זהר חלק ג פה א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף פה א
מתוך: זוהר חלק כג (עריכה)
דמטו יומוי לאסתלקא מעלמא קב"ה אשלים לנפשיה ויהיב ליה חיין יתיר. לא תלין פעולת שכיר. ת"ח מאן דנטיל אגרא דמסכנא כאילו נטיל נפשיה ודאנשי ביתיה הוא אזער נפשייהו קב"ה אזער יומוי ואזער נפשיה מההוא עלמא. דהא כל אינון הבלים דנפקי מפומיה כל ההוא יומא כלהו סלקין קמיה דקב"ה וקיימין קמיה לבתר סלקא נפשיה ונפשייהו דאנשי ביתיה וקיימין באינון הבלים דפומיה. וכדין אפילו אתגזר על ההוא ב"נ כמה יומין וכמה טבאן כלהו מתעקראן מיניה ומסתלקי מניה. ולא עוד אלא דנפשא דיליה לא סלקא לעילא והיינו דאמר רבי אבא רחמנא לשזבינן מנייהו ומעלבונייהו ואוקמוה אפילו עשיר הוא ואליו הוא נושא את נפשו דייקא אפילו מכל ב"נ נמי וכ"ש מסכנא. והיינו דהוה רב המנונא עביד כד הוה ההוא אגיר מסתלק מעבידתיה הוה יהיב ליה אגריה וא"ל טול נפשך דאפקידת בידאי טול פקדונך ואפילו אמר יהא בידך דאנא בעינא לסלקא אגרי. לא הוה בעי. אמר פרד נא דגופך לא אתחזי לאתפקדא בידי. כל שכן פקדונא דנפשא. דהא פקדונא דנפשא לא אתיהיבת אלא לקב"ה דכתיב בידך אפקיד רוחי. אמר רבי חייא ובידא דאחרא שארי. אמר ליה אפילו בידיה בתר דיהיב. כתיב לא תלין פעולת שכיר. וכתיב ולא תבא עליו השמש אלא הא אוקמוה. אבל ת"ח לית לך יומא ויומא דלא שלטא ביה יומא עלאה אחרא ואי איהו לא יהיב ליה נפשא דיליה בההוא יומא כמאן דפגים לההוא יומא עלאה. ובג"כ ביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש. והא דאתמר לא תלין בגין דנפשיה לא סליק וסליק ההוא נפשא דמסכנא ולאנשי ביתיה כמה דאתמר.
ר' חייא פתח ואמר קרא אבתריה. לא תקלל חרש ולפני עור וגו'. האי קרא כמשמעו. אבל פרשתא דא כלא אוליפנא מנה מלין אחרנין. וכלהו תליין דא בדא. ת"ח מאן דלייט לחבריה ואיהו קמיה ואכסיף ליה כאילו אושיד דמיה והא אוקימנא. והאי קרא דלאו חבריה עמיה והוא לייט ליה ההיא מלה סלקא. דלית לך מלה ומלה דנפק מפומיה דלא אית ליה קלא ההוא קלא סליק לעילא וכמה קסטרין מתחבראן עמיה דההוא קלא עד דסלקא ואתער אתר דתהומא רבא. כמה דאוקמוה וכמה מתערין עליה דההוא ב"נ ווי למאן דאפיק מלה בישא מפומיה. והא אוקמוה. ולפני עור לא תתן מכשול כמשמעו ואוקמוה במאן דגרים לאחרא למחטי. וכן מאן דמחי לבריה רבא ולפני עור לא תתן וגו'. במאן דלא מטא להוראה ואורי (קאמר. כמה דתנינן) דכתיב כי רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה והאי אעבר משום ולפני עור לא תתן מכשול. בגין דאכשיל ליה לחבריה לעלמא דאתי. דתנינן מאן דאזיל בארח מישר באורייתא ומאן דאשתדל באורייתא כדקא יאות אית ליה חולקא טבא תדיר לעלמא דאתי. דההיא מלה דאורייתא דאפיק מפומיה אזלא ושאטא בעלמא וסלקא לעילא. וכמה עלאין קדישין מתחבראן בההיא מלה וסלקא בארח מישר ואתעטר בעטרא קדישא ואסתחי בנהרא דעלמא דאתי דנגיד ונפק מעדן ואתקבל ביה ואשתאב בגויה ואתענג (ס"א ואתנטע) סוחרניה דההוא נהרא אילנא עלאה וכדין נגיד ונפיק נהורא עלאה ואתעטר ביה בההוא ב"נ כל יומא כמה דאתמר ומאן דלעי (נ"א דיליף) באורייתא ולא משתדל בה בארח קשוט