא דכ"ה אמר אינון ברכאן כדין אמר התיצב כ"ה על עולתך ואנכי אקרה כ"ה. לכה ארה לי יעקב כלומר לקוט. רבי יוסי אמר אשדי לון מההוא דרגא דאינון קיימי כד"א צדה אורה. אמר אי תיכול למשדי (ס"א לון מההוא דרגא) לההוא דרגא דלהון הא כלהו אתעקרו מעלמא. ולכה זועמה ישראל ישראל דלעילא דישתכח רוגזא קמיה כד"א ואל זועם בכל יום:

"כי מראש צורים וגו'" א"ר יצחק מראש צורים אלין אינון אבהתא דכתיב הביטו אל צור חוצבתם. ומגבעות אשורנו. אלין אמהן בין מהאי סטרא ובין מהאי סטרא לא יכלין לאתלטייא אבא אמר כי מראש צורים מאן יכיל להו לישראל דהא הוא אחיד מרישא דכל צורים נפקין ומאן אינון צורים גבורן דהא כל דינין דעלמא מאינון גבורן נפקי ואינון אתאחדן בהו. ומגבעות אשורנו אלין שאר משריין (ס"א כתרין) דאתאחדן בהו. הן עם לבדד וגו'. כד"א יי' בדד ינחנו. מי מנה עפר יעקב וגו' הא אוקמוה. אלא א"ר יוסי תרין דרגין אינון יעקב וישראל בקדמיתא יעקב ולבתר ישראל. ואע"ג דכלא חד תרין דרגין אינון דהא דרגא עלאה ישראל הוא. מי מנה עפר יעקב וגו'. לתתא מאן הוא עפר. ר' שמעון אמר האי דכתיב בי' יתן כעפר חרבו וגו'. מאן חרבו הא ידיעא דכתיב חרב ליי' מלאה דם. עפר ההוא אתר דאתברי מני' אדם הראשון דכתיב וייצר יי' אלקים את האדם עפר וגו'. ומההוא עפר כמה חיילין וכמה משריין נפקו כמה טפסין כמה גרדיני נמוסין כמה גירין כמה בליסטראות כמה רומחין וסייפין וזיינין אשתכחו מההוא עפר (מי מנה) כד"א היש מספר לגדודיו. ומספר את רובע ישראל. רבע ישראל היא ה"א וחד מלה היא. רובע ישראל כד"א רובץ תחת משאו רביע הדא הוא דכתיב מטתו שלשלמה. ד"א רבע כמו רביעית מישראל לתתא רבע אתקרי לפום כתרין משמע דוד דאיהו רגלא רביעאה דכורסייא. ד"א מי מנה עפר יעקב וגו' כל אינון דחשיבין עפרא כמה דאוקימנא. ומספר את רבע ישראל דכתיב היש מספר לגדודיו רבע ישראל כמה