פתיחת התפריט הראשי

זהר חלק ג קס ב

דף קס ב

זוהר חלק ג דף קס/ב אך ביי' אל תמרודו בעי דלא ימרדון באורייתא דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. ואתם אל תיראו את עם הארץ. דהא גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא הה"ד רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך וכתיב ולכל בשרו מרפא. וכל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא. בגין כך אל תיראו. כי לחמנו הם. אינון בגרמייהו מזמנן מזוגי בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא כד"א ואת העורבים צויתי לכלכך וכתיב (שם) והעורבים מביאים לו לחם ובשר. סר צלם מעליהם מאן צלם דא תוקפא דדינא קשיא מאי טעמא אעדי משום דיי' אתנו אל תיראום כלא אעדיאו בגין אורייתא. זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה דהא מתקשרי בקב"ה ממש ואקרון אחים ורעים הה"ד למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך:

ויבאו עד נחל אשכול וגו'. רבי אבא אמר כרתו ההוא אשכול אתו לסלקא ליה לא יכילו. אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו הה"ד וישאוהו במוט בשנים בשנים באינון שנים יחידן. זמורה מאי קא בעאן אלא אשכול הוה תלייא ביה ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי זמורה. לבתר קרייה מוט. דכתיב וישאוהו במוט ההוא דאשתמודע ההוא דכרתו מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך מיד קליל גרמיה ויהבו לון. ר' אלעזר אמר לא יהבו לאחרי דהא כתיב וישאוהו במוט וכתיב בשנים ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל יהבו לון ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. ר' יצחק אמר כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון הה"ד ויאמר אליהם עלו זה בנגב. כתיב הכא עלו זה וכתיב התם ואת המטה הזה וגו' ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתזבי (ס"א ומשתמטי) מקמייהו. רבי יהודא אמר מסורת שמא קדישא מסר לון משה ובגיניה אשתזיבו מנייהו. רבי חייא אמר תלת שמהן אקרון. נפילים. ענקים. רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא אקרון רפאים. אמר ר' יהודה והא כתיב הרפאים יחוללו רפאים יחשבו אף הם כענקים. א"ל הכי הוא בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים ומנייהו נפקי והוו אורכי יומי וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים כיון דפלגות גופא הוה מית הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו ומיתו ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים אמר ר' יצחק שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין הה"ד הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם. ר' שמעון אמר אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא בסימנא (נ"א באומנא)