פתיחת התפריט הראשי

זהר חלק ג רז ב

דף רז ב

רשע את מתקן ומזרז זיינך לנפקא מן רשותי חייך אנת ואתנך ברשותי תהוון. מיד ויתיצב מלאך יי' מאי ויתיצב א"ר אבא נפק וקאים באומנותא אחרא מאומנותא דיליה דהאי מלאכא דרחמי הוה והיינו דאמר ר' שמעון חייביא מהפכי רחמי לדינא לשטן לו דהא לא אומנותא דיליה הוה. אמר רבי אלעזר לא שני מלאכא ולא נפק מאומנותא דיליה אלא בגין דהוה האי מלאכא מסטרא דרחמי וקאים לקבליה סתיר חכמתא דיליה וקלקל רעותיה. הה"ד לשטן לו. לו הוה שטן ואשתכח שטן אבל לאחרא לא הוה שטן. תאנא אר"ש כמה חכים הוה בלעם בחרשוי על כל בני עלמא דהא בשעתא דאשגח לאשכחא עיטא לנפקא מרשותיה דקב"ה מההיא מלה דכתיב ואך את הדבר וגו'. אסתכל בחרשוי ולא אשכח בר ההיא אתון מה כתיב ויחבוש את אתונו אטעין לה בכל חרשין ובכל קסמין דהוה ידע ואעיל בה ואכליל לה מכלהו בגין למילט להו לישראל. מיד ויחר אף אלקים כי הולך הוא. הוא דייקא כמה דאתמר. מה עבד קב"ה אקדים למלאכא דרחמי לקיימא לקבליה ויסתיר חרשוי וקסמוי. ות"ח דעד השתא לא כתיב יי' ולא אתחזי בקסמוי וחרשוי והא אוקמוה והשתא כיון דאתקין אתניה וזרזה בתקוני חרשוי בסטרא דדינא למילט לישראל אקדים קב"ה למלאכא דרחמי לקבליה ובשמא דרחמי בגין לסתור חכמתא דיליה ולאסטאה לאתניה מההוא ארחא כמה דכתיב ותט האתון מן הדרך. מן הדרך דייקא. ועל דא לא כתיב ויתיצב מלאך האלקים ויעמוד מלאך האלקים אלא מלאך יי' דרחמי. אמר קב"ה רשע את אטענת לאתנך בחרשך בכמה סטרי דדיני לקבל בני. אנא אעבר טעונך ויחפך מארחא דא מיד אקדים מלאכא דרחמי לשטן לו. לו דייקא כמה דאתמר:

ותרא האתון את מלאך יי' וגו'. אמר רבי יצחק וכי אמאי חמאת היא ובלעם דהוה חכים כל כך לא חמא. אמר רבי יוסי ח"ו דההוא רשע יסתכל בחיזו קדישא. אמר ליה אי הכי הא כתיב נופל וגלוי עינים. אמר ליה לא שמענא בהא מידי ולא אימא. א"ל אנא שמענא דכד הוה אצטריך לאסתכלא הוה נפיל וחמי והשתא לא אצטריך לאסתכלא. אמר ליה אי הכי בדרגא עלאה יתיר הוה על כל נביאי מהימנותא דאיהו גלוי עינים חמי ואסתכל ביקרא דקב"ה והא ר' שמעון אמר בלעם בחרשוי הוה ידע באינון כתרין תתאין דלתתא כמה דכתיב ואת בלעם בן בעור הקוסם קוסם קרייה קרא דטנופא דטנופי היך יסתכל ביקרא דמאריה. ועוד הא אמר רבי שמעון בחיזו חד דחזא לפום שעתא דכתיב ויגל יי' את עיני בלעם אתעקימו עינוי ואת אמרת דהוה חמי בגלוי דעיינין ואסתכל ביקרא דקב"ה. א"ל אנא אהדרנא לקבלך. דידי ודידך בעי צחותא ודאי רזי אורייתא עלאין ולא יכלין בני עלמא למיקם עלייהו בגין כך אסיר לאקדמא במלה דאורייתא עד דישמע מלה וידע לה על בורייה. אתו לקמיה דר"ש אמרו מלה קמיה. פתח ואמר מה אנוש כי תזכרנו וגו' האי קרא אוקמוה דממנן דעלמא אמרוה בשעתא דסליק ברעותיה דקב"ה למברי אנשא. קרא לכתות כתות דמלאכי עלאה ואותיב לון קמיה. אמר לון בעינא למברי אדם אמרו קמיה ואדם ביקר בל ילין וגו' אושיט קב"ה אצבעא דיליה ואוקיד לון. אותיב כתות אחרנין קמיה אמר לון בעינא למברי אדם. אמרו קמיה