פתיחת התפריט הראשי

זהר חלק ג קצג א

דף קצג א

רבבות קדשא דממנן על שאר עמין ואתיבו ליה אוף הכי ומכלהו קביל ונטיל מתנן למיהב לון לישראל. לאסיא דהוה ליה חד מאנא מליא מסמא דחיי ונטיר ליה לבריה. בעא למיהב ליה לבריה ההוא פלייטון דסמא דחיי. אסיא הוה חכים אמר עבדין בישין אית בביתי אי ינדעון דאנא יהיב לברי נבזבזא דא יבאיש בעינייהו ויבעון לקטלא ליה. מה עבד נטל זעיר מסמא דמותא ושוי אפתחא דמאנא קרא לעבדוי אמר לון אתון מהימנן קדמי תבעון לההוא סמא. אמרו נחמי מאי הוא נטלו למטעם עד לא ארחו בעו למימת אמרו בלבייהו אי האי סמא יהיב לבריה ודאי ימות ואנן נירת לרבוננא אמרו קמיה מרנא סמא דא לא אתחזי אלא לברך והא אגרא דפולחננא שבקנא גבך זיל והב ליה לשוחדא דיקבל סמא דא. כך קב"ה הוא אסיא חכים. ידע דאי יהיב אורייתא לישראל עד לא אודע לון בכל יומא הוו רדפין לון לישראל עלה וקטלין לון אבל עבד דא ואינון יהבו ליה מתנן ונבזבזן בגין דיקבלון לה וכלהו קביל לון משה למיהב להו לישראל הה"ד עלית למרום שבית שבי וגו'. ובגין כך ירתו ישראל אורייתא בלא ערעורא ובלא קטרוגא כלל. בריך הוא בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא. ת"ח עדים דבני ישראל אלין מתנן ונבזבזן דקבילו ובג"כ לא הוה שליט עלייהו מותא ולא סטרא אחרא ולא די לון די נטלו אורייתא בלא ערעורא כלל אלא דקבילו נבזבזן ומתנן מכלהו כיון דחטו מה כתיב ויתנצלו בני ישראל את עדים. אינון מתנות באדם. מה אשתאר מנהון ההוא שבי דכתיב עלית למרום שבית שבי וגו'. אוספו וחטו מה כתיב וישמע הכנעני מלך ערד. וכתיב וילחם בישראל וישב ממנו שבי (ועכ"ד) וכל זמנא דישראל תבין לאבוהון דבשמיא אינון נבזבזן (וכלא) יתהדר לגבייהו ואתחפיין ביה ולזמנא דאתי כלא יתהדר דכתיב ושב ה' אלקיך את שבותך וגו'. מכאן ולהלאה אימא מילך. א"ר יוסי יי' בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה. בשעתא דקב"ה תב משעיר דלא קבילו אורייתא ארץ רעשה וגו'. מ"ט רעשה בגין דבעאת לאהדרא לתוהו ובוהו דהכי אתקני קב"ה בעלמא אי יקבלון בני ישראל אורייתא מוטב ואם לאו אהדר עלמא לתוהו ובוהו כיון דחמאת ארעא דהא אזמין קב"ה לכל עממיא דיקבלון אורייתא ולא קבילו ומכל עממיא לא אשתארו אלא ישראל בלחודייהו חשיבת ארעא דישראל לא יקבלון כוותייהו ובג"כ ארץ רעשה. כיון דאמרו נעשה ונשמע מיד שקטה הה"ד ארץ יראה ושקטה. יראה בקדמיתא ולבסוף ושקטה. ות"ח בגין דישראל אמרו נעשה לא דחלין מן כל עשייה דיכלון כל חרשי דעלמא למעבד ולא מכל קסמין וחרשין דעלמא. מ"ט. חד בג"ד. וחד בגין דכד אפיק לון קב"ה ממצרים תבר קמייהו כל זיני חרשי וקסמין דלא יכלין לשלטאה עלייהו וההיא שעתא דאתא בלק הוה ידע דא. מיד וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה אשר על הנהר וגו'. מאי פתורה. אלא דיתקין פתורא ויבעי מתמן עיטא מה יעביד. אשר על הנהר. על הנהרים מבעי ליה. מאי על הנהר. ודאי הכי הוא דעל חד נהרא קיימא תדיר:

רבי אלעזר ורבי אבא הוו אזלי למיחמי לרבי יוסי בר' שמעון בן לקוניא חמוי דרבי אלעזר קמו בפלגות ליליא למלעי באורייתא יתבו. א"ר אלעזר השתא הוא עדנא דקב"ה עאל בגנתא דעדן לאשתעשע בצדיקייא דתמן. א"ר אבא שעשועא דא מאי הוא והיך ישתעשע בהו. א"ר אלעזר מלה דא רזא סתימא איהו