פתיחת התפריט הראשי

זהר חלק ג רד ב

דף רד ב

נהיר. נהיר ודאי. אערך לך ואצפה. אערך לך מהו אלא אסדר לך בוצינא דילך לאדלקא. כד"א ערכתי נר למשיחי. ולגבי בקר דיוסף קאמר דההוא סדורא דבוצינא דיליה הוא. ואצפה. מהו ואצפה. הא כל בני עלמא מצפאן ומחכאן לטיבו דקב"ה ואפילו בעירי דחקלא ומה שבחא דדוד יתיר מכל בני עלמא אלא מלה דא שאילנא והכי אמרו לי ואיהי מלה קשוט דאתי מרחיק נהורא קדמאה דברא קב"ה הוה נהיר עד דלא הוו יכלין עלמין למסבליה. מה עבד קב"ה עבד נהורא לנהוריה לאתלבשא דא בדא. וכן כל שאר נהורין עד דעלמין כלהו אתקיימו בקיומייהו ויכלין למסבל. ובג"כ אתפשטו דרגין ואתלבשו נהורין ואינון אקרון כנפים עלאין עד דמטו להאי בקר דיוסף ואיהו נטיל כל נהורין עלאין ומגו דכל נהורין עלאין ביה תליין זיויה סליק מסייפי עלמא עד סייפי עלמא דלעילא עד דעלמין דלתתא לא יכלין למסבל. אתא דוד ואתקן האי בוצינא חופאה להאי בקר דיוסף לאתחפאה ביה ולקיימא עלמין דלתתא בסדורא דבוצינא דא ועל דא כתיב בקר אערך לך ואצפה כד"א ויצפהו זהב טהור (נ"א ובגין דההוא בוצינא דוד ביה תלייא כו') ובגין דההוא בוצינא דדוד איהי ובה תלייא אמר דאיהו ליהוי חופאה להאי בקר. אתא רבי אבא ונשקיה אמר אלמלא לא נפקנא בארחא אלא למשמע מלה דא דיי. עד דהוו אזלי. הא יונה חד מטא לגבי רבי אלעזר שריאת וקא מצפצפא קמיה. אמר רבי אלעזר יונה כשרה מהימנת הוית תדיר בשליחותיך זילי ואימא ליה הא חברייא אתאן לגבך ואנא עמהון ונכא יתרחיש ליה לתלתא יומין ולא ינפול עליה דחילו דהא בחדוה אנן אזלין לגביה. אתיב זמנא אחרא ואמר לא חדינא סגיא ובאיש בעיני סגי על חד דמונא מליא דאתיהיב תחותיה ויוסי שמיה. אזלת ההיא יונה מקמיה ואינון חברייא אזלו אמר רבי אבא לר' אלעזר מאי האי תווהנא סגי ממה דחמינא. א"ל יונה דא אתאת לגבאי בשליחותיה דרבי יוסי חמי דאיהו בבי מרעיה וידענא מהאי יונה דאשתזיב וחלופא אתייהיב עליה ואתסי. עד דהוו אזלו הא עורבא חד קאים לקמייהו קרא בחילא ומצפצפא צפצופא סגי. אמר רבי אלעזר להכי את קיימא ולהכי אנת מתקן זיל לארחך דהא ידענא. אמר ר' אלעזר חברייא ניזיל ונגמול חסד לרמונא דהוה מליא מכלא ורבי יוסי דפקיעין שמיה איהו דהא אסתלק מעלמא דין ולית מאן דחזי לאשתדלא ביה ואיהו קרב לגבן. סטו מארחא ואזלו לתמן. כיון דחמו לון כל בני מאתא נפקו לגבייהו. ואעלו תמן בבי רבי יוסי דפקיעין אינון חברייא אלין. ברא זעירא הוה ליה לרבי יוסי ולא שביק לבר נש דימטי לערסא דאבוי בתר דמית. אלא הוא בלחודוי הוה סמיך ליה ובכי עליה פומיה בפומיה מתדבקא. פתח ההוא ינוקא ואמר מאריה דעלמא כתיב באורייתא כי יקרא קן צפור לפניך וגו' שלח תשלח את האם וגו'. הוה געי ההוא ינוקא ובכי אמר מאריה דעלמא קיים מלה דא דאורייתא תרין בנין הוינא מאבא ואמי אנא ואחתי זעירתא מנאי. הוה לך למיסב לן ולקיימא מלה דאוריתא ואי תימא מאריה דעלמא אם כתיב ולא אב הא הכא כולא הוא אבא ואמא. אימא מיתת ונסיבת לה מעל בנין. השתא אבא דהוי חפי עלן אנסיב מעל בנין אן דינא דאורייתא. בכו ר' אלעזר וחברייא לקבל בכיה וגעו דההוא ינוקא. פתח ר' אלעזר ואמר שמים לרום וארץ לעומק וגו'. עד דהוה אמר ר' אלעזר קרא דא הוה עמודא דאשא פסיק בינייהו וההוא ינוקא הוה דביק בפומיה דאבוי ולא הוו מתפרשאן. א"ר אלעזר או בעי קב"ה למרחש ניסא או בעי דלא ישתדל בר נש אחרא עליה אבל על מלין דההוא ינוקא ודמעוי לא יכילנא למסבל. עד דהוו יתבין שמעו חד קלא דהוה