פתיחת התפריט הראשי

זהר חלק ג ריא ב

דף ריא ב

שכיב על ערסיה עד דקטיל אלף ומאה ועשרים וחמש מאינון זיינין בישין דשריין עמיה רבי אבא אמר אלף אינון דסטר שמאלא דכתיב יפול מצדך אלף כמה דכתיב יעלזו חסידים בכבוד וגו' (שם) רוממות אל בגרונם וגו' לעשות נקמה וגו' הה"ד לא ישכב וגו' ודא הוא לעשות בהם משפט וגו'. אמר רבי חזקיה לקבלי תלת זמנין דהוא מחא לאתניה ואטעין לה בחרשוי אתברכון ישראל תלת זמנין. רבי חייא אמר לקבליה אתברכון ישראל תלת זמנין דסלקין ישראל לאתחזאה קמי מלכא קדישא. וירא בלעם כי טוב בעיני יי' וגו' ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וגו'. מאי לקראת נחשים. א"ר יוסי דהני תרין זמנין קדמאי הוה אזיל בכל חרשוי ובעא למילט לישראל כיון דחמא רעותיה דקב"ה דאמר שוב אל בלק דהא מלולך לא בעיין בני. מלולא אומרא זמין מהאי כה כמה דכתיב וכה תדבר. כה תדבר ולא אנת. כה תדבר דשלטא על כל שליטין חרשין וקסמין וזינין בישין דלא יכלין לאבאשא לבני. כדין בעא לאסתכלא בהו בעינא בישא. ת"ח האי רשע כד אסתכל בהו בישראל הוה מסתכל באלין תרין דרגין יעקב וישראל לאבאשא לון או בהאי או בהאי בחרשוי בגין כל כך ברכן וברכן יעקב וישראל אתבריכו. וירא בלעם כי טוב וגו'. במה חמא חמא די בשעתא דאנפי מלכא נהירין זינין בישין לא קיימי בקיומייהו וכל חרשין וכל קסמין לא סלקאן בחרשייהו. ת"ח בהני תרי זמני כתיב ויקר. ויקר אלקים. ויקר יי' אל בלעם וגו'. וכתיב וכה תדבר והשתא כיון דחמא דהא לא אשתכח רוגזא וחדשוי לא סלקין כדין ולא הלך כפעם בפעם וגו'. כיון דאפריש ואסתלק גרמיה מחרשוי שארי (ברוחא אחרא) באתערותא אחרא לשבחא לישראל. א"ר יהודה מאי אתערותא הכא. א"ל (רוח אלקים ולא רוח יי' אלא) אתערותא דרוחא חדא מסטרא דשמאלא ההוא דאתקשרו תחותוי אינון זינין וחרשין דיליה. א"ר אלעזר הכי אוליפנא דאפילו האי זמנא לא שריא ביה רוחא דקודשא. א"ל ר' יוסי אי הכי הא כתיב ותהי עליו רוח אלקים ובכל אינון זמנין אחרנין לא כתיב בהו הכי. א"ל הכי הוא. ת"ח כתיב טוב עין הוא יבורך והא אוקמוה אל תקרי יבורך אלא יברך ובלעם הוה רע עין דלא אשתכח רע עין בעלמא כוותיה דבכל אתר דהוה מסתכל בעינוי הוה מתלטייא וע"ד אמרו האי מאן דאעבר בריה בשוקא ומסתפי מעינא בישא יחפי סודרא על רישיה בגין דלא יכיל עינא בישא לשלטאה עליה. אוף הכא כיון דחמא בלעם דלא יכיל בחרשוי וקסמוי לאבאשא לישראל בעא לאסתכל בהו בעינא בישא בגין דבכל אתר דהוה מסתכל בעינוי בישין הוה מתלטייא. ת"ח מה רעותיה דיליה לקבלהון דישראל כתיב וישת אל המדבר פניו כתרגומו (ושוי (ס"א לקבל עגלא) לעגלא די עבדו ישראל במדברא אפוהי) בגין דיהא ליה סטר סיועא לאבאשא להו השתא חמי מה כתיב וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל. בעא לאסתכלא בהו בעינא בישא ביה שעתא אלמלא דאקדים לון קב"ה אסוותא הוה מאבד לון באסתכלותא דעינוי ומאי אסוותא יהב קב"ה לישראל בההיא שעתא דא הוא דכתיב ותהי עליו רוח אלקים. ותהי עליו על ישראל קאמר כמאן דפריש סודרא על רישיה דינוקא בגין דלא ישלוט בהו עינוי כדין שארי ואמר מה טובו אהליך יעקב. ת"ח כל מאן דבעי לאסתכלא בעינא בישא לא יכיל אלא כד משבח ואוקיר לההוא מלה דבעי לאלטייא בעינא בישא ומה ארחיה אמר חמו כמה טבא דא כמה יאה דא בגין דישלוט ביה עינא בישא. אוף הכא אמר מה טובו אהליך יעקב כמה אינון יאן כמה