זהר חלק ג פג ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק כג (עריכה)
נְהוֹרַיְיהוּ, דְּתַפּוּחָא דְּרַגְלֵיהּ אַחְשִׁיךְ נְהוֹרָא דִּלְהוֹן. מַאי טַעֲמָא. בְּגִין דְּמֵעוֹבָדָא דְּשִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא עִלָּאָה נָפַק. כֵּיוָן דְּחָטָא, אִתְחֲשָׁךְ, וְאַזְעִיר גַּרְמֵיהּ, וְאִצְּטְרִיךְ לְגוּפָא אָחֳרָא בְּמִשְׁכָא וּבְבִשְׂרָא. דִּכְתִיב, (בראשית ג) וַיַּעֲשׂ יְיָ' אֱלֹהִים לָאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּישֵׁם. כְּהַהוּא שִׁמּוּשָׁא דַּעֲבַד הַהוּא צַּדִיק בְּנוּקְבֵיהּ, לָא אִשְׁתְּכַח מִקַּדְמַת דְּנָא, וּלְבָתַּר דְּנָא, דְּהָא עַד לָא נָפַק לְצּוֹרֵף אוּמָנָא.
עַד דְּאָתָא חֲנוֹךְ, וְנָטִיל לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֵאַרְעָא, וְאַבְרִיר פְּסוֹלֶת וְקַסְטוּרָא מִכַּסְפָא, וְכֵן בְּכָל אִינּוּן צַּדִּיקַיָּיא דִּי בְּאַרְעָא. לְבָתַר אִתְתָּקַּן הַהוּא אֲתַר, וְאִתְעָבִידוּ רוּחִין וְנִשְׁמָתִין בְּשִׁמּוּשַׁיְיהוּ וְגוּפָא מִתַּתָּא בְּאַרְעָא. וְעַל דָּא בְּשׁוּתָּפוּ דִּלְעֵילָּא וְתַתָּא, בַּר נָשׁ אָתֵי לְעָלְמָא, וְאִצְּטְרִיךְ לְמִדְחַל לְאִינּוּן שׁוּתָּפִין, וּלְאוֹקִיר לוֹן, כְּמָה דְּאִתְּמַר (ע"כ רעיא מהימנא)
אל תפנו אל האלילים ואלקי מסכה לא תעשו לכם. ר' חייא פתח אל תפן אל קשי העם הזה וגו'. אל תפן. וכי מאן הוא דיימא למלכא אל תפן. והא כתיב כי עיניו על דרכי איש. וכתיב אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם יי' והא בכלא אשגח קב"ה וכל עובדין מסתכל ועייל בדינא על כלהו אם טב ואם ביש כד"א האלקים יביא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע. ומשה אמר אל תפן. אלא כמה בעי בר נש לאסתמרא מחובוי בגין דלא יחטי קמי מלכא קדישא. ת"ח בר נש דעביד מצוה ההיא מצוה סלקא וקיימא קמי קב"ה ואמרה אנא מפלנייא דעבד לי וקב"ה מני לה קמיה לאשגחא בה כל יומא לאוטבא ליה בגינה. עבר על פתגמי אורייתא ההיא עבירה סלקא קמיה ואמרה אנא מפלנייא דעבד לי וקודשא בריך הוא מני לה וקיימא תמן לאשגחא בה לשצאה ליה. הה"ד וירא יי' וינאץ מכעס בניו ובנותיו מהו וירא ההוא דקיימא קמיה. תב בתשובה מה כתיב גם יי' העביר חטאתך לא תמות דאעבר ההוא חובא מקמיה בגין דלא יסתכל ביה. לאוטבא ליה. ועל דא אל תפן אל קשי העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו. אמר רבי יוסי וכן מהכא משמע דכתיב נכתם עונך לפני. רבי יוסי זעירא עאל קמיה דרבי שמעון יומא חד אשגחיה דהוה יתיב וקארי כתיב ויאמר האדם האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל משמע דאדם וחוה כחדא אתבריאו ובגופא חדא דכתיב אשר נתת עמדי ולא כתיב אשר נתת לי. אמר ליה אי הכי והכתיב אני האשה הנצבת עמכה בזה. ולא כתיב הנצבת לפניך אמר ליה אי כתיב הנתנת עמך הוה אמינא הכי כדכתיב אשר נתת עמדי אבל הנצבת כתיב. אמר ליה והא כתיב ויאמר יי' אלקים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו. אעשה לו השתא. אמר ליה הכי הוא ודאי דאדם לבדו הוה דלא הוה סמך בנוקביה בגין דהות בסטרוי כמה דאוקימנא. ומה דאמר אעשה לו עזר. הכי הוא דלא כתיב אברא לו עזר בגין דכתיב זכר ונקבה בראם אבל אעשה כתיב. ומהו אעשה אתקן משמע. דקב"ה נטיל לה מסטרוי ותקין לה בתקונא ואייתי לה קמיה. וכדין אשתמש אדם באנתתיה והוה ליה סמך. ותנינן שפירו דאדם קדתיר' דקיטרא עלאה מזיהרא דנהרא. שפירו דחוה דלא הוו יכלין כל בריין לאסתכלא בה. ואפילו אדם לא הוה אסתכל בה עד ההיא זמנא דחאבו ואעדיאת (ס"א ואזעירת) שפירו דלהון. כדין אסתכל בה אדם ואשתמודע בה לשמשא בה. הה"ד וידע אדם עוד את אשתו. וידע בכלא וידע בתשמיש. וידע דאשתמודע בה ואסתכל בה. ותנינן אסיר ליה לבר נש לאסתכלא בשפירו דאנתתא בגין דלא ייתי בהרהורא בישא ויתעקל