פתיחת התפריט הראשי

זהר חלק ג רט ב

דף רט ב

חד שביל דקיק דמתמן אתנגיד חולקא לאינון תתאי ומתמן מתפרש לכמה סטרין. ודא קרינן ליה תמצית דנפיק מסטרא דארעא קדישא ועל דא עלמא כוליה מתמצית דארץ ישראל קא שתי. מאן א"י הא אוקימנא. ובין לעילא ובין לתתא כל אינון שאר עמין עכו"ם לא אתזנו אלא מההוא תמצית ולא תימא דאינון בלחודוי אלא אפילו אינון כתרין תתאין מההוא תמצית שתיין. ודא הוא במשעול הכרמים שביל מרברבי שאר עמין דמתברכן מניה. כד חמא ההוא מלאכא דהא בלעם אסטי לאתון לההוא שבילא דכתיב להטותה הדרך מיד ויעמוד מלאך יי' במשעול הכרמים לאסתמא שבילא דלא יסתייעון ביה אינון שאר עמין עכו"ם ואינון כתרין תתאין. ואזלא הא כהא דאמר רבי יצחק כתיב שמוני נוטרה וגו'. לנטלא ולברכא לשאר עמין בגלותא וישראל דאינון כרמי שלי לא נטרתי בגין דאינון בגלותא ולא מתברכין כדקא חזי. גדר מזה וגדר מזה. אמר ר' אבא היך יכיל ההוא מלאכא לאסתמא ההוא שבילא אלא בגין דסיועא אחרא הוה ליה קב"ה וכנסת ישראל. ר' יהודה אמר אורייתא מסייעא ליה דכתיב מזה ומזה הם כתובים. בההיא שעתא מה כתיב ותרא האתון וגו'. ותלחץ אל הקיר מאי ותלחץ אל הקיר כד"א מקרקר קיר וגו' קיר פטרונא ההוא דשלטא עלייהו. ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר היא לא יהבא ליה סיועא כלל. ובעקותא (ס"א אשדת) אשרת (ס"א אשדרת) ליה לההוא קיר. ורמזא ליה האי כדין ויוסף להכותה בהאי סטרא:

ויוסף מלאך יי' עבור ויעמוד במקום צר וגו'. בההיא שעתא אסתים לה כל ארחין וכל סיועין דלא אשתכח בה מכל סטרא דעלמא סיועא כדין ותרבץ תחת בלעם. כד חמא בלעם דלא הוה יכיל מה כתיב ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל כמה דאתמר דאעטן לה ואלבש לה בזירוזי דינא קשיא תקיפא:

ויפתח יי' את פי האתון וגו'. היינו חד מאינון מלין דאתבריאו ערב שבת בין השמשות. א"ר יצחק מאי סגי האי לבלעם או לאתון או לישראל בהני מלין. א"ר יוסי דחייכין ביה אינון רברבין דהוו עמיה וכד מטו לבלק אמרו ליה וכי להאי שטיא שדרת ליקרא לא תשכח ביה ממשות ולא במלוי ובאינון מלה דאתנא אתבזא מן יקריה. ר' חייא אמר אלמלי לא אמרת אתנא האי לא שביק בלעם ההוא דיליה ובמלי דאתנא ידע דאתבר חיליה. ר' אבא רמי כתיב ותפתח הארץ וגו'. וכתיב ויפתח יי' את פי וגו'. מאי שנא ארץ מאתון דלא כתיב בה ויפתח יי' את פי הארץ. אלא התם משה גזר על פומא ופתחת ועבדת ארעא פקודא דמשה ולא יאות דקב"ה יעבר פקודיה דהא משה גזר ופקיד (שם) ופצתה האדמה את פיה. וע"ד היא עבדת פקודוי דכתיב ותפתח הארץ את פיה. אבל הכא לא אשתכח מאן דגזר אלא רעותא דקב"ה הוה והואיל ורעותיה הוה בכך כתיב ויפתח יי' את פי האתון. מניה אתא מלה ומניה אשתכח. ר' יהודה אמר אסתכלנא בפרשתא דא ובאלין מלין ואתחזיין דלאו מלין דצריכין אינון. וכי מאחר דכתיב ויפתח יי' את פי האתון בעיין למהוי אינון מלין מלי מעלייתא מלי דחכמתא ואי כמה דאתערו חברנא דאיהו משבח דסוסיא דיליה רעי ברטיבא והיא תבת ואמרת הלא אנכי אתונך מהכא הוה לה למפתח והיא לא פתחה אלא מה עשיתי לך ואי הכי אמאי קא טרח קודשא בריך הוא למפתה פומה להני מלין. אמר רב אבא ודאי באילין מלין אוליפנא דעתא דבלעם דלאו כדאי הוא למשרי עליה רוח קודשא ואוליפנא דהא לית יכילו באתניה לאבאשא או