זהר חלק ג קפט א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף קפט א
מתוך: זוהר חלק כז (עריכה)
שמעיה חסידא אמרין דבחמשת זיני דנן לא אית חולקא לסטר אחרא. ולאו הכי דהא כל מה דאתבלי בארעא לסטר אחרא אית ביה חולקא ומאן חולקא אית ליה מוץ דתדפנו רוח דכתיב לא כן הרשעים כי אם כמוץ אשר תדפנו רוח. ודא הוא רוחא דקדושא וכתיב כי רוח עברה בו ואיננו וגו'. בגין דרוח קדשא מפזר ליה בכל סטרין דעלמא דלא ישתכח דא בנוקבא. דכורא מאי הוא תבן. ומוץ ותבן כחדא אזלין ועל דא פטור ממעשר דלית בהו חולקא בקדושה ה' דגן בנקיו (דדגן) בלא תבן ומוץ ח"ט דכר ונוקבא מוץ ותבן בנקיו דדגן וע"ד שלימו דאילנא חטה איהו ואילנא דחטא ביה אדם הראשון חטה הוה דכלא איהו ברזא ובמלה דחטה (ס"א בקודשא ה' נקיו דדגן בלא תבן ומוץ וע"ד שלימו דאילנא חטה איהו וכלא. איהו ברזא דחטה). תווה ר"א ותווהו חברייא א"ר אלעזר ודאי הכי הוא. אמר ההוא ינוקא הכי הוא ודאי קרא דשרינן ביה דהא שעורה אקדים למיתי לעלמא ואיהו מתתקן למיכלא דבעירא סתם. איהו רזא דאלף הרים דמגדלין בכל יומא והיא אכלה לון. ואקרי לחם תרומה מיכלא דההוא תרומה (ס"א ואתקצר) ואתקריב בליליא דהא כתיב ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא. מן הקדשים דא תרומה. מן הקדשים ולא קדשים דהא קדש סתם לא אקרי תרומה דחומר בקדש מבתרומה תנן. ארעא קדישא ברשו דקב"ה הות ורשו אחרא לא עאל תמן היך אבדיקת ארעא אי קיימת במהימנותא ולא אתחברת ברשו אחרא בקריבו דתרומה דא דשעורים כגוונא דרזא דסוטה. א"ר אבא ודאי שננא דחרבא לגבך אמר ההוא ינוקא ודאי אתקפנא במגן וצינה לאגנא מניה א"ר אבא ארעא קדישא לית בה רשו אחרא ולא עאל תמן. מוץ ותבן ממאן הוו:
פתח ההוא ינוקא ואמר ויברא אלקים את האדם בצלמו וגו'. וכתיב ויאמר להם אלקים פרו ורבו וכי אי לאו דאתא נחש על חוה לא יעביד תולדין לעלמא. או אי לא חאבו ישראל בעובדא דעגלא לא יעבדון תולדין. אלא ודאי אי לא ייתי נחש על חוה תולדין יעביד אדם מיד ודאי דהא גזרה אתגזר מיד דאתברי דכתיב פרו ורבו ומלאו את הארץ ואינון תולדין יהון כלהון בנקיו בלא זוהמא כלל. אוף הכי ארעא קדישא דהאלא עאל בה רשו אחרא אית בה מוץ ותבן דלאו מההוא סטר ולבר מארעא ההוא מוץ ותבן דסטר אחרא הוי דאזלא בתר קדושה כקוף בתר בני נשא. אתו ר"א וחברייא ונשקוהו א"ל דאמי לי דדווחנא במאני קרבא נהמא דפתורא. א"ר אלעזר ודאי הכי הוא דהא כל זיני קרבא בידך אינון ומצלחן בידך אתו ונשקוהו כמלקדמין:
פתח איהו ואמר ובגפן שלשה שריגים וגו'. עד הכא חזיונא דמלה דהא מכאן ולהלאה חזיונא דיליה הוה דכתיב וכוס פרעה בידי אבל חזיונא דמלה בגיניה דיוסף הוה ולבשרא ליה דישמע יוסף וינדע. תנינן שבעה רקיעין אינון ואינון (שבעה) היכלין. ושית אינון וחמש אינון. וכלהו נפקי מגו יין עתיקא קדישא עלאה. ההוא יין משיך ליה יעקב מרחוק וסחיט ליה מענבים דההוא גפן. כדין יעקב אמשיך ליה ההוא יין דקא אתחזי ליה וחדי ושתה הה"ד ויבא לו יין וישת. הכא אתכליל עילא ותתא. וע"ד ארחיק מלה ומשיך לה במשיכו דתרי תנועי והיינו לו. ליה לתתא ליה לעילא (בתרין סטרין אחיד) חנוך מטטרון אמר ויבא לו יין דארמי מיא בההוא יין ואי לאו דארמי ביה מים לא יכיל למסבל ושפיר אמר חנוך מטטרון ובג"כ אמשיך לו בתרי טעמי דהא בתרין סטרין אחיד וההוא יין אזיל מדרגא לדרגא וכלהו טעמין ביה עד דיוסף צדיקא טעים ליה דאיהו דוד נאמן הה"ד כיין הטוב הולך לדודי למישרים.